קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פדיקוריסטית - פגיעה בכף היד בעבודה: .1בפנינו עתירה להצהרה כי הפגיעה בכף ידה השמאלית של התובעת היא תוצאה של תאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-.1968 .2התובעת פדיקורסטית במקצועה טענה לפגיעה כתוצאה מאירוע חד-פעמי ולחלופין כתוצאה משורת תאונות חוזרות ונשנות. .3בהחלטתנו מיום 14.11.1979, אשר יש לראותה כחלק בלתי-נפרד מפסק-דיננו זה, קבענו את עובדות המקרה. נדגיש בקצרה, כי ביום 23.12.1975 עסקה התובעת בגזירת צפורן של לקוח אשר: "היתה כה ארוכה שכל עובדי המכון באו לראותה. לדעת התובעת הלקוח לא גזר את הצפורן הזו במשך שנים" וכי תוך כדי ביצוע העבודה הרגישה כאב בכף ידה השמאלית. ברור, איפוא, כי הלחץ שהפעילה התובעת על הצבת שבעזרתה גזרה את הצפורן הנ"ל אינו דומה ללחץ רגיל שהיא מפעילה על צבת או מספריים כאשר היא גוזרת את הצפורניים שלה. .4ביקשנו מהמומחה הרפואי להשיב על שאלות המקובלות במקרים בהם טוען מבוטח לתאונה כתוצאה מאירוע חד-פעמי. .5א) המומחה הרפואי נשאל על-ידינו, האם לאור עברה הרפואי של התובעת - כפי שמשתקף במסמכים הרפואיים שהועברו אליו - ניתן לקבוע כי האירוע בעבודה ביום 23.12.1975 השפיע השפעה כלשהי על הופעת המחלה בכף ידה השמאלית של התובעת. על שאלה זו השיב המומחה הרפואי, כי יש להניח שהאירוע בעבודה השפיע השפעה כלשהי על הופעת המחלה. בהמשך דבריו הוא אף מבהיר את הקשר הסיבתי הרפואי בין לחיצת זרועות המספריים (הצבת) על כף היד לבין התהוות הגנגליון הלוחץ על העצב האולנארי. מכאן, כי התובעת, אשר נפגעה כתוצאה מגורם חיצוני נראה לעין, הוכיחה את הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלתה לבין עבודתה (השווה עם דב"ע לט/14-0, בע' 4, סעיף 3- לא פורסם); ב) נדגיש, כ קביעת המומחה הרפואי, לפיה פעולה הגזירה שעשתה התובעת ביום האירוע דומה לפעולת גזירת צפורניים שבחיי היום-יום, לא רק שאינה בתחום מומחיותו והוא לא נשאל על כך, אלא הוא בניגוד מוחלט לתיאור העובדות על-ידינו. .6מאידך לא הצליחה התובעת להוכיח, כי פגיעתה היא תוצאה של שורת תאונות חוזרות ונשנות, באשר מדברי המומחה הרפואי מתברר, כי כל פגיעה ופגיעה בכף ידה כתוצאה מלחיצת זרועות הצבת לא ניתנת לאיתור בזמן ובמקום. .7בסכומו של דבר אנו מצהירים, כי התאונה שארעה לתובעת ביום 23.12.1975הינה תאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-.1968כף הידידיים