קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי מורה עקב צמצומים: הרקע לתביעה 1. התובעת הועסקה בנתבעת כמורה לאנגלית בביה"ס התיכון בערערה החל משנה"ל 1991-1992. 2. ביום 14.10.98 נמסרה לתובעת הודעה בכתב (נספח "ב" לכתב התביעה) ולפיה בשנת תשנ"ט תועסק בהיקף משרה של 16/24. משמעות ההודעה היא צמצום בהיקף המשרה של התובעת, שכן, בשנת הלימודים שקדמה לכך, עבדה בהיקף של משרה מלאה. למעשה, הצמצום בהיקף המשרה החל כבר בתחילת שנת הלימודים האמורה. 3. ביום 24/5/99 שלחה הנתבעת הודעות פיטורים בנוסח זהה לכל המורים בביה"ס, בזו הלשון: "...הריני להודיעך כי עקב צמצום שעות הלימוד אשר הוקצבו לבית הספר, אין המועצה יכולה להמשיך ולהעסיקך. אשר על כן, אנו מודיעים לך בזאת על פיטוריך, אשר ייכנסו לתוקף ביום 31/8/99....". 4. ביום 1/6/99, שלח מזכיר סניף המשולש בארגון המורים, מר אחמד טהא, מכתב אל ראש המועצה, ובו הוא מתריע על אי חוקיות הפיטורים, שנעשו לא לפי ההליכים הקבועים בהסכם הקיבוצי. כמו כן, כל המורים בבית הספר, ובהם התובעת, שלחו לנתבעת מכתב בקשה לביטול הפיטורים (ר' נספח "ו" לכתב התביעה). 5. בעקבות המכתבים האמורים, נוהלו מגעים בין ארגון המורים לבין הנתבעת, וכל המורים, למעט התובעת, הוחזרו לעבודה. לטענת התובעת, על כך שלא הוחזרה לעבודה נודע לה רק ביום 1.9.99, עת גילתה כי לא שובצה במערכת השיעורים. טענת הנתבעת היא כי הסיבה לכך היא שהתובעת לא העבירה אישור על כך שהיא סיימה לימודיה לתואר ראשון. 6. ביום 9.9.99 פנתה התובעת לבית הדין בבקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד (בש"א 8067/99), וביום זה, נתן סגן השופט הראשי, כב' השופט גוטמכר צו זמני האוסר על הנתבעת לפטר את התובעת מעבודתה כמורה לאנגלית, וזאת עד למתן פסק דין בתיק העיקרי. 7. תביעתה של התובעת בתיק העיקרי, כעולה מכתב התביעה, היא לסעדים הבאים: א. הפרשי שכר בגין צמצום המשרה בשנת הלימודים 1998-1999, בסך של -.48,672 ש”ח, בתוספת פיצויי הלנת שכר ולחילופין - פיצויי פיטורים חלקיים עבור היקף המשרה שקוצץ בתוספת לזכויותיה בקרן הפנסיה לגבי שליש המשרה שקוצצה. ב. פסק דין הצהרתי שיצהיר על בטלות פיטוריה של התובעת ועל בטלות הצמצום בהיקף משרתה. ג. צו מניעה קבוע שימנע מהנתבעת לערוך צמצום בהיקף משרתה של התובעת. 8. ביום 15.11.99, היינו - לאחר הגשת התביעה, העבירה התובעת את המסמכים הנדרשים לנתבעת, והנתבעת הודיעה כי היא מקבלת אותה לעבודה, בהיקף של 16 שעות שבועיות. 9. משהוחזרה התובעת לעבודה, והיא מועסקת אצל הנתבעת גם במועד זה, מתייתר, הדיון בסעד ההצהרתי לעניין בטלות פיטוריה של התובעת, והתביעה תתמקד רק בסעדים הנוגעים לצמצום בהיקף המשרה של התובעת, ולפיצוי שהיא דורשת עקב כך. 10. לתיק הוגשו תצהיר התובעת, ומטעם הנתבעת - תצהיריו של מנהל מחלקת החינוך, מר מוחמד טאהר סייף. שני המצהירים העידו בפנינו, ונציין כי מר סייף זומן להעיד בשנית לחקירה נגדית בנושא רשימות המורים והשכלתם. פיטוריה של התובעת 11. לגופו של עניין, נציין, כי עולה בבירור מהחומר שבפנינו, כי הסיבה לפיטוריה של התובעת היתה העובדה שלא מסרה את האישורים על היותה בעלת תעודת הוראה ותואר ראשון. הנתבעת הוכיחה כי פנתה אל התובעת מס' פעמים בבקשה כי תמציא לה את האישורים. כך לדוגמא, ביום 28.5.96, נמסרה לה הודעה לפיה עבודתה תסתיים בתום שנת הלימודים, היות ועבודתה היתה מותנית בהשגת תעודת B.A ותעודת הוראה (נספח "ב1" לכתב ההגנה). באותה הודעה אף צוין, כי עם קבלת התעודות האמורות, תידון קבלתה לעבודה מחדש. החלטה זו אף אושרה בהסכמה עם ארגון המורים, והממונה על יחסי עבודה, אשר ניסחה את ההסכמות בכתב, כתבה כי הצדדים הסכימו כי: "..עד סוף שנת הלימודים תשנ"ז תמציא המורה למועצה תעודת B.A במקצוע האנגלית, במידה ולא תעשה כך תפוטר בתום שנה"ל תשנ"ז..." (נספח "א" לכתב ההגנה). 12. פניה נוספת אל התובעת בעניין זה נעשתה במכתבו של מר ציון הדר מיום 18.8.98 (נספח "ג" לכתב ההגנה). 13. חיזוק נוסף לכך שהתובעת פוטרה בגלל סיבה זו בלבד, ולא בשל הפליתה לרעה לעומת מורים אחרים, היא העובדה שכעולה מהרשימה שצירפה הנתבעת, לגבי המורים המועסקים על ידה והשכלתם האקדמית, התובעת היתה היחידה שאינה בעלת תעודת הוראה או תעודת המלמדת כי סיימה לימודיה לתואר B.A (או תעודה מקבילה לכך). כמו כן, כאמור, משהציגה התובעת את התעודות המבוקשות, הוחזרה לעבודתה כמורה, וזאת, על אף שהחזרתה לעבודה נעשתה במהלכה של שנת לימודים. 14. נוסיף, כי מנהל מחלקת החינוך, מר מוחמד טאהר סייף התייחס בעדותו לטענות התובעת כי מורים מסוימים לא היו בעלי תעודת הוראה או B.A, ואין לנו כל סיבה להטיל ספק בדבריו, מה גם שלתצהירו המשלים צורפו תעודות המאשרות זאת. מכאן, שאין כל בסיס לטענת התובעת לגבי הפליתה לרעה לעומת מורים אחרים. המורים שאינם בעלי תעודת B.A הם בד"כ בעלי תעודה מקבילה לכך, ומכל מקום, התובעת היתה היחידה שלא החזיקה באף תעודה (תעודת הוראה או תעודת B.A). מכל מקום, הדרישה לתעודת הוראה ולתעודת B.Aסבירה בעינינו. הצמצום בהיקף המשרה 15. אין חולק, כי בשנת הלימודים 1996-1997 לימדה התובעת 20 שעות שבועיות, וכי בשנה"ל 1997-1998 לימדה 24 שעות שבועיות, המהוות משרה מלאה. בשנה"ל 1998-1999 צומצמה משרתה של התובעת ל-16 שעות שבועיות. קודם לצמצום, ביום 26.4.98 נשלחה לתובעת הודעה ולפיה: "..ישנו סיכוי סביר לקיצוץ שעות לימוד בבית הספר התיכון...דבר זה יכול שישפיע על גודל משרתכם לשנת הלימודים 99/98" (נספח "ד2" לכתב ההגנה). 16. לטענת התובעת, המדובר בצעד חד-צדדי, שנעשה בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי החל וחוזר מנכ"ל משרד החינוך, שכן - שינוי כאמור צריך שייעשה בהסכמת ארגון המורים היציג, וזאת לא יאוחר מיום 31/5/99 שבשנה הרלבנטית. 17. לטעמנו, די בכך כי לתובעת נשלחה במועד הודעה בנוסח האמור, כדי להביא לידיעתה את האפשרות לצמצום היקף משרתה, וזאת כאמור כבר בחודש אפריל, וזאת בשעה שברור כי ארגון המורים היה שותף להחלטה על היקף המשרה של התובעת, ואישר אותו. הגיבוש הסופי של היקף הצמצום יכול להיעשות מאוחר יותר על פי ההערכות לשנת הלימודים. 18. התובעת צירפה לכתב התביעה קטע מתוך אוגדן תנאי שירות חובות וזכויות של העובדים בשלטון המקומי, ובו מצוין, לגבי צמצום היקף המשרה של עובדי הוראה כי: "2. אין להפחית שעות ממשרתו של עובד הוראה קבוע. 3. אם הגיע המעסיק למסקנה שיש צורך לצמצם את היקף משרתו של עובד הוראה, הוא חייב לבוא בדברים עם ארגון המורים.... 4. שוכנעו נציגי ארגון כי הפחתת השעות הינה כורח המציאות, תינתן ההסכמה לכך והארגון יראה בכך פיטורים חלקיים המזכים את העובד-הוראה בפיצויי פיטורין חלקיים עבור השעות שהופחתו ממשרתו, נוסף על זכויותיו בקרן הפנסיה..." 19. אלא שמספר מכשולים עומדים לתובעת בנסיונה להחיל נוהל זה לגביה. התובעת לא הוכיחה כי היא עובדת הוראה קבועה, ושעה שבעת הצמצום בהיקף משרתה, היתה מועמדת לפיטורים לאור העובדה שלא היו בידיה התעודות הנדרשות, שהיו תנאי להעסקתה, לא השתכנענו כי ניתן להגדירה כעובדת הוראה קבועה. 19. מעבר לכך, עולה כי רק במהלך השנה שקדמה לצמצום בהיקף המשרה, הועסקה התובעת במשרה מלאה, ואילו עד לשנת 97-96 עבדה במשרות חלקיות שנעו מ-8 ש"ש ועד ל-16 ש"ש, ובשנת 95-94 התובע לא עבדה כלל (נ/1). 20. עוד נציין כי במועד צמצום המשרה, התנהלו דין ודברים בעניינה של התובעת עם ארגון המורים, שנתן הסכמתו לפיטוריה. לכן סביר בעינינו כי החלופה לפיטורים מצאה את ביטויה בהפחתת היקף משרתה של התובעת. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעת היתה שרויה במצב כלכלי שחייב צמצומים, ולכן גם נשלח המכתב המתריע על אפשרות הצמצום בהיקף המשרה (נספח "ד2" לכתב ההגנה). 21. מעבר לדרוש אף נעיר, כי הקביעה בהסכם לגבי תשלום פיצויי פיטורים לעובד שממשיך לעבוד אינה מתיישבת עם הקבוע בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ולפיו הזכות לפיצויי פיטורים קמה עם סיום יחסי העבודה. תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד-1964 אף קובעת דרך לחישוב הפיצויים לגבי עובד שחל שינוי בהיקף המשרה שלו, כך שספק בעינינו אם הקביעה במסגרת הסכמית כי ישולמו פיצויי פיטורים לעובד הממשיך לעבוד, עומדת בעינה, זאת בייחוד לאור משמעות הדבר מבחינת דיני המס. 22. משמעות נוספת יש בעינינו, לכך שהתובעת אף לא הוכיחה כי התלוננה בפני הממונים עליה על צמצום המשרה, ואנו מקבלים לעניין זה את טענת הנתבעת ולפיה התובעת הסכימה לקיצוץ האמור בהתנהגותה. התובעת אמנם טענה כי הלינה על כך, אולם לא ניתן כל ביסוס להסברה כי מחאתה היתה בע"פ בלבד (עמ' 4 לפרוטוקול), וגם אילו היה ניתן ביסוס לטענה זו, אין בכך כדי לפגום בהחלטה על הקיצוץ, בנסיבות הענין, ובייחוד שעה שפנייתה של התובעת לבית הדין, נעשתה רק לאחר שהתקבלה החלטה על פיטוריה, כשנה לאחר הקיצוץ בהיקף המשרה שלה. 23. באשר להחזרתה לעבודה בהיקף המופחת, גם ממכתב ועד המורים לראש המועצה (נספח "ה" לכתב ההגנה), ובו מאשר הועד את רשימת המורים והיקף שעות העבודה שלהם, כמפורט ברשימה שהכינה המועצה, עולה כי הדבר נעשה בעסכמה. 24. עיון ברשימה המצורפת מלמד, כי שמה של התובעת הוסף בכתב יד, לרשימה מודפסת, היות והתובעת לא הועסקה מתחילת שנת הלימודים, ומכל מקום - ניתן אישור ועד המורים להעסקתה בהיקף של 16 ש"ש בלבד. 25. סוף דבר - התובעת לא ביססה זכאותה לפיצויי פיטורים או לפיצוי בגין צמצום המשרה, אין רלבנטיות בשלב זה לדרישתה לצו הצהרתי על בטלות פיטוריה ואין גם מקום למתן צו שימנע מהנתבעת לצמצם את היקף משרתה של התובעת. מכאן - שהתביעה, על כל רכיביה, נדחית. 26. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. דיני חינוךפיטוריםמורים