קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים: 1. התביעה שבנדון, תביעה בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 . 2. התובע קטין, כיום כבן 16 שנים, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 25.12.89 בהיותו כבן שמונה שנים. התובע שהיה הולך רגל, נפגע ע"י מכונית שהיתה נהוגה ע"י נתבע מס' 1 ומבוטחת ע"י נתבעת מס' 2. התובע נפצע פצעים קשים מאוד, הוא היה מאושפז תקופה ארוכה, חלקה בטיפול נמרץ כשהוא מחוסר הכרה, במהלך אישפוזו עבר ניתוחים, ולאחר שחרורו היה בשיקום משך חודש נוסף בביה"ח אלי"ן. הנתבעת מודה בחבותה לפצות התובע והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור נזקיו כתוצאה מן התאונה. 3. ביהמ"ש (כבוד השופטת פרוקצ'ה שדנה בתיק) מינתה שלושה מומחים לבדיקת התובע, בתחום האורטופדי, בתחום הפה והלסת ובתחום הנוירולוגי, המומחה הנוירולוגי נתבקש לחוות דעתו גם על הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. 3.1 ד"ר פישר שמונה כמומחה בתחום הפה והלסת - מצא שהתובע סבל משבר בלסת ובשל השבר, שן 47 לא תוכל לבקוע והוא קבע לו בשל כך 0.5% נכות. 3.2 ד"ר פלבסקי שמונה כמומחה בתחום האורטופדי - מצא שהתובע סבל משברים בשוק ימין, אך אלו נרפאו ולא הותירו נכות צמיתה, הוא פסק לתובע נכות זמנית של 100% לחודש ועוד 50% לחודש נוסף. 3.3 ד"ר שטיינברג שמונה כמומחה בתחום הנוירולוגי - בדק את התובע לראשונה באפריל 92' הוא מצא כי התובע סובל מסימנים סובייקטיביים ואובייקטיביים המתאימים לתסמונת חבלתית וקבע לו 15% נכות זמנית והמליץ על בדיקה חוזרת. התובע נבדק בשנית בספטמבר 93', ד"ר שטיינברג מצא שחל שיפור במצבו והוא קבע לו 5% נכות לצמיתות כשבסיכום חוות דעתו הוא כותב: "מדובר בנער בן 12.5 שנה, אשר נפגע בתאונת דרכים לפני 3.10 שנים. בתאונה זו נגרמה לתובע חבלת ראש קשה, אך ללא עדות לפגיעה מוחית סטרוקטורלית, וללא חסר נוירולוגי. לאחר התאונה היו סימנים סובייקטיביים ואובייקטיביים המתאימים לתיסמונת בתר-חבלתית (POST (SYNDROME CONCUSSION בחומרה בינונית, עם סימנים להתאוששות ולשיפור מתקדם במצבו. כיום חל ללא ספק שיפור ניכר במצבו של התובע, ומבחינה אובייקטיבית לא נמצאו כל חסרים נוירולוגיים, קוגניטיביים ונוירו-פסיכולוגיים. אכן, לפי תיאורה של האם יש עדיין תלונות סובייקטיביות על הפרעות היכולות להתאים לתיסמונת בתר חבלתית. אין לי דרך אובייקטיבית לוודא את נכונות התיאורים ההתנהגותיים של התובע על ידי האם, אך בהנחה שהם נכונים, ולאור העובדה שהתובע סבל מחבלת ראש קשה - הנני סבור שיש לקבוע לתובע נכות צמיתה בגובה 5% לפי 34 (א/ב) להוראות הביטוח הלאומי". 3.4 ד"ר אסתר גלילי-ויסטוב שמונתה כמומחית בתחום הפסיכיאטרי - קבעה אף היא לתובע 5% נכות ואף היא קבעה על בסיס סעיף 34 א/ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956. ד"ר גלילי-ויסטוב מסכמת חוות דעתה: "נער בן 14.5 שנפגע לפני כשש שנים בתאונת דרכים. מאז התאונה, בעקבות "זעזוע מוח" יש שינויים אישיותיים הבאים לידי ביטוי בעייפות, ירידה במוטיבציה, ירידה בתפקוד אקדמי והתפרצויות זעם בחברה ובמשפחה (POST- (CONCUSSION אין עדות לתסמונת פוסט טראומתית ((PTSD. הנער ומשפחתו נמצאים במסגרת טיפולית ולדבריהם יש שיפור התנהגותי מסויים. מבחינה פסיכיאטרית יש מקום לפסוק 5% נכות עפ"י סעיף 34 א/ב לתקנות הביטוח הלאומי (1956). יש הפרעה קלה בהתאמה חברתית ובכושר הלימוד. כמו כן יש צורך בטיפול לנער אחת לשבוע והדרכה להוריו אחת לשבועיים - חודש במסגרת יחידה המתמחה בטיפול פסיכולוגי שיקומי. יש צורך להמשיך בטיפול לפחות בשנתיים הקרובות וללוות את תהליך ההתבגרות שלו. הצלחות לימודיות ובעיקר השתלבות חברתית קריטית ובעלת השפעה גדולה על עתידו המשפחתי והמקצועי" 4. ב"כ הנתבעת מאריך מאוד בסיכומיו בדבר אי האמינות שיש לייחס לאמו של התובע והוא מבקש בשל כך לאמר שאין לקבל קביעתם של המומחים ובעיקר של ד"ר שטיינברג שהתבססה על תיאורי האם בדבר מצבו של התובע, איני מוצאת לנכון להיכנס לפרטי הדברים הואיל וגם אם אקבל את הטענה ואקבע שהגב' תמר מלכה לא דיברה אמת, איני סבורה שיש בדבר כדי לדחות קביעות המומחים. ראשית, שני המומחים קבעו לתובע אחוזי נכות חופפים בגין אותה פגיעה ובהתאם לאותו סעיף נכות וד"ר גלילי-ויסטוב לא כותבת שהסתמכה על דברי האם כפי שכותב ד"ר שטיינברג. שני המומחים גם יחד הגם שלא מצאו ממצאים אובייקטיביים, סברו שהתובע נותר עם בעיה כלשהי לאור פגיעתו הקשה מאוד בתאונה וכאמור כל אחד מהם מצא לנכון לכמת אותה ב- 5% נכות. שנית, אמנם התובע לא העיד בפני, אך העידו עדים אחרים ומעדותם יכולה אני לאמר שלתובע בעיות למידה ובשלהן התובע לומד בכיתה מקדמת והמומחים, הגם שלא מצאו כאמור ממצאים אובייקטיביים, קשרו בין התאונה שבה נפגע התובע פגיעת ראש, היה מאושפז חודשיים וחצי, היה בטיפולים זמן ממושך, למצבו של התובע ולעובדה האובייקטיבית שכאמור כיום הוא לומד בכיתה מקדמת. כיוון שמדובר בקטין וגם אם הייתי קובעת שהתאור של אימו את מצבו בפני המומחים לא היה מדוייק, לא הייתי דוחה קביעתם. מדובר בנכות שהיא למעשה פונקציונאלית, בהתאם לסעיף שעל פיה היא נקבעה וסבורה אני שהגם שמדובר ב- 5% נכות יש מקום לערוך תחשיב מלא לגבי אבדן ההכנסה לתובע לעתיד על בסיס שכר ממוצע במשק. 5. פיצוי להורי התובע אמו של התובע, הגב' תמר מלכה עובדת כפקידה בעיריית ירושלים והיא העידה שנעדרה מעבודתה 3 חודשים מלאים ולאחר מכן חזרה לעבוד באופן חלקי, היא זימנה לעדות את מר כהן משה הממונה על המינהל בעיריית ירושלים ואולם עד זה לא ידע לאמר האם ניכו לגב' מלכה משכרה ולא ידע לאמר מהם הפסדיה עקב העדרותה. התובעת טענה עוד שעקב התאונה החלה לעבוד בחצי משרה, דע עקא שעדותה לא נתמכה בכל דרך שהיא, אפילו בתלושי השכר לא מצויין כך, הסברה לעניין זה לא משכנע אותי (עמוד 17 לפרוטוקול). הגב' מלכה גם העידה שבעלה הפסיד שכר, בעלה לא העיד וברור שעדותה לעניין זה, היא עדות שמיעה ומשב"כ הנתבעת התנגד לה אין לקבלה. ב"כ הצדדים הסכימו על הגשת ת/3 שבו פירוט ימי העדרותה וב"כ הנתבעת הסכימה לקבל שהתובעת נעדרה 122.5 ימים, כארבעה חודשי עבודה והציעה פיצוי על בסיס שכרה ערב התאונה (מוערך, בהעדר אישור שאכן זה ההפסד בפועל) בסך 5,400 ש"ח (1,350 ש"ח X 4), על סכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.90 (ממוצע). התובעת לא הוכיחה יתר הפסדי השכר להם טענה. לאור העובדה שהתובע היה כבן 8 שנים בעת קרות התאונה והיה מאושפז במצב קשה תקופה ארוכה ונזקק לטיפולים, מוצאת אני לנכון לפסוק להורים פיצוי כמיטיבים בסך 8,000 ש"ח. 6. הוצאות ב"כ הצדדים הסכימו שתוגש רשימת ההוצאות שצורפה כנספח לתצהיר הגב' מלכה, אם כי ב"כ הנתבעים כפר בנחיצות ההוצאה, ב"כ הנתבעים הגיש רשימת הוצאות מטעמו נספח ה' לסיכומיו, אני מקבלת כבסיס את נספח ה' ואולם אם בנספח ה' לא כלולות הוצאות עליהם יש לתובעת קבלות והם נכללו ברשימה שצורפה לתצהירה ישלמו הנתבעים גם בגינם. ביחס לת/1, חוב בגין טיפולים פסיכולוגיים שקיבל התובע ביחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום, מאחר ולא הובאה בפני ראיה שהתובע יכול היה לקבל את הטיפול הספציפי שקיבל במסגרת קופ"ח, סבורה אני שיש לפצותו בסכום זה, יצויין גם שד"ר שטיינברג בחוות דעתו הראשונה המליץ על טיפול והטיפול שקיבל התובע, הוא בהתאם להמלצה זו. לא הובאה בפני תשתית ראייתית לכך שהתובע מקבל כיום או מתעתד לקבל טיפול פסיכולוגי וגם אם כן, סביר שיוכל לקבל טיפול כזה או אחר במסגרת קופ"ח, אם יפנה ויבקש לנצל זכויותיו כמבוטח (ראה לעניין זה ע"א 95/5557 95/6881 סהר נ. אלחדד דוד (טרם פורסם)). 7. סוף דבר מכל שנאמר לעיל אני פוסקת לתובע פיצוי כדלקמן: 7.1 פיצוי בגין הנזק הלא ממוני על בסיס 5% נכות ו- 43 ימי אשפוז 24,511 ש"ח 7.2 פיצוי בגין אבדן כושר השתכרות 55,000 ש"ח 7.3 פיצוי להורי התובע כמיטיבים 8,000 ש"ח 7.4 אבדן הכנסה לתובעת מס' 2 בסך 5,400 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (ממוצע) מיום 1.6.90 . 7.5 פיצוי בגין החזר הוצאות על פי ת/1 ובהתאם לנספח ה' לסיכומי הנתבעת ובכפוף לאמור בס. 6 לעיל. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם בפועל. 7.6 פיצוי בגין הוצאות נסיעה 2,000 ש"ח בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ כחוק, מהסכום שיתקבל ינוכו התשלומים התכופים כמפורט בעמוד 23 לפרוטוקול כשכל תשלום ותשלום נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומו. 8. הורי התובע יפתחו תוכנית חסכון ע"ש הקטין, וכל הכספים שיקבל התובע בהתאם לפס"ד זה יושקעו בתוכנית החסכון ולא יוצאו אלא ע"י התובע עם הגיעו לגיל 18 שנה או קודם לכן באישור ביהמ"שתאונת דרכים