פיצול הדיון ברכיבי שכר של עובד

בית הדין לעבודה פסק כי יש מקום לפצל את הדיון כך שכל הנושאים אשר אינם נוגעים לתחום המשפט המגן ימשיכו ויתבררו בפני הבורר ורק התביעה לפיצויי הלנת שכר תתברר בפני בית הדין לעבודה. פיצול כזה של דיון יכול אמנם להוות טעם מיוחד שלא לעכב הליכים על-פי סעיף 5(ג) מחוק הבוררות, אך זהו עניין לשיקול דעת. נראה כי טעם כזה לא קיים כאשר ההליך העיקרי הוא נושא לבוררות ואילו הסכסוך המוגן הוא החלק הטפל של הסכסוך כולו (בג"צ 760/79, [1], בע' 827, מול אות א'). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצול הדיון ברכיבי שכר של עובד: .1בין התובע לבין הנתבעת נערך הסכם עבודה אישי, נספח ד' לכתב התביעה, הכולל הוראה (סעיף 12(א)) המהווה שטר בוררים כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח 1968(להלן - חוק הבוררות). בפנינו תובענתו של התובע שעניינה זכויות אשר לטענת התובע קמו לו מכוח יחסי עובד-מעביד ובקשת הנתבעת לצו עיכוב הליכים בשל חובת בוררות. המחלוקת בהליך העיקרי היא לאורך כל החזית, שכן, הנתבעת אינה מודה שהיא חייבת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בשיעור הנדרש, או שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פיצויים בשל הפרת הסכם, דמי פדיון חופשה, דמי הודעה מוקדמת והדרישה לחזור למקום העבודה אף-על-פי שפוטר. .2על-פי החומר העובדתי שהונח לפנינו נראה, כי השאלה הטעונה הכרעה בשלב זה היא, האם המדובר הוא בסכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכויות עובד על-פי אחד מחוקי המגן מתחום יחסי העבודה שאינן יכולות להימסר להכרעת בורר בשל עצם היותן בעלות אופי מוגן. .3התביעה לפיצויי פיטורים אינה תביעה מכוח חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים), אלא מכוח חוזה, שכן בהסכם העבודה נבע כי לעניין כל דבר הכלול בהסכם ייראה העובד כבעל ותק של עשר שנות עבודה. ברור לחלוטין כי תקופה זו של עשר שנים, אותה מבקש התובע להביא בחישוב פיצויי הפיטורים, אינה תקופה שבה נתקיימו בינו ובין הנתבעת יחסי עובד-מעביד ומשום כך תקופה זו לא יכולה להוליד זכות לתביעת פיצויי פיטורים, מכוח חוק פיצויי פיטורים, ועל כן, לא חלה עליה הגנתו של חוק פיצויי פיטורים, אשר, כשלעצמו, הוא חוק בעל אופי מגן. אפשרית, כמובן, תביעה לפיצויי פיטורים מכוח הסכם שאין בו כדי לגרוע מהוראותיו של חוק מגן, אלא להוסיף עליו. ברוח זו של דברים, אין כל מניעה כי תביעה מעין זו תתברר בפני בורר. .4תביעות התובע לשכר עבודה, לפיצויים בשל הפרת הסכם, לדמי הודעה מוקדמת וצו המורה על ביטול מעשה הפיטורים והחזרתו לעבודה הינן בעלות אופי חוזי, אינן מעוגנות ומוגנות על-ידי חוק מגן ולפיכך גם הן יפות לבירור בפני בורר. .5ייתכן, כי גם התביעה לדמי פדיון חופשה אף היא יכולה להיות נושא לבוררות. לדעתנו, המטרה החקיקתית העולה מחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, היא הגנה על זכות עובד לקבל חופשה בפועל. פדיון חופשה מגיע לעובד רק עם תום יחסי עובד-מעביד וזכות זו כמוה כזכות לשכר עבודה וזכות זו אינה בעלת אופי מוגן (בג"צ 760/79, [1]). .6נותרה עתירה אחת, אשר לכל הדעות היא מתחום המשפט המגן והיא התביעה לפיצויי הלנת שכר. .7לאור כל האמור לעיל נראה לנו, כי יש מקום לפצל את הדיון כך שכל הנושאים אשר אינם נוגעים לתחום המשפט המגן ימשיכו ויתבררו בפני הבורר ורק התביעה לפיצויי הלנת שכר תתברר בפני בית-דין זה. פיצול כזה של דיון יכול אמנם להוות טעם מיוחד שלא לעכב הליכים על-פי סעיף 5(ג) מחוק הבוררות, אך זהו עניין לשיקול דעת. נראה כי טעם כזה לא קיים כאשר ההליך העיקרי הוא נושא לבוררות ואילו הסכסוך המוגן הוא החלק הטפל של הסכסוך כולו (בג"צ 760/79, [1], בע' 827, מול אות א'). בבוא בית-דין לשקול קיומו או העדרו של טעם מיוחד יכול הוא להביא בחשבון את התנהגות הצדדים. עיון בחומר הראיות מלמדנו, כי פניית התובע לבית-דין זה באה לאחר שורה ארוכה של התדיינויות ובירור בשלבים שונים של אותו סכסוך או חלק ממרכיביו על דרך בוררות וגם/או בירורים בפני מוסדות המעוגנים בהסכם העבודה. זוהי איפוא הדרך בה בחרו הצדדים מראש ואף השתמשו בה לאורך מרבית הדרך. לא נראה איפוא לבית-הדין כי יש הצדקה לגרום לסטיה מדרך זו. .8על יסוד כל האמור לעיל אנו מחליטים בזאת להעתר לבקשת הנתבעת ולהורות על עיכוב הליכים בדרך שהועלתה לעיל. .9התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בנושא התביעה לפיצויי הלנת שכר בלבד וזאת תוך 30יום מהיום. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. עם קבלת כתבי טענות מתוקנים יועבר התיק לרשם בית-דין זה לשם הכנת שלבי הדיון. .10לאור נסיבותיו של הסכסוך, אין צו להוצאות עד כאן.פיצול הדיוןדיון