נזילה מהשכן למעלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזילה מהשכן למעלה: התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לדירתה כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת הנמצאת מעל לדירתה.   באביב שנת 2002 הבחינה התובעת בנזקי נזילת מים בתקרת האמבטיה, השירותים, והמטבח בדירתה.   שרברב שהגיע למקום הודיע לתובעת כי המים מגיעים מדירת הנתבעת.   בעלה של התובעת פנה לנתבעת בבקשה לתקן את גורם הנזק, וזאת הודיעה כי אכן היתה בעיית איטום סביב אמבטיה בביתה וזאת תוקנה על ידי שרברב.   הובהר לבעלה של התובעת, כי בשלב זה, אין מקום לתקן את נזקי הרטיבות שמה לא תוקן הגורם לנזק בדירת התובעת.       לאחר שחלפו מספר חודשים תיקנה התובעת את הנזק שנגרם לתקרות דירתה, וכן צבעה את הדירה.   התובעת פנתה לנתבעת בדרישה כי זו תפצה אותה בגין עלות התיקון, אך זאת דחתה את הדרישה, וזאת משמבטחת דירת הנתבעת לא מצאה לנכון ליתן כיסוי לנזקים הנטענים על ידי התובעת.   בתמיכה בטענותיה הזמינה התובעת שני עדים. המהנדס בס הביט למספר שניות בנזק שנגרם לתקרת דירת התובעת, והעריך כי נזק זה יכול היה להגרם, בין היתר, בגין רטיבות שחדרה לקירות. לא היה בעדותו של מר בס כדי לתמוך או לשלול בטענות מי מהצדדים.   העד הנוסף, מר אליהו חי, ביצע עבודות בדירת התובעת, ולפיהם שילמה התובעת לעד סך של 2,360 ₪ עבור תיקוני הנזקים וסך נוסף של 5,000 ₪ בגין צביעת כל הדירה.   עד כאן טענות התובעת.   הנתבעת, באמצעות בנה, טענה כי משהתובעת פנתה אליה בתלונה בענין הרטיבות שנוצרה, לטענתה, בתקרת דירתה, הזמינה התובעת שרברב מטעמה וזה טען כי לא ניתן לדעת בוודאות מה מקור הנזילה, וכי אחת האפשרויות, מיני רבות, לקיום הנזילה הינה בעיית איטום סביב האמבטיה בבית הנתבעת.   אותו שרברב הציע לבצע איטום סביב האמבטיה, וכך נעשה. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי היתה נכונה, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 300 ₪, אולם זאת לפנים משורת הדין בלבד.   כן נטען, כי קיימת סבירות גבוהה כי הרטיבות נוצרה מחדירת מים ממעטפת החיצונית של הבנין.   הנתבעת הוסיפה וטענה, כי דירת התובעת היתה מוזנחת וכי אין זה סביר כי הקורוזיה אשר הובחנה בברזלים שבתקרת הדירה נגרמה בגין אותה נזילה.   עד כאן טענות הנתבעת.   הראיות שהובאו בפני עולה כי מאז שבוצעה אטימת האמבטיה בדירת הנתבעת לא היו נזילות נוספות בדירת התובעת. ומכאן, אני מסיק כי מקור הנזילה הינו אכן מדירת הנתבעת.   יחד עם זאת, שוכנעתי כי מצב דירת התובעת היה ירוד, והוא חייב שיפוץ יסודית וזאת מאחר והדירה היתה מושכרת לתקופה ארוכה בלא ששיפוץ זה בוצע במרוצת אותה תקופה.   אני מעריך כי חלק בלבד מהנזק שתוקן בתקרת דירת התובעת נגרם בגין אותה נזילה. על דרך של אומדנה אני מעריך את כלל נזקי התובעת בסך של 1,000 ₪.   לא מצאתי מקום לענות לדרישת התובעת לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות ושכר טרחת עורך דין. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 1,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 15/1/2003 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, והוצאות חלקיות של העדים, בסך כולל של 400 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.             הולנדר יוכבד בעניין: התובעת         נ ג ד     קטלן אביטל   הנתבעת           פסק דין התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לדירתה כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת הנמצאת מעל לדירתה.   באביב שנת 2002 הבחינה התובעת בנזקי נזילת מים בתקרת האמבטיה, השירותים, והמטבח בדירתה.   שרברב שהגיע למקום הודיע לתובעת כי המים חודרים מדירת הנתבעת.   בעלה של התובעת פנה לנתבעת בבקשה לתקן את גורם הנזק הנתבעת הודיעה כי אכן היתה בעיית איטום סביב אמבטיה בביתה וזו תוקנה על ידי שרברב שהוזמן על ידה.   הובהר לבעלה של התובעת, כי בשלב זה, אין מקום לתקן את נזקי הרטיבות, שמה לא תוקן הגורם לנזק בדירת התובעת.   לאחר שחלפו מספר חודשים בלא שאובחנה רטיבות נוספת, תיקנה התובעת את הנזק שנגרם לתקרות דירתה, וכן צבעה את הדירה.   התובעת פנתה לנתבעת בדרישה כי זו תפצה אותה בגין עלות התיקון, אך האחרונה דחתה את הדרישה, וזאת משמבטחת דירתה לא נתנה כיסוי לנזקים הנטענים על ידי התובעת.   לתמיכה בטענותיה הזמינה התובעת שני עדים.   המהנדס בס הביט "מספר שניות" בנזק שנגרם לתקרת דירת התובעת, והעריך כי נזק זה יכול היה להיגרם, בין היתר, בגין רטיבות שחדרה לתקרות ממקור כלשהו. לא היה בעדותו של מר בס כדי לתמוך או לשלול בטענות מי מהצדדים.   העד הנוסף, מר אליהו חי, ביצע עבודות בדירת התובעת. התובעת שילמה לעד סך של 2,360 ₪ עבור תיקוני הנזקים בתקרות הדירה וסך נוסף של 5,000 ₪ בגין צביעת כל הדירה.   עד כאן טענות התובעת.   הנתבעת, באמצעות בנה, טענה כי משהתובעת פנתה אליה בתלונה בגין הרטיבות שנוצרה, לטענתה, בתקרת דירתה, הזמינה התובעת שרברב מטעמה וזה טען כי לא ניתן לדעת בוודאות מה מקור הנזילה, וכי אחת האפשרויות, מיני רבות, לקיום הנזילה הינה בעיית איטום סביב האמבטיה בדירת הנתבעת. אותו שרברב הציע לבצע איטום סביב האמבטיה, וכך נעשה.   הנתבעת הוסיפה וטענה, כי היתה נכונה, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 300 ₪, אולם זאת לפנים משורת הדין.   כן נטען, כי קיימת סבירות גבוהה כי הרטיבות נוצרה מחדירת מים מהמעטפת החיצונית של הבניין.   הנתבעת הוסיפה וטענה, כי דירת התובעת היתה מוזנחת וכי אין זה סביר כי הקורוזיה שאובחנה בברזלים שבתקרת הדירה נגרמה בגין אותה נזילה.   עד כאן טענות הנתבעת.   מהראיות שהובאו בפני עולה כי מאז שבוצעה אטימת האמבטיה בדירת הנתבעת לא אובחנה רטיבות נוספת בדירת התובעת. מכאן, אני מסיק כי מקור הנזילה הינו אכן מדירת הנתבעת.   יחד עם זאת, שוכנעתי כי מצב דירת התובעת היה ירוד, והוא חייב שיפוץ יסודי וזאת בלא כל קשר לרטיבות הנ"ל. דירת התובעת הושכרה תקופה ארוכה בלא שיפוץ ועל כן נדרש ביצוע השיפוץ והצביעה.   אני מעריך כי חלק בלבד מהנזק שתוקן בתקרת דירת התובעת נגרם בגין אותה נזילה. על דרך של אומדנה אני מעריך את כלל נזקי התובעת בסך של 1,000 ₪.   לא מצאתי מקום להענות לדרישת התובעת לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות ושכר טרחת עורך דין.   אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 1,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 15/1/2003 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, והוצאות חלקיות של העדים, בסך כולל של 400 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.     רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.  נזקי מיםנזילה