פיצוי על 1% נכות

ביום 4.7.00 בדק את התובעת ד"ר א. ליברטי, מומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין המומחה את הרקע הרפואי הקודם של הנתבעת: מחלת פרקים שגרונית שגרמה לה לכאבים בצוואר ובחגורת הכתפיים ולכן קבע לה 3% נכות לפי סעיף 37(5) א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי ללא קשר לגורם.

ביחס לתאונה הנידונה הוא קובע 1% נכות מתוך הספק כי התאונה החמירה ולו במעט את מצבה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מה גובה הפיצוי על 1% נכות:

הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

עובדות המקרה

1. התובעת, ילידת 1960, מזכירת כוח אדם במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 27.10.96. התאונה אירעה כאשר הרכב בו ישבה התובעת ואשר היה נהוג ע"י הנתבע 1 , רכב משא מסוג רנו מס' רישוי 1071316, נפגע ע"י רכב אחר.

הנתבעות 2 ו-3 הינן חברות הביטוח שביטחו את הרכב הנ"ל בביטוח חובה לפי חוק בעת
אירוע התאונה.


2. לאחר התאונה פנתה התובעת לחדר המיון של ביה"ח "מאיר" בכפר סבא שם התלוננה כי נחבלה בע"ש צווארי. התובעת נבדקה ע"י אורתופד שלא מצא ממצאים כלשהם והמליץ על טיפול סימפטומטי ומעקב אצל הרופא המטפל.


3. יומיים לאחר התאונה, ביום 29.10.96, פנתה התובעת שוב לחדר המיון והתלוננה על כאבי צוואר. בדיקת הרופא העלתה כי תנועות הצוואר מוגבלות באופן מינימאלי, ניתן לה טיפול תרופתי, צווארון רך למשך 10 ימים והמשך מעקב אצל הרופא המטפל.


4. לתובעת נקבעו 11 ימי אי כושר בתאריכים 28.10.96 – 7.11.96.


5. ביום 4.7.00 בדק את התובעת ד"ר א. ליברטי, מומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין המומחה את הרקע הרפואי הקודם של הנתבעת: מחלת פרקים שגרונית שגרמה לה לכאבים בצוואר ובחגורת הכתפיים ולכן קבע לה 3% נכות לפי סעיף 37(5) א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי ללא קשר לגורם. ביחס לתאונה הנידונה הוא קובע 1% נכות מתוך הספק כי התאונה החמירה ולו במעט את מצבה. ד"ר ליברטי כותב בחוות דעתו כי בבדיקת עמוד השדרה הצווארי "למעט הגבלה מזערית בטווח הרוטציה לשמאל לא נמצא חסר נוירולוגי או ממצא פתולוגי אחר שמקורו בתאונה הנידונה ויש בו משום נכות צמיתה".




ב"כ התובעת טוען כי הנכות התפקודית של התובעת היא בשיעור 5% ואף חישב את נזקיה לפי נכות זו.


הנתבעים טוענים כי מאחר ולתובעת נקבעה נכות רפואית נמוכה אין הדבר פוגע בתפקודה ולכן אינה סובלת מנכות תפקודית כלשהי. בנוסף טוענים הנתבעים כי עברה הרפואי של התובעת שולל כל קשר בין התאונה הנידונה למצבה כיום.

הנזק

7. אדון להלן בראשי הנזק המיוחד והכללי כל אחד בנפרד. יש לציין כי התובעת לא צירפה ראיות להוכחת טענותיה ברוב ראשי הנזק.

הפסד השתכרות בעבר

התובעת שהתה כ- 11 יום באי כושר מלא (מ 28.10.96-7.11.96) ועל כך מצורף אישור רפואי מטעם התובעת. התובעת טוענת כי בנוסף לימים אלו נעדרה מעבודתה כחודש לאחר התאונה ולכן נגרמו הפסדי השתכרות מלאים לחודש נוסף. טענה זו אינה מבוססת על מסמכים כלשהם ועל כן דינה להידחות.

טענה נוספת שהועלתה ע"י התובעת הינה לימי אי כושר נוספים, בגין טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים אחרים שנזקקה להם. שוב גם לטענה זו אין כל ביסוס במסמכים רפואיים, המסמך היחיד שעוסק בטיפולי פיזיותרפיה הינו מיום 21.5.00 , כ 4 שנים לאחר התאונה, וזאת בניגוד לאמור בסיכומי התובעת בסעיף 9 "כשלושה שבועות לאחר התאונה..", לטיפולים אלו אין שום ראיה. לגבי טיפולים משנת 99-00 אין הוכחה כי הם קשורים בהכרח לתאונה דנן משום מצבה הרפואי הקודם. בהעדר מסמכים המעידים אחרת נראה כי התובעת חזרה לעבודה רגילה ולא היו לה הפסדי השתכרות נוספים בגין טיפולי פיזיותרפיה בפרט ובגין תאונה זו בכלל.

ימי אי הכושר שולמו לתובעת במסגרת ימי המחלה, על פי אישור שהמציאה ממנהל ענף האמרכלות במשרד העבודה והרווחה. התובעת טוענת כי מגיע לה פיצוי בגין ימים אלו שכן מדובר בימי מחלה שניתן לפדות. הנתבעים טוענים כי התובעת לא צירפה לסיכומיה את תלוש המשכורת של החודש המדובר בשנת 96, שיש בו כדי להוכיח כי ניכו לה ימי המחלה. תלוש המשכורת היחיד המצורף הוא מנובמבר 97, כשנה לאחר התאונה, ואין בו להעיד על הפסדיה. כמו כן טוענים הנתבעים כי אין הוכחה כי אכן קיים הסדר לפדיון ימי מחלה במקום עבודתה של התובעת. כיוון שידוע כי התובעת עובדת מדינה, מן המפורסמות הוא כי ניתן לפדות ימי מחלה צבורים באופן יחסי לניצול ימי המחלה בפועל.
לפי תלוש השכר שצורף, שכרה של התובעת (ברוטו בניכוי מס הכנסה) עומד על 5,067 ש"ח נכון לחודש נובמבר 1997, ומשוערך להיום 6,048 ש"ח. יחס הפדיון המקובל של ימי מחלה עומד על 1:4 ועל כן זכאית התובעת לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר לשווים של 3 ימי עבודה (במעוגל).

הנני פוסקת איפוא, לתובעת בגין הפסד השתכרות לעבר, סך של 825 ש"ח.


הפסד השתכרות בעתיד

חישוב הפסדי השתכרות לעתיד נעשה על פי שני קריטריונים : הראשון הוא ההשתכרות אלמלא התאונה והשני פגיעה בכושר ההשתכרות. נראה כי התובעת שבה לעבודה רגילה ואין הוכחה על פגיעה במשכורת, נהפוך הוא, התלוש היחיד שצורף לסיכומי התובעת הינו תלוש משכורת שהוצא כשנה לאחר התאונה והוא צורף כדי להעיד על גובה המשכורת של התובעת ומכאן אני מסיקה כי לא היו שינויים בשכר עקב התאונה הנידונה. בנוסף על כך התובעת עובדת, כאמור, במוסד ממשלתי (אגף במשרד העבודה והרווחה) והפסיקה קובעת כי אם מדובר במעסיק שהוא מוסד ציבורי וממלכתי רוב הסיכוי הוא להתחשבות בנפגע ובעקבות כך השארת מצבו כפי שהיה מבחינת שכר ומעמד (דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף, ע"מ 154).
הקריטריון השני בקביעת הפסד השתכרות לעתיד הינו הפגיעה בכושר ההשתכרות בהתאם לנכות התפקודית, שהיא ברוב המקרים פועל יוצא של הנכות הרפואית. במקרה שלפנינו נכותה הרפואית הקשורה לתאונה עומדת, וגם זאת מחמת הספק, על אחוז אחד בלבד. הנכות התפקודית מושפעת מגורמים שונים כגון: המקצוע או העיסוק, ומהות הפגיעה הרלוונטית. התובעת עובדת בתפקיד פקידותי, עבודתה איננה עבודה פיזית קשה. התובעת חזרה לעבודתה לאחר תקופה קצרה מאד, ולא הצביעה על העדרויות נוספות הקשורות לתאונה.
לאור נתונים אלו הנני סבורה כי אין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד אצל התובעת, ואין מקום לפסוק לה פיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד.

עזרה בעבר ובעתיד

התובעת עותרת לפיצוי גלובלי בראשי נזק אלו בסכום של 20,000 ₪. העזרה הינה של בני משפחה ושל זרים מיום התאונה ועד היום ובעתיד. על הנזק המיוחד יש להביא ראיות. בהעדר הוכחה על קבלת עזרה חיצונית לא נותר לי אלא להניח כי אמנם ייתכן שהתובעת נעזרת בעזרה חיצונית אך סביר יותר שמצבה הקודם של התובעת הצריך עזרה חיצונית עוד קודם לתאונה זו.

לגבי עזרת בני משפחה, הפסיקה מזכה בפיצוי בגין עזרה חריגה, או במקרים חמורים של הפסדי שכר של בני המשפחה עקב הטיפול בנפגע. לאור הפגיעה הקלה ביותר בתאונה, אם נזקקה התובעת לעזרה כלשהי לתקופה קצרה לאחר התאונה, עזרה זו שניתנה על ידי בני המשפחה אינה חורגת מן העזרה המקובלת בתוך המשפחה, ואינה מזכה בפיצוי.


הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד

התובעת טוענת להוצאות רפואיות כמו תרופות, צווארונים בדיקות ונסיעות. התובעת מציינת כי לא שמרה קבלות להוצאות אלו. למרות שחוק בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 נותן כיסוי במסגרת סל הבריאות להוצאות רפואיות, ישנה השתתפות מסויימת של החולה. הנני פוסקת לתובעת, במסגרת פשרה, סכום גלובלי של 200 ש"ח, החזר הוצאות רפואיות.

כאב וסבל

בראש נזק זה יש להתחשב במדדים כמו מהות הפגיעה, ימי אשפוז תקופת אי הכושר ואחוזי נכות. התובעת לא היתה מאושפזת ונכותה מזערית, וגם היא בספק. התובעת היתה בתקופת אי כושר קצרה של 11 יום בלבד. בנסיבות אלו, הנני מעמידה הפיצוי בגין כאב וסבל במסגרת פשרה על סך 4,000 ש"ח.

על הסכומים שנפסקו יתווספו הוצאות משפט בגין אגרת בית המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 11% בתוספת מע"מ כחוק.
סכום פסק הדין ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון