קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבירות על חוקי עזר עירוניים: 1. הנאשם הואשם בשלושה כתבי אישום שבתיקים המנויים לעיל, שמקורם בעבירת קנס, בעבירות על חוקי עזר עיריית רמת-גן. בתיק 2590/01 הואשם הוא בעבירה לי סעיף 10 (ג) לחוק העזר לרמת-גן (מפגעי תברואה) בכך שבמועד הנקוב בכתב האישום הוא הניח כלי קיבול לאשפה ברחוב, היינו, בשטח המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי 127 פנת רש"י 1. לתביעה לא היו ביום הציון עדים לגבי אשום זה, ועל כן חזר התובע מאישום זה והנאשם זוכה. 3. בתיק פלילי 2578/01 הואשם הנאשם בעבירה על סעיף 8 (ג) לחוק העזר לרמת-גן (שימור רחובות) תשכ"א - 1961 (להלן: חוק שימור רחובות), בכך שבמועד הנקוב בכתב האישום: "א. מלוי דרישה שפורטה בהודעה 17374, דהיינו: נרשמה דרישה לסילוק שובך משטח החצר ולא סילק". הדו"ח נערך תחילה ע"ש "גרוסמן סמדר" אז בדיון טען הנאשם שגרוסמן היא בתו ואין לה קשר לעבירה ולשובך, כי השובך נמצא בחצרו והוא מוכן לבוא תחת הנאשמת בכתב האישום. אכן תוקן כתב האשום על שם הנאשם. 4. בתיק פלילי 1460/01 הואשם הנאשם שוב בע בירה של הנחת כלי קיבול לאשפה ברחוב באשר במועד הנקוב בכתב האשום: "הנחת כלי קיבול לאשפה ברחוב. דהיינו: השליך את פחי האשפה לשטח הרחוב". 5. מלכתחילה עומד הדיון בכל התיקים והפרטיכל התנהל בתיק פלילי 1480/01. 6. עם סיום הדיון ביום 30/10/01 והשמעת סכומי הצדדים הודעתי שאני מזכה את הנאשם מכל האשמות, על מנת שנימוקים יינתנו מאוחר יותר (סעיף 183 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982. 7. אחזור ואקבע שלא התרשמתי לחיוב מן הנאשם. יש יסוד רב למסקנה שבשל אופיו הרגזני ובשל סכסוכים שיצר יבנו לבין הרשויות, הוא עושה מעשי מחאה שאינם תואמים לחוק, ומפגין בכל צורה שהיא גשנאתו לרשות ולעושי דברה. גם בבית המשפט היה קשה לרסנו ולמנעו משימוש בביטויים מעליבים ומסגנון הפגנתי. ברם, וכפי שציינ תי כבר, אין באופיו השלילי של הנאשם כדי להוסיף למצב, העובדתי והמשפטי, בתיקי האישום שהביאו אותי לזכות את הנאשם. לפחות בתיק הפלילי 1460/01 הוא מזוכה רק מחמת הספק. 8. תיק פלילי 2578/01 - השובך (א) לא הייתה מחלוקת שהשובך בו מדובר הוא של הנאשם וכי מחזיק בו כמות של יונים שלא התבררה, אך גם לא הייתה מחלוקת שהשובך היה בחצרו של הנאשפם שהוא שטח פרטי. (ב) כמאור הואשם הנאשם בגין השובך בעבירה של אי מילוי דרישת מפקח לפי סעיף 8 (ג) לחוק שמור רחובות. בקובץ חוקי העזר שהונפק ע"י עירית רמת-גן מובא כמובן נוסחו של חוק העזר הנ"ל אלא אין בנוסח סעיף 8 (ג). סעיף 8 בחוק העזר דן בסמכותו של ראש העיריה לסלק מכשולים ברחוב. מאידך סעיף ף7 בנוסך הוא הפוסק הדן בהודעות ודרישות לסלוק מכשולים ברחוב, ומסמיך את ראש העירייה (לרבות אדם שראש העיריה העביר אלו את סמכויותיו לפי חוק העזר, כולן או מקצתן - ראה הגדרה בסעיף 1 לחוק). טופס הדוח (ברירת קנס) הוא טופס מוכן מראש ובו מצויינים העבירה של אי מילוי דרישה כ"סעיף 8 (ג)" . יתכן שהטופס נוסח כך בטעות ויתכן שנוסח החוק תוקן בשלב כשהו, ומספר הסעיפים נשתנו. עמדתי על כך בהחלטה קודמת (ת.פ. 1662/99 - קו אופ ב"מ - החלטה מ- 9/11/99) אך הדבר לא תוקן עד כה. (ג) ואולם חוק שימור רחובות מיועד רק לאסור הנחת דברים ברחוב, העלולים לגרום נזק ולהפריע, ולא הנחת דבר אחר בשטח פרטי (ראה סעיף 2 לחוק והגרה "רחוב בסעיף 1). גם לפי עדותו של עד התביעה המפקח יוני יעקובוב, לא ניתן הדוח בשל נזק והפרעה לרחוב אלא בשל לכלוך ומטרד שגרם השובך. (ד) נמצא שהאשום שפי שנוסח לא היה נכון וככל הנראה נעברה כאן אם בכלל עבירה שחוק מניעת מפגעים החל עליה ולא חוק שמור רחובות. (ה) התעוררה שאלה אחרת במהלך הדיון שנעשתה מיותרת, לאור החלטתי בדבר נוסח כתב האשום והיא אם מסמך מפקח של רשות מקומית, לפי חוק כלשהו (שמור רחובות או מניעת מפגעים) להורות על סלוק המבנה בו מוחזקים בלעי חיים הגורמים מטרד ולכלוך (השובך) ו/או סלוק בלעי החים המוחזקים בו, נשאיר את השאלה בצריך עיון. 10. על כן החלטתי על זכויו של הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בתיק פלילי 2578/01 (שובך היונים). 11. ת.פ. 1460/01 - כלי הקיבול א) שני עדי תביעה, מפקח תברואה בעיריית רמת-גן, הם העדים משה בראל ושי מוספי, העידו כי ע"פ קריאה לפיה הנאשם מזיז מיכלי אשפה ומציבם על מדרכה הגיעו הם למקום. (ב) ביתו של הנאשם הוא ברחוב רש"י 2 ברמת-גן פנת רחוב ז'בוטינסקי, מול ככר גרונר, מעבר לכביש. כשהגיעו עדי התביעה למקום ברכבם, מסוג טנדר, ראו את הנאשם מעביר שני פחי אשפה (מיכלים) מצד האחד, רחוב רש"י 2, לצד השני, רחבת ככר גרונר. העדים צלמו את האירועים. בצלום ת/1 רואים מיכל אחד על המדרכה שליד ככר גרונר, ואילו הנאשם סוחב מיכל שני מעבר לרחוב (ליד ביתו) אל הככר. בצלום ת/2 רואים את הנאשם מגיע עם המיכל הנ"ל את המדרכה ממול ובצלום ת/3 רואים את שניש המיכלים על המדרכה כאשר אחד מהם הפוך. (ג) הנאשם לא כפר במה שעיניו ראו בצלום ושמעו מן העדים אלא טען שמיכלים אלה הוצבו על ידי עדי התביעה לי ביתו ברח' רש"י 2 לשמושם של דיירים שונים,לרבות חנות ירקות הנמצאת שם. העירייה בקשה להציג פחי אשפה במגרשו שלו הנראה בצילומים נ/6 עד נ/8 והוא סירב. העיריה ואנשים התחילו להתנכל לו ולהטריד אותו, ובמועד הנזכר בכתב האישום הגיעו עדי התביעה עם טנדר והציבו שני פחים ממש בפתח הכניסה לחצרו. הוא התוכח אתם ודרש כי יטלו את המיכלים במכוניתם ויחזירום אליהם. בתחילה הם הסכימכו ועל כן התחיל להעביר את המיכלים לצד השני (המדרכה שליד ככר גרונר) על מנת להעמיסם על המכונית שחנתה בקרבת מקום. משום מה התחרטו העדים וברגע האחרון סרבו להעלות את המיכלים על מכוניתם אלא הסתלקו מן המקום. בסופוש ל דבר החזיר הנאשם את המיכלים לצד השני - רח' רש"י 2. 12. רוב העובדות להן טען הנאשם לא הוכחשו, חוץ מן העובדה שבשבל כלשהו הסכימו עדי התביעה לקחת את המיכל "בחזרה" . הםא אשרו שהנאשם העביר את המיכלים, ביקש להעמיסם על הטנדר שלהם בטרם יעזבו אך הם סירבו לעשות כן ועזבו את המקום. 13. מחמת הספק החלטתי לזכות את הנאשם גם מאשמה זו. א. יש תמיהה כל עיקר מאין הגיעו עדי התביעה, וכיצד הספיקו להגיע כדי לראות את הנאשם ממש בפעולת ההעברה של הכלים, אם הםא הוזעקו למקום ע"פ תלונה טלפונית. ב. מכל מקום - כל אשר ראו העדים הוא הנאשים מעביר את המיכלים לצד שלהם ומנסה להמיסם על מכוניתם. שני העדים הודו שכך ניסה לעשות הנאשם. ג. העדים עזבו מיד את המקום ועל כן לא היה בידם, כמובן, לסתור טענתו שלהנאשם שאחרי עזיבתם החזיר הוא את המיכלים למקומם בצד רח' רש"י 2. ד. העדים לא נחקרו אמנם על ידי הנאש בנקודה זו, אך טען הוא בעדותו שהמיכלים היו ריקים. בצילום ת/3 רואים מיכל אחד הפוך והרושם הוא גשהיה ריק. כך הסכים גם התובע. גם צורת סחיבתו של המיכל על ידי הנאשם, כפישנחזית בצילומים ת/1 ו- ת/3 מעוררת רושם שלא מדובר במיכל כבד שהייתה בו אשפה. עובדת היותם של המיכלים ריקים מעוררת בספק שמא גרסתו של הנאשם לגבי נסיבות העברת המיכלים לצד ככר גרונר יש בה מן האמת. ה. מכל מקום, אין ראייה מטעם התביעה כמהזמן נשארו המיכלים מוצבים על המדרכה ליד הכיכר ואין לסתור טענתו של הנאשם שהוא מיד החזירם לצד השני, היכן שהיו מוצבים. העברה של "הנחת כלי קיבול לאשפה ברחוב" אינה משתכללת בהעמדתם של הכלים לשם העברה ממקום למקום, ובמקרה שלפנינו לא הוכחה כל כוונה מצד הנאשם להשאיר את המיכלים היכן שצולמו על ידי הפקחים. עזיבם החפוזה של המפקחים מנעה אפשרות שיצפו בהתנהגותו של הנאשם מעבר לכך, שמא היו נוכחים, למשך שהוא מפקיר את המיכלים במקום, וחוזר לביתו. ו. העדים גם לא טרחו לבדוק את תוכן המיכלים שמא ריקים הם או שמא יעידו על מקורם ועל בעליהם. 13. גלל כן החלטתי לזכות את הנאשם גם מאשמה זו, מחמת הספק. 14. התוצאה היא שאני מזכה את הנשאם מן האשמות בשני התיקים, 1460/01, ו-2578/01. חוקי עזר