נסיעה באור אדום - זיכוי מחמת הספק

בית המשפט זיכה את הנאשם מחמת הספק, מאי ציות לתמרור ה - 1, (רמזור) כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ומעבירה על סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נסיעה באור אדום - זיכוי מחמת הספק: מזכה הנאשם מחמת הספק. ואלו נימוקי הזיכוי: 1. הנאשם (להלן - "הנ'") הואשם בנהיגה בקלות ראש תוך אי ציות לתמרור ה - 1, בכניסתו לצומת המרומזר בין הרחובות: שאול המלך - לאונרדו דה וינצ'י, בתל אביב, שכתוצאה מכך ארעה ההתנגשות בין המונית, בה נהג הנ' לבין קטנוע. כתוצאה מהתאונה רוכב הקטנוע נחבל חבלות יבשות ונגרם נזק רכוש לשני כלי הרכב. 2. ב"כ הנ' הודה בנהיגה, במקום ובזמן, בעצם אירוע ההתנגשות ותוצאותיה, אך כפר באחריותו לתאונה, תוך טענה כי הנ' נכנס לצומת המרומזר, כאשר בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק. להוכחת האישומים, המאשימה הביאה הראיות הבאות: עדות יהודה חביב (להלן - "ע.ת.1") אשר ערך את דו"ח הפעולה - ת/1. עדות פינגל יובל (להלן - "ע.ת.2") רוכב הקטנוע המעורב אשר מסר גירסתו לאירוע, כאשר הוא מדגיש כי המונית הגיחה משמאלו, פגעה בו ועף, לכיוון נסיעת המונית. הוא הדגיש נסיעתו בנתיב הימני מבין השלושה בשד' שאול המלך, עובדת הדלק האור הירוק כיוון נסיעתו, כאשר היה כ - 15 מ' לפני הצומת והרכבים ביתר נהתיבים עדיין במצב עצירה. בח.נ. אישר הכרותו עם ע.ת.3, מהירות נסיעתו - 40 קמ"ש, תוך אימות הודעתו מוצג נ/1 ועצם הגיעו לקו העצירה בנסיעה שוטפת. הוא הכחיש כניסתו לצומת באור אדום ואישר כי הבחין במונית רק בשניה האחרונה לפני הפגיעה. עדות תומר שטטלנדר (להלן - "ע.ת.3") חברו של ע.ת.2 שרכב על קטנוע בנתיב האמצעי, מאחרויו במרחק 10 מ' ממנו, אשר ראה את ע.ת.2 אף באויר אחרי שמיעת חריקת בלמים ומכה. בח.נ. אישר כי כאשר הגיע לצומת דלק לו ירוק כיוון נסיעתו תוך אישור יחסי החברות בינו לבין ע.ת.2. הוא הדגיש כי ראה את ע.ת.2 נכנס לצומת בירוק מלא כיוון נסיעתו. בהמשך אימת תוכן הודעותיו - מוצג נ/2 ונ/3 והדגיש כי לא הבחין במונית הקרבה משמאל. מוצג ת/1 - דו"ח פעולה של ע.ת.1 שם ציין שמו של ע.ת.3. מוצג ת/1 - הודעת הנ' מ - 25.2.02. מוצג ת/2 - תרשים מקום התאונה. מוצג ת/3 - תוכנית זמנים של הרמזורים בצומת הרלוונטי. הנ' בחר ליתן גירסתו תחת אזהרה ובח.ר. אימת תוכן ת/1. בח.נ. הודה בכיוון הנסיעה הנטען, כניסתו לצומת ברמזור ירוק, בו הבחין מספר מטרים לפני קו העצירה. הוא הבחין בקטנוע של ע.ת.2 כ - 3 מטר לפני האימפקט כאשר הוא יוצא מבין הנתיבים וביצע נסיון לעקוף המונית, אך נפל. מוצג נ/1 - הודעת ע.ת.2. מוצג נ/2 - הודעה ראשונה של ע.ת.3.. מוצג נ/3 - הודעה שניה של ע.ת.3. 3. ב"כ המאשימה ביקש הרשעת הנ' על סמך ראיותיו, כאשר הוא מדגיש כי עדות ע.