סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

האם יש לאמץ, מכוח סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, הוראות התקנות האמורות בתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת תוך בחינת ההוראות באשר לדרוש "לעשיית משפט צדק" וליעילות הדיון. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה: .1זוהי בקשה לדחיה על הסף של התובענה בתיק זה, אשר הועלתה על-ידי בא-כוח המבקשת בסעיף 1לכתב ההגנה. בתחילת הדיון העלה בא-כוח המבקשת טענה טרומית לדחיית התביעה על הסף. הנימוק לבקשת המבקשת הוא, כי המשיב כבר התדיין עם הנתבעת בפני בית-דין זה באותה עילה ואף ניתן תוקף של פסק-דין לפשרה אליה הגיעו הצדדים. .2ואלה עובדות המקרה הצריכות לעניין בבקשה זו: המבקשת הינה חברה העוסקת בעסקי צילום ומפתחת צילומים בתמורה עבור צלמים שונים מכל חלקי הארץ. המשיב היה, עובר ליום 9.1.1981, סוכן החברה, ובמסגרת תפקידו היה עליו לאסוף את סרטי הצילום מאת הצלמים השונים, להביאם לחברה ולהחזירם לצלמים לאחר פיתוחם וגביית התמורה עבור החברה. ביום 16.4.1981הגיש המשיב תובענה נגד המבקשת בבית-דין זה, בתב"ע מא/273-1, לתשלום פיצויי הלנה על עיכוב בתשלום משכורת ינואר 1981, הוא החודש שבו הפסיק התובע את עבודתו. בדיון בפני הרשם, ביום 2.7.1981, הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה "הנתבעת תשלם לתובע לסילוק כל תביעותיו בתיק זה סך כולל של 600שקל". לפשרה זו נתן הרשם תוקף של פסק-דין (ראה בתב"ע מא/273-1, ע' 1לפרוטוקול). ביום 10.7.1981הגיש המשיב תובענה נוספת נגד המבקשת, נשוא תיק זה, לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי כללי על הפרת הסכם, הפסד שכר עבודה ודמי הודעה מוקדמת. בדיון בפני המותב, ביום 5.4.1983, טען בא-כוח הנתבעת לעניין הדחיה על הסף, תוך שהוא סומך דבריו על תקנות 44- 45לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, תקנות שאינן כלולות בתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), תשכ"ט-.1969 .3השאלה הניצבת בפנינו היא: האם עלינו לאמץ, מכוח סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, הוראות התקנות האמורות בתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת תוך בחינת ההוראות באשר לדרוש "לעשיית משפט צדק" וליעילות הדיון. אין ספק, כי יעילות הדיון מחייבת איחוד הדיון בעילות תביעה שבסיסן משותף, ובמקרה שלפנינו - יחסי העבודה בין הצדדים, ולא פיצולן. אך יעילות זו אין בה כדי להחיל הוראות הנוגדות את עיקר משפט העבודה המגן. הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי אין ויתור של עובד על זכות המוקנית לו מכוח משפט העבודה המגן תופס, הן מראש והן למפרע. אימוץ הוראות התקנות האמורות, החוסמות הגשת תובענה, נוגד עיקר זה. נראה שלא בכדי לא החיל מתקין תקנות בית-הדין לעבודה הוראות אלה על בית-הדין לעבודה. זאת ועוד. שלילת זכויות מכוח משפט העבודה המגן בדרך של החלת סדרי דין שמתקין התקנות לא ראה לנכון להחילן תהא בניגוד לחובת בית-הדין לעשות משפט צדק. לאור האמור לעיל אנו דוחים את בקשת המבקשת. המבקשת תשלם למשיב סך של 000, 5שקלים בתוספת מע"מ, ללא קשר לתוצאות המשפט.חוק בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה