קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי חלקי מחברת הביטוח על פריצה לבית: זוהי תביעה כספית כנגד הנתבעות לקבלת יתרת תגמולי ביטוח בגין אירוע ביטוחי, פריצה, בבית התובעים. לטענת התובעים, בעקבות פריצה בביתם, בתקופת הביטוח, נגנב רכוש המבוטח אצל הנתבעת מס' 2, ביטוח שנעשה דרך נתבעת מס' 1. בעקבות הפריצה פנו התובעים למבטחת לקבלת פיצוי מלוא הנזק, אך לטענתם, פוצו רק בחלק מהסך הנתבע ועל כן התביעה להשלמת הסכום. הסכום הנתבע 12,450 ₪, הינו בגין הפרש בין הנזק בפועל לבין הפיצוי שניתן על ידי המבטחת וכן 2,000 ₪ בגין עגמת נפש. לטענת הנתבעות, דין התביעה להידחות מסיבות שונות, החל מהטענה שהתביעה טורדנית, המשך בטענה לחוסר יריבות בין הצדדים וכלה בטענה שהתובעים פוצו במלוא נזקיהם. בנוסף, טוענות הנתבעות כי התובעים, חתמו על כתב ויתור תביעות עתידיות ועל כן הם מנועים מלתבוע את הנתבעות. לחילופין, טוענות הנתבעות כי, לגבי פריטים מסוימים מנועים התובעים מלתבוע תשלום בגינם וזאת בשל העובדה שפוצו בגינם בערך כינון, לפנים משורת הדין. לגבי שאר הפריטים היתנתה הנתבעת את תשלום הפיצוי בבדיקת פוליגרף שתיערך לתובע, ומשלא הסכים לבדיקה, לא פוצה. לאחר שמיעת הצדדים ועיון במוצגים שהונחו בפני, הגעתי למסקנות כדלקמן: העובדות שאינן שנויות במחלוקת בתאריך 1/12/99, חודש ביטוח ביתם של התובעים בביטוח מבנה ותכולתו, אצל הנתבעים, עד לתאריך 30/11/00. ביום 29/12/99, בוצעה הערכת תכולה בבית התובעים, באמצעות משרד השמאים "יצחק לוי". בתאריך 23/1/00, הוצאה תוספת לפוליסה בעקבות ביקור סוקר בבית המבוטחים ובוצע שינוי בסכומי הביטוח. בתאריך 27/2/00, אירע אירוע הביטוח, פריצה, בבית התובעים. בתאריך 12/3/00, נשלח חוקר פרטי מטעם הנתבעות, לביקור בזירת האירוע. החוקר הגיש את חוות דעתו לנתבעים. לעניין אירוע הפריצה, נאמר במסקנות החוקר כדלקמן : "אנו בדעה כי אירוע הפריצה התרחש כמדווח" . לעניין הציוד שנגנב, "אנו בדעה כי המבוטח הפריז בתביעתו וזאת לאור הפרטים הבאים: 1. לא נמצא התאמה בגין גרסתו במשטרה, נמסר כי נגנב כל הציוד החשמלי, זולת מכשיר טלוייזיה ותכשיטים... 2. בבדיקת ממ"ן שבוצעה למבוטח, הוברר כי הפריז בתביעת: מצלמת וידאו, טבעת זהב, זוג עגילים וענק בשווי 5,000 ₪". "המלצה : אנו ממליצים לשפות את המבוטח בכפוף לממצאי בדיקת ממ"ן, או לחילופין להתנות את השיפוי המלא בבדיקת פוליגרף לאחר שיחתום על כתב הסכמה". בתאריך 9/4/00, נשלח שמאי מחברת קורן בע"מ, לצורך מתן חוות דעת באשר לנזקי הפריצה. בתאריך 11/4/00, פוצו התובעים, בהסתמך על דו"ח השמאי, בסך של 8,000 ₪, בניכוי ההשתפות העצמית. סך זה מייצג את ערך שיפוי הפריטים- מחשב, מדפסת, וידאו, מערכת סטריאו, טלויזיה. בתאריך 2/5/00 , קיבלו התובעים מהנתבעת, סך נוסף של 2,400 ₪, המתווסף לערך השיפוי בגין המחשב והמדפסת. בתאריך 30/6/00, קיבלו התובעים מהנתבעת, סך נוסף של 900 ₪, המתווסף לערך השיפוי בגין הטלויזיה והווידאו. דיון ראשית, יש לקבל את טענת הנתבעת כי לגבי ארבעת הפריטים, מחשב, מדפסת, וידאו, טלויזיה, פוצו התובעים, לאחר הצגת חשבוניות מתאימות, בהשלמה לערך כינון, ועל כן אין לאפשר לתובעים לדרוש פיצוי נוסף. לעניין טענת הנתבעות, שהתובע חתם על כתב הויתור, דין הטענה להידחות. לאחר שבחנתי את התנהגות הצדדים עובר לחתימה על כתבי הויתור, הגעתי למסקנה כי הצדדים לא ייחסו משמעות לחתימה על כתב הויתור. חיזוק לעובדה זו ניתן למצוא בעדותו של נציג הנתבעת 1, אשר מהווה שליח של המבטחת, באומרו כי התשלום הראשון היווה מקדמה, עמ' 4 לפרוטוקול: "עבור ערך השיפוי הוא קיבל 8,000 ₪ כמקדמה". מכאן, שאין להניח כי תשלום מקדמה, ששולם ימים מספר לאחר דיווח הפריצה, יכבול את התובע מלקבל תשלומים המגיעים לו ויעמידו כנתון ל"חסדי" הנתבעת, וכמוותר על יתר זכויותיו. זאת ועוד, גם לאחר חתימת כתב הויתור הראשון, המשיכה הנתבעת וניהלה משא ומתן עם התובעים, בעניין פיצוי בגובה הכינון, גם על כך נחתם הסכם "ויתור". לענין זה יצוין, כי איני יכול לקבל את הטענה שכביכול התוספת לערך הכינון נעשתה לפנים משורת הדין. הנתבעת מסתמכת על הרישא של סעיף 4.7, אשר בפרק 11 - תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה, "יש להתחיל בביצוע הכינון תוך זמן סביר לאחר קרות האובדן או הנזק ... ולגבי התכולה תוך 60 ימים מתאריך קרות מקרה הביטוח. באין אפשרות להשלים את הכינון תוך התקופות האמורות מסיבות שאינן תלויות במבוטח, תוארך תוקפת ביצוע הכינון תוך תיאום בין המבוטח למבטח". עיון בנוסח הפוליסה מעלה כי הפיצוי בגובה הכינון אכן מוגבל בזמן אך לא מצאתי הגבלה בזמן בעניין שיפוי. כמו כן,שוכנעתי כי בנסיבות הענין, הפיצוי נבע לאור הסיפא שבסעיף. לא זאת אף זאת, אף אם הייתי מקבל את דעת הנתבעות כי פיצו את התובעים בערך הכינון עבור פריטים מסויימים, אין זה פוטר אותן מלפצותם בערך שיפוי בגין הפריטים האחרים, פיצוי שאינו מוגבל בזמן, כאמור. אין חולק שערך הפיצוי שניתן לתובעים לא כלל את כל הפריטים שנטען שנגנבו, וזאת בהתבסס על חוו"ד השמאי, בהתבססו על דו"ח החוקר, אשר המליץ "…או לחילופין להתנות את השיפוי המלא בבדיקת פוליגרף לאחר שיחתום על כתב הסכמה". בנסיבות העניין, אני לא מייחס כל משמעות לטענה שהתובע נמנע מלהיבדק על ידי פוליגרף, וספק הוא אם בסמכות החוקר היה לדרוש מהתובע לחתום על מסמך ובו הסכם לבדיקת פוליגרף. לאחר שקבעתי את האמור לעיל, עלי לבדוק האם הצליחו התובעים להוכיח את מקרה הביטוח, ואם כן, מהו הפיצוי המגיע להם. הוכחת התביעה כאמור, הנתבעת לא הכחישה את עצם אירוע הפריצה, ומנגד, התובעים הודיעו למשטרה על גניבת הפריטים אשר נגנבו מביתם, ועל כן, נשארה טענת הנתבעת בדבר דרישה מופרזת. לחיזוק גרסתה, הציגה בפני הנתבעת תוצאות חקירה פרטית אשר ביצעה, ובה נחקרו התובעים בבדיקת ממ"ן. באותה בדיקה, הגיעו למסקנה שלגבי פריטים מסויימים אובחנו מצד התובעים תגובות המצביעות על שקר. בדיקה שכזו אינה יכולה להיות מקובלת. הנתבעת לא הבהירה כיצד הוסקו המסקנות הללו, והחוקרים גם לא נדרשו על ידי הנתבעות לבוא ולהיחקר על ממצאיהם. לא זאת אף זאת, לגוף החקירה, נרשם בדו"ח שהמבוטח דובר אמת בגירסתו אודות נסיבות האירוע ובנוסף, הגניבה אירעה בזמן שהתובעים שהו באירוע משפחתי והם הודיעו למשטרה על קרות הגניבה ופירטו את הפריטים שלטענתם נגנבו. לאור כל האמור לעיל, ולאחר שמיעת עדות התובעים, אני קובע שיש להאמין לתובעים כי החוסר בפירוט הפריטים שנגנבו, נעשה בתום לב. הפריטים אשר לא אושרו מטעם הנתבעות הם: מצלמת ווידאו, טבעת זהב, זוג עגילים וענק יהלומים. פריטים אלה הועברו לידיעת המשטרה, כפי שצורף לכתב התביעה. נציג המבטחת מאשר שלא פיצו את התובעים בגין פריטים אלה, בפרוטוקול בעמוד 5, "ביקשנו מהתובעים את הסכמתו לביצוע בדיקת פוליגרף והוא סירב לחתום על כתב ההסכמה. היות וכך, לא משולם עבור פריטים". הפיצוי הראוי - אין פיצוי לפי כינון. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ערך הכינון של הפריטים הבאים: מצלמת ווידאו ותיק אביזרים למצלמה, טבעת זהב, זוג עגילים, ענק יהלומים, בסך של 9,465 ש"ח, ובנוסף, התשלום להשלמה לערך כינון עבור מערכת הקול המשולבת (סטריאו), בסך של- 800 ₪. התשלום יעשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כן תשלם הנתבעת לתובעים סך של 500 ₪ הוצאות משפט. זכות להגשת בקשת ערעור, תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.פוליסהפיצוייםפריצהחברת ביטוח