סרטן עקב שירות צבאי בבסיס דלק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סרטן עקב שירות צבאי בבסיס דלק:

כב' השופטת רחל ברקאי



מונח בפנינו ערעור על החלטת ועדת הערעורים של בית המשפט השלום בבאר-שבע (להלן: "הועדה") בראשות כב' השופט בנאי מיום 27.12.09 בתיק וע' 1133/02, אשר קבעה כי אין קשר בין מחלת הנון הודג'קינס לימפומה (NHL) (להלן:"לימפומה"), ממנה סובל המערער לבין תנאי שירותו הצבאי. המערער חולק על קביעותיה העובדתיות של הועדה, לרבות העדפתה את חוות הדעת מטעם המשיב .




אין חולק כי המערער, יליד 1977, גויס לצה"ל ביום 9.10.96 ושירת בבסיס הדלק באשדוד עד ליום שחרורו, 28.9.99. ביום 24.10.00 הגיש המערער תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן:"החוק"). בתביעתו טען כי לקראת סיום שירותו הצבאי החל להרגיש כאבי בטן וגב וכאשר התלונן אצל הרופא הצבאי, קיבל כדורים למניעת כאבים ולאחר שהכאבים לא חלפו, ביצע בדיקת אולטרא סאונד שהעלתה כי בגופו נמצא גוש ממאיר בגודל 10 סנטימטר, בין הכבד ללבלב והוא הובחן כמי שסובל ממחלת הלימפומה.

לטענתו, מחלתו נגרמה עקב חשיפה לריחות ולמגע של דלקים ושמנים בבסיס הדלק בו שירת, הממוקם באזור תעשייה צפוני באשדוד, כשצמודים אליו מסוף הדלק פי גלילות ובתי הזיקוק באשדוד.



ביום 31.7.02 דחה קצין התגמולים את תביעתו של המערער בקובעו כי אין קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי שירותו הצבאי.




ביום 4.9.02, הגיש המערער את ערעורו בפני הועדה וטען כי מחלתו נגרמה ולחילופין הוחמרה עקב השירות הצבאי, כי לא ניתן משקל מספיק לעובדה כי המערער נחשף לחומרים מסוכנים אשר גרמו למחלתו ולחילופין לא נשקלה החמרת המחלה, בשל העדר טיפול מתאים.




על פי גרסתו הראשונה בפני הועדה טען המערער, כי בששת החודשים הראשונים לשירותו בבסיס, שימש כספק דלק והיה מגיע לבסיסים של צה"ל במשאית דלק ודואג למילוי מיכלי הדלק בבסיסים ובכך נחשף במשך שעות רבות לאדי דלק ואדי שמן כשהוא שואף כמויות רבות של אדים אלה לריאותיו. עוד ציין, כי במהלך שירותו בבסיס, היו בשטח הבסיס חביות ומיכליות דלק וכן מיכלי שמן וכי חומרים אלה פלטו אדים לאוויר, אותם נשם במשך זמן שהותו בבסיס וכי היה בכל אלה כדי לגרום למחלת הלימפומה שאובחנה בגופו.

בתצהיר נוסף שהגיש הוסיף וטען, כי עוד קודם להגעתו לבסיס הדלק באשדוד, כאשר שהה בבסיס ההדרכה בצריפין, ביצע הוא עבודות מכונאות שונות וכתוצאה מכך התפתחה בשתי ידיו ובבטנו פריחה קשה ומבדיקות שנעשו התברר כי הוא רגיש לשמנים ולדלקים וכתוצאה מכך ניתן לו פטור משימוש, נגיעה או ביצוע כל פעולה בחומרים אלה והופסקה כל עבודה הקשורה לחומרים אלה והפרופיל הצבאי שלו הורד ל-31 במשך שנה וכי לאחר מכן, הוצב בבסיס הדלק באשדוד אף שהיה ידוע לגורמים הצבאיים כי הוא רגיש לדלקים ולשמנים, שם ביצע פעולות של הספקת דלק ומיכליות לבסיסים שונים בצה"ל, כפי שטען תחילה.



בתחום הרפואי תמך המערער את עמדתו בחוות דעתו של פרופ' מרדכי רביד, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, אשר גרס בחוות דעתו וכן בחוות דעתו המשלימות כי קיים קשר סיבתי בין חשיפה לאדי בנזן לבין מחלת הלימפומה וכן ציין כי לדעתו תקופת חביון המחלה שונה מחולה לחולה וכי בקשר לחשיפה לבנזן לא נקבעה מעולם תקופת חביון מוגדרת והוא סבור כי תקופת החביון במקרה דנן, הינה שנתיים עד שלוש שנים ולא מעבר לכך.




מנגד הגיש המשיב חוות דעת של ד"ר שחם, מומחית ברפואה תעסוקתית ועובדת במחלקה לסרטן תעסוקתי, וכן חוות דעת משלימות של ד"ר שחם, המתייחסות לעמדותיו של פרופ' רביד, כאשר לדידה החשיפה לאדי בנזן עלולה לגרום למחלת הלוקמיה אך לא ללימפומה, שהינן מחלות שונות ואין להקיש בין הגורמים של מחלה אחת לשנייה. כן ציינה כי תקופת חביון המחלה ממנה סובל המערער, הלימפומה, הינה לטענתה תקופה של כ-15 שנה בממוצע. לדעתה, לאור הנסיבות דנן, אין קשר בין מחלת הלימפומה ממנה סובל המערער לבין החשיפה לבנזן, בהנחה שנחשף לכך, בהעדר קשר סיבתי רפואי מוכח בין חשיפה לחומר בנזן ומחלת הלימפומה וכן לאור תקופת חביון המחלה ממנה סובל המערער, שהינה תקופה קצרה אך של כשלוש שנים.




המשיב הוסיף והגיש גם חוות דעת של הגברת נילי גרינברג, דוקטורנטית במכון ויצמן בחוג לסביבה ואנרגיה, העובדת כאזרחית עובדת צה"ל בתפקיד "ראש תחום גהות" ועוסקת בהערכת חשיפה לגורמי סיכון שונים אשר טענה, בדומה לעמדתה של ד"ר שחם כי חשיפה לבנזן עלולה לגרום ללוקמיה אך לא ללימפומה, מחלה בה לקה המערער.




הועדה בפסק דינה הארוך והמנומק קבעה כי המערער לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח כי מחלתו נגרמה או הוחמרה, עקב שירותו הצבאי. כך נקבע כי במישור העובדתי לא הוכיח המערער כי נחשף לחומרים מסוכנים תקופה ממושכת כפי שטען. הוועדה קבעה כי בפועל עבד המערער כמי שמתלווה לנהג מיכלית להובלת דלקים לבסיסים שונים של צה"ל, תקופה של 6 חודשים בלבד, וגם אם במהלך עבודתו פתח מיכלי דלק ונחשף לאדי בנזן עקב כך הרי שהיתה זו חשיפה שהוגבלה לזמן קצר במהלך שעות היום ולתקופה אשר לא עלתה על 6 חודשים שלאחריה תפקד כש.ג. בבסיס ולא בא במגע ישיר עם דלקים כי אם לכל היותר נחשף לאדי דלק שהיו באוויר בין אם מהבסיס ובין אם ממפעלים קרובים. בהתאם קבעה הוועדה כי לא ברור עקב מה נגרמה מחלתו של המערער, אם בשל המפעלים המזהמים שליד הבסיס או אם עקב מגעו הישיר של המערער עם הדלק, כתוצאה משירותו כספק דלק. עוד נקבע כי לא הוכיח המערער כי לא זכה לטיפול מתאים כשנתגלתה מחלתו. הועדה העדיפה לבכר את חוות הדעת שהומצאו מטעם המשיב הן באשר לאמירותיהן הנוגעות להעדר קשר סיבתי בין החשיפה לבנזן לבין גרימת מחלת הלימפומה והן התייחסותן לתקופת החביון של המחלה. הועדה מצאה חיזוק לעמדתה זו אף בחקירתו של מומחה המערער, פרופ' רביד, אשר אישר את העדרה של הסכמה מוחלטת בין החוקרים בשאלה הנוגעת לגורמי מחלת הלימפומה.




המערער חלק על קביעותיה של הועדה כשעיקר השגותיו מופנות לקביעות העובדתיות של הועדה לרבות בחירת הועדה להעדיף את חוות דעת המשיב על פני חוות דעת שהגיש לעניין הקשר הסיבתי הרפואי. טען המערער כי שגתה הועדה עת התעלמה מן העובדה כי בבסיס בו שירת נתגלה זיהום קשה, בין אם כתוצאה מחומרי בנזן שבתוך הבסיס ובין אם כתוצאה מגורמים מזהמים שמחוץ לבסיס, זיהום אשר סיכן את בריאות החיילים עד אשר ניתנה הוראה בדבר סגירתו.

כן טען כנגד קביעות הוועדה בדבר העדרו של קשר סיבתי רפואי בין החשיפה לאדי בנזן לבין מחלת הלימפומה. עוד טען כי טעתה הוועדה שעה שלא אמצה את הילכת קרישוב (ע"א 1639/01 ודנ"א 5707/04 מדינת ישראל נ' קרישוב (ניתן ביום 5.1.2005) לפיה ניתן להכריע בשאלת קיומו של קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי בהתבסס על הערכה שיפוטית של מכלול הראיות הנסיבתיות המובאות בפני בית המשפט אף בהעדרן של הוכחות מבוססות בעולם הרפואה והמדע.



הלכה היא כי ערכאת הערעור, לא תתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה, אלא אם כן הוכחה טעות בולטת בשיקוליה או פגם אחר בדרך הסקת המסקנות העובדתיות היורד לשורש העניין. מוסיף ומנחה אותנו סעיף 34 לחוק הנכים, הקובע כי החלטת ועדת ערעור ניתנת לערעור בנקודה משפטית בלבד.




במקרה דנן, קביעותיה העובדתיות של הוועדה, באשר לחשיפתו של המערער לאדי בנזן לרבות משך החשיפה, הינן קביעות שבעובדה המעוגנות בתשתית הראיתית אשר באה בפני הוועדה, קביעות אשר אינני סבורה כי יש להתערב בהן. כך, גם קביעותיה של הוועדה עת בחרה לבכר את חוות הדעת המומחים מטעם המשיב על פני חוות דעת המומחה מטעם המערער לעניין הקשר הסיבתי הרפואי שבין החשיפה לבנזן ומחלת הלימפומה. קביעה זו אף היא עניין שבעובדה ולא במשפט, קביעה אותה נמקה הוועדה באופן מעמיק ויסודי לאחר שהתרשמה ישירות מעדויות המומחים אשר העידו בפניה. אף בקביעתה זו אינני רואה לנכון להתערב.




כדי להיכנס לגדר הוראותיו של חוק הנכים, נדרש תובע להוכיח בראיות ובמידת שכנוע ראויה כי בנסיבותיו הספציפיות נגרמה המחלה עקב השירות הצבאי. הוכחה כללית כי המערער נחשף לאדי בנזן אין בה די והיה עליו להוכיח כי החשיפה האמורה, לאורך התקופה האמורה, היא זו שגרמה למחלת הלימפומה ממנה הוא סובל. גם בהעדרה של אסכולה רפואית מבוססת התומכת בעמדת המערער אודות קיומו של קשר סיבתי חד משמעי, בבחינת קיומו של קשר בעל מובהקות סטטיסטית, בין חשיפה לאדי בנזן לבין מחלת הלימפומה, רשאי היה המערער להוכיח קיומו של קשר סיבתי על דרך שיטת ההסתברות האינדוקטיבית. (ראה דעתה של כב' השופטת דורנר בע"א קרישוב ודעתה של כב' הנשיאה ביניש בדנ"א קרישוב).




המערער כאמור, לא הוכיח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בטענתו בדבר קיומו של קשר סיבתי וגם לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי על דרך שיטת ההסתברות האינדוקטיבית. בפרשת קרישוב, בה אימץ בית המשפט את דרך שיטת ההסתברות האינדוקטיבית, לשם קביעת קיומו של קשר סיבתי, מנה הוא חמישה מבחנים על פיהם ביסס את דבר מסקנתו בדבר קיומו של קשר סיבתי והם: א. האם החומר המדובר גורם לסרטן. ב. האם קיים קשר סיבתי בין החשיפה לחומר לבין המחלה המדוברת? ג. משך החשיפה לחומר. ד. גיל החולה ה. מספר של מקרים דומים.




במקרה הנדון – אכן אין מחלוקת כי חשיפה לבנזן עלולה לגרום למחלת הסרטן אך מסוג מחלת הלוקמיה ולא מחלת הלימפומה. משך החשיפה לבנזן היה קצר – 6 חודשים וגם הוא התאפיין בחשיפה קצרה במשך שעות היום. גם אם בהמשך נחשף המערער לאדי בנזן בהיותו ש.ג. בבסיס המדובר בחשיפה עקיפה ולא ישירה ולתקופה קצרה, של לכל היותר 3 שנים, שאינה תואמת את תקופת חביון המחלה של 15 שנה.

מעבר לאמור, לא הוכיח המערער את רמת הזיהום הסביבתית, כתוצאה ממיקום הבסיס ליד מפעלים מזהמים, וגם לא הוכיח את דבר קיומו של קשר סיבתי בין הזיהום הנטען מאותם מפעלים לבין מחלתו.
אמנם, המדובר בבחור צעיר שחלה במחלה אך המערער לא הוכיח כי מדובר במקרה שכיח וכי עוד חיילים נוספים השוהים בבסיס לקו במחלה. אם למערער טענות כלפי המשיב אשר מנע ממנו מידע אודות חיילים אחרים בבסיס אשר התלוננו על מחלה, הרי שזו לא תשמע במסגרת הערעור שבא בפנינו, עת נמנע המערער מלמצות הליך של קבלת המידע בערכאה הדיונית ולטעון טענותיו שם.



מן האמור עולה כי גם אם נכון היה לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי על בסיס שיטת ההסתברות האינדוקטיבית לא צלח המערער במשימה זו. לציין, כי בפרשת קרישוב ראו שופטי הרוב, בהכרעתם בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הסרטן ממנה סבל המערער שם לבין החשיפה לאסבסט, ליתן משקל משמעותי לכך שכמחצית מעובדי המוסך שבו עבד קרישוב לקו במחלת הסרטן. כאמור, במקרה הנדון, בהתעלם מסוגיית תקופת החביון, לא הובאו נתונים על מקרים נוספים או דומים לעניין שיעור התחלואה של חיילים בבסיס מה גם שלא ניתן לקבוע בוודאות את הגורם למחלה.




מכל הטעמים לעיל אני סבורה כי יש לדחות את הערעור. הועדה קבעה את ממצאיה לאחר התרשמות בלתי אמצעית מן העדויות שבאו בפניה והחלטתה מבוססת הן בעובדות שהוכחו והן במשפט. לפיכך, הייתי ממליצה לחבריי להרכב לדחות את הערעור ובנסיבות המיוחדות של העניין, הייתי ממליצה לוותר על חיוב בהוצאות.


     
רחל ברקאי, שופטת      







השופטת שרה דברת – אב"ד
אני מסכימה.

     
ס.נשיא      




השופט אריאל ואגו
אני מסכים.
     
אריאל ואגו, שופט      

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של כב' השופטת רחל ברקאי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרטן בצבא

  2. פשיטת רגל של חולה סרטן

  3. הכרה בסרטן כנכות מוסבת

  4. רשימת מחלות המקצוע - הרעלות

  5. הרצפטין - סרטן שד גרורתי

  6. גילוי מאוחר של סרטן השד

  7. ביטוח לאומי ילד חולה סרטן

  8. אי גילוי מוקדם של סרטן השד

  9. זכויות יוצרים על סרט תדמית

  10. בקשה לממן תרופה לחולה סרטן

  11. איחור באיבחון במחלת סרטן השד

  12. סרטן בלוטת התריס - אחוזי נכות

  13. חשיפה לחומרים מסרטנים בעבודה

  14. הכרה בסרטן ריאות כתאונת עבודה

  15. מוות ממחלת הסרטן - כסף מהביטוח

  16. העתקת סרט - הפרת זכויות יוצרים

  17. סרטן עקב שירות צבאי בבסיס דלק

  18. סרטן בגלל אסבסט בעבודה – תביעת פיצויים

  19. סרטן עקב חשיפה לאסבסט - התיישנות

  20. סיכונים לסרטן עקב הקרנות נגד גזזת

  21. חשיפה לקרינה מייננת בעבודה - סרטן

  22. סרטן עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  23. גידול סרטני בצוואר הרחם בשירות הצבאי

  24. פיצוי על אובדן סרט וידאו של אירוע בריתה

  25. מימון תרופות לחולי סרטן - קופת חולים מכבי

  26. סרטן בגלל חשיפה לצבע וחומרי ניקוי בעבודה ?

  27. התיישנות תביעה בגין אבחון מאוחר של מחלת הסרטן

  28. קשר בין סרטן לבין חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

  29. מינוי מומחה בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הסרטן לעבודה

  30. תגמול נכות בגין מחלת סרטן העור SCC, אשר הוכרה כתאונת עבודה

  31. נכות בשיעור 50%, בגין GPM – גידול מוחי, לפי פריט 1(3)א לרשימת הליקויים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון