קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פינוי בעלי החיים: עתירה זו מופנית כנגד החלטת המועצה המקומית גן יבנה וד"ר יעקב איבגי, הוטרינר הרשותי של המועצה, מיום 8.9.04, המורה על פינוי בעלי החיים המוחזקים על ידי העותרת בחצר ביתה והוצאתם מתחום השיפוט של המועצה המקומית גן יבנה. הרקע העובדתי. העותרת מתגוררת ברחוב השומר 8 בגן-יבנה ובהיותה מתנדבת באגודת "צער בעלי חיים" רחובות עושה שימוש בחצר ביתה להחזקת חתולים וכלבים. לצורך החזקתם של בעלי החיים הקימה העותרת מכלאה. בשל תלונה של אחד מדיירי הרחוב נערכה בתאריך 8.9.04 בחצר הבית ביקורת של הוטרינר הרשותי שבסיומה ניתנה ההחלטה נשוא העתירה. על פי האמור בהחלטה, העותרת מחזיקה בחצרה יותר מעשרים בעלי חיים, 12 כלבים ומספר חתולים. ריחות הפרשותיהם של בעלי החיים נישאים ומורגשים מחוץ לחצר. לפיכך, החזקת בעלי החיים בתנאים המתוארים לעיל מהווה עבירה על חוק העזר לגן יבנה (שמירת הסדר והנקיון) התשנ"ג-1993. כן צויין שהכלבים מוחזקים ללא היתר והדבר מהווה עבירה על חוק העזר לגן יבנה (פיקוח על כלבים וחתולים) 2002 ותקנות הכלבת (רישוי וחיסון) 1974. לנוכח האמור לעיל, נדרשה העותרת להוציא את בעלי החיים מחצרה בתוך 7 ימים. טענות העותרת. העותרת טוענת כי ההחלטה להוצאת בעלי החיים מחזקתה התקבלה בחוסר סמכות, שלא כדין ותוך פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעי, וכי אינה סבירה ו/או מידתית באופן קיצוני ולכן יש לקבוע שהינה בטלה מעיקרא. לטענת העותרת, הריחות המצויינים בהחלטה נבעו מתקלה זמנית במערכת הביוב שתוקנה סמוך לאחר מכן. כן נטען שהוטרינר לא שוחח עם העותרת בטרם הוציא את ההחלטה ומשכך, נפגעה זכות הטיעון שלה. באשר לעצם ההחלטה טוענת העותרת, כי ניתנה בשל ניגוד עניינים בעקבות עימות שהתרחש בחצרה בעת הביקורת, והיא מפנה לסעיף 2 להודעת המשיב בה צויין כי הביקורת הופרעה ולוותה באיומים והפרעות פיזיות - דחיפות והסתרת עדשת המצלמה מצד אשה שמאוחר יותר הסתבר כי היא בתה של העותרת, ומוסיף המשיב ואומר כי נאלץ לעזוב את המקום בטרם סיים את הבדיקה מחמת איומיה של הבת שבכוונתה להביא אקדח. באשר להחלטה עצמה טוענת העותרת, כי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני, שכן, הרחקתם של בעלי החיים עלולה לגרום להם פגיעה רבה ומוחשית. כעולה מחוות דעתו של ד"ר יריב רודמן המציין כי הרחקת בעלי חיים מביתם תגרום להם לסבל רב ול"סטרס" נפשי בשל העובדה שהם מוחזקים באותו מקום מזה כ-7 שנים. דיון. בטרם אדון בעתירה לגופה אתייחס לטענתם המקדמית של המשיבים כי דין העתירה להידחות בשל חוסר תם לב והעדר ניקיון כפיים. המשיבים מפנים לאירועים שהתרחשו במהלך הביקורת ואשר תועדו בצילומים, מהם עולה כי הוטרינר, שהינו עובד ציבור הממלא תפקיד על פי דין, נתקל באיומים והפרעות פיזיות מצד בתה של העותרת ולענין זה אציין, כי לא יעלה על הדעת שעובד ציבור המבצע את תפקידו יופרע באופן שימנע ממנו פיזית להמשיך ולצלם ויפנו כלפיו איומים ולאחר מכן יטען הגורם אשר נהג באלימות או חליפו, שעובד הציבור פועל בניגוד עניינים בשל העובדה שעלבו בו ותקפו אותו. ויצויין כי סעיף 12 לחוק עזר לגן-יבנה (פיקוח על כלבים וחתולים) התשס"ב-2002 קובע: "(א) המנהל, רופא וטרינר, מפקח, וכן אדם המסייע בידם, רשאים בכל עת סבירה להיכנס לכל מקום כדי לברר אם קויימו הוראות חוק עזר זה ולעשות מעשה הדרוש לביצוע הוראותיו. (ב) לא יפריע אדם למנהל, לרופא וטרינר, למפקח ולאדם המסייע בידם ולא ימנע בעדם מלבצע דבר על פי סמכויותיהם או על פי תפקידם לפי הוראות חוק זה." לפיכך, הפרעה לוטרינר בנסיבות המתוארות לעיל מהווה עבירה של הפרעה לעובד ציבור בניגוד לסעיף 288א לחוק העונשין תשל"ז-1977. יתרה מכך, בכל העתירה הארוכה והמפורטת לא צויין, ולא בכדי, כי העותרת פעלה אי פעם לקבלת היתר להחזקתם של הכלבים. מי שמבצע עבירה בריש גלי במשך תקופה ארוכה אינו יכול להישמע בטענה שרשויות אכיפת החוק פועלות בחוסר סבירות או בחוסר תום לב. גם הטענה לפיה נמנעה מהעותרת זכות השימוע מעוררת תהיות. כפי שצויין בדו"ח הוטרינר, בני הבית עשו כל שביכולתם כדי למנוע הידברות, מנעו בכח המשך הצילומים ואף השמיעו איומים כלפי מבצעי הביקורת ונשאלת השאלה מה לעותרת כי תלין על כי בנסיבות שנוצרו, נאלץ הוטרינר לעזוב את המקום. ממועד הביקורת ועד להגשת העתירה חלפו כארבעה שבועות ואם סברה העותרת שיש חשיבות לעמדתה בהליך קבלת ההחלטה, היה באפשרותה לפנות לוטרינר הרשותי ולהציג בפניו את טענותיה לענין התנאים הסניטריים השוררים בחצר ביתה. ולגופו של ענין. חוק עזר לגן-יבנה (פיקוח על כלבים וחתולים) התשס"ב-2002 קובע בסעיף 2(א): "לא יחזיק אדם כלב בתחום רשות מקומית אלא אם כן ניתן לגביו רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון כולל סימונו האלקטרוני של הכלב." אין חולק כי העותרת לא קיבלה היתר להחזקתם של 12 הכלבים שנצפו בביקורת ומעולם גם לא פנתה לקבלת היתר. סעיף 3(ד) לחוק העזר הנ"ל קובע כי המנהל רשאי לסרב ליתן רשיון או לבטל רשיון שניתן מכל טעם סביר הנראה לו, ובין היתר מן הטעם שאופן החזקת הכלב גורם או עלול לגרום למפגע תברואתי או לסיכון בריאות הציבור. כן רשאי המנהל להגביל את מספר החתולים והכלבים שבהחזקת אדם אחד אם הם מהווים מטרד או מפגע תברואתי (סעיף 3(ט) לחוק הנ"ל). ממצאי הביקורת בחצרה של העותרת מצביעים על כך שהחזקת מספר כה רב של כלבים בחצר, מהווה מפגע תברואתי לשכנים והצילומים שהספיקו עורכי הביקורת לצלם מהווים אישור אובייקטיבי לאמור בדו"ח. הכלבים נראים מוחזקים בצפיפות, רצפת המכלאה מזוהמת ולנוכח הלכלוך והזוהמה הנראים בצילומים לא יפלא כי ריחות צואה כבדים נישאו אל מחוץ לחצר. גם טענת העותרת לפיה הריחות נגרמו בשל תקלה במערכת הביוב אשר תוקנה מיידית, הוכחה כבלתי נכונה מאחר שבביקורת נוספת שנערכה בתאריך 22.9.04 נמצא כי בחצר, בבית ובכלובים מוחזקים כ-12 חתולים ובבית מוחזקים 12 כלבים, אחד הכלבים מוחזק במחסן בתנאים שהוגדרו כמחפירים, כשצואתו מפוזרת על הרצפה וריחות צואתם של החתולים שהוחזקו בחצר נישאים אל מחוץ לחצרה של העותרת. על פי הנחיות השרותים הוטרינריים ביחס לתנאי מחיה של בעלי חיים, הרצפה בכלובים בהם מוחזקים כלבים וחתולים אמורה להיות עשויה ממשטח חלק ואטום למים ומחומר קשיח וניתנת לחיטוי. עוד נדרש, כי רצפת הכלובים תהיה בשיפוע לעבר תעלת ניקוז חיצונית, אשר תוביל למערכת הביוב. בין הכלובים יש לבנות מחיצות שימנעו מגע בין בעלי החיים המוחזקים בכלובים השונים. למותר לציין שאף לא אחד מתנאים אלה מולא על ידי העותרת. תנאי החזקתם הבלתי הולמים של בעלי החיים משליכים גם על טענותיה של העותרת ביחס לרווחתם, אשר עשויה להיפגע אם יורחקו מחצרה. לנוכח המצב המתואר בדו"חות הביקורת, אין אני משוכנעת שהרחקתם למקום מתאים יותר אכן תגרום לפגיעה הנטענת. סבירות ההחלטה. העותרת טוענת כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות בשל הפגיעה הבלתי מידתית בזכויות בעלי החיים. מעבר לשאלה, האם החזקתם של בעלי החיים בתנאים המתוארים לעיל, אכן תורמת לרווחתם, מוטל על המשיבים לשקול ראשית לכל את רווחת תושבי השכונה. כפי שנקבע בבג"ץ 4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות" ואח' נ' מנהל השירותים הווטרינריים בשדה במשרד החקלאות ואח' דינים עליון כרך נח 53: "אין מי שיחלוק על כך שזכות החיות לחיות, איננה מוחלטת והיא נסוגה - למצער - מפני הצורך להגן על חייו, על בריאותו ועל רווחתו הגופנית והנפשית של האדם. לתכלית זו, הוענקו לרשויות סמכויות להגן על האדם מפני סיכונים הצפויים לו מצד בעלי החיים..." חוקי העזר והנחיות משרד החקלאות נועדו לאזן בין הרצון להגן על זכויות בעלי החיים לזכויות התושבים המתגוררים סמוך למקום אחזקתם. ותפקידו של הוטרינר הרשותי לקבוע את התנאים בהם יוחזקו בעלי החיים בתחומי הרשות המקומית באופן שהחזקתם לא תגרום מטרד של ריח ורעש לשכנים מחד גיסא, ותשמור על רווחתם ובריאותם של בעלי החיים מאידך גיסא. בענייננו לא עמדה העותרת באף אחת מהדרישות הללו. ומשכך, דין טענתה כי המשיבים הפעילו את שיקול דעתם באופן בלתי סביר, להידחות. לסיכום: העתירה נדחית. העותרת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. בעלי חייםפינוי