מה הדין בסוגיית ספירת ימי פגרה בהחלטות בית המשפט ? תקופת פגרה של בית-המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו כתקנות אלה או שנקבעו ע"י בית המשפט או הרשם, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת." .6רואים אנו שהחלק השולט בתקנה הוא הרישא, היינו, שפגרת בתי-המשפט מפסיקה את מרוץ הזמן של פעולה שיש לעשותה, הן על-פי התקנות והן על-פי צו של שופט או רשם. האפשרות היחידה לבטל את מרוץ הזמן הנפסק על-ידי הפגרה נקבעה בסיפא של הסעיף על-ידי צו מיוחד של השופט או הרשם. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ספירת ימי פגרה: .1זוהי בקשה בדרך המרצה, אשר הוגשה על-ידי התובע, למחוק את כתב ההגנה של הנקבעת וליתן פסק-דין נגד הנתבעת. העילה לבקשה מבוססת על צו בהמרצה 696/82שבאותו תיק אזרחי הנוכחי, אשר ניתן בהסכמה ביום 5.7.82ואשר לרגל חשיבותו מצוטט בזה להלן במלואו: "באי-כוח הצדדים מודיעים לבית-המשפט הנכבד כי הגיעו לידי הסכמה כדלקמן: .1בא-כוח הנתבעת ימציא לתובע תוך 30יום מהיום תצהיר תשובה לשאלון אשר הופנה לנתבעת על-ידי התובע. .2לא ימציא בא-כוח הנתבעת את התצהיר הנ"ל במועד, יימחק כתב ההגנה אשר הוגש על-ידי הנתבעת בתיק הנ"ל והתובע יהיה זכאי לקבל פסק-דין בהעדר הגנה. .3בית-משפט נכבד זה מתבקש ליתן תוקף של החלטה להסדר זה. (-) (-) ב"כ התובע, עו"ד משולם ב"כ הנתבעת, עו"ד קליין צו כמוסכם (-) י' בנאי, שופט, 5.7.82". .2תצהיר התשובות לשאלות לא הוגש תוך (3) יום, ולמעשה לא הוגש עד היום. על כן הוגשה בעת שמיעת המרצה זו, ביום 3.9.82, בקשה להארכת המועד להגשת התשובות לשאלון, בטענה שלא ניתן היה להשיג את האדם המוסמך שיכל היה להשיב על השאלון מידיעה אישית) בהיות אדם זה קצין קבע בצ.ה.ל. שהשתתף במלחמת שלום הגליל, וכי רק ביום 31.8.81הופיע הקצין, רב סרן אופיר וענה על השאלון. הבקשה להארכת המועד הוגש ישירות לבית-המשפט הואיל ולרגל העיצומים של מזכירות בית-המשפט לא ניתן היה להגישה לפני כן. .3טענות עו"ד אלבינצר התרכזו בהחלטה שניתנה בהמרצה 696/81, בנימוק, שהחלטה זו מהווה מעשה בית-דין ואין מנוס אלא למחוק את ההגנה וליתן פסק-דין על-פי העתירה בתביעה. עוד טען עו"ד אלבינצר כי, משהסכים עו"ד קליין להגיש התשובות תוך 30יום ואם לא יעשה כן תימחק ההגנה וינתן פסק-דין, הרי הוא מנוע מלטעון שהוא רשאי להגיש את התשובות לאחר עבור ה- 30יום. אותן טענות השמיע עו"ד אלבינצר בהתנגדו לבקשת עו"ד קליין להארכת המועד. .4לעומתו, התרכז עו"ד קליין בטענה המבוססת על תקנה 488א לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה, תקופת הפגרא לא מובאת בחשבון מנין הימים שנקבעו על-ידי בית המשפט, בהוסיפו טענה פורמאלית, כי אין תצהיר התומך ומאמת את העובדות שבהמרצה כי לא הוגשו תשובות תוך שלושים יום על-פי דין, ועל כן אין להעתר לבקשת המחיקה. .5לאחר ששקלתי בדבר, נראה לי, שיש לבחון במקום ראשון את הטענה של עו"ד קליין בדבר תקופת הפגרא שלא מובאת במנין ה- 30יום על-פי הוראות תקנה 488א לתקנות סדר הדין האזרחי [2], אשר קובעת: "488א. תקופת פגרא של בית-המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו כתקנות אלה או שנקבעו ע"י בית המשפט או הרשם, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת." .6רואים אנו שהחלק השולט בתקנה הוא הרישא, היינו, שפגרת בתי-המשפט מפסיקה את מרוץ הזמן של פעולה שיש לעשותה, הן על-פי התקנות והן על-פי צו של שופט או רשם. האפשרות היחידה לבטל את מרוץ הזמן הנפסק על-ידי הפגרא נקבעה בסיפא של הסעיף על-ידי צו מיוחד של השופט או הרשם. עיון בצוו בית המשפט המאשר את הפשרה שהושגה בין הצדדים ביום 5.7.82, מראה כי אמנם נקבעה הגבלת זמן של 30יום למתן התשובות לשאלון, אך, אין בצו מאומה בענין ביטול הפסקת מרוץ הזמן מחמת הפגרא, כנדרש על-ידי התקנה. במילים אחרות, משלא ניתנה הוראה מפורשת על-ידי בית-המשפט, כי תקופת הפגרא הקרובה ליום מתן הצו, 5.7.82, לא תפסיק את מרוץ הזמן של ה- 30יום שנקבעו למתן התשובות לשאלון, אין מנוס מהמסקנה החוקית, כי על-פי תקנה 488א, מפסיקה תקופת הפגרא המתחלת מ- 16.7.82ומסתיימת ב- 31.8.82את מרוץ תקופת ה- 30יום שנקבעה ואשר בעקבות פסק זמן זה, מתחילה ביום 5.7.82ומסתיימת ביום 20.9.82כולל ראש השנה (ראה כללי פרשנות חוקים בפסק-דינו של כבוד השופט ברק בע"א 133/79, 863/79, בוכמן ורכבת ישראל נ' מוחמד אל נסארה ואח' [1], בדבר הכלל של ביטויי מפתח עליהם סובב החוק הצריכים להתפרש מתוכנו של אותו חוק ועל-פי מטרתו החקיקתית). .7התוצאה היא, שיש עדיין זמן למשיבה להגיש תשובות לשאלון עד יום 20.9.82, היינו, שלושה ימים לאחר מועד מתן החלטה זו. לפיכך, אין לי צורך לדון בבקשה להארכת המועד להגשת התשובות לשאלון ובשאר הטענות שהועלו כהמרצה זו. הבקשה בהמרצה זו נדחית, ובנסיבות הענין, תהיינה ההוצאות לפי התוצאות.פגרהספירת ימים (מועדים)