פיטורים בתדיראן בגין צמצומים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בתדיראן בגין צמצומים: הנשיא (גולדברג): .1בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי מועד כניסתם לתוקף של פיטורי למעלה ממאה מעובדי המשיבה ומחלוקת זו הוכרעה בידי בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי מורל - אב-בית-הדין; ה"ה רשף וטולצ'ינסקי - נציגי ציבור; תב"ע מח/31, 30, 22-41; מח/40-4) לטובת המשיבה (להלן - תדיראן), ועל כך ערעור ההסתדרות לפנינו. .2העובדות הצריכות לעניין הן: א) תדיראן החליטה על פיטורי למעלה ממאה עובדים, מסיבת צמצומים בעבודה. משא ומתן בינה לבין ההסתדרות בדבר הפיטורים לא עלה יפה, וביום 31.1.1988נשלח לכל אחד מאלה אשר תדיראן ביקשה לפטרם מכתב (עם העתק לוועד העובדים) בזה הלשון: "הנדון: הודעה מוקדמת בדבר פיטורים מטעם הנהלת הקבוצה בעקבות פיטורין עקב צמצומים בעבודה שמך נמצא ברשימת המועמדים לפיטורים עקב צמצום בעבודה בחטיבתנו. רשימת המועמדים לפיטורים, שנערכה על-ידי הנהלת החטיבה, הועברה היום לידיעת נציגות העובדים בחטיבתנו, ונמסרת לך בזה הודעה אישית בנדון. במידה שלא יוגש כל ערעור מטעם נציגות העובדים לגביך, או אם יוגש ערעור מטעם נציגות העובדים לגביך, אבל ערעור זה יידחה בשלב של בירור הדדי - תיהפך הודעה זו להודעה מוחלטת ומחייבת מהיום, ועבודתך בחטיבתנו תסתיים ביום .31.3.1988 אם יוגש ערעור מטעם נציגות העובדים, וערעור זה אמנם יתקבל בשלב של בירור הדדי, תהיה הודעה זו בטלה ומבוטלת, ויראו אותה כאילו לא ניתנה. על אף האמור לעיל בכל הסכם עבודה קיבוצי החל על המפעל ועובדיו ו/או בכל דין, תהיה הודעה זו, שהיא הודעה מוקדמת על תנאי, להודעה מחייבת והחלטית מהיום, אם ולאחר שיוחלט לגביך על פי ההסכמים קיבוציים החלים על מקום עבודתך"; ב) סוגיית הפיטורים הועברה לבוררות - תחילה בוררות זבל"א ולאחר מכן מונה בורר מכריע. זה פסק ביום 31.5.1988בדבר שמות המפוטרים, ואשר למועד כניסת הפיטורים לתוקף קבע: "מועד תום ההודעה המוקדמת והפסקת העבודה של עובד, שניתנה לו הודעה מוקדמת ושהבורר החליט על פיטוריו, יהיה ביום מתן פסק בוררים חלקי או סופי, או ביום תום ההודעה המוקדמת על-פי סעיף 51(ב) (1) להסכם הקיבוצי, שתחילתה ביום 1.3.1988, הכל במועד המאוחר יותר"; ג) ההסכם הקיבוצי קובע בסעיף 51שעניינו "פיטורים רגילים" בפסקאות הרל-בנטיות: 51(ב) (2) צמצום בעבודה היא סיבה מספקת לפיטורים. (3) במקרה שלדעת ההנהלה יש צורך בצמצום העבודה - ייקבע מספר העובדים על-ידי ההנהלה. (ג) עובד אשר פוטר, יימסר לידיו טופס הפסקת עבודה בזמן עבודתו במפעל בציון ההודעה המוקדמת בהתאם להסכם העבודה. (ד) שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמת הצדדים אשר יקחו בחשבון את צרכי המפעל, הוותק של העובדים במקום ומצבם הסוציאלי. (ה) בצרכי המפעל יש לראות בין היתר את העבודות המצריכות לימוד והתמחות במשך תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים הדרושים במפעל ולמהלך התקין של הייצור. (ו) אשר לשמות המפוטרים שלא תהיה הסכמה הדדית עליהם, יועבר העניין לבוררות בזמן אשר יאפשר לה לסיים את הבירור תוך תקופת ההודעה המוקדמת כנ"ל. .3גרסת ההסתדרות היא כי מועד תחילת תקופת ההודעה המוקדמת היא מהיום שהוסכם על פיטוריו של עובד, או מיום שניתן פסק בוררים המאשר את פיטוריו. גרסת תדיראן היא כי המועד הקובע הוא מועד מסירת ההודעה לעובד על הכוונה לפטרו, וכי המכתבים שנמסרו, למפוטרים הם-הם ה"הודעה המוקדמת" שיש לתיתה מכוח ההסכם הקיבוצי. .4בית-הדין האזורי קיבל את גרסת תדיראן באומרו: " .8החשובה לטענות ההסתדרות נמצאת למעשה בסעיף 51להסכם הקיבוצי, ושומה על בית-הדין לכבד את רצון הצדדים, וליתן נפקות למה שהוסכם על ידיהם. .9בסעיף 51(ו) מדובר על "המפוטרים" שלגביהם לא היתה הסכמה, ולא נאמר "המועמדים לפיטורים", או "העובדים שקיבלו מכתב על כוונה לפטרם". כלומר סעיף זה מדבר על מי שפוטרו וטרם הוסכם לגביהם עם ועד העובדים. יש ליתן פירוש זהה לאותה מלה הן בסעיף 51(ו) והן בסעיף 51(ג), והמסקנה המתבקשת היא, שאין מדובר בסעיף 51(ג) על הודעה בדבר הכוונה לפטר, אלא במכתבי פיטורים. .10המשכו של סעיף 51(ו) קובע שהבוררות צריכה להתחיל במועד אשר יאפשר לה להסתיים "תוך תקופת ההודעה המוקדמת". טענת ההסתדרות שתקופת ההודעה המוקדמת, מניינה צריך להתחיל רק בסיומה של הבוררות - היא בניגוד לאמור במפורש. .11מלשונו של סעיף 51(ו) עולה, כי הצדדים היו ערים לכך שתקופת ההודעה המוקדמת ממשיכה לרוץ במשך תקופת הבוררות, ויכול גם שהיא עלולה להסתיים ביום האחרון של הבוררות. טענת ההסתדרות כי במקרה כזה לא יישאר לעובד אף לא יום אחד לתור אחרי מקום עבודה אחר (והרי זו מטרתה העיקרית של ההודעה המוקדמת), טענה זו יש בה אמנם טעם - אך לא נוכל לקבלה. כאמור, מנוסח סעיף 51(ו) עולה בי הבעיה היתה לנגד עיניהם של הצדדים בעת כריתת ההסכם הקיבוצי, והם נתנו לו את הפתרון כפי שנאמר בסעיף. לו רצו לקבוע שתקופת ההודעה המוקדמת תושעה במשך תקופת הבוררות, או שתתחיל רק בסיומה - היה עליהם לכתוב זאת, ומשלא עשו כן, לא יכתוב בית-הדין את תנאי ההסכם במקומם. .12מסקנתנו היא, איפוא, כי על-פי האמור בהסכם הקיבוצי מתחיל מניין ימי ההודעה המוקדמת ביום שהעובדים קיבלו את מכתבי הפיטוים". .5לפנינו חזרו הצדדים על טענותיהם תוך שבא-כוח ההסתדרות שם את הדגש על המלה "פוטרו". כן הפנה את תשומת הלב להוראות סעיף 58להסכם הקיבוצי, מכוחו רשאי עובד שקיבל הודעת פיטורים להיעדר מעבודתו לצורך חיפוש עבודה, וכיצד יעדר, מקשה בא-כוח ההסתדרות, אם פיטוריו הפכו לסופיים? לגרסתו - המכתב שנשלח לעובדים הוא "הצהרת כוונות", ותו לא. תדיראן תמכה בפסק-הדין שבערעור. .6דינו של הערעור להידחות משני טעמים. הטעם האחד - נוסחו של ההסכם הקיבוצי, כפי שהטיב להסביר ולנמק בית-הדין האזורי, ואין להוסיף להסברו דבר, והשני - משמעות הדיבור "פיטורים". פיטורים נעשים על-ידי המעביד, ועל ידיו בלבד. בכוחה של בוררות להביא לשינוי או לביטול החלטת המעביד, אך אין בה כשלעצמה, כדי לגרום לפיטורים. כך למשל, אם תחליט בוררות כי אין לפטר את פלוני וניתן לפטר את פלמוני תחתיו רשאי המעביד שלא לפטר את פלמוני ולהמשיך להעסיקו, יחד עם פלוני. יש להבחין בין "פיטורים", לבין מועד "ניתוק יחסי עובד מעביד". בענין התפטרות נפסק: "לא אחת מותנה בחוזי עבודה או בהסכמים קיבוציים שיש לתת הודעה מוקדמת מתאימה על התפטרות או פיטורין. כי אז, עם מתן הודעה כזאת על התפטרות, היא נכנסת לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת. אבל גם בתקופת הביניים אין בכוחו של המתפטר להתחרט על מעשהו ולחזור בו ורק סיום הקשר החוזי נדחה עד לגמר תקופת ההודעה המוקדמת" (בג"צ 566/76[1] בע' 206) (ההדגשה הוספה). זה הדין לגבי התפטרות, ואין כל סיבה שלא יוחל על פיטורים. הפיטורים תופסים מרגע מסירת הודעה עליהם לעובד, דהיינו מאותו מועד העובד הוא בחזקת "מפוטר", אך ניתוק הקשר החוזי, יחסי עובד-מעביד, נדחה עד לגמר תקופת ההודעה המוקדמת. אין צו להוצאות.פיטורים