מהם התנאים להגשת ערעור על פסק דין לפי סעיף 79א ? ההסדר הקבוע בסעיף 79א' לחוק שעל פיו ניתן פסק הדין בפשרה נועד להחיש את פתרון הסכסוך מחד ולהקל מעומס ההתדיינות שבבתי המשפט מאידך (ראה דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תיקון מס' 15 התשנ"א1991-, ה"ח 319, 322)." כבר נפסק לא אחת כי העילות להתערבות בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה מצומצמת יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל ובית המשפט יטה להתערב בפסק הדין שעל דרך הפשרה אך ורק במקרים בולטים וקיצוניים ואף רק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות (ראה בר"ע 6765/95 זוננשוילי נ' חוד, דינים עליון נ"ג 27 וגם ראה רע"א 4721/97 כהן נ' אוזן, דינים עליון נ"ג 883). בית המשפט העליון נתן שוב את דעתו בענין מיידנברג (רע"א 2578/98 מיידנברג ייצור ובנית מבנים בע"מ נ' מלכי ששון, דינים עליון, כרך 99(3), ואף קבע באיזה מקרים יש צורך שהערכאת הערעור תתערב למרות שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה. ערכאת ערעור תתערב איפוא בקביעת הערכאה הראשונה הפוסקת על פי סעיף 79א' רק במקרים הבאים, כנובע, לדעתי, מהפסיקה (אף כי הרשימה אינה נסגרת בכך), בהתחשב בתכליתה של ההוראה האמורה וזאת אף אם אילו היא אינה ערכאה ראשונה, היא היתה אולי פוסקת אחרת: בית המשפט חרג מסמכותו. בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים. בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי כח הצדדים. בית המשפט לא נתן לבאי כח הצדדים לטעון טענותיהם. נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים, בשום אופן, עם תוצאות פסק הדין, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים; וטעות זו עולה על פני הדברים. (רע"א 2587/9 הנ"ל).פסק דין בפשרה (סעיף 79א')ערעור