ת.3 הנה עדות אוביקטיבית. ב"כ הנ' ביקש זיכוי בטענה כי יש עדות מול עדות והאשפרות כי הנ' נכנס לצומת בירוק, לא נסתרה בח.נ. ובכל מקרה אין עדות עד נאוטרלי כיוון שע.ת.3 הנו ח ברו של ע.ת.2, כאשר הוא מעלה גם אפשרות של עד, שלא היה נוכח באירוע ובא להעיד על עובדות שלא ראה בפועל. 4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן: א. מקום האירוע - הצומת המרומזר בין הרחובות: לאונרדו דה וינצ'י עם שד' שאול המלך, בתל אביב. לפי ת/3, בכיוון נסיעת הנ' יש שתי מערכות רמזורים, כאשר בשתיהן נדלק בו זמנית אור ירוק (ראה פאזות 4 ו - 5). זה המצב גם בכיוון נסיעת המעורב (פאזות 1 ו - 3 אך פרק זמן הירוק בפאזה 3 הנו קצר ביותר). ב. כיוון נסיעת כלי הרכב - הנ' נסע מדרום לצפון ברח' דה וינצ'י, בכוונה להגיע לבתי המשפט בתל אביב ואילו הנ' וחברו - ממזרח למערב. ג. בין פאזה 4, כיוון נסיעת הנ' לבין פאזה 1, כיוון נסיעת המעורב, אין ירוק משותף ולאחר גמר ירוק בכיוון נסיעת הנ', עוברות 5 שניות לפחות עד הופעת הירוק כיוון נסיעת המעורב. הנ' הכחיש כל אפשרות לטעות בין הרמזורים ובח.נ. העיד: "גם הרמזור לכיוון ימין דלק ירוק בו זמנית עם הרמזור שלי". מאידך, לא שמעתי מפי עדי המאשימה כל התיחסות לעובדת קיומם של שתי מערכות רמזורים, כיוון נסיעתם, או שלילת אפשרות קיום של טעות כלשהי. ד. עדות ע.ת.3 - עד זה נועד לשמש עד "אוביקטיבי", אשר עדותו צריכה לתמוך בעדות ע.ת.2. לא מצאתי כי ניתן לסמך על עדותו וזאת מהנימוקים הבאים: (1) ע.ת.3 מתיחס בעדותו ובהודעותיו לנתיב אמצעי בו נסע בואך לצומת ואולם לפי ת/2 לכיוון מערב (דיזנגוף) קיימים רק שני נתיבים. (2) בנ/2 שורה 10, הגדיר את כיוון הופעת המונית של הנ' "מימין" ואילו בשורה 10 לנ/3 ידע כבר כי המונית הגיעה משמאל כאשר כנגד שתי גירסאות אלו באים דבריו בעדותו לפני: "אני לא ראיתי את המונית מגיעה". (3) בהודעותיו נ/2 ונ/3, ע.ת.3 התיחס למפגש בין שני כלי הרכב ונפילת ע.ת.2 על הכביש, בעוד בעדות לפני בח.ר. ידע לציין כי לאחר שמיעת חריקת הבלמים ובום, ראה את חברו עף באויר. בניגוד לדבריו, גם ע.ת.2 אינו מאשר כי "עף" אלא: "אני לא נכנסתי בה ועפתי לכיוון הנסיעה שלי, אלא הוא נכנס בי ואסף אותי איתו ואני עפתי ימינה". זאת אומרת, לא מעל לרום כלי הרכב. (4) בח.נ. עמ' 11 אומר ע.ת.3 בשורה 8 ו - 9 כי המונית הגיעה מצד שמאל דהיינו מרח' דובנוב, בעוד אין מחלוקת כי הצומת הנכון הנו עם רח' דה וינצ'י. (5) אין מחלוקת כי ע.ת.3 לא ראה את אופן כניסת ע.ת.2 לצומת אך הדבר לא הפריע לעד למסור בנ/3 שורה 26: "כאשר יובל עבר את קו העצירה, בצומת דלק בכיוון נסיעתו אור ירוק". אם כך הדבר, הרי התאונה היתה ממש מעבר למעבר החציה, מדוע לא ראה בהתרחשות התאונה. (6) לא שמעתי מפי ע.