קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק למשאית - תביעות קטנות:   1. התובע הוא בעל משאית מסוג וולוו מס' רישוי 69-755-83 (להלן - "הוולוו") והגיש תביעה בגין נזקי רכוש שארעו לטענתו לרכבו הנ"ל בתאונת דרכים מיום 26.11.01.   2. הנתבע מס' 1 הינו בעלים של רכב פרטי מסוג סיטרואן מס' רישוי 38-103-04 (להלן - "הסיטרואן") הנתבעת מס' 2 היא חברת ביטוח אשר ביטחה את הסיטרואן במועד הרלוונטי בביטוח מקיף. 3. צדדים שלישיים הם בעל משאית מרצדס מס' רישוי 53-157-15 (להלן - "המרצדס") ומי שנהג במרצדס בעת התאונה. בראשית נשלחה הודעת צד ג' נגד מי שנהג במרצדס, מר פחורי ראמז ונגד חברת ביטוח אריה. בישיבת 24.12.02 הובהר כי הפוליסה שהוציאה אריה אינה חלה על נהג שטרם מלאו לו 26 והואיל ומר ראמז הצהיר כי הוא בן 23 המסקנה היתה שהפוליסה שהוציאה אריה אינה חלה על התאונה הנדונה. לפיכך הודעת צד ג' נגד אריה נמחקה והנתבעים הגישו הודעת צד ג' מתוקנת אליה צורף בעל המרצדס מר זיינה אסעד. בישיבת 7.2.03 התייצב מר זיינה אסעד וטען שהוא רכש פוליסה שאמורה לחול גם על התאונה היינו גם על נהג שטרם מלאו לו 26 וכי הוא שומר על כל טענותיו כנגד חברת הביטוח אריה וסוכן הביטוח שבאמצעותו רכש את הפוליסה. הדברים לא מצאו ביטוי בפרוטוקול אולם הם זכורים לי והפרוטוקול מתוקן בהתאם.   4. כפי שיפורט להלן וכפי שעולה מהאמור לעיל מדובר בתאונה שהיו מעורבים בה שלושה כלי רכב ואין חולק שהמרצדס פגעה בסיטרואן וכתוצאה מכך החל התהליך שתוצאתו היתה שהסיטרואן פגעה בוולוו, אם כי הסיבות לפגיעת המרצדס בסיטרואן שנויות במחלוקת. על אף שמדובר בשלושה רכבים התובע הגיש את תביעתו רק נגד אחד מבעלי הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, נגד בעל הסיטרואן. בעל הסיטרואן מצידו שלח הודעת צד ג' לרכב השלישי שהיה מעורב בתאונה ויצויין שאין המדובר בתביעה עצמאית בגין הנזקים שנגרמו לסיטרואן אלא מדובר בטענת שיפוי בלבד, כלומר הנתבע טוען שאם יחוייב כלפי התובע כי אז על צד ג' לשפותו.     5. נסיבות התאונה מפורטות בסעיף 4 לכתב התביעה כדלקמן:   "4. ביום 26/11/2001 עת נהג התובע במשאיתו בכביש בין עירוני עוקף מגדל העמק מכיוון נצרת לכיוון חיפה (בין צומת רמת גבריאל לצומת מגדל העמק), שמע לפתע קול של התנגשות, על כן, הוא הסתכל במראה ואז הבחין כי רכב מסוג מרצדס בנץ הנושא מ.ר. 53-157-15 שנסע מאחוריו התנגש בצידו הימיני האחורי של רכבו של הנתבע שעקף את משאיתו על שהתובע דבר שכנראה גרם להסטת רכבו של הנתבע מצדו הימני הקדמי לכיוון המשאית. התובע בלם את משאיתו על מנת לנסות ולאפשר לרכבו של הנתבע להיכנס לפניו ולהימנע מהתנגשות, אך הוא לא הצליח ורכבו של הנתבע התנגש בצדה השמאלי הקדמי של המשאית".     6. גרסת הנתבע לגבי נסיבות התאונה מפורטת בסעיף 2 לכתב ההגנה כדלקמן:   "2. הנתבעים יטענו כי האחריות לתאונה נשוא כתב התביעה רובצת לפתחו של מר פאחורי ראמז, הנהג ברכב מסוג מרצדס בנץ מ.ר.מ53-157-15, אשר פגע ברכבו של הנתבע 1 והדפו לעבר רכב התובע בנסיבות כדלקמן: א. הנתבע מס' 1 נסע באיזור נילית[כביש יפיע-נהלל]. לפניו נסע רכב הצד השלישי ולפני רכב הצד השלישי נסע רכב התובע. הנתבע יצא לנתיב השמאלי לשם ביצוע עקיפה, לאחר שוידא כי המסלול השמאלי פנוי, כשלפתע, ללא כל התראה מוקדמת יצא גם רכב הצד השלישי לעקיפה מבלי לשים לב שהנתבע מס' 1 כבר היה תוך כדי ביצוע העקיפה. כתוצאה מכך, פגע רכב הצד השלישי בדלת הימנית אחורית של רכב הנתבע מס' 1 והדפו לעבר שולי הכביש. כשביקש הנתבע מס' 1 לחזור לכביש, ראה את רכב התובע וניסה ככל יכולתו לבלום רכבו אולם הדבר לא צלח בידו ופגע בו".     7. גרסתו של הצד השלישי לגבי נסיבות התאונה מפורטת בסעיף 5 לכתב ההגנה כדלקמן:   "5. צד שלישי יטען להגנתו כי בזמן הרלוונטי לתאונה אכן נהג ברכב מסוג מרצדס מ.ר. 53-157-15 בכביש יפיע נהלל, אך העובדות כפי שתוארו על ידי הנתבע לא נכונות. צד שלישי יטען כי יצא לביצוע עקיפה של רכב התובע שנסע לפניו ובזמן שצד שלישי היה מבצע את העקיפה יצא הנתבע אחרי צד שלישי ורצה לבצע עקיפה לרכב התובע ולרכב צד שלישי יחדיו לאחר שעקף 3 רכבים אחרים ולצורך כך ירד לשוליים. משהבחין הנתבע בסכנה סטה לצד ימין וניסה להכנס למסלולו ובעת ביצוע החזרה למסלול פגע ברכב התובע, וברכב צד שלישי".   8. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות, לרבות תיק משטרה, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת הנתבע לגבי נסיבות התאונה.   9. ראשית צד ג' מסר שתי גרסאות שונות לגבי נסיבות התאונה. האחת הובאה לעיל, היא גרסתו בסעיף 5 לכתב ההגנה מטעמו. גרסא שונה נמסרה במהלך ישיבת ההוכחות שם העיד צד ג' כדלקמן:   "נסעתי מאחורי המשאית של התובע, מאחוריי היו שתי מכוניות פולקסווגן אוטובוס ועוד רכב שאני לא זוכר. רציתי לעקוף את המשאית , החלק הקדמי של המשאית שלי היה לצד החלק הקדמי של המשאית שלו בזמן העקיפה. לפתע פתאום ראיתי את הרכב של הנתבע לידי מצד שמאל ליד הקו הצהוב. היינו שלושה רכבים באותו קו אחד ליד השני. נתתי ברקס לחזור לנסוע מאחורי המשאית של התובע, הרכב הפרטי נכנס ימינה ממולי. כלומר נכנס ימינה במקומי".   ההבדל המשמעותי בין הגרסאות הוא שעל פי הגרסא בכתב ההגנה הנתבע ניסה לחזור למסלול הימני ובאותה עת פגע הן בוולוו והן במרצדס; ואילו על פי העדות בבית המשפט הנתבע הוא שביקש לחזור למסלול הימני לאחורי הוולוו ואילו רכב הנתבע תפס את מקומו של רכב צד ג' למעשה במסלול השמאלי, שכן לפי עדות צד ג' הנתבע נסע עובר לתאונה בשוליים השמאליים של הכביש.   מעבר לכך שקיים הבדל מהותי בגרסאות שמסר צד ג', אף אחת מהן אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם מיקום הנזקים על הרכבים: רכבו של הנתבע נפגע בדלת אחורית ימנית, רכבו של צד ג' נפגע בפינה השמאלית הקדמית כפי שעולה מתיק המשטרה.   בנוסף אף שהתובע טען בבית המשפט כי לא ראה מה התרחש בין הסיטרואן למרצדס הרי בעדותו במשטרה מסר דברים אחרים העולים בקנה אחד עם גרסת הנתבע וכך אמר:   "בתאריך 26.11.01 שעה 06.30 בבוקר נהגתי לבד ברכב מסוג וולוו מכיוון נצרת לחיפה. כאשר אני במהירות 70 קמ"ש הילוך 8 מתוך 8 הילוכים. אני יורד בירידה מנצרת אחרי נילית. לפניי לא נסעו רכבים. ואחרי נסעו רכבים. היו אחרי 2 רכבים מרצדס ופרטי . הפרטי שהיה שלישי בשיירה אחריי יצאה לעקיפה. אני לא ראיתי אותו ואז כנראה המרצדס אחרי גם יצא לעקיפה ופגע בדלת אחורית ימין של הפרטית. אני הסתכלתי במראה השמאלית וראיתי שהכביש רטוב והפרטית עפה אליה אני ברחתי ימינה והפרטית פגעה בחלק דופן קדמי שמאלי שלי עצרנו". ... ש.ת. אני ראיתי דרך המראה שהפרטי היה בעקיפה ואז המרצדס יצא ודחף אותו וגרם לו לתאונה. ודחף אותו עליו".   10. התוצאה מהאמור לעיל היא שאני קובעת שהתאונה ארעה כפי שתוארה על ידי הנתבע. רכב צד ג', המרצדס, פגע ברכב הנתבע וגרם לו להזרק לשוליים, דבר זה אילץ את הנתבע לחזור ימינה לכביש ואז כפי שעולה מעדותו בבית המשפט איבד למעשה שליטה ברכבו ופגע בוולוו. אף שיתכן שנהג מיומן יותר מהנתבע היה מצליח להשתלט על הרכב ולהמנע מפגיעה ברכב התובע, הרי שלא ניתן להלין על הנתבע שנקלע לתאונה בשל אשמו המכריע של צד ג'. אני קובעת איפוא שהתאונה ארעה באשמו של צד ג'.   11. אשר לנזקי התובע:   (א) נזק ישיר לרכב על פי חוות דעת שמאי 6,484 ₪.   (ב) שכ"ט שמאי - התובע טוען לסכום של 1,000 ₪ אך לא צירף העתק החשבון לכתב התביעה. בנסיבות העניין יפסק סכום של 500 ₪ בגין סעיף זה.   (ג) הפסד השתכרות והוצאות אחרות - התובע טוען להפסד השתכרות בסך 5,648 ₪ בגין השבתת המשאית וצירף אישור מרואה חשבון על הפדיון היומי. וכן הוא תובע 500 ₪ בגין "טרטורים ועלות נסיעות חלופיות". אישור הרואה חשבון מתייחס להכנסות ברוטו וכמובן שבכך לא די; כמו כן אין אישור של השמאי שאכן נדרשו 4 ימים לתיקון המשאית. אני מוכנה להכיר בנזק גלובלי בסך 1,000 ₪ בגין השבתת המשאית והוצאות נלוות.   סה"כ נזקו המוכח של התובע - 7,984 ₪.   12. על פי הנכון היה על התובע לצרף את צד ג' כנתבע בתביעה שכן אם יתברר כפי שאכן ארע שהתאונה ארעה באשמו של צד ג' בלבד לא יוכל התובע להפרע מהנתבע; אולם כפי שפורט בסעיף 4 לעיל התובע תבע את בעל הסיטרואן בלבד. מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 אני רשאית להורות על צירוף נתבע בכל שלב משלבי הדיון. נראה לי בנסיבות העניין כי נכון יהיה להורות על צירוף הצדדים השלישיים כנתבעים בתובענה הנוכחית. הצדדים אינם מיוצגים ויש בכך כדי להסביר את מחדלו של התובע. מצד שני נראה לי שהצדדים השלישיים הבינו וצפו שתוצאה אפשרית של ההליך הנוכחי היא שיהיה עליהם לשאת בנזקו של התובע אם ימצא כי צד ג' אשם בתאונה, והראיה שהצדדים השלישיים טענו רק לגבי נסיבות התאונה ולא טענו בסיכומיהם דבר לגבי כך שאם יקבע כי הנתבע אינו אשם בתאונה כי אז לא ניתן יהיה להחיבם כלפי התובע. על כן אני מורה על צירופם של הצדדים השלישיים כנתבעים בתובענה.   13. הנתבעים פחורי ראמז וזיינה אסעד ישלמו לתובע סך של 7,984 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. בהתחשב במכלול הנסיבות אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו. תביעות קטנותמשאית