קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על תקלות במחשב - תביעות קטנות: כללי תביעה שהגישו התובעות, לבית המשפט לתביעות קטנות, להשבת עלות רכישת מערכת מחשב, מהנתבע, שלטענתן, אינה תקינה, ולפיצויים, בסך כולל של 15,000 ₪. בין התובעת לבין הנתבע - איש מחשבים בעיסוקו - היו קשרי ידידות. התובעת 2 ביקשה לנצל קשרים אלה לצורך רכישת מחשב לבתה, התובעת 1 (להלן: "התובעת"). הנתבע המציא לתובעת מחירון לסיטונאי, שעל גביו סימנה התובעת את רכיבי המחשב בהם היא מעוניינת. בחודש מרץ 1999, רכש הנתבע, מחברת "תמיכה בע"מ", מחשב פנטיום II, 450, בתוספת סורק, צורב ומדפסת- בסכום כולל של 12,200 ₪, ששולמו לו על ידי התובעת. הנתבע התקין בעצמו את מערכת המחשב בבית התובעת. במהלך השימוש במחשב, נתקלה התובעת בבעיות שמנעו ממנה המשך השימוש בו. המערכת תוקנה על ידי מר דוד כץ, מחברת "תמיכה בע"מ", אך שוב התקלקל המחשב, וזאת, לאחר שכבר הוחלף בו הדיסק. התובעת פנתה לנתבע והמציאה לו חוות דעת מקצועית בענין הליקויים במחשב, (בגינה שילמה סך 490 ₪). לאחר קבלת חוות הדעת, הסכים הנתבע לספק לתובעת שילדת מחשב חדשה, ובזאת לסיים את מעורבותו. בין הצדדים גובש הסכם, לפיו יוחלף המחשב למחשב חדיש יותר, וחלק מרכיבי המחשב הקודם כגון: מקלדת, עכבר, כונן CD-ROM ועוד, יועברו למחשב החדש (נספח ב' לכתב ההגנה) ובכך יסתיימו טענות התובעת כלפי הנתבע (להלן: "ההסכם"). בתאריך 21/3/2000, החליף הנתבע את מערכת המיחשוב, לטענתו, בדגם חדיש יותר. מבדיקת המחשב במעבדה הסתבר כי אין זה הדגם שהובטח לתובעת. הנתבע הודה בטעות והחליף את המחשב לדגם המובטח (להלן: "המחשב החדש"). לבקשת התובעת, הוחלף המעבד במעבד חדיש יותר, וההסכם שונה בכתב יד (להלן: "ההסכם האחרון"). עוד עולה, כי בין הצדדים היתה מחלוקת באשר לצורב שסופק. הנתבע הסכים לספק לתובעת צורב אחר, אך התובעת סירבה לקבלו. המחלוקת לטענת התובעת, על אף שהנתבע סיפק לה את כל הרכיבים, כמפורט בהסכם האחרון, נתקלה באותן בעיות במחשב החדש, ולפיכך, הגישה תביעה זו. התובעת ציינה כי בעת רכישת המחשב לא קיבלה חשבונית, או תעודת אחריות, ורק לאחר שעמדה על כך, סיפק לה הנתבע תעודה, שאינה נושאת תאריך או פירוט הרכיבים אותם רכשה. עוד ציינה התובעת כי ביקשה להחזיר לנתבע את המחשב, ולקבל את כספה חזרה, אך הנתבע סירב. הנתבע טען כי משפנתה אליו התובעת 2, לקבל סיוע ברכישת מחשב, הסביר לתובעות, כי אינו עוסק במכירת מחשבים (בזמנו עבד בחברת מחשבים שעיסוקה מחשבים גדולים, ולא מחשבי PC), אך יוכל לייעץ, ולקבל, בשמה ועבורה, הצעות מחיר, במחיר משווק, ללא פער תיווך ורווח מפיצים. לטענת הנתבע, העבירה התובעת את המחשב, ממקום למקום, כדי להתקין בו תוכנות מסויימות, וזו הסיבה לתקלות החוזרות במחשב. הנתבע טען כי, יש לדחות את התביעה מהטעם שעמד בכל התחייבויותיו לרבות על פי ההסכם האחרון, וסיפק לתובעת את כל הרכיבים החדשים, ואף מימן מכספו, עלות רכישת המחשב החדש, בסכום של כ- 645$ - ולכן, אין לתובעת כל יסוד להטרידו עוד. סופו של דבר, טען הנתבע, ברשות התובעת, שתי מערכות מחשב, 3 זוגות רמקולים, דיסק נוסף, צג סורק ומדפסת, כאשר בפועל שילמה התובעת עבור מערכת מחשב אחת בלבד. חוות דעת הדיון