עבירה נמשכת תכנון ובניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבירה נמשכת תכנון ובניה - סעיף 204 לחוק התכנון והבניה: הנשיא ב' כהן: ערעור על גזר-דין אשר ניתן ע"י שני שופטים שלא בשכר של בית-משפט עירוני. הם התיימרו לעשות שימוש בכוח שהוקנה לבית-משפט על-פי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה [1], לגזור על הנאשם קנס או מאסר קצובים; "ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 000, 2ל"י לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו". גזר-הדין שלהם היה "בית-המשפט מחליט לאפשר לנאשם לבנות את המקלט תוך שישה חודשים; ואם לא, הנאשם ישלם 100שקל עבור כל יום על עבירה נמשכת". מכא ערעור מצד הנאשם בנימוק כי בית-משפט עירוני הדן בלי שופט בשכר "לא יטיל בית-המשפט בשל עבירה אחת, קנס העולה על 000, 10ל"י....". ממילא אנחנו מתבקשים להמיר את העונש בקנס בן 000, 1שקל. לי ברור, שהערעור בדין יסודו; אך בטרם אסביר מדוע, הייתי רוצה להסביר לבית-משפט קמא הנכבד את משמעות הארכות אשר בתי-משפט מוסמכים להעניק - כאשר הם מוצאים לנכון. כאשר בית-משפט מוסמך לא רק להעניש אלא גם לצוות על הריסה או על סגירה, הרי הוא יכול להורות שצו ההריסה או הסגירה לא יתחיל לפני תאריך פלוני בעתיד; בדרך זו זוכה הנאשם בארכה. ואולם משמעות הארכה איננה אלא זו שמבחינת הצו השיפוטי, אין הוא מתחיל לפני תום האר כה; משמעות הארכה איננה שבתוך תקופתה יש כאילו לנאשם היתר. לפיכך, אפילו במקרה הנדון אצלנו היה ניתן צו הריסה או סגירה. הרי לא היה נכון להורות על ארכה במלים "בית-המשפט מחליט לאפשר לנאשם לבנות את המקלט תוך שישה חודשים", כפי שעשה בית-משפט קמא במקרה זה. עכשיו אני עובר להסביר מדוע הערעור בדין יסודו, בלי שום קשר לכך שהערכאה אשר קבעה את הקנס היא בית-משפט עירוני, בהרכב של שני שופטים שלא בשכר. עונש (וקנס הוא בוודאי עונש) פניו תמיד אל העבר ולא אל העתיד. הליך פלילי קיים כדי להעניש אשם על מעשה או מחדל פסולים בעבר, להבדיל מאשר על מעשה או מחדל פסולים בעתיד. בזה הליך פלילי נבדל למשל מהליך אזרחי של בזיון בית-המשפט: גם ההליך האזרחי של בזיון עשוי להסתיים במאסר ובקנס או באחד מהם; ואולם הכל יודעים כי אלה פניהם אל העתיד כלומר, מכוונים למנוע בזיון בעתיד להבדיל מאשר להעניש על בזיון בעבר. כדי להעניש על בזיון בעבר צריך לנקוט בהליך פלילי על-פי הסעיף המתאים של חוק העונשין. מכאן שבית-משפט הבא לקנוס על עבירה נמשכת לפי כך וכך ליום, יכול לקנוס רק בעד הימים שחלפו (עד הגשת כתב-האישום), להבדיל מאשר בעד הימים שיבואו. אם העבירה תמשך גם בימים שיבואו, יהיה צורך להגיש כתב-אישום נוסף אחרי שהימים שיבואו הפכו לימים שהיו; וחוזר חלילה ככל שהדבר נדרש. כדי להוכיח שהדבר נכון, ניתן להתייחס גם לצד הדיוני: נאמר למנגנון האכיפה. הנה, למשל, במקרה הזה, בית-משפט קמא קבע קנס 100שקל עבור כל יום של עבירה נמשכת; ועתה נניח שהמדינה תהיה סבורה שהנאשם המשיך בעבירה מאה ימים, ואלו הנאשם עצמו כופר (בין בכלל ובין במספר הימים שבו המשיך בעבירתו): איפה ההליך או המנגנון אשר יאפשר קביעה שיפוטית בפלוגתא הזאת? אין. ובהעדר הליך כזה או מנגנון כזה, שוב אין למה שפסק בית-משפט קמא שום אפשרות לנפקות. אחרת הוא המצב בהליך האזרחי של בזיון בית-המשפט, שבו פתוחה תמיד הדרך בפני כל אחד מבעלי הדין לחזור אל בית-המשפט (בדרך המרצה) כדי לעתור לפניו, בין לקבוע קביעה שיפוטית כאמור ובין ואפילו לחזור בו מן העונש אשר הטיל ולבטלו כליל בנימוק שבינתיים המבזה מירק את חטאו וחדל לבזות. נכון שלפי סעיף 204לחוק התכנון והבניה הרי הקנס לכל יום שבו נמשכת העבירה, מותר להטילו "לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהוועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו. ואולם נוכח מה שאמרתי לעיל, הרי את המלים "או לאחר הרשעתו" צריך לקרוא כאומרות לאחר הרשעה קודמת נגדו. במלים אחרות, אם הוועדה המקומית מסרה לנאשם הודעה בכתב על העבירה, הרי ספירת הימים שעל כל אחד מהם מותר לבית-המשפט להטיל קנס של כך וכך ליום, מתחילה מיום מסירת ההודעה; לא נמסרה הודעה אלא הוגש משפט תחילה, הרי במשפט הראשון הזה התקרה היא של הקנס הקצוב, ואילו את הגבהת תקרת הקנס ע"י הוספת כך וכך לכל יום של עבירה נמשכת, אפשר יהיה להחיל רק במשפט נוסף: במשפט שיוגש לאחר ההרשעה הקודמת. במילים אחרות, לענין הנדון הרי הרשעה (קודמת) דינה לא יותר מאשר כדין הודעה בכתב מהוועדה המקומית. לפיכך אני מציע לחברי המכובדים לבטל את גזר-דין קמא, ותחתיו לגזור על המערער קנס בן 000, 1שקל או 14ימי מאסר תמורת הקנס. השופט קדמי: לגבי דידי, די בכך שאין זה מתקבל על הדעת להעניש בפלילים ללא הרשעה. הרשעה מחייבת דיון, ואין לך דיון ללא כתב-אישום; וכתב-אישום מדבר במעשה שנעשה. אני מצרף קולי לפסק-דינו של הנשיא. השופטת אוסטרובסקי-כהן: אני מסכימה למסקנותיהם של חברי הנכבדים ואין לי מה להוסיף להנמקתו הממצה של הנשיא. ניתן איפוא פסק-דין כהצעת הנשיא.משפט פליליבניהעבירה נמשכתתכנון ובניה