קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכה ''תלוי לחלוטין'' בעזרת הזולת: .1התובעת הוכרה כנכה ב-%100, והיא הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לשירותים מיוחדים, על-פי תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט- 1978(להלן - התקנות). .2המוסד הכיר בזכותה של התובעת לקצבה וקבע, כי היא תלויה" בעזרה רבה מהזולת" בביצוע כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה (תקנה 3(ב) לתקנות) ועל כן זכאית לקצבה מיוחדת השווה לקצבת יחיד מלאה. .3התובעת טוענת, בתביעה זו, שיש ליישם לגביה לא תקנה 3(ב), אלא תקנה 3(ג), כיוון שלטענתה היא תלויה "לחלוטין" בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום בכל שעות היממה (ההדגשה לא במקור), ולכן זכאית היא לקצבה מיוחדת השווה ל-% 150מקצבת יחיד מלאה. .4התובעת הגיעה לבית-הדין, והתרשמתי ממנה. כמו כן העידה אחות מטעם הנתבע, אולם למעשה אין מחלוקת ממשית בקשר לעובדות. .5התובעת מרותקת לכסא גלגלים, וצריכה עזרה רבה בביצוע כל פעולות היום-יום, כפי שהן הוגדרו בתקנה 1לתקנות. למדתי שהתובעת מסוגלת לעשות בעצמה את הפעולות הבאות: א) היא מסוגלת להאכיל את עצמה. יש צורך להכין לה את האוכל ולחתוך אותו, והיא מסוגלת לאכול את אותו אוכל לבד; ב) כאשר מביאים אותה לאמבטיה, היא מסוגלת להכניס מים לידה, ולשטוף לעצמה את הפנים; ג) היא מסוגלת לעטוף את ראשה בצעיף. לעניין פריטים אחרים של הלבוש - היא זקוקה לעזרה מלאה. .6כאשר ניגשים לפרש את המלה "לחלוטין", יש לפרשה לא בחלל, אלא במסגרת התכנית השלמה כפי שעולה מתקנה 3, כמכלול אחד. עיון בתקנה מראה, כי התכנית צופה שלוש דרגות של תלות: עזרה רבה בביצוע רוב הפעולות, עזרה רבהבביצוע כל הפעולות, ותלות מוחלטת בביצוע כל הפעולות. לגבי כל דרגה נקבע גובה אחר של קצבה, הנקבע כחלק יחסי מקצבת יחיד מלאה. מכאן עולה, כי ככל שהתלות גדולה יותר, הוצאות העזרה על שירותים מיוחדים גדלות, בגלל הצורך להעסיק את העזרה שעות רבות יותר, ועל כן יש להעניק קצבה גבוהה יותר. .7במקרה שלפנינו התובעת איננה תלויה "לחלוטין" בעזרת הזולת, לא בפעולות אכילה ולא בפעולות רחצה. מטעם התובעת נטען, כי גם אם היא מסוגלת לבצע פעולות אלה, הרי מבלי שיבוצעו הפעולות המקדמיות, כגון הכנת האוכל או הכנסתה לאמבטיה, לא תוכל לאכול ולהתרחץ, ועל כן יש לראותה כמי שתלויה באופן מוחלט בעזרת הזולת. .8אילו עמדה תקנה 3(ג) לבדה, הייתי מסכים עם טענה זו של התובעת. אולם, כאמור, אותה תקנה היא חלק ממערכת שלמה. בדחיית תביעה זו של התובעת אין כדי לקבוע, שאין התובעת זכאית לקצבה כלל, אלא שהיא זכאית לקצבה בדרגה מסוימת. נכון שביצוע הפעולות על-ידי התובעת עצמה מותנה בהכנה מסוימת על-ידי הזולת. לזה התכוונו בתקנה 3(ב), שהתובעת תלויה "בעזרה רבה" של הזולת. אילו הייתי מקבל את גישת התובעת, שככל שהנכה תלוי בפעולה מקדמית של הזולת, הוא הופך להיות תלוי לחלוטין, כי אז תקנה 3(ב) היתה מיותרת. .9אין באמור לעיל כדי לקבוע שיעור של הפעולה העצמית שיוציא את הנכה מגדר "תלוי לחלוטין". די שייאמר כי לפחות לגבי אכילה ורחצה היא איננה תלויה לחלוטין. אין לי ביטחון כי טענת המוסד לגבי לבישה, כשמדובר בעטיפה בצעיף, צריכה להתקבל, אולם מאחר ואין צורך להכריע בכך כאן - כי הרי תקנה 3(ג) דורשת כי1הנכה יהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום, יש להשאיר עניין זה בצריך עיון. .10התוצאה היא כי התביעה נדחית. אין צו להוצאות.עזרת הזולת / עזרת צד שלישינכות