קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין בהעדר הגנה בתביעת מזונות מהבעל: .1התובעים (אשתו וילדיו הקטינים של הנתבע) מבקשים, בתובענה זו, לחייב את הנתבע בתשלום מזונותיהם בסך 000, 20שקל לחודש, כשסכום זה צמוד למדד יוקר החיים. כן בקשו התובעים להטיל עיקול על נכסים של הנתבע וזכויותיו. הרשמת המלומדת (גב' אליעז) דחתה את הבקשה בינה: "התביעה והבקשה על פי התקנה 238אינם מגלים עילה. לא נאמר כי המשיב מסרב לזון את המבקשים". .2בכתב-התביעה (סעיפים 15-17) נאמר, כי "הנתבע נדרש לשלם סכומי עתק לבנקים, וכי הבנק הבינלאומי הראשון הטיל עיקול על כל נכסי הנתבע"; כי הבנקים "חיסלו בבת אחת את קו האשראי שלו; וכי מטרת התביעה להבטיח מזונותיהם של התובעים. .3הנתבע לא הגיש כתב-הגנה, וב- 14.6.81הגישו התובעים בקשה למתן פס"ד בהיעדר הגנה ובהסכמה". חברתי המלומדת, השופטת ש' ברמן, החליטה ב- 18.6.81לאמר: "אינני רואה מקום למתן פסה"ד בהסכמה. יש לי חשש שלציבור עניין בתובענה זו. לפיכך נראה לי, כי יש להזמין נציג היועמ"ש כמשיב לבקשה, ולקבוע הבקשה לדיון במעמד הנתבע ונציג היועמ"ש. .4ב- 12.7.71התייצבו לדיון לפני, עו"ד סלומון - פרקליט התובעים, עו"ד קפשוק - נציג היועץ המשפטי לממשלה, ועו"ד גב' שפירא -נציגת משרד העבודה והרווחה. .5פרקליט התובעים ביקש, על דע הנתבע, לתת פסק-דין בהתאם לתובענה, בציינו שבעצם אין ליועמ"ש מעמד בדיון זה, כיון שאם - בבוא העת - יראו הנושים לנכון לתקוף את פסק-הדין, יוכלו לעשות זאת. הפרקליט המלומד הדגיש, בטיעונו בע"פ ובסיכומים בכתב שהגיש לאחר מכן, שהתביעה ריאלית, כי אין צורך בסכסוך כדי לזכות בפסק-דין למזונות, וכי פסה"ד דרוש לתובעים למקרה שיצטרכו להוכיח זכותם במשרדי ההוצל"פ או לפני נאמן בפשיטת-רגל, אם יוכרז הנתבע כפושט-רגל. .6 נציג היועמ"ש התנגד למתן פסק-דין, בטענו כי אין מקום להיעתר לבקשה, הנוגעת למצב היפוטיתי, וכי המזונות הנתבעים מיועדים גם לנתבע עצמו, החי עם משפחתו. .7 נציגת משרד העבודה והרווחה השאירה את העניין לשיקול דעתו של בית- המשפט, בציינה כי המדובר גם במזונותיהם של שלושה קטינים. .8 מן המפורסמות שהיסוד של הליך משפטי הוא - קיומו של "סכסוך" (lis). רק הפרת זכות התובע על-ידי הנתבע מולידה את עילת התביעה. יוצאת מהכלל היא התביעה ההצהרתית(ראה: ד"ר י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, ס' 111) [1]. לשם קבלת סעד הצהרתי יש להוכיח זכות, ושנית - כי מהראוי "לשרין" אותה זכות על-ידי מתן פסק-דין שישתיק כפירה והכחשה בעתיד, עקב מעשה בית-דין שייווצר על-ידי פסק-הדין, ובלבד שאינן קיימות נסיבות המניעות את בית-המשפט שלא להיעתר לתובע (זוסמן, שם, ס' 450) [2]. .9 שום זכות של התובעים לא הופרה ע"י הנתבע, במקרה דנן, ולא נולדה, איפוא, עילת תביעה. .10אשר לסעד הצהרתי - אילו בקשוהו - א. הזכות לסכום הספציפי (ולא בזכות הכללית של התובעים למזונות מהנתבע - מדובר) לא הוכחה. אין לראות בהסכמה שבין הצדדים משום "הוכחה", לצורך פסק-דין הצהרתי. . אין צורך "לשריין" את זכות התובעים כלפי הנתבע, שכן אין מדובר בסכנה שהנתבע יכפור - בעתיד - בזכות התובעים או יכחיש אותה. הן אין כל סכסוך בין הצדדים. פסק-דין בענין מזונות גם אינו מהווה מעשה בית- דין", שכן ניתן הוא תמיד לשינוי עם שינוי הסיבות. ג. דוקא מפקודת פשיטת רגל, אשר בה תוקע פרקליט התובעים את יתדותיו, אנו למדים שהמחוקק נוהג זהירות יתירה לגבי תביעות של בניזוג, מתוך חשש שמא יבולע לנושים אחרים. ראה, לדוגמה, סעיף 83(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] [2]. ד. בנסיבות כאלו לא הייתי משתמש בשיקול הדעת כדי לתת, בשלב זה, פס"ד הצהרתי לטובת התובעים. .11סוף דבר: התביעה נדחית. פסק דין בהעדר הגנהמזונות