התנהל בתחילה, בפני כבוד השופט אורנשטיין, שהורה על בדיקת המחשב החדש, במעבדה, בחברת "מיחשוב ישיר בע"מ" - החברה שבה מועסק כיום הנתבע, כמנהל מחלקה - על מנת שזו תחווה דעתה באשר לתקלות במחשב וכן את עלויות התיקון הכרוכות בכך. מחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט, עולה כי נמצאה במחשב החדש תקלת תוכנה, עקב שימוש לא מיומן של התובעת, מבלי לציין את עלות התיקון. על פי חוות הדעת, המחשב מוכן ותקין והתובעת יכולה לקבלו במעבדת החברה. התובעת, ביקשה את רשות בית המשפט להביא מומחה מטעמה, שכן מבדיקה שערכה במעבדה אחרת, עולה כי תוצאות הבדיקה שונות מהתוצאות העולות מבדיקת מעבדת מיחשוב ישיר בע"מ. כדי למנוע סירבול הדיון, ולמנוע התמשכותו, נדחתה הבקשה. בדיון בפניי, טענה התובעת, כי חוות הדעת אינה אובייקטיבית, שכן הנתבע מנהל בחברת "מיחשוב ישיר בע"מ", הנתבע הודה כי הטכנאי שבדק את המחשב מוכר לו באופן אישי, אך טען כי אינו כפוף לו. יש טעם לפגם, ולו למראית עין, שחוות הדעת, האמורה להיות אובייקטיבית, ניתנה על ידי אדם המצוי בקשרי עבודה עם הנתבע. לאור האמור, החלטתי ניתנת על יסוד שיקול דעתי בלבד, לאחר שבחנתי טענות הצדדים והראיות, מבלי להיזקק לחוות הדעת מטעם חברת "מיחשוב ישיר בע"מ". מסקנה 7. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, ויתר המסמכים שהוצגו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה, שהתביעה בדין יסודה. התובעת רכשה, באמצעות הנתבע - מחשב האמור לפעול, ולספק את צרכיה, כפי שהוגדרו בפני הנתבע. התובעת שילמה עבור המחשב במיטב כספה, ואף הנתבע אינו חולק על כך, ששילשל לכיסו חלק מסוים מהתמורה, וכי לא כולה שולמה לצורך רכישת המחשב. אין ספק כי שני המחשבים שסופקו לתובעת לא היו תקינים. לא השתכנעתי שהנתבע פעל בעסקה זו כמתווך בלבד, ולא נחה דעתי שהעסקה היתה כשרה למהדרין. חשודה בעיני העובדה שהנתבע לא סיפק לתובעת חשבוניות מס או תעודת אחריות מקורית, שניתן להבין ממנה את זהות הגורם האחראי, ואת משך תקופת האחריות. המסקנה המסתברת ממכלול הנסיבות, היא שהנתבע, שעיסוקו אינו במכירת מחשבים ביתיים, יצר בפני התובעת מצג שווא, שבהסתמך עליו, האמינה התובעת כי תקבל מחשב שיענה לצרכיה. הנתבע נטל על עצמו סיכון, במכירת מחשב ביתי, שאינו בתחום עיסוקו ומומחיותו, תוך הפקת רווחים קלים, ומשום כך, עליו לשאת באחריות לתוצאות מעשיו. מאידך, לא ניתן להתעלם מהשימוש שעשתה התובעת במחשבים, משך תקופה לא מבוטלת. סוף דבר 8. לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה, וקובע כדלקמן: א. הנתבע ישלם לתובעות סך 9,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה, ועד מועד התשלום המלא בפועל. ב. התובעת תחזיר לנתבע, מיידית, לאחר קבלת כספה מהנתבע, כמפורט בסעיף א' לעיל, ולא יאוחר מ- 7 ימים ממועד זה, את כל רכיבי המחשב (חומרה ותוכנה) שקיבלה מהנתבע, במסגרת העסקה המתוארת. ג. הנתבע ישלם לתובעות הוצאות משפט בסך 500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום קבלת פסק הדין ועד מועד התשלום המלא בפועל. 9. בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום, ממועד קבלת פסק הדין. מחשבים ואינטרנטפיצוייםתביעות קטנות