סמכות בית הדין לעבודה - תביעה נגד אגודת ספורט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית הדין לעבודה - תביעה נגד אגודת ספורט:

.1מדובר בבקשה של ה"תאגדות לתרבות גופנית 'הפועל' - סניף אשדוד", להורות על מחיקת תביעה על הסף מחוסר סמכות.
.2התביעה העיקרית הינה תביעה של שחקן כדורגל, שעבד לטענתו בשירות הנתבעת, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" סעיף אשדוד, לתשלומים שהגיעו לו על פי הסכם שנחתם בינו לבית "אגודת הפועל אשדוד" מיום .10.10.1989
.3לטענת בא-כוח המבקשת:נ
א) המבקשת היא אגודת ספורט, ובמסגרתה פועלת קבוצת הכדורגל שבה שיחק המשיב, והיא משתייכת להתאחדות לכדורגל בישראל; ב) הסמכות הייחודית לדון בעניין נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון ההתאחדות על פי חוק הספורט התשמ"ח- 1988(להלן - חוק הספורט).
.4לטענת בא-כוח המשיב:ב
א) התביעה לא היתה נגד "ההתאחדות לתרבות גופנית הפועל סעיף אשדוד", שביקשה למחוק את התביעה על הסף, אלא נגד "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" סעיף אשדוד", ולאור זאת לא היה למבקשת מעמד בהגשת הבקשה; ב) לא נטען שהמבקשת הינה תאגיד עצמאי, ולאור זאת לא חלות עליה הוראות חוק הספורט, הואיל ואגודת ספורט על פי חוק זה חייבת לפעול כתאגיד עצמאי; ג) לא הוכח קיומו של תקנון על פי סעיף 11לחוק האמור; ד) לא נטען ולא הוכח שההתאגדות לכדורגל בישראל היא תאגיד "שמכירים בו הגופים הבין-לאומיים, המייצגים והמוכרים" בענף הכדורגל; ה) התביעה אינה כלולה ב"עניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות האיגוד על פי חוק הספור"; ו) התביעה נוגעת לזכויות שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם, ואשר אינן ניתנות לדיון בבוררות;
ז) אין מקום לעיכוב ההליך, הואיל ולא הוכח שהמבקשת היתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, כאמור בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968(להלן-חוק הבוררות); ח) לא נשללה על פי חוק הספורט הזכות לפנות לבית-הדין.
.5להלן הוראות חוק הספורט הנוגעות לעניין:ו
" .1בחוק זה 'אגודת ספורט' - חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;... 'התאחדות' ו'איגוד', לעניין ספורט - תאגיד שלא למטרות ריווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ומשכירים בו הגופים הבין לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט";...
" .10(א) התאחדות או איגוד יתקינו תקונונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספוראטים - בכפוף לסעיף 11א, שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים....
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות ספורט, הספורטאים ובעלי התפקדים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט....
.11הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות, ואין לערער עליהן לפני בית-המשפט." .6ביחס לטענת בא-כוח המשיב (התבוע), שאין זהות בין הנתבעת לבין המבקשת, נראה לנו שגם המשיב לא הבהיר את זהותה המדויקת של הנתבעת, בכך שכלל באותו שם של הנתבעת גם את ההסתדרות הכללית וגם את ההתאגדות לתרבות גופנית "הפועל" סניף אשדוד, מבלי להבהיר אם מדובר לטענתו באותו תאגיד משפטי או בשני תאגידים נפרדים.
ההסכם עליו מסתמך התובע נחתם עם "אגודת הפועל אשדוד" מבלתי לאזכר את ההסתדרות הכללית.
בא-כוח המבקשת, שייצג את הנתבעת, רשם בכתב ההגנה את שם הנתבעת כפי שנרדם במכתב התביעה, כמתייחס להסתדרות הכללית-התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" סניף אשדוד, בעוד שבבקשה למחיקה על הסף השמיט משם המבקשת את "ההסתדרות הכללית", והתייחס רק להתאגדות לתרבות גופנית "הפועל" סניף אשדוד.
שני הצדדים נמנעו מלהעלות את הטענה האמורה בדיון המקדמי שהתקיים לפני
הרשם, ולאור זאת נראה לי שיש להתייחס למבקשת בבקשה זאת ולנתבעת בכתב התביעה כאל אותו תאגיד, מבלי לקבוע בשלב זה אם מדובר בתאגיד עצמאי או באורגן של ההסתדרות הכללית.
.7באשר לטענה שחוק הספורט לא חל על העניין, הואיל והמבקשת אינה תאגיד עצמאי, ראה לנו שאין יסוד לטענה.

על פי הגדרה של "אגודת ספורט" בסעיף 1לחוק, חל החוק לא רק על תאגיד צמאי, אלא גם על חבר בני אדם המסונף ל"ארגון ספורט", כאשר "ארגון ספורט" וגדר בחוק הספורט כ"תאגיד שלא למטרות רווח המאגד בתוכו אגודת ספורט העוסקת ענפי ספורט שונים." לאור זאת, נראה לנו שאין מניעה לתחולת חוק הספורט על המבקשת, בין שהיא פועל כתאגיד עצמאי, ובין שהיא פועלת כאורגי של ההסתדרות, הואיל ואם ההסתדרות הכללית מאגדת בתוכה אגודת ספורט, יש אפשרות לראות את ההסתדרות הכללית כארגון ספורט על פי חוק הספורט.
.8באשר לטענה שלא נטען ולא הוכח שההתאחדות לכדורגל בישראל מוכרת על ידי הגופים הבין-לאומיים, נראה לנו שבא-כוח המשיב לא העלה כל טענה או הוכחה שהיה בה כדי לסתור את טענות בא-כוח המבקשת בקשר לכך.
בסעיף 6לכתב התביעה התיחס בא-כוח המשיב לאפשרות שקבוצת הכדורגל בה שיחק התובע תעלה לליגת הארצית, ובסיכומיו לא חלק בא-כוח המשיב על כך שמדובר במשחקי כדורגל שנערכו במסגרת משחקי הליגה ובמסגרת ההתאגדות לכדורגל בישראל.
לאור זאת, נראה לנו שניתן לקבוע שמשחקי המשיב היו במסגרת התאחדות או איגוד כאמור בסעיף 11לחוק הספורט.
.9ביחס לטענת בא-כוח המשיב שלא נטען ולא הוכח קיומו של תקנון, לא נסתרה על ידי בא-כוח המשיב גרסת בא-כוח המבקשת כי אכן קיים תקנון כזה שצורף לסיכומיו.
לכך יש להוסיף שאף אילו לה היה קיים תקנון כזה, לא היה בכך כדי לשלול את סמכות השיפוט הבלעדית שנקבעה בסעיף 11לחוק הספורט, ובמקרה כזה היתה מוטלת חובה על התאדות הכדורגל בישראל להתקין את התקנות על פי סעיף 10(א) לחוק הספורט (ת"א (ת"א) 19466/88, "הפועל" מחוז ת"א נ' יעקב אקחויז (לא פורסם)).
.10באשר לטענה שהתביעה אינה כלולה "בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות" הואיל ומדובר בתביעה לשכר מולן ולפיצויי הלנה, נראה לנו, שלאור סעיף 10לחוק הספורט המתייחס במפורט לשכר ולתשלומים לספורטאים כאל אחד העניינים המוסדרים בתקנון ההתאגדות, יש לראות את נושא השכר כ"ענין הקשור לפעילות ההתאחדות", לעניין הסמכות הבלעדית הנתונה למוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון על פי סעיף 11לחוק הספורט.
.11באשר לטענה שהתביעה נוגעת לזכויות שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם, ולכן אינן ניתנות לדיון בבוררות, כלל זה נכון ביחס לבוררות על פי חוק הבוררות, לאור סעיף 3לחוק, לפיו אין תוקף להסכם בוררות על פי חוק זה, לעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. אך הוראה זאת אינה חלה על סמכות שיפוט בלעדית שנקבעה בחיקוק מיוחד המקנה את סמכות השיפוט הבלעדית למוסדות שיפוט פנימיים, לא מכוח הסכמת המתדיינים אלא מכוח הוראת החוק המיוחד.
הוא הדין גם ביחס לטענת בא-כוח המשיב, שאין מקום לעיכוב ההליך, הואיל ולא הוכח שהמבקשת היתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, כאמור בסעיף 5(א) לחוק הבוררות.
תנאי זה אינו נדרש בבוררות על פי חוק הספורט, שבהקשר אליו קבע בית-המשפט העליון "שאין בית-המשפט יכול להימנע מלהעביר עניין לבוררות, כשהבוררות הינה בוררות חובה על פי החוק" (ע"א 463/90[1], בע' 812).
.12במצב זה של העדר סמכות לבית-דין זה לדון בעניין עקב הסמכות הבלעדית הנתונה למוסדות השיפוט הפנימיים, ניתן לדחות את התביעה על הסף מחוסר סמכות, על פי תקנה 45(א) (2) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"א-1991, אך על פי תקנה 45(ג) לתקנות אלו, לא יעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות אם נראה לא שיש להעביר את העניין לבית-משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79לחוק בית המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-.1984

במקרה זה נראה לנו שיש להעביר את העניין לבית-הדין המוסמך, ולאור זאת אנו מעבירים את הדיון למוסד השיפוט הפנימי שנקבע בתקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל, המוסמך לדון בעניין על פי סעיף 11לחוק ספורט.
.13כמון כן, אנו מחייבים את המשיב לשלם למבקשת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 000, 1ש"ח בתוספת בע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות ספורט

  2. פציעה ביום ספורט

  3. סכסוכי עבודה בספורט

  4. שכירות אולם ספורט

  5. חברות בעמותת ספורט

  6. פציעה במועדון ספורט

  7. בוררות לפי חוק הספורט

  8. עורך דין דיני ספורט

  9. עורך דין פציעות ספורט

  10. כתב ספורט - יחסי עבודה

  11. פטור מארנונה לצרכי ספורט

  12. נפילה בזמן ריצה ספורטיבית

  13. התנגדות לבניית אולם ספורט

  14. סכסוך בין בעלי מועדון ספורט

  15. פיצויים על פציעה בשיעור ספורט

  16. פיצויים עקב נפילה במגרש כדורגל

  17. פציעה בשיעורי ספורט בבסיס צבאי

  18. זכויות יוצרים על צילומי ספורט

  19. אחריות מורה לספורט לתאונה בשטח בית הספר

  20. יחסי עובד מעביד בין מאמן לאגודת ספורט

  21. מזכיר התאגדות ספורט - יחסי עובד מעביד

  22. אחריות מועצה מקומית לפציעה במגרש ספורט

  23. מגרש ספורט ליד הבית - תביעה בדין מטרד

  24. נפילה במגרש כדורגל בשטח בית ספר בשיעור ספורט

  25. סמכות בית הדין לעבודה - תביעה נגד אגודת ספורט

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון