קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי מדריך טיולים על ביטול טיול: 1. תביעת מורה-דרך לפיצוי בעבור 3 ימי טיול מתוכנן, שלא יצא אל הפועל בשל ביטולו על-ידי הנתבעים. 2. תמצית העובדות הרלבנטיות הנקבעות על ידי על יסוד עדויות הצדדים: נתבע 1 הינו איש עסקים תושב אנגליה; אחיו, נתבע 2, מייצגו בעסקיו בארץ; נתבע 1 ביקר בארץ בחודש יוני 2000 ולקראת בואו תכנן עבורו נתבע 2 כמתנה מיוחדת טיול מדברי פרטי. לצורך כך בא נתבע 2 בדברים עם הצד השלישי (להלן גם: "עיזאת") המוכר כמדריך מומחה לטיולי המדבר וגיבש עמו תכנית לטיול בן ארבעה ימים. עיקרי התכנית הועלו על הכתב במכתבו של עיזאת אל נתבע 2 (שהועבר אל זה בפקס' כשבועיים קודם מועד הטיול); ערב הטיול המיועד חלה עיזאת (הסובל מבעיות בגבו) עד כי לא ראה אפשרות לצאת לטיול ולפיכך פנה אל התובע - אף הוא מדריך טיולים מוסמך ומומחה לטיולי מדבר, על מנת שימלא מקומו. התובע אכן התייצב בשעת בוקר מוקדמת במועד אשר נועד ליציאה לטיול, כמתוכנן, בבית הנתבעים בנתניה, מוכן לצאת ולקיים את הטיול המוסכם. משראו כי במקום עיזאת, לו ציפו, הגיע התובע כמדריך הטיול התאכזבו הנתבעים, אולם משהבהיר התובע כי אף הוא בקיא בהדרכת טיולי מדבר ומתכוון לקיים את הטיול בדיוק במתכונת שהוסכמה עם עיזאת נתרצו הנתבעים והנתבע 1 יצא עם התובע לדרכם לתחילת הטיול. אלא - לאחר שעות ספורות, עוד בטרם הגיעו אל המדבר, החליט הנתבע 1 לבטל את הטיול כשהוא מסתפק בהסבר כי הוא והתובע "אינם באותו ראש" - התובע נאלץ לחזור כלעומת שבאו ולהחזיר את הנתבע 1 לביתו בנתניה. הנתבעים לא נאותו לשלם לתובע שכרו המתוכנן או פיצוי אחר לבד מ-.200 ₪ "הוצאות דלק לנסיעה שבוצעה" ומשדרש התובע שכרו כינוהו "מבקשת נדבות". משבוטל הטיול, אשר תוכנן כאמור ל-4 ימים מיהר התובע לחפש תעסוקה חלופית אך בשל קוצר הזמן עלה בידיו למצוא עבודה ליום אחד בלבד כך שבטל ממלאכה במשך 3 ימים. 3. התובע, אשר נפגע מעצם ביטול הטיול כמו גם יחס הנתבעים עותר לפסוק לו פיצוי בגין אובדן הכנסת ימי העבודה ובגין העלבון אשר עלבו בו הנתבעים. 4. הנתבעים מתגוננים בשורה של טענות ואדון באלו אחת לאחת; (א) ההסכם לעריכת הטיול נערך עם עיזאת בלבד. הדרכת הטיול על-ידי עיזאת - הוא עצמו ולא אחר - היתה תנאי יסודי של ההסכם ואילו ידעו כי לא הוא שינהל וידריך את הטיול לא היו מתקשרים כלל; מקבל אני טענות עיזאת (ואף שנתבע 2 ביקש להטיל ספק באמת שבטענה זו) כי נבצר ממנו לקיים את הטיול בעצמו מחמת מחלתו. על כן נכון נהג עיזאת משמיהר למצוא ולהעמיד מחליף במקומו. אלמלא עשה כן היה הוא עצמו מסתכן בהפרת החוזה שנכרת בינו לבין הנתבעים. כל עוד אין המדריך המחליף נופל ברמתו מעיזאת עצמו - ולא הוכח כלל ועיקר שהתובע נופל במשהו מעיזאת - איני מוצא פסול בהחלפת המדריך (בנסיבות הכורח אשר נוצרו); אחרי ככלות הכל העיקר - נשוא העיסקה - היה הטיול עצמו ואין בפני כל ראיה שזה לא היה מתבצע כהלכתו בהדרכתו של התובע. גם אם אקבל טענת הנתבעים כי הדרכת הטיול על-ידי עיזאת דווקא היתה בבחינת תנאי יסודי של ההסכם חייבים היו לעמוד על קיומו של תנאי זה - ולבטל את החוזה מיד לכשהתברר כי לא עיזאת הוא שהתייצב, מוכן לצאת לטיול. משהסכים הנתבע 1 לצאת לדרך בהדרכת התובע נוצר בכך, הלכה למעשה, הסכם חדש המחליף את זה שנערך עם עיזאת, ומחייב את הנתבעים כלפי התובע. (ב) הטיול שבוצע על-ידי התובע איננו זה שהוצע על-ידי עיזאת; באשר למה שהתרחש מרגע שיצאו התובע עם הנתבע 1 לדרך, חיים אנו מפי התובע בלבד שכן הנתבע 1 לא התייצב לדיון ואילו לנתבע 2 שלא לקח חלק בטיול אין, מטבע הדברים, ידיעה אישית על המתרחש. תאורו של התובע, כמפורט בפרוטוקול, מהימן ומקובל עלי. מהתאור נראה כי ביטול הטיול נעשה בלא כל סיבה אוביקטיבית של ממש. הנתבע 1 אף לא טרח ליתן לתובע סיבה פרט לאמירה הסתמית שהשניים אינם "בראש אחד". התובע התכוון לקיים את הטיול בדיוק עפ"י המסלול שנקבע בהסכם עם עיזאת; הסטיה הקלה מן המסלול נעשתה לפי בקשת הנתבע 1 עצמו ובשל אילוץ שלו ולא היה בה כדי לגרוע במאום מהטיול המתוכנן. יצויין עוד שהנתבע 2, בעדותו בפני, כפר בכך שהמכתב המצורף לתביעה שיקף נכונה את המסלול המוסכם אך לא הצביע על תכנית מוסכמת אחרת או על כל פרט שהיה בו משום סטיה מהמוסכם, הגם, הנתבע 1, שביטל את הטיול בטרם יצא ממש אל הדרך וקשה לדבר בנסיבות אלו על "סטיה מהמוסכם". (ג) טענה נוספת בפי הנתבעים כי רכבו של התובע שונה מרכבו "המיוחד" של עיזאת אשר הובטח להם. טענה זו הוכחה כמופרכת משהובא בפני תצלומי שני כלי הרכב ונתוניהם ! 5. בנסיבות אלו לא מצאתי כל טעם שהצדיק הפסקתו של הטיול ולפיכך יש לראות באקט חד צדדי זה משום הפרת ההסכם מצד הנתבעים. 6. עפ"י המוסכם (ואין על כך חולק) היה על הנתבעים לשלם -.330 $ ליום טיול. התובע מבקש לפסוק לו סכום זה במלואו ליום אחד (שבו, בפועל יצא לדרך) ובעבור היומיים הנוספים מסתפק ב-.200 $ ליום. תביעה זו נראית בעיני סבירה והגיונית (שכן, לכאורה, ניתן היה לפסוק לו מלוא התשלום עפ"י המסוכם לכל 3 הימים). איני מוצא מקום לפסוק לתובע פיצוי בעבור "עגמת נפש". 7. נוכח העובדות והמסקנות כפי שנקבעו על ידי לעיל אין יסוד להודעת צד ג' של הנתכעים כנגד עיזאת. 8. התוצאה: אני מקבל את התביעה (בחלקה) ומחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע -.2,993 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (27/07/2000) ובנוסף על כך הוצאות המשפט (אגרה וביטול זמן) בסך כולל -.450 ₪. נופשפיצוייםביטול חופשה / טיול