בית הדין קמא הורה למבקש שלא לפנות ו/או לעסוק בדרך כל שהיא עם "לקוחות ממשיים " של המשיבה ,עימם היה בקשר אישי שוטף בתקופת עבודתו אצל המשיבה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על איסור פניה ללקוחות המעביד לשעבר: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור יבין וצימט;בש"א 5323/98 (עב 4451/98 )) מיום 10.12.1998 . 2. המבקש הועסק כאיש מכירות ,החל בשנת 1986 ,בחברה שהתמזגה בשנת 1993 עם חברה נוספת והפכה להיות המשיבה-חברה העוסקת ביבוא,שיווק והפצה של מתכות אל ברזליות. המבקש עבד כאיש מכירות באיזור הצפון. בהתאם לאמור בחוזה העבודה האישי שנחתם בין הצדדים,חתם המבקש על כתב התחייבות לשמירת סודיות בו התחייב המבקש לשמור בסוד,בין היתר,כל ידיעה הנוגעת ללקוח של המשיבה. בחוזה נאמר,בין היתר,כי העובד מתחייב במשך כל התקופה בה תבחר המשיבה לשלם לו דמי הודעה מוקדמת ו/או שכר לאחר תום עבודתו בפועל במשיבה,שלא לקבל כל משרה או תפקיד אצל תאגיד או אדם העוסקים בכל תחום המתחרה בעסקי המשיבה . בחודש יוני 1998 הודיע מנכ"ל המשיבה למבקש על סיום העסקתו לאלתר,כאשר המבקש ימשיך לקבל את משכורתו במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוזה,מבלי שידרש להתייצב לעבודה. בראשית חודש ספטמבר 1998,החל המבקש לעבוד בחברת סקופ סחר מתכות ושירותים בע"מ (להלן: סקופ) כאיש מכירות ,שעיקר פעילותו באיזור הצפון. בחודש הראשון לעבודתו בסקופ פנה המבקש ,בין היתר, ל- 20-10 לקוחות ,אותם הכיר מעבודתו אצל המשיבה והציע להם את המחירים והתנאים של סקופ,תוך שהציג עצמו כמי שהולך להיות אחראי מטעם סקופ באיזור הצפון. לקוחות אלו אינם לקוחות בלעדיים של המשיבה. ב"כ המשיבה הגיש כנגד המבקש כתב תביעה ובקשה למתן צו מניעה זמני שיעמוד בתוקף עד למתן החלטה אחרת בהליך העיקרי. ב"כ המבקש הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. 3. בית הדין קמא הורה למבקש שלא לפנות ו/או לעסוק בדרך כל שהיא עם "לקוחות ממשיים " של המשיבה ,עימם היה בקשר אישי שוטף בתקופת עבודתו אצל המשיבה ו- לא לעשות כל שימוש בסודות מסחריים של המשיבה ובמיוחד בידיעותיו על "היקף המכירות,פילוג מוצרים ומחירים של מוצרי המשיבה וההנחות שניתנו ללקוחותיה הממשיים";זאת מהנימוקים כדלקמן: א. קשרים עם לקוחות ממשיים הנם בגדר "סוד מסחרי".אין ספק כי לאחר 12 שנים בתפקיד מנהל שיווק באיזור הצפון נרקמו קשרים רבים בין המבקש לבין לקוחות ממשיים של המשיבה. לכאורה ,המבקש עשה כל שביכולתו כדי לנצל את קשריו לצורך קידום עסקי מעבידו החדש. בפניתו באופן אישי אל לקוחות שהיו מוכרים לו מעבודתו במשיבה ,בראשית עבודתו בסקופ,הפר המבקש את חובתו והתחייבותו המפורשת בכתב לשמור על סודות מסחריים . ב. המנגנון הקבוע בחוזה העבודה איפשר למשיבה להמשיך ולשלם את שכרו של המבקש ובכך למנוע ממנו לעבוד אצל מתחריה. מכאן ולאור כל האמור