נזק לציוד שהיה בתוך הרכב בתאונת דרכים

 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לציוד שהיה בתוך הרכב בתאונת דרכים: בתאריך 11/10/01 ניזוק רכבו של התובע בתאונת דרכים עת נפגע ע"י רכב הנתבע. התביעה דנן הינה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לציוד שהיה ברכבו בעת התאונה לרבות ציוד ששימש אותו בעבודתו כצלם.   נזקי התובע על פי האמור בכתב התביעה הגיעו ל - 19,494 ₪ וסכום התביעה הועמד על סך 16,300 ₪ על מנת להביא לגדר סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.   לכתב התביעה צורף דו"ח שמאי לפיו לציוד המקצועי של התובע נגרם נזק בסך 14,966 ₪.   נוסף לנזקים אלו, טוען התובע לנזק לשתי דיבוריות, אחת של חברת סלקום והשניה של פלאפון, ונזק למערכת שמע.   התובע שילם לשמאי שכר טרחה בשעור 980 ₪ + מע"מ.   בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את אחריותו לתאונה וטען כי התובע הוא זה שגרם לארוע התאונה מאחר ונסע במהירות מופרזת ללא שימת לב לתנאי הכביש.   נגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בגין מעורבותו בתאונה והדיון נדחה מספר פעמים עד לקבלת תוצאות הדיון בהליך הנ"ל.   הנתבע הורשע בבית המשפט לתעבורה על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ובדיון לפניי טיעון הנתבע התמקד בשאלת קיומו של אשם תורם וכן היתה מחלוקת באשר לגובה הנזק.   נסיבות ארוע התאונה פורטו בכתב האישום, עובדות בהן כאמור הנתבע הודה וכך צויין בכתב האישום בפרק "העובדות": -   ”1. ביום 10/10/01 בסמוך לשעה 14:10 נהג הנאשם (הנתבע-ג.ב.) ברכב מסוג מרצדס... בכביש 65 מכיוון מגידו לכיוון עפולה. 2. הנאשם שנהג בקלות ראש וברשלנות, נהג מכיוון עפולה לכיוון מגידו, עבר את צומת מגידו, ירד לשביל עפר בימין הדרך. 3. הנאשם שב וחצה את הכביש (שני נתיבים) תוך פניה שמאלה ואי ציות לתמרור ב - 37 לכיוון צומת מגידו, חסם דרך לרכב מסוג פולקסווגן פולו (רכב התובע - ג.ב.) שהגיע משמאלו, לא הספיק לבלום והתנגש ברכב בו נהג הנאשם (להלן: התאונה). 4. כתוצאה מרשלנותו של הנאשם, כפי שתואר לעיל, נגרמה התאונה".   רכבו של התובע הוכרז כאובדן גמור לאחר התאונה עליו הוא קיבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח נזקי רכוש.   בפניי העידו התובע והנתבע בלבד, ועורך חוות הדעת באשר לנזק שנגרם לציוד לא נחקר.   באשר לשאלת קיומו של אשם תורם, מחקירתם של הצדדים ועל סמך דבריהם במהלך הדיון, אינני רואה מקום לקבוע קיומו של אשם תורם כל שהוא מצד התובע בארוע התאונה. באשר לגובה הנזק, חוות הדעת שצורפה התייחסה כאמור לציוד הצילום המקצועי בלבד ולא הובאה אסמכתא כלשהיא לעניין הנזק לדיבורית ולמערכת השמע.   התובע כאמור פוצה על ידי מבטחת רכבו בגין הנזק לרכב, לא הובהר מה היה כלול באותו פיצוי, לא הוצגה חוות דעת ממנה ניתן אם אכן ברכב היו שתי דיבוריות שניזוקו ושמערכת השמע ניזוקה ושלא ניתן לתקנה.   באישור מיום 31/01/02 שהוצא מספר חודשים לאחר התאונה, צויין מכשיר פלאפון קבוע, להבדיל מדיבורית, שנמצא פגום ולא ניתן להפעלה וכן דיבורית.   באישור הנ"ל לא צויין מועד הבדיקה, לא ניתן ללמוד ממנו כי מדובר במכשיר פלאפון קבוע ודיבורית שהיה ברכב התובע במועד התאונה ושניזוק כתוצאה ממנה ומכאן שעל סמך אישור זה לא ניתן להוכיח את נזק התובע הנטען לעניין דיבורית של חברת פלאפון.   אותם דברים ניתן לציין באשר לאישור הנושא אותו תאריך 31/01/02 באשר לדיבורית של חב' סלקום.   לכתב התביעה צורף אישור נוסף הנושא תאריך 11/2/02 ביחס למכשיר מסוג סוני 7015.   אישור זה כוחו יפה כמו שני האישורים הקודמים שצויינו לעיל ואין לראות בו כראיה להוכחת גרימת הנזק למערכת השמע בתאונה.   נותר אם כן, הנזק לציוד המקצועי כפי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.   כפי שציינתי לעיל, רכבו של התובע הוכרז בעקבות התאונה כאובדן גמור והוא אף קיבל פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח נזקי רכוש בגין כך.   חוות דעת השמאי שבדק את רכב התובע בעקבות התאונה, לא צורפה ולא ברור אם צויינה בה עובדת גרימת הנזק לציוד מקצועי שהיה בו, ומהו הציוד שהיה ברכב באותו מועד.   בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה בגין הנזק לציוד המקצועי צויין כי השמאי בדק את הציוד בתאריך 22/10/01, 11 ימים לאחר התאונה ובדק ציוד שהוצג לפניו ע"י התובע.   אין באמור לעיל כדי להטיל ספק בטענת התובע, כי במועד התאונה היה ברכבו ציוד מקצועי ששימש אותו לעבודתו כצלם ואני מקבלת את עניין המצאותו של ציוד ברכב כנתון מוכח, בין היתר מהתרשמותי מעדותו של התובע וכן לאור טיב טענות ההגנה של הנתבעים.   הבעייתיות עולה באשר לזהות הפריטים שהיו ברכב במועד התאונה לאור הפירוט בחוות הדעת לעומת תשובותיו של התובע במהלך חקירתו הנגדית.   אין בסתירה זו כדי לפסול את כל חוות הדעת במיוחד לאור העובדה שעורך חוות הדעת לא זומן לשם חקירה על חוות דעתו.   השמאי ציין בחוות דעתו כי הפריטים שהוצגו לעיונו ובדיקתו, הוא מצא נזקים האופייניים לאימפקט או טלטלה עזה (ר' סעיף "ממצאים" בחוות הדעת).   בעדותו ציין התובע כי היו לו שלוש מצלמות סטילס ושתי מסרטות וידאו.   התובע ציין כי ברשותו מסרטה תוצרת פנסוניק בעוד בחוות הדעת צויינה מסרטה תוצרת J.V.C .   התובע עוד ציין כי נפגעה מסרטת וידאו אחת ומצלמות סטילס.   לעומת דברים אלו של התובע, צויין בחוות הדעת, שתי מסרטות וידאו, אחת תוצאת J.V.C ו - PANASONIC.   מחקירתו הנגדית של התובע אל מול ממצאי המומחה, עולה כי, ציון קיומה של מסטרה תוצרת J.V.C איננו נכון ולא שמעתי מפי התובע הסבר כלשהוא לכך מעבר לאי דיוק זה ובהעדר חקירה של עורך חוות הדעת לא מצאתי נתונים או ממצאים נוספים שיש לפסלם מתוך חוות הדעת.   אותה מסרטת וידאו תוצרת J.V.C על פי חוות הדעת, ניזוקה ועלות תיקונה 400 ₪. משהתברר כי לתובע אין מסרטה כזאת, יש להפחית סכום זה מחוות הדעת.   טענת נציג הנתבעים כי התובע יתכן שהתובע קיבל פיצוי מחברת ביטוח בביטוח עסק, נטענה במהלך הסיכומים בלא שטענה זו הועלתה בכתב ההגנה ובלא שהתובע נחקר על קיומו של ביטוח מעין זה או אם הוא קיבל פיצוי מגורם כל שהוא בגין נזק זה ועל כן דין טענה זו להדחות. בחוות הדעת צויין כי העלויות לגבי פריטים שניזוקו כליל, מתייחסות לציוד משומש (ר' סעיף ב' ב"הערות" שבסוף חוות הדעת) ועל כן לא נוכה פחת ומכאן שדין טענת הנתבעים לפיה התובע מנסה לנצל את התאונה, על מנת לשפר מצבו בקבלת פיצוי על ציוד חדיש איננה עומדת.   סך כל הנזק על פי חוות הדעת בניכוי הוצאות תיקון מסרטת J.V.C. היא 14,566 ₪, כשסכום זה אינו כולל את רכיב המע"מ.   סכום זה הינו נכון ליום עריכת חוות הדעת 1/2/02.   התובע נשא בשכרו של השמאי, כאמור, בסך 980 ₪.   מכאן שסך כל הנזק המוכח מגיע ל - 15,546 ₪ נכון ליום 1/2/02.   אשר על כן, על הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 15,546 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/02 ועד לתשלום המלא בפועל.   בנוסף, ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך 500 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.תאונת דרכים