ת.3 כל הסבר מדוע לא התייצב ליתן הודעתו הראשונה נ/2 במקביל למועד נ/1 או סמוך לאחריו. מכאן - די לי בתמיהות לעיל, כדי למנוע ממני ליתן אמון בדברי עד זה, במעמדו כעד אוביקטיבי, כאשר בנוסף לאמור לעיל, מצטרפת עובדת היות ע.ת.2 חבר ומכר של ע.ת.3, המעיד כי הנו חברו. מכאן - אין בידי להתיחס לעדותו כעדות אוביקטיבית כלל ועיקר. ה. עדות ע.ת.2 - המעורב - להבדיל מהודעתו נ/1, עד זה ידע להוסיף בעדותו פרטים נוספים ולדוגמא: (1) בעדות העיד בח.ר. כי המונית אספה אותו והוא עף ימינה. בנ/1 אין איזכור לסיטואציה זו ואומר העד בשורה 8: "... ונוצר מגע בין החלק השמאלי קידמי של האופנוע לבין החלק הקידמי ימני של הרכב השני, נפלתי על הרצפה..." התיאור העובדתי הסמוך לאחר האירוע אינו תואם התיאור בעדות ויש בו למעשה לתמוך בדברי הנ' לפיהם ע.ת.2 סטה תוך נסיון התחמקות מהמונית. (2) בעדות בח.ר. העד מסר כי נסע בנתיב ימני מבין 3 לנסיעה מערבה (ישר - י.ג.). בנ/1 שורה 6 אמר דבר זהה, אך עיון בת/2 מלמד כי לא כך הדבר. לכיוון ישר יש שני נתיבים בלבד. (3) בח.נ. בעמ' 10 שורה 7 ע.ת.2 מעיד: "לא ראיתי את המונית לפני האימפקט אולי מאית שניה לפני זה". בהודעה נ/1 שורה 19 העד מעריך זמן זה ב: "...מספר שניות לפני המגע". אם כך הדבר הרי הבחין במונית בטרם נדלק לו אור ירוק, בהתחשב בנסיעתו השוטפת והקדמת ע.ת.3 תוך כדי נסיעה מצומת ויצמן, דבר המעיד כי מהירותו היתה מעבר לזו של ע.ת.3 ובפועל נוהלה תחרות מהירות בין שני שליחים. די לי במובאות לעיל כדי למנוע ממני לקבוע, מעל לכל ספק סביר, כי ע.ת.2 הוכיח כניסתו השוטפת לצומת בירוק כיוון נסיעתו. יתר על כך, מדובר בעדות יחידה של "מעוניין" בתוצאות הדיון לפני, שענינו לא פחות מזה של הנ', בתוצאות הדיון. ע.ת.2 כחברו ע.ת.3, הנו שליח מקצועי על קטנוע ואופן נהיגת סוג זה של שליחים בעיר תל אביב, קנה לו שביתה בדעת הקהל לשלילה. ו. עדות הנ' - עדותו בח.ר. לא נסתרה בח.נ. ולא מצאתי בין עדותו להודעתו (אשר סומנה ת/1 כסימון דו"ח הפעולה של ע.ת.1 - י.ג.) כל סתירות, מהן יכלתי להסיק כי אין אמת בפיו. ז. בפועל לפני שתי גירסאות, אשר נתמכות כ"א בעדות יחידה של צד "מעוניין", כאשר לשתיהן קיום סביר ומתקבל על הדעת במידה שווה. בנסיבות אלו לא שוכנעתי להעדיף גירסת המאשימה על פני גירסת הנ' ולקבוע כי אכן הנ' נכנס לצומת באור אדום תוך חוסר זהירות בנהיגתו. הספק שהתעורר בלבי מבוסס גם על העובדה כי כלי הרכב בכיוון נסיעת המעורב היו בעצירה בפרק הזמן שחלף עד שהגיע אליהם. לנוכח האמור לעיל, יש בלבי ספק המונע קביעת אשמת הנ' לאירוע, מעל לכל ספק סביר. 5. סוף דבר - על סמך האמור לעיל, מזכה הנ' מחמת הספק, מאי ציות לתמרור ה - 1, כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ומעבירה על סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה.משפט פלילימשפט תעבורהזיכוי מחמת הספקנסיעה באור אדום