קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכורת נהגי אוטובוס דן: הנשיא [גולדברג]: .1המערערת (להלן - דן) מפעילה שירותי תחבורה בתל-אביב רבתי על-ידי חבריה, חברי הקואופרטיב, ועל-ידי נהגים שכירים. בין דן לבין מועצת פועלי תל-אביב נחתם ביום 19.3.1981הסכם עבודה קיבוצי מיוחד, אשר הצריך בו לענייננו מחייב עד היום. לעניין שכר הנהגים הסכימו הצדדים, באותו הסכם קיבוצי, להעביר את ההכרעה לוועדה פריטטית, ומשזו לא הגיעה לסיכום, מונתה, בהסכמתם, "ועדת בוררים" על-פי פרק ג' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-.1957 ועדת הבוררים קבעה כי שכרו של נהג שכיר יהיה בתום השנה הראשונה לעבודתו % 50משכרו של חבר דן, וזה יגדל בהדרגה - עד ל-% 75משכרו של חבר, בתום 18 שנות עבודה. .2בין הצדדים להסכם הקיבוצי נפלה מחלוקת אילו רכיבים יבואו בגדר "משכורת" לעניין ההצמדה, ומחלוקת זו הוכרעה בבית-דין זה (דב"ע מד/1- 4[1]). בין היתר נקבע כי התשלום המכונה "רכב-טלפון" הוא חלק מהמשכורת לעניין ההצמדה. .3לימים התברר לנהגים השכירים כי דן משלמת עבור חבריה ישירות לשלטונות מס ההכנסה את המס עבור הרכיב "רכב-טלפון", כך שהחברים, מקבלים אותו ב"נטו". הנהגים השכירים תבעו כי גם לגביהם יגולם המס בגין אותו רכיב, ומשנדחו על-ידי דן, בעו אותה עשרת המשיבים בבית-הדין האזורי בתל-אביב. בית-הדין האזורי (השופט הראשי אדלר - אב-בית-הדין; ה"ה גילמן ודורשט - נציגי ציבור; תב"ע מו/1624-1615-3) קיבל את תביעתם, ועל כך הערעור שלפנינו. .4בערעור זנחה דן את הטענה כי אין לבית-הדין סמכות לדון בתביעה, וטוב עשתה; זוהי תביעה מובהקת בין עובד למעביד שעניינה שכר עבודה. אין בהליך זה דבר אשר עניין לו עם פקיד השומה, מאחר שאין חולק כי התשלום המכונה "רכבטלפון" חייב במס הכנסה ככל הכנסת עבודה אחרת; ואין הדבר מעלה או מוריד מי משלם את המס: העובד - על-ידי ניכוי, או המעביד - על-ידי גילום. .5טענותיה של דן בעניין תשלום המס הם כי פסק הבוררים מקויים בשלמותו, והנהגים השכירים מקבלים את האחוז שנקבע בו משכר החברים, לרבות הרכיב "רכבטלפון". העובדה שדן משלמת את המס בגין החברים אינה רלבנטית. דן רשאית, לגרסתה, ליתן לחבריה טובות הנאה שונות, והמס המשתלם בגין רכיב זה נימנה עמהם. כשם שדן רשאית לשלם לחבריה ולשכיריה את שכרם במועדים שונים, תוך העדפת החברים, כך רשאית היא לשלם מס עבור חבריה מבלי לשלמו עבור השכירים. כל פירוש אחר - כך דן - יגביל את חופש פעולתה של דן כמעביד. עוד מוסיפה דן כי החישוב של המס בגין רכב-טלפון נעשה באופן אינדבידואלי, לכל חבר, על-פי המס השולי שהוא חייב, ומכאן ראיה נוספת שלא ב"שכר" במשמעותו הרגילה מדובר. המשיבים תומכים בפסק-הדין שבערעור, וטוענים כי כל רכיב שכר יש לחשב ב"ברוטו", ולא ב"נטו", שעה שגילום מס מהווה תוספת שכר, ולכן מכוח פסק הבוררות, זכאים אף הם לגילום זה. .6בית-הדין האזורי לא קבע בפסק-דינו, גרסתו העובדתית של מי מהצדדים מקובלת עליו - של דן שטענה שהסדר תשלום המס נהוג מאז ינואר 1983, דהיינו לפני פסק הבוררים, או מינואר 1984, כגרסת המשיבים. בית-הדין נמנע מאותה קביעה כנראה מהטעם שהמשיבים תבעו פיצוי על אי-גילום המס מינואר 1984בלבד, אף כי פסק הבוררים קבע כי תחילתו תהיה מ-.1.6.1983 אף לנו אין צורך להתייחס לסוגיה זו מאחר שאף אם נכונה גרסתה של דן, שנהגה לשלם ישירות את המס בגין הרכיב רכב-טלפון עוד לפני פסק הבוררים, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה מאחר שהעומד לפירוש גם בהליך זה, כמו בדב"ע מד/1- 4[1], הוא פסק הבוררים. .7לשאלת תשלום שכר ב"נטו", ולא "ב"ברוטו", נזקק בית-דין זה מספר פעמים, ונביא רק מספר מובאות מפסקי-דין שפורסמו: "...דרך המלך בנקיבת סכומי שכר עבודה ופיצויי פיטורים הינה נקיבתם בסכום ה"ברוטו", שעה שעל המעביד מוטלות חובות מכוח חוקים שונים לבצע ניכויים מאותו "ברוטו" ...הצדדים רשאים להתנות ולקבוע, כי העובד יקבל לידיו תשלום "נטו" ואזי יחולו תשלומי החובה השונים על המעביד, עליו החובה "לגלם" את הסכומים המשתלמים לעובד" (דב"ע מז/16- 3[2], בע' 189). "...אף ש'דרך המלך' היא הסכם על 'שכר ברוטו', אין כל פסול בהסכם על 'שכר נטו', ואף סעיף 141לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מסדיר הסכם שכזה" (דב"ע מז/146- 3[3], בע' 25). "משברור שסכום מסוים מהווה שכר 'נטו' חייבים למנוע מצב שבו תהיה זהות בין אותו סכום לסכום ה'ברוטו', אלא אם מדובר בסכום קטן שמביא לזהות כזאת" (דב"ע לו/67- 3[4], בע' 288). .8ומה נלמד מדברים אלה לענייננו - משקבעה הבוררות כי שכרו של נהג- שכיר יהיה אחוז מסוים משכרו של נהג-חבר, יש לפרש את הדברים באחת משתיים אלה: האחת - יש לגלם את הסכומים השונים המשולמים ב"נטו", ומהמשכורת "ברוטו" - בהיותה "דרך המלך" לחישוב משכורת, להעניק לעובד את החלק המגיע לו בהתאם לוויתקו. והשניה יש לחשב את החלק המגיע לעובד מ"המשכורת", בעוד שעל דן לשלם למס הכנסה את המס על אותם רכיבים שבגינם הוא משלם מס לחברים. תהא הדרך אשר בה נפרש את פסק הבוררות אשר תהא, התוצאה זהה - צודקים המשיבים עקרונית בטענתם. .9מאחר שסכומי המס אותם משלמת דן עבור חבריה בגין הגילום שונים בין חבר לחבר, בהיותם מחושבים על-פי המס השולי שחייב כל אחד מהם, יש לחייב את דן לשלם ישירות לשלטונות המס עבור כל אחד מהמשיבים את המס המגיע ממנו, או להוסיף למשכורתו סכום כזה, שאחרי ניכוי המס יישאר בידיו הרכיב הקרוי "רכב-טלפון" ב"נטו", וזאת כל עוד משלמת דן עבור חבריה את המס בגין אותו רכיב. בגין התקופה מ- 1.1.1984תחזיר דן לכל אחד מהמשיבים סכום שיחושב כך שיישאר בידיו, אחרי ניכוי החיוב במס, הסכום שנוכה ממנו מידי חודש בחודשו בגין רכיב רכב-טלפון, בערכו הריאלי, כלומר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בלתי צמודה של %.4 .10לא התייחסנו בפסק-הדין לטענות המשיבים מהיבט הוראת פקודת מס הכנסה, כי אלה אינן צריכות לענייננו. כפי שהבהרנו, העומד לדיון הוא רק פירושו של פסק הבוררות ויישומו לגבי כל אחד מהמשיבים. .11הערעור נדחה, בכפוף לתיקון פסק-דינו של בית-הדין האזורי, כאמור בסעיף 9לעיל, בדבר דרך יישום העיקרון של זכאותם של המשיבים לקבל "נטו" את התשלום המכונה רכב-טלפון. המערערת תשלם למשיבים, ביחד, הוצאותיהם בערעור בסך של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ.משכורתאוטובוסנהג אוטובוס