בחוזה העבודה,מחד- יש לדחות את הבקשה לאסור על המבקש להמשיך לעבוד בסקופ,ומאידך- אין לאפשר למבקש ליצור קשר עם לקוחות ממשיים של המשיבה,עימם היה בקשר שוטף בתקופת היותו מנהל השיווק במשיבה. ג. בעריכת איזון האינטרסים,ניתן משקל לכך שהמבקש פוטר ועבר לעבוד בחברה מתחרה,ותיקה ומובילה בתחום המתכות ולהצהרה שניתנה מטעם המשיבה,לפיה סקופ מעוניינת להמשיך ולהעסיק את המבקש וכי הסיבה היחידה לקבלתו לעבודה ולהעסקתו היא,כישוריו האישיים כאיש מכירות. על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפני. 4. עיקר טענתו של ב"כ המבקש היא,כי בסמוך למועד בו הסתיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים,חדלה המשיבה לשלם למבקש תשלומים כלשהם. לכן,תמה התקופה המוגדרת והקצובה ,במהלכה חל על המבקש החיוב שלא להתחרות במשיבה. לטענתו ,החלטת בית הדין קמא ,שעניינה איסור פניית המבקש ללקוחותיה הממשיים של המשיבה ,עומדת בניגוד להחלטה על-פיה המבקש רשאי וזכאי לעבוד אצל גורמים מתחרים ,אשר מטבע הדברים מנהלים תחרות על הזכות למכור ממוצריהם לקהל לקוחת זהה. בנוסף,מלין ב"כ המבקש על כי החלטת בית הדין קמא ניתנה כחודשיים לאחר שהצדדים הגישו את סיכום טיעוניהם. ב"כ המבקש אף מבקש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה. 5. לאחר עיון בבקשה ובהחלטה נושא הבקשה,אני מחליט כי אין ליתן רשות ערעור ;זאת מבלי לבקש את תגובת ב"כ המשיבה. 6. הטעמים להחלטתי: א. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לאסור על המבקש לעבוד בחברת סקופ והחליט ליתן צו מניעה זמני מוגבל,שעניינו הטלת איסור על המבקש לפנות ללקוחותיה הממשיים של המשיבה וגילוי סודות. צו מוגבל מעין זה ,בנסיבות המקרה דנן,אינו מעלה שאלה משפטית המצדיקה שמיעת ערעור בשלב זה של ההליך. ב. עסקינן בצו מניעה זמני ,עת בית הדין קמא פועל על-מנת לסיים את ההליך העיקרי בהקדם. דיון מוקדם בהליך העיקרי עתיד להתקיים תוך פרק זמן קצר - ביום 29.01.1999 . אולם,היה וההליך העיקרי לא יסתיים תוך שלושה חודשים ובית הדין קמא לא ישנה את תוכן הצו הזמני , המבקש יהא רשאי לפנות בשנית לבית דין זה בבקשת רשות ערעור. ג. הבקשה שלפני הינה בקשת רשות ערעור על החלטה בדבר מתן צו מניעה.בכגון דא הכלל הוא,כי ערכאת ערעור אינה מתערבת,בדרך כלל,בשיקול דעתו של בית הדין קמא אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה או ששיקול הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות (ראה: א.וינוגרד צווי מניעה (תשנ"ג,כרך א') 242-241;דב"ע נג/ 9-128 ניסים סבח ואח' - אי.פי.סי.קי. הנדסה חשמל ובקרה בע"מ ,פד"ע כה 249,243 והאסמכתאות שם). נסיבותיו של המקרה דנן,כפי שהן עולות מהחומר שהונח בפני , אינן מצדיקות התערבות בהחלטתה של הערכאה קמא. 7. בית הדין האזורי יעשה מאמץ לקיים את הדיון בהליך העיקרי ברציפות ולסיימו בהקדם האפשרי. לקוחות