עיכוב ביצוע סילוק יד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע סילוק יד:

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק-דין על-פי תקנה 428לתקנות סדר הדין האזרחי [3]. פסק-הדין מתייחס לחמש תביעות בקשר לשטחי קרקע בתחום מושב ביטחה באזור מרחבים שבנגב. המבקש טען לזכויות לגבי שטח של 800דונם. אך, כפי שצויין בפסק-הדין, בדיונים קודמים הגיש תביעות על 325דונם בלבד.

המשיבים, מאידך, ביקשו לסלק את ידיו של המבקש משטח מוגדר של דונם אחד וכן למנוע ממנו מלעלות לעבר שטחים שונים שהוחכרו למשב ולפנות שטח שתפס בתחום חלקות שונות של שניים מהמתיישבים במושב.
ביצוע הכלל היסודי, המפורט גם בתקנה 427לתקנות סדר הדין האזרחי הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין שעליו מערערים, שהרי ככלות הכל התקיים דיו, ובמקרה הנוכחי דיון ממושך ומפורט, ויש לתת משמעות לתוצאות דיון זה, גם אם הוא כפוף לערעור, או כפי שנאמר בפסק-דין אנגלי ישן, כי אין בית-המשפט נוהג למנוע מבעל-דין שזכה את פירות זכייתו.
כלל זה כפוף, למעשה, למיגבלה עיקרית אחת והיא שאם יזכה המערער בערעור, לאחר שביצוע פסק-דין לא עוכב, יהיה זה מן הנמנע, או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. במקרה כזה ינתן עיכוב ביצוע. (ראה ד"ר זוסמן סדר-הדין האזרחי, מהדורה 4עמ' 654ואילך [4]). במסגרת שיקול הדעת המוענק לבית-המשפט על-פי תקנה 428הנ"ל יש, איפוא, לתת את הדעת בעיקר לענין זה אם כי, כנספח לו, יש להביא בחשבון גם שיקולים אחרים כגון:נ מידת הסיכוי להצלחה בערעור וכן גם התנהגות המבקש במהלך הדיונים הקודמים.
כשבאים לבדוק את המקרה הנוכחי על-פי אמות-מידה אלה, נראה הדבר, כי מכל הבחינות אין המבקש זכאי לסעד של עיכוב ביצוע. באשר לסיכויי ההצלחה של הערעור מן הראוי לציין, שהמבקש טרם הגיש הערעור על אף שמאז מתן פסק-הדין ועד לדיון בבקש עבר למעלה מחודש ימים, כך שאין לדעת מהם נימוקיו ואין אפשרות לאמוד את סיכוי הצלחתו. אמנם תקופת הערעור טרם נסתיימה, ואף שקיים סיכויי לקבלת הערעור, מן הראוי להקדים ולהגישו כדי להצביע על קיום סיכויים אלה, ולא די באמירה כללית וסתמית שלמבקש סיכויים טובים שהערעור יתקבל. נכון, אמנם, שניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גם בעל-פה, מיד לאחר שמיעת פסק-הדין, ואז גם אף ללא תצהיר, אך גם אז מן הראוי לפרט ולנמק את הסיכויים להצלחה בערעור, דבר שלא נעשה, כאמור, במקרה הנוכחי.
על אף שהבקשה הוגשה במועד מאוחר יותר והדיון בה התקיים לאחר
יותר מחודש ימים מאז מתן פסק-הדין, שיקול לגבי מידת הסיכוי להצלחת הערעור הוא אלי יותר ענין לבית-משפט שלערעור כשהוא דן בבקשה מסוג זה. אך העדר כל פירוט והנמקה אינו נעדר חשיבות לחלוטין גם כשהדיון מתקיים בפני אותו בית-המשפט שנתן את פסק-הדין.
אך בזאת אינני רואה את העיקר. אילו היה ממש בשיקול השני, וכאמור העיקרי, לא הייתי דוחה את הבקשה מהטעם הזה. אך גם בנימוק העיקר לא נראה לי שיש ממש, וגם בענין זה לא פירט המבקש מדוע ייגרם לו, אם לא יעוכב ביצוע פסק-הדין, נזק שלא יהיה ניתן לתיקון או, שקשה יהיה מאוד לתקנו, והדבר אף אינו ברור מאליו מטבע הענין. המדובר בשטחי קרקע, שהמבקש ספק החזיק וספק עיבד או לא עיבד אותם במשך שנים רבות. שטחי הקרקע מצויים בעין ולא קיימים עליהם כל מבנה או נטיעות או דבר אחר שיש בו יסוד של קביעות. בהתאם לכך, כדי שימסור המערער את שטחי הקרקע למשיבים, שזכו בדיון על-פי פסק-דין, לא יהיה כל קושי מיוחד להחזיר את שטחי הקרקע
הנדונים למבקש אם יזכה בערעור. לכל היותר ניתן לשער שקיימת אפשרות שיהה על השטחים גידול חד עונתי מסויים, אך הדבר הזה אין בו כדי למנוע החזרת הקרקע למבקש, ועל כל פנים הדבר לא ייצור קושי גדול מאוד.
למעשה, הדבר אפילו יהיה יותר קל מהחזרת סכום הכסף, שלגבי תשלומו ההלכה הכללית היא כי אין מעכבים ביצוע, שכן את סכום הכסף שגבה יכול הזוכה להוציא ולאחר מכן ייתכן שיהיה קושי לאתר ולגבות ממנו את הכסף מכסים או זכויות אחרות, בעוד אשר הקרקע במקרה הנדון אינה ניתנת להוצאה או להעלמה. לכל היותר יש מקום למנוע יצירת עובדות של קבע על גבי השטח אשר יקשו על החזרת המצב לקדמותו אך אין הצדקה למנוע מהמשיבים להנות מפרי זכייתם בדיון המשפטי באשר לעצם קבלת הקרקע והאפשרות לעבדה.
הפרט היחידי שלגביו היה מקום לפקפוק או להתלבטות מסויימת מתייחס לאוהל או לאוהלים בהם מתגורר המבקש ולמיכלאת הצאן שלידו, זאת אור ההלכה כי במקרה של פסק-דין לפינוי דירה ניתן עיכוב הביצוע כמעט כדבר שבשיגרה, אך גם כאן ההנמקה היא, שאם יפונה המבקש ולאחר-מכן יזכה בערערו, קרוב לוודאי שהנכס יהיה תפוס בידי אדם אחר והוא לא יוכל להחזירו אליו. (ראה המ' 57/58 דורנברג נ' תאומים [1] המזוכרת בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית בעמ' 660[4]).
אך גם הלכה זו למעשה אינה חלה על המקרה הנוכחי, אין המדובר בדירת מגורים אשר יש לפנות את המתגורר בה, דבר הכרוך בפגיעה קשה בצורת חייו, ובוודאי לא קימת סכנה שעד לדיון בערעור הנכס יהיה תפוס בידי אדם אחר והמבקש לא יוכל לחזור אליו.
המדובר הרי באוהל של בדואי שמטבעו הוא נכס נייד המיועד לחיי נדודים ולמעבר מתמיד ממקום למקום, ומשמעות ביצוע פסק-הדין היא שהמבקש נאלץ להעביר את אוהלו, ואולי גם את מיכלאת הצאן, שאף היא לפי עדויות שהיו במשפט בעלת אופי ארעי ונייד ביותר, ממקום אחד למקום אחר. אין בכך כל קושי מיוחד או פגיעה משמעותית ועמוקה במבקש, ובעיקר שלא יהיה גם כל קושי מיוחד להחזיר את האוהל למקומו הנוכחי לאחר שיפונה אם המבקש יזכה בערעור.
נראה לי, כי ההבל בין המקרה הנוכחי לבין המקרים של הריסת בית או פינוי דירה בבית מגורים, או למשל מסירת חפץ שהשימוש בו חיוני ומתמיד ואילו בידי הצד השני הוא עלול להיפגם או להתבלות, או למסירת עסק פועל, כשהפסקת הפעולות בו עלולה לגרום לקשיים או הפסדים גדולים מאוד בהפעלתו מחדש, או אף למסירת החזקת בקטין, בולט ביותר. בעוד אשר במקרים שמניתי עלול להיגרם נזק שלא ניתן לתיקון ומן הנמנע או שיהיה קושי גדול מאוד לחזיר את המצב לקדמותו, הרי במקרה הנוכחי, על אף שמדובר בקרקע ובטענה של החזקה במשך שנים רבות, הרי שבהתייחס לאפשרות הביצוע, לנזק הכרוך בכך ולאפשרות החזרת המצב לקדמותו במקרה של זכיית הערעור - המקרה הוא קל ולא קיים כל קושי מיוחד בביצוע הדברים האמורים.
במקרה הנוכחי, לכל היותר יש מקום להתנות את דחיית העיכוב, כפי שרמזתי,
בתנאים שימנעו יצירת קשיים בהחזרת המצב לקדמותו, אך בינתיים ראוי יותר לאפשר למשיבים, שזכו בדין, מאשר למשיב, שהפסיד בדין, להנות מהקרקע (ראה הלכה דומה, אם כי בהקשר קצת שונה בהמ' 25/81 גולדנברג ואח' נ' בנט ו- 5אח' [2]). גם לגבי התקופה בה לא יוכל המבקש לעבד הקרקע, לא יהיה כל קושי מיוחד לגבות את דמי הנזק שנגרם מהמשיבים, אם המבקש יזכה בערעור. בענין זה אפשרויות שני הצדדים שוות ולכן יש להעדיף את מי שזכה בדין.
ניתן עוד להוסיף, כי בכל מהלך בירור המשפט בלט הרצון להאריך את הדיון ולדחות את הכרעת הדין ומגמה זו באה לידי ביטוי נוסף ונמשך בבקשה הנוכחית, שבה המבקש רומז על זכויות של בני משפחה אחרים וכשברור מכך שבכוונתו יהיה להערים קשיים על ביצוע פסק-הדין גם אם לא יזכה בערעור.
תקנה 430מאפשרת התנאת תנאים לגבי עיכוב ביצוע, אך נראה לי, שניתן באותה מידה להתנות תנאים גם כשלא ניתן עיכוב ביצוע, כפי שהמצב נעשה במקרים רבים בעבר, ומכל מקום ניתן לבטא זאת בדרך של עיכוב ביצוע חלקי שאמנם לא יעכב את ביצוע עיקר פסק-הדין, אך יגביל את הזוכה בדין בעניינים משניים עד למתן פסק דין סופי בערעור.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לגבי עיכוב ביצוע של הפינוי, סילוק יד, מסירת החזקה וההוראה להימנע מלהפריע בעיבוד ושימוש כאמור בפסק-הדין, אך מתנה זאת בכך, או במילים אחרות - מעכב ביצוע לגבי אפשרות המשיבים למסור את הקרקע הנדונה לאחרים או להקים עליה מבנים או לנטוע עליה נטיעות רב-עונתיות, או לנקוט בכל דרך אחרת בפעולות לגבי השטח, אשר יקבעו עובדות של קבע שיקשו את החזרתו של השטח למבקש אם יזכה בערעור, כל זאת עד למתן פסק-דין סופי בערעור שיוגש על-ידי המבקש, אם יוגש, במועד הקבוע לכך.
הוצאות הבקשה, ערבות, שכר-טרחת עו"ד בסך כולל של 000, 1שקל לפי התוצאות בערעור.
ניתן במעמד המבקש בעצמו ועו"ד אליאב בשם המשיבים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק יד קיבוץ

  2. סילוק יד מחניה

  3. תביעה לסילוק יד מחנות

  4. עיכוב ביצוע סילוק יד

  5. תביעה לסילוק יד ממקרקעין

  6. סילוק יד ממקרקעין בקיבוץ

  7. תביעה לסילוק יד נגד קיבוץ

  8. תביעה לסילוק יד וצו הריסה

  9. תביעה לסילוק יד וצו מניעה

  10. סילוק יד של קיבוץ ממקרקעין

  11. הדבקת צו לסילוק יד על הדלת

  12. תביעה לסילוק יד מבית המריבה

  13. סילוק יד ממקרקעין לא מוסדרים

  14. תביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין

  15. תביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר

  16. תביעה לסילוק יד מדירה בירושלים

  17. תביעה של המינהל לפינוי וסילוק יד

  18. תביעה לסילוק יד ממבנה משמש כמועדון

  19. בקשת רשות להתגונן בתביעה לסילוק יד

  20. תביעה לסילוק יד ממקרקעין בכפר בדואי

  21. תביעה לסילוק יד ופינוי על ידי ועד מקומי

  22. תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין

  23. סילוק יד ממקרקעין בגין הפרת הסכם שכירות

  24. תביעת סילוק יד בבית המשפט לענייני משפחה

  25. תביעה לסילוק יד ממקרקעין סדר דין מקוצר

  26. בקשה לפנות ולסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין

  27. סילוק יד ממקרקעין שביחס אליהם נחתם הסכם פיתוח

  28. תביעת המדינה להורות על סילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין שבבעלותה

  29. תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה בה התגוררו הוריו של הנתבע בטרם פטירתם

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון