קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על חופשת סקי בחו''ל ללא מספיק שלג: בפני תביעה כספית. התובע טען כי ביום 15.2.00 הזמין מהנתבעת שרטורס סוכנות נסיעות ותיירות בע"מ (להלן: "הנתבעת") דיל של חופשת סקי באתר "פארלופ" בצרפת בין התאריכים 20.2.00 - 27.2.00 בסכום כולל של 2,500 דולר (להלן: "העסקה"). התובע הוסיף וטען כי כאשר הגיע עם חברתו ויתר חברי הקבוצה לאתר הסקי נדהמו לגלות כי באתר הסקי אין מספיק שלג לגלישה, באתר לא ירד שלג מחודש 12/99. התובע הוסיף וטען כי ביום 23.2.00 יצא לשיעור סקי עם אחת המדריכות באתר ומאחר ולא היה מספיק שלג באתר והשלג היה קפוא, תוך כדי השיעור הוא, התובע החליק ונחבל חמורות בברכו השמאלית - דבר שגרם לו לכאבים והפילו למשכב עד לסוף החופשה. התובע טען כי הנתבעת התרשלה בכך ששלחה אותו ואת חברתו לחופשת סקי באתר בו השלג אינו מספיק לגלישה, לדבריו הזמין את החופשה 5 ימים טרם יציאתו ועובדת אי ירידת השלג באתר מאז 12/99 היתה ידועה לנתבעת. עוד טען התובע כי הנתבעת הבטיחה לו כי הוא וחברתו יתאכסנו במלון מפואר, חצי פנסיון ובפועל, שוכנו התובע וחברתו באכסניה, שאף לא הוחלפו בה סדינים במשך שבוע שלם. יתרה מכך, טען התובע כי התברר לו בדיעבד כי הנתבעת גבתה ממנו מחיר מופרז בסך של 1,250 דולר לאדם בעוד שרוב חברי הקבוצה שילמו סך של 920 דולר בלבד. בנסיבות אלו עתר התובע לחייב את הנתבעת בסכומים הבאים: עלות העסקה בסך של 2,500 דולר בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. פיצוי בגין עגמת נפש, כאב וסבל בסך של 5,000 ₪. הנתבעת עתרה לדחיית התביעה בציינה כי התובע מעולם לא היה אצל הנתבעת ולא הזמין ממנה את חבילת הסקי. לטענתה, חברתו של התובע, הגב' ציפי בן ארי (להלן: "צד ג'") היא זו שהזמינה את חופשת הסקי מהנתבעת ביום 11.2.00 ליום 20.2.00 וביקשה לצאת לכל אתר שיימצא בו מקום. הנתבעת טענה עוד כי סוכנות הנסיעות הגב' מינה בכר ציינה בפני הגב' ציפי בן ארי כי האתר היחידי שנותר בו מקום הינו אתר "פארלופ" בצרפת, אולם בבד בבד ציינה בפניה כי היא, הגב' בכר, אינה מכירה כלל את האתר למעט הפרטים המצויים בחוברת הסקי של חברת כלל תעופה בע"מ שהיא המשווקת של חבילת הנופש לאתר זה. עוד טענה הנתבעת כי הודע לגב' ציפי בן ארי כי המלון היחיד שניתן לשהות בו בהתראה כה קצרה הינו אותו מלון שהוזמן עבורה שהוא בדירוג FC. הנתבעת טענה עוד כי מחיר החבילה נקבע באופן מדויק על פי מחירי הספק- חברת כלל תעופה בע"מ כפי שהופיעו בחוברת הפרסום שלהם. עוד טענה הנתבעת כי אין להטיל עליה אחריות בגין נפילתו של התובע במהלך החופשה, שהרי ידוע כי סקי הינו ספורט בעל רמת סיכון יחסית גבוהה לפגיעה בגפיים. הנתבעת הוסיפה וציינה כי התשלום בגין חבילת הסקי התבצע דרך חיוב טלפוני של כרטיס האשראי של התובע, שמספרו נמסר על ידי חברתו, הגב' ציפי בן ארי. בנסיבות אלו, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' לגב' ציפי בן ארי ובמסגרתה טענה הנתבעת כי הגב' ציפי בן ארי, אשר הזמינה את חבילת הסקי מהנתבעת ולמעשה ניהלה את המו"מ לקראת ההתקשרות בעסקה עם הנתבעת, ידעה כי לסוכנת מינה בכר, מטעם הנתבעת אין כל מידע על האתר "פארלופ" בצרפת שהינו האתר היחיד שנותרו בו מקומות פנויים, למעט דברי ההסבר שכתובים לגביו בחוברת הפרסום שמפיצה חברת כלל תעופה בע"מ, היא הספק. עוד נטען כי הנתבעת הבהירה לצד ג' את כל תנאי החבילה לרבות מחירה, פרטי המלון ודירוגו וצד ג' קיבלה על עצמה את העסקה. בנסיבות אלו, טענה הנתבעת כי כל אחריות לכל מידע שגוי ו/או מצג לא מדויק לתובע חלה אם בכלל על הצד השלישי. בכתב ההגנה מטעם צד ג', טענה הגב' ציפי בן ארי כי היא מצטרפת לטיעוניו של התובע בכתב תביעתו ועל כן עתרה לדחות את הודעת צד שלישי ולחייב הנתבעת בהוצאות. עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. מחומר הראיות עולה ועל כך אין מחלוקת כי ביום 11.2.00 הזמינה הגב' ציפי בן ארי חבילת חופשת סקי זוגית באתר "פארלופ" בצרפת מהנתבעת לתאריכים 20.2.00-27.2.00 בסך כולל של 2,500 דולר. מזמינת החופשה, הגב' בן ארי ידעה כי בחודש פברואר אתרי סקי הינם בתפוסה מלאה וכי יקשה עליה הדבר למצוא חבילת סקי בהתראה כה קצרה, עם זאת, היתה נחושה הגב' בן ארי לצאת לחופשת סקי בתאריכים הללו ולכן ביקשה מסוכנת הנסיעות אצל הנתבעת, הגב' מינה בכר לחפש עבורה חבילת סקי ואף התקשרה לביתה על מנת לברר אם הגיע האישור באשר למקום פנוי באתר הסקי "פארלופ" שבצרפת - נשוא הדיון. מחומר הראיות עולה עוד כי עובר להזמנת חבילת הנופש לאתר "פארלופ" בצרפת על ידי הגב' ציפי בן ארי, ניתן לה הסבר מפורט לגבי מהות העסקה על ידי הגב' מינה בכר, כפי שעולה מעדותה של הגב' מינה בכר: "לגבי אתר הסקי- כאשר מכרתי את האתר הזה כחופשה, הסברתי לגב' ציפי שאני עצמי לא מכירה את האתר הזה. כחופשה, הסברתי לגב' ציפי שאני עצמי לא מכירה את האתר הזה. מעולם לא מכרתי אותו לאף לקוח ואני מוכרת את החופשה הזו לאתר הזה על סמך המידע שאני מקבלת מהסיטונאי שממנו אנחנו רוכשים את החבילה... הזהרתי את ציפי שהיא קונה את חבילת החופשה הזו לגבי אתר שאין לנו שום מידע עליו. מסרתי לה את החוברת של הספק שממנו נרכשה החבילה הזו כדי שתקרא מה כתוב ומה יש באתר והיא עיינה בחוברת בנוכחותי וגם לקחה אותה איתה הביתה, כך שידעה היטב מה כתוב בחוברת, כולל העובדה שאין הספק אחראי לכמות השלג שיש באתר."(ישיבת יום 25.6.01 עמ' 2). עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותה של הגב' מינה בכר. עדותה היתה כנה, רצינית אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לה כל פרטי השתלשלות האירועים וניתן לסמוך על גרסתה. לא כך באשר לעדותו של התובע. עדותו היתה רצופה באי דיוקים וסתירות ואין אני נותנת בה אמון. בעדותה, אישרה צד ג', הגב' בן ארי את גרסתה של הגב' מינה בכר וכדבריה: " רציתי חופשת סקי בהתראה של שבוע מראש... זה נכון שמינה הראתה לי את החוברת ששייכת לחבילה זו והסתכלתי בעמוד שפתחה לי, ואמרה לי שאקח את החוברת ושאני אסתכל מה נותנים לי בחבילה הזו... לקחתי איתי את החוברת הביתה, סיפרתי לחבר שלי שהוא התובע לאן נוסעים, הראיתי לו את העמוד עם הפרטים על האתר...". יתרה מכך, אישרה הגב' בן ארי בחקירתה הנגדית כי סוכנת הנסיעות, מינה, אכן אמרה לה כי היא לא מכירה את האתר נשוא הדיון וכדבריה: "ש. האם הבטחתי לך כמה שלג יהיה באתר. האם אמרתי לך שאני לא מכירה את האתר. ת. לא הבטחת לי כמה שלג יהיה במקום אבל אמרת לי שאת לא מכירה את האתר, אבל אמרת לי שיהיו תנאי גלישה." (שם, בעמ' 6, ההדגשה שלי, א.ט). מחומר הראיות עולה כי אכן תנאי גלישה היו גם היו באתר נשוא הדיון. בעדותו, טען התובע כי כאשר הגיע עם חברתו לאתר, נשוא הדיון התברר לו כי לא ירד באתר שלג כ- 3 חודשים ולכן לא היו תנאי גלישה באתר שכן "היה שלג קפוא ולכן אי אפשר היה לגלוש", כתוצאה מכך, טען התובע כי ביום השלישי לחופשה, החליק במהלך הסקי, נפל ונחבל. לטענתו, עובדה זו בדבר תנאי הגלישה היתה בידיעתה של הנתבעת ועל כן עליה לשאת באחריות. בטענותיו אלו של התובע אין ממש, דינן להידחות וכך אני מורה. התובע עצמו העיד כי שעה שהגיעו הוא וחברתו לאתר נשוא הדיון, אתר הסקי היה פעיל ואף היו בו מדריכות גלישה, הוא וחברתו גלשו בו במשך יומיים וביום השלישי אף יצא לשיעור סקי עם מדריכה עד שמעד ונחבל, לדבריו ביום 23.2.00 כפי שעולה מדבריו: "נכון שהאתר פעל והיו מדריכות וגם לקחתי מדריכה שיצאה איתי לשיעור סקי ב- 23.2.00... המדריכה יצאה עם כל הקבוצה...לשיעור סקי. אני תוך כדי השיעור החלקתי ונחבלתי בברך השמאלית... ב- 21.2.00 וב- 22.2.00 גלשנו באתר בעצמנו. לא היינו צריכים לקבל מדריכים... (ההדגשה שלי, א.ט). היינו, גם לגרסתו של התובע היו תנאי גלישה באתר והראיה לכך היא שהאתר היה פעיל ובמשך יומיים (עד לפציעתו של התובע) הוא ושאר חברי הקבוצה גלשו באתר אף ללא מדריך. התרשמותי היא שכל שמלין עליו התובע היא העובדה כי ביום השלישי לחופשה, היינו ביום 23.2.00 במהלך שיעור סקי עם מדריכה, החליק התובע ונחבל בברכו השמאלית - דבר שאילץ אותו לשהות במנוחה עד לסוף החופשה ומכאן שגרם ל"סיומה" של החופשה וכדבריו: "אני תוך כדי השיעור החלקתי ונחבלתי בברך השמאלית. כתוצאה מכך אז כבר לא יכולתי להחליק ובשבילי הטיול כאילו הסתיים." (שם, בעמ' 1 ההדגשה שלי, א.ט). מחומר הראיות עולה כי התובע החליק באתר יומיים לבדו ,ביום השלישי אף נעזר בשירותיה של מדריכה והחליק ביחד עם שאר חברי הקבוצה- עובדות אלו לבדן יש בהן כדי להעיד כי היו תנאי גלישה באתר, אלא שביום השלישי לחופשה כאשר החליק התובע ונחבל בברכו השמאלית ונאלץ להפסיק להחליק ולשהות במנוחה ובכך למעשה "הסתיימה" לגביו אפשרות גלישה - מבקש הוא להטיל את האחריות לאי הנאתו מהחופשה על הנתבעת ולזכות בכספים ששילם תמורת החופשה. ספורט הסקי כולל בחובו סיכונים ובינהם החלקה, נפילה ולעיתים פציעה ואין בין הנתבעת לבין תוצאות אלו דבר. זאת ועוד, עיון במוצג נ/1 שהינו עמוד מחוברת שבה מפורסם האתר שזה העמוד שהגב' מינה בכר הראתה לגב' ציפי בן ארי כאשר זו הזמינה את החופשה נאמר מפורשות כי "מחיר החבילה כפוף לדף "תנאים כלליים" הנמצא בעמוד האחרון של החוברת. עיון בנ/2 שהינו דף "התנאים הכלליים" מלמד כי "אין המארגן אחראי לגובה השלג וטיבו". הן התובע והן הגב' בן ארי אישרו בעדותם כי עיינו בחוברת בביתם בטרם הוזמנה חופשת הסקי על ידי הגב' בן ארי, אולם הגב' בן ארי טענה כי היא צריכה היתה להסתכל רק בעמוד הרלבטי לחופשת הסקי באתר נשוא הדיון וכדבריה: "אני הסתכלתי באותו עמוד שפתחה לי. אני לא צריכה להסתכל בכל החוברת ובכל האתרים אלא רק בחוברת ובעמוד של האתר שנוגע לנסיעה שאני רוצה לבצע." בנסיבות שתוארו לעיל, קובעת אני כי הגב' מינה בכר פרטה בפני חברתו של התובע, הגב' ציפי בן ארי אשר הזמינה את חופשת הסקי את כל הפרטים הרלבנטים לחופשה כולל את העובדה כי אין היא מכירה את האתר כלל, יתר על כן התובע הוא לא זה שהזמין את החופשה מהנתבעת (למעט התמורה בגינה שיצאה מכיסו), לא קיים שיחות עם הנתבעת באשר לאופי החופשה ו"ניזון" למעשה מהפרטים שמסרה לו חברתו, הגב' ציפי בן ארי. זאת ועוד, לתובע היתה הזדמנות לעיין היטב בחוברת המפרסמת את חבילת הנופש שבה נאמר במפורש כי אין המארגן אחראי לגובה השלג וטיבו. בנסיבות אלו, קובעת אני כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו, לא מצאתי כי הנתבעת התרשלה בתפקידה, היינו גרמה ל"אי הנאתו" של התובע מ"חוסר תנאי הגלישה" שנמצאו באתר, נשוא הדיון. דין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות וכך אני מורה. התביעה נדחית. הודעת צד ג' שנשלחה על ידי הנתבעת לצד ג' - נדחית ללא צו להוצאות. אני מחייבת את התובע, מר יונתן רוקח לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 300 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצוייםסקי