ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל:

בפני בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של ראש ההוצל"פ בחיפה (מר מ. קבאני),
שניתנו בתיק הוצל"פ מס' 02-07068-00-3, כדלקמן:ב החלטה מיום 9.5.01, על פיה אושרה מכירת החלקה 28בגוש 16534(להלן:ו "חלקה 28"), למשיבים 3-.4
החלטה מיום 24.5.01, על פיה נדחתה בקשה לאשר את מכירת חלקה 28למבקשים 4-
.5
החלטה מיום 27.5.01, בה חזר ראש ההוצל"פ על אישור עיסקת מכר חלקה 28
למשיבים 3-.4
העובדות הצריכות לעניין:נ
המבקשת 1הינה החייבת העיקרית בתיק ההוצל"פ הנ"ל.
המבקשת 2הינה ערבה לחוב המבקשת 1, ולהבטחת חובה שיעבדה נכסים שונים לטובת
המשיב 1(להלן:ב "הבנק"), הוא הזוכה.
המבקש 3(להלן:ו "מר תאברי") הינו אביה של בעלת השליטה במבקשת 1, ובעל
מניות של המבקשת .2
תיק ההוצל"פ מס' 02-07068-00-3, נפתח ביום 21.2.00למימוש משכנתאות בשלושה
נכסי מקרקעין:נ חלקה 3בגוש 16566, חלקה 4בגוש 16566, וחלקה 28בגוש 16534, הלא היא הנכס נשוא בקשה זו.
ביום 22.2.00החליט ראש ההוצל"פ על מתן צו למימוש המשכנתאות הנ"ל, ומינה
את המשיב 2(להלן:ב "כונס הנכסים") לשמש ככונס נכסים.
במקביל להליכי המימוש בתיק ההוצל"פ הנ"ל, הגיש הבנק ביום 20.2.00, לבית
משפט זה, בקשה לכינוס נכסים של המבקשת 1, מכח השיעבוד השוטף ומשכנתא על חלק
מחלקה 108בגוש 16543(להלן:ו "חלקה 108").
בדיון בבקשה הנ"ל, שנערך בפני בית משפט זה (כב' השופטת ב. גילאור) ביום
29.3.00, במסגרת תיק פש"ר 171/00, הגיעו הצדדים, כלומר, המבקשים 1-3
וכונס הנכסים, להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה חלקה 108תימכר בחלוף שלושה חודשים מהיום בו כונס הנכסים ימציא דו"ח שמאי, וכי למר תאברי, או מי מטעמו, לרבות תאגיד שיש לו עניין בו, תהא זכות קדימה לרכישת החלקה, לפי ההצעה הגבוהה ביותר, ובהתחשב בתוכן דו"ח השמאי.
ביום 21.5.00הגיעו כונס הנכסים וב"כ המבקשים להסכמה ביניהם לפיה ההסכם
מיום 29.3.00בבית המשפט המחוזי בחיפה, יחול אף בתיק ההוצל"פ מס'
02-07068-00-.3
כבר בשלב זה רואה אני מקום להדגיש כי ההסכם מיום 29.3.00, אשר נחתם בין
המבקשים 1- 3לבין כונס הנכסים ואשר קיבל תוקף של פסק דין, הינו הסכם המתייחס
לחלקה 108בלבד. ההסכם מיום 21.5.00, שהוא ההסכם הרלוונטי לעניין חלקה 28, לא
קיבל תוקף של פסק דין מעולם.
ביום 25.4.01נחתם הסכם בין כונס הנכסים לבין המשיבים 3- 4לרכישת חלקה .28
במכתב מיום 29.4.01קצב כונס הנכסים למבקשים 2- 3פרק זמן של שבוע לפדות את השעבוד כנגד הסכום שהוצע על ידי המשיבים 3-4, וציין כי באם לא ישולם הסכום, תוגש לראש ההוצל"פ בקשה לאישור המכירה.
תגובת ב"כ המבקשים, בפקס אשר נשלח באותו היום, היתה כדלקמן:נ
"על פי המוסכם בינינו, למר תאברי זכות לרכוש ו/או להמציא מישהו מטעמו שירכוש את החלקה במשך שלושה חודשים. אנא אשר לי שהמועד של שבעה ימים במכתבך הנ"ל הינו בשוגג".
כונס הנכסים הבין מתוך התגובה הנ"ל כי אין בכוונת המבקשים 2- 3לפעול על פי ההסכם מיום 21.5.00תוך שבעה ימים, ולאור זאת הגיש ביום 3.5.01לראש ההוצל"פ בקשה לאישור מכירת חלקה 28למשיבים 3-.4
ביום 9.5.01ניתנה החלטתו של ראש ההוצל"פ בבקשה, בה כתב כי:ב
"לאור המוצהר, המסמכים שצורפו ובנסיבות אני מאשר את המכירה כמבוקש.
צו זה יכנס לתוקף ביום 16.5.01אם עד אז לא תינתן החלטה אחרת המבטלת החלטה זו או מסייגת אותה".
ביום 15.5.01הגיש ב"כ המבקשים בקשה לראש ההוצל"פ בה דרש להוציא לפועל את ההסכם לפיו קיימת זכות קדימה למר תאברי או למי מטעמו לרכישת חלקה .28
ביום 24.5.01ניתנה החלטה בבקשה הנ"ל, בה כתב ראש ההוצל"פ כי:ו
"אף שהבקשה הוגשה והוקלדה ביום 15.5.01, היא הובאה בפני רק היום, לפיכך היא נדחית בשלב זה. הסיבה והתלית כניסת ההחלטה מיום 9.5.01לתוקף ביום 16.5.01היתה והינה לאפשר לכל צד נוגע בעניין את האפשרות להעלות כל טענה שיש לו עד יום הדיון שהיה קבוע, אומנם לעניין חלקות אחרות ביום 14.5.01, דבר שלא נעשה לפיכך הבקשה נדחית".
ביום 24.5.01הגיש ב"כ המשיבים בקשה לראש ההוצל"פ לדחיית הבקשה מיום 15.5.01, בה טען כי אין תוקף להסכם המאפשר למר תאברי ו/או מי מטעמו לפדות את חלקה .28
ביום 27.5.01ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ בנוגע לבקשה הנ"ל, בה נכתב כי:נ
"... התלית כניסת ההחלטה מיום 9.5.01לתוקף עד 16.5.01לא נועדה ואין בה כדי להאריך את המועד לחייבת לצורך פדיון הנכס הממושכן, היא ניתנה למען הזהירות בלבד... מחשש שמא יהיו לדיון שנקבע ביום 14.5.01השלכות בנדון...
... אני סבור שהתחייבות הכונס לאפשר למי מטעם החייבת לפדות את הנכס
הממושכן, להבדיל מזכותה של החייבת לעשות כן, ולהעדיף צד שלישי שלא השתתף במכרז או בהתמחרות על צד שהשתתף והשקיע, רק מפני שהוא מופנה ע"י החייבת מהווה פתח מסוכן לספקולציות ואף להבטחת נכסים דרך צדדים שלישיים, דבר המנוגד למהות ההליך של כינוס נכסים... אציין רק שהכונס הינו זרועו הארוכה של ראש ההוצל"פ ואין הוא יכול להתחייב כנ"ל ללא אישור מוקדם של ראש ההוצל"פ".
כאמור לעיל, ההחלטות הנ"ל של ראש ההוצל"פ הן נשוא בקשת רשות הערעור
שבפניי.
טענות הצדדים
ב"כ המבקשים טען כי יש לאפשר למבקשים 4- 5לממש את זכות הקדימה כרוכשים מטעמו של מר תאברי, כפי שנקבע בהסכם .21.5.00מימוש הזכות על ידי המבקשים 4- 5כרוכשים מטעמו של מר תאברי, טען ב"כ המבקשים, אין בה כדי לגרום הפסד כלשהו לבנק, אשר יקבל בכל מקרה את אותו הסכום.
ב"כ המבקשים טען כי לו ההסכם לא היה כשר, לא היתה נותנת לו כב' השופטת גילאור תוקף של פסק דין. על כן, טען ב"כ המבקשים, ההסכם כוחו גובר על כל החלטה של ראש ההוצל"פ, וביצועו אף אינו מחייב אישור של ראש ההוצל"פ.
ב"כ המבקשים טען כי כאשר מוכרים נכס פרטי בהליכי הוצל"פ, קיימים שני
אינטרסים עיקריים.
הראשון הינו אינטרס הנושה לקבל את התמורה הגבוהה ביותר, והשני הינו אינטרס החייב להמשיך להיות בעלים של הנכס. לשם קידום אינטרס החייב, ניתנת לו המילה האחרונה, כלומר, האפשרות לרכוש את הנכס. למציעים השונים, טען ב"כ המבקשים, אין כל אינטרס, או במילותיו שלו מתוך סיכומיו "זכו - טוב, לא זכו - אין להם מה להתלונן".
