קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה במשק בית אצל קרוב משפחה - קצבת זקנה: .1תביעת התובעת נדחתה על-ידי הנתבע בשל העדר אכשרה כאמור בסעיף 15לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן -החוק). אין חולקין כי מתוך התקופה הדרושה, עבדה התובעת רוב התקופה כעובדת שכירה. המחלוקת בין הצדדים היא על התקופה החסרה שהיא תקופה של 3שנים. טענת התובעת היא, כי עבדה במשך 3שנים אלו כעוזרת בית אצל כלתה תוך קיום יחסי עובד-מעביד בינה לבין כלתה. גם אין חולקין כי במשך אותן שלוש שנים נרשמה כלתה של התובעת כמעביד ושולמה עבור התובעת דמי ביטוח. משהגיע הנתבע למסקנה שכל הסיפור מפוברק, הוא החליט להחזיר לכלת התובעת את דמי הביטוח ששולמה. .2השאלה היחידה הטעונה הכרעה בדיון זה היא בעצם שאלת מהימנות, הנתבע מתייחס בחוסר אימון לגרסת התובעת ומוצא סימוכין לגישתו זו בשכר הנמוך ששולם לתובעת ומשום כך, שעבודת התובעת אצל כלתה לא היתה עבודה שכירה, כי אם ביטוי ליחסים הדדיים המקובלים בחיי משפחה. שכר נמוך, על שום מה? התובעת העידה שקיבלה שכר ממוצע של כ- 300ל"י לחודש בתקופה 1975- 1978מבלי שחל כל קידום בשכר, כאשר שכר זה היה נמוך בכ-% 50מן השכר הריאלי, לפי האמור באישורי מועצת הפועלים ובתעודת עובד ציבור שהוגשו (מוצגים נ/1-נ/5). בית-הדין חייב, איפוא, לנהוג קפידה רבה בבחינת מצב מעין זה כדי לבדוק אם נוצרו יחסים חוזיים ולעניין זה הסתמכה באת-כוח הנתבע על דב"ע לג/108-0), [1], לג/159-0, [2], וכן לו/35- 0(לא פורסם, מוצג נ/6). .3עלינו לתת דעתנו, איפוא, הן למשקל עדות התובעת כשלעצמה מבחינת מהימנותה והן לסימני ההיכר. עדות התובעת עשתה עלינו רושם חיובי ומהימן. לא מצאנו כל סיבה שלא להתייחס לעדותה באימון מלא. כידוע, אין בקרבה משפחתית, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד והקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. במקרים כגון דא, כלאשר צריך לעשות הוא ליתן את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכיו"ב (דב"ע לג/108-0, [1], הנ"ל). בעניין זה היה אמנם השכר נמוך מן השכר הריאלי של אותה תקופה, אך הוא לא היה כלל ועיקר בגדר שכר סמלי, אלא ביטוי למצב כלכלי לא משופר של שתי המשפחות גם יחד. ייתכן שהתובעת הסכימה לשכר נמוך יותר נוכח מגבלותיה הכלכליות של כלתה, אך זה לא היה השיקול השולט ועבודתה לא היתה בגדר פעולה התנדבותית או עזרה הדדית המקובלת בחיי משפחה, אלא בגדר רצון להשתכר מעבודה שכירה. לא למותר הוא לציין, כי כלתה של התובעת הוסיפה לשכר גם הוצאות הנסיעה של התובעת מביתה לבית כלתה כדי להגיע למקום עבודתה. הוכח, איפוא, כי נתקיימו בתובעת דרישות החוק לעניין האכשרה. .4על יסוד כל האמור לעיל אנו מחייבים בזאת את הנתבע להכיר בתביעת התובעת לגמלת זקנה. .5הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין (כולל) בסך 750שקל.קצבת זקנה