ראש ההוצל"פ, טען ב"כ המבקשים, טעה בכך שאימץ אל תוך העניין שבפניו אלמנטים מתוך המטריה של מכירת נכס בבעלות גוף ציבורי, כגון שיוויון בין המציעים. במקרה דנן, טען ב"כ המבקשים, תמיד קיים אי שיוויון בין החייב לבין שאר המציעים.
ב"כ המבקשים הפנה לע"א 1961/01 הרב אהרון פולמן נ' עו"ד ישי בית און
(טרם פורסם), בו נקבע כי מצב בו ניתן אישור סופי לעיסקה לפי תקנה 69לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם- 1979ושולמה מלוא התמורה על ידי הזוכה, אינו מצב בלתי הפיך. כמו כן, טען ב"כ המבקשים, נקבע שם כי סיטואציה בה ראש הוצל"פ ו/או כונס נכסים לא התחשבו בהצעה שהיטיבה עם החייב, די בה כדי לפסול את כל הליך המכירה.
ב"כ המשיבים טענו כי צדק ראש ההוצל"פ בהחלטותיו, זאת לאור הלכת אמסטרדמר
(ע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ ואח’, פ"ד כו(1) 793), אשר אומצה
בהלכות מאוחרות יותר של בית המשפט העליון, ולפיה משהחליט ראש ההוצל"פ סופית להכריז על מציע כקונה, אין החייב יכול על ידי תשלום החוב לבטל את זכות הקונה.
ב"כ המשיבים הפנו לפסק דין חדש של בית המשפט העליון, ע"א 509/00 אילן
לוי ואח' נ' מ. ברכה עו"ד ואח' (טרם פורסם), אשר ניתן ביום 18.6.01, ובו
נדונה שאלת החלת דיני המכרזים על מכירת נכס פרטית על ידי נאמן בהליך פשיטת רגל. ב"כ המשיבים טענו כי פסק דין זה חל גם על כינוס נכסים בהליכי הוצל"פ, וכי גם בשיטות אחרות מהמכרז כמו התמחרות, יש לשמור על כיבוד ציפייה סבירה לסופיות המו"מ ולמימוש ההתקשרות החוזית שהושגה, אלא אם נפל פגם מהותי בתוכן ההתקשרות או בהליך שקדם לה, זאת כחלק ממגמה הולכת ומשתרשת של טשטוש ההבחנה בין פרטי לציבורי בכל הנוגע להחלת ערכי יסוד.
ב"כ המשיבים טענו כי המבקשים התנהגו שלא בתום לב בכך שטרחו לדרוש את זכותם רק לאחר שעברו 15חודשים, בהם לא פדו את החלקה.
ב"כ המשיבים טענו כי גם במצב בו נצא מנקודת הנחה שיש תוקף להסכם מיום
21.5.00, הרי שלא הביא מר תאברי רוכשים מטעמו לחלקה .28המבקש מס' 4, מר עטיה
מוחמד, הצעתו נפסלה על ידי כונס הנכסים מפני שלא עמדה בתנאי המכרז, ועל כן אין הוא עדיף על פני המשיבים 3- 4רק מפני שהוא מטעמו של מר תאברי. כמו כן, טענו ב"כ המשיבים, מר תאברי לא הצביע על כל זיקה כלשהיא למבקש 4ועל כן אין יכול להחשב כאדם מטעמו. בנוסף, חברה בשם עטייה השקעות בע"מ, שביקשה לקנות את החלקה מטעמו של מר תאברי, אינה קיימת ולכן אינה רשאית לשאת בחובות וזכויות.
דיון
החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו.
בטרם אגש לדיון לגופו של עניין אציין רק, למען הסר ספק, כי לו ההסכם מיום 29.3.00אשר קיבל תוקף של פסק דין היה מתייחס לחלקה 28, יתכן והמצב היה נראה אחרת. ראש ההוצל"פ אינו הכתובת להשגות אלה או אחרות על פסקי דין של בית המשפט. בע"א 1531/00 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' דניאל ישראל ואח'
(טרם פורסם), כתבתי את הדברים הבאים:ב
"במסגרת סמכותו, חובתו של ראש ההוצאה לפועל הינה לאכוף פסק דין של בית משפט בין אם הוא נכון ובין אם נפלה בו טעות. מקום בירורן של טעויות אינו לשכת ההוצל"פ כי אם ערכאת הערעור המוסמכת".
כידוע, במקרה דנן, אין זה מצב הדברים. ההסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין
התייחס לחלקה 108בלבד, ואילו לגבי חלקה 28הושגה הסכמה, ביום 21.5.00, בין
המבקשים 1- 3לבין כונס הנכסים. הסכמה זו האחרונה לא אושרה על ידי בית המשפט
או על ידי ראש ההוצל"פ.
לאור כל האמור לעיל, ההסכמה, שהושגה בין המבקשים 1- 3לבין כונס הנכסים
ביום 21.5.00, אינה מחייבת את ראש ההוצל"פ. ראש ההוצל"פ, בהחלטתו מיום
27.5.01, בהתייחסו להסכמה הנ"ל כתב, כאמור לעיל, את הדברים הבאים:ו
"אני סבור שהתחייבות הכונס לאפשר למי מטעם החייבת לפדות את הנכס הממושכן, להבדיל מזכותה של החייבת לעשות כן, ולהעדיף צד שלישי שלא השתתף במכרז או בהתמחרות על צד שהשתתף והשקיע, רק מפני שהוא מופנה ע"י החייבת מהווה פתח מסוכן לספקולציות ואף להבטחת נכסים דרך צדדים שלישיים, דבר המנוגד למהות ההליך של כינוס נכסים".
ב"כ המבקשים טען, כאמור, כי טעה ראש ההוצל"פ בכך שלא אישר את ההתקשרות עם הרוכש מטעמו של מר תאברי. לשיטתו של ב"כ המבקשים אין כל פסול במתן זכות קדימה כפי שנקבע בהסכם מיום 21.5.00, ועל כן היה על ראש ההוצל"פ להוציא לפועל הסכם זה ולא לקבוע כי אינו תקף.
השאלה האם מתן זכות קדימה לרוכש מטעמו של החייב הינה "פתח מסוכן לספקולציות", או עניין לגיטימי, הינה שאלה של איזון בין האינטרסים השונים:נ אינטרס החייב, אינטרס הנושה, ואינטרסים של צדדים שלישיים, למשל, המשיבים 3-4, רוכשי חלקה .28
בית המשפט העליון הביע דעתו בשאלה זו, ובאיזון שבין האינטרסים השונים, במצב דברים כמו זה העומד בפנינו, העדיף את זכותם של הצדדים השלישיים על פני זכותו של החייב.
בע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ ואח’, פ"ד כו(1) 793, ההלכה המנחה לענייננו, כתב כב' השופט (כתוארו דאז) י' כהן, בעמ' 800, את הדברים הבאים:ב
"טובת החייבים שנכסיהם מוצעים למכירה פומבית דורשת, שמציעים רבים ישתתפו במכירה, כדי שיציעו מחירים שאינם נופלים מהשווי של הנכס. דבר זה לא יושג , אלא אם המציע יידע שתוך זמן קצר יוברר, אם הוא זכה בנכס, והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה, שהמכירה תבוטל...
... קבלת הטענה, שהוראות סעיף 13לחוק המשכון מאפשרות לחייב לפרוע חוב
לנושה בכל עת שהיא, עד להעברת הנכס על שם הקונה, תביא לידי כך, שקונה בהוצאה לפועל יהיה צפוי לנזקים כבדים, שלא באשמתו, גם אם הוא מילא את כל הדרישות של החוק והתקנות".
בע"א 569/71סודאי נ' עודה, פ"ד כו(2) 283, הלכה קצת יותר מאוחרת
מהלכת אמסטרדמר הנ"ל, שב בית המשפט העליון וקבע, על יסוד הלכת אמסטרדמר, כי אם החליט ראש ההוצאה לפועל סופית בדבר הכרזת קונה, זכאי הקונה, אם הוא ממלא אחר הדרישות הנוספות לפי תקנות 55ו- 56לתקנות ההוצאה לפועל, לקבל את העברת הנכס, ואין לשלול ממנו זכות זו על ידי תשלום החוב או הסדר בין הנושה והחייב.
בבר"ע 200568/98 צבי זילברשטיין ואח' נ' בנק לאומי לישראל, דינים
מחוזי לב(2) 580, כותב כב' השופט ד' בר-אופיר, את הדברים הבאים:ו
"בא כח המבקשים סומך טיעוניו גם על הוראות סעיף 13לחוק המשכון.
לדבריו רשאי חייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממימוש משכון, לפדות את המשכון על ידי קיום החוב לאחר המועד לקיומו, כך שניתנת לחייב זכות קדימה לפדות את המשכנתה. טענה דומה לזו כבר נדחתה בעבר על ידי בית המשפט העליון בעניין אמסטרדמר. השופט י' כהן קבע כי הסעיף האמור בא להסדיר את היחסים שבין הנושה לחייב, ואין בו דבר על זכויות צד שלישי אשר נרכשו לגבי הנכס הממושכן בהליכי הוצאה לפועל. ומשום כך אין כל סתירה בין אותו סעיף לבין התקנות 55ו- 56שכבר דברנו בהן. ואם הקונה מלא אחר ההוראות הכלולות בתקנות אלה, הוא זכאי לקבל את העברת הנכס. בהמשך דבריו אמר השופט הנכבד כי קבלת הטענה לפיה הוראות סעיף 13מאפשרות לחייב לפרוע חוב לנושה בכל עת, עד להעברת הנכס על שם הקונה, תביא לידי כך שקונה בהוצאה לפועל יהיה צפוי לנזקים כבדים שלא באשמתו, וכל אדם השומר נפשו יתרחק מהשתתפות במכירות בהוצאה לפועל".
גולת הכותרת של המגמה המתוארת לעיל, הינה פסק הדין בע"א 509/00 אילן
לוי ואח' נ' מ. ברכה עו"ד ואח' (טרם פורסם), בו כתבה כב' השופטת א' פרוקצ'יה,
בעמ' 12, את הדברים הבאים:
"התייחסות זו של החקיקה והפסיקה לעניין דרכי מימוש נכסים בהוצאה לפועל מדגימה את עיקרי אמות המידה הצריכות להדריך גם את הנאמן בפשיטת רגל וכן ממלאי תפקידים אחרים מטעם בית המשפט הנזקקים למימוש נכסים בתחום תפקידם... בשמירה על עקרונות בסיסיים של הגינות, תום לב ותקינות הליכים המחייבים לשקול לא רק את התכלית הישירה שלשמה מתבצע מימוש הנכס - העשרת קופת הכינוס - אלא גם להתחשב בגורמים אחרים המעורבים בתהליך, ובכלל זה בצדדים שלישיים המציעים הצעות ומתקשרים בהסכמים ורוכשים בכך זכויות הראויות להגנה, על ממלא התפקיד לדאוג לאיזון ראוי בין כל הערכים הרלבנטיים ובין כל הגורמים המעורבים בעניין".
החלטת ראש ההוצל"פ מיום 9.5.01על פיה אושרה מכירת חלקה 28מקובלת עלי. ראש ההוצל"פ אינו מחוייב להסכם מיום 21.5.00שנחתם בין ב"כ המבקשים וכונס הנכסים. לאור הפסיקה המצוטטת לעיל, מובנת גישתו של ראש ההוצל"פ לאי אישור ההסכם, המבוססת על ראייה כוללת של מהות ההליך, הלוקחת בחשבון את האינטרס הכולל של החייבים לטווח ארוך.
בהחלטתו מיום 9.5.01, אישר ראש ההוצל"פ, כאמור, את מכירת חלקה .28אישור
זה, כאמור לעיל, מקובל עלי, מאותם נימוקים שציינתי לעיל, ואין אני רואה סיבה
להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה.
החלטותיו של ראש ההוצל"פ מהימים 24.5.01, ו- 27.5.01, ניתנו לאחר אישור
המכירה על ידו, ולכן בכל הקשור בערעור לגבי החלטות אלה, הרי כפי שניתן היה
לראות בציטוטים לעיל, הפסיקה אחידה וחד משמעית.
גם בפסק הדין אליו הפנה ב"כ המבקשים ע"א 1961/01 הרב אהרון פולמן נ'
עו"ד ישי בית און (טרם פורסם), הרי ששם נקבע כי יבוטל אישור מכירה במקרה בו נפל "פגם יסודי" בהליכי המכירה. בסע' 9לפסק הדין כותב כב' השופט ד. בר אופיר כי:
"אי דחיית המועד - או לחילופין אי הזמנתו של המערער להתמחרות בנתונים האמורים - כל אחד מהם מהווה לדעתי פגם יסודי בהליכי המכירה, ולכן נכון יהיה לבטל את אישור המכירה... הביטוי "פגם יסודי" (שמקורו בהלכה הפסוקה) רחב הוא ועמום, ועלינו לצקת לתוכו את התוכן המתאים לפי הנסיבות העובדתיות".
בענייננו, כאמור לעיל, פעל ראש ההוצל"פ כהלכה, ולא נפל כל פגם בהליך
המכירה.
מכיוון שקבעתי כי רשאי היה ראש ההוצל"פ להתעלם מן ההסכם מיום 21.5.00ועל כן הוא חסר תוקף, הרי שאין טעם לדון בטענות ב"כ המשיבים בדבר פרשנות המונח "מי מטעמו" המופיע בגוף ההסכם.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור, ומחייב את המבקשים לשלם למשיבים 1ו- 2ביחד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 3ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
כמו כן, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים 3ו-4, ביחד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 3ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי ריבית והצמדה כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון