פרוטוקול בית משפט לענייני משפחה כראיה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת פרוטוקול בית משפט לענייני משפחה כראיה:

ב"כ המאשימה מבקש להגיש כראיה פרוטוקול והחלטה מתיק בית המשפט לעניני משפחה, בו ביקשה המבקשת - המתלוננת בתיק פלילי זה, מתן צו הגנה כנגד הנאשם.

ב"כ הנאשם מתנגדת להגשת הפרוטוקול וההחלטה.

ב"כ המאשימה נסמך בבקשתו על כך כי הפרוטוקול וההחלטה הינם תעודה ציבורית, כי מדובר בעדות אותה מסרה המתלוננת על ארוע שאירע ערב קודם ולפיכך אין זו, לדבריו, עדות שמיעה.

כן טוען הוא שהטעם לכך שאמרת חוץ אינה קבילה - שכן היא נאמרת מחוץ לכתלי בית המשפט ואין לבית המשפט כלים לדעת מה התנהל באותה חקירה שנערכה מחוץ לכתליו - אינו קיים במקרה דנן. אין מדובר באמרת חוץ לטענתו, שכן מדובר בעדות עד בפני בית המשפט ופרוטוקול הדיון הינו כאמור, תעודה ציבורית שיש לקבלה.

ב"כ הנאשם מנגד, אומרת כי פרוטוקול הדיון מהווה עדות שמיעה מובהקת של המתלוננת המעידה על האירוע.

הדברים נאמרו במעמד צד אחד בלבד ורק יותר מאוחר ניתן תוקף במעמד הצדדים להחלטה בה ניתן צו ההגנה אשר ניתנה כאמור במעמד צד אחד קודם לכן.

לדבריה כל כוונת ב"כ המאשימה בבקשתו להגשת המסמך היא השחרת פני הנאשם.

כמו כן לדבריה עדות עד מעל דוכן העדים בבית המשפט בהליך אחר זו אימרת חוץ של עד וככל שהדבר נוגע לאמיתות תוכנה הרי שזו עדות שמיעה.

וכן, אומרת היא עד אינו יכול לסייע לעדות עצמו על ידי הצגת הודעה זהה לזו שמסר מחוץ לכתלי בית המשפט.

ועוד לדבריה לא ניתן לקבל כראיה לאמיתות התוכן פסק דין קל וחומר שלא ניתן לעשות כן בהתיחס לפרוטוקול, שכולו עדות במעמד צד אחד בלבד ומפנה לענין זה לע"פ 461/92 זכאי נ' מדינת ישראל פ"ד מז(2) 580.

טענה נוספת בפיה והיא, עדות המתלוננת ניתנה בהליך אזרחי בו רמת ההוכחה הנדרשת פחותה מזו הנדרשת בהליך פלילי.

עד כאן טיעוני הצדדים.


יש לחלק את השאלה העומדת להכרעה לשניים.

האחד - האם הפרוטוקול וההחלטה נשוא הבקשה דנן הינם קבילים ומה משמעות עובדת קבילותם.
השני - האם מהווים הם ראיה לאמיתות תוכנם במובן של אמיתות תוכן הדברים שנאמרו בהם.

א. קבילות

ככלל, פרוטוקול והחלטה של בית משפט הינם בגדר תעודה ציבורית, זאת עולה מהקבוע בסעיף 29 לפקודת הראיות.

ונקבע כי פרוטוקול דיון אמנם מהווה תעודה ציבורית - ועומד בתנאים אשר נקבעו בפקודה כפי שיפורט להלן ומשכך הוא קביל.
ע"א 197/67 רוזנר ואח' נ' שטרויגולד, פ"ד כא(2) 273.
ע"פ 135/50 היועץ המשפטי נ' פרידמן, פ"ד ה, 567.
ע"פ 4/51 פיפרלינג, פ"ד ה', 1217.
ע"פ איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 485.


ובהתאם להוראת סעיף 34 לפקודת הראיות חזקה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר ש:ב

"תעודה ציבורית, הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות - היא אמנם נערכה כך".

ואומר סעיף 32 לפקודת הראיות כי ניתן להוכיח תעודה ציבורית על ידי הגשתה במקור או בהעתק מאושר וכן בדרכים נוספות.

לאמור, התעודה הציבורית קבילה ומוכחת על ידי עצם הגשתה ואולם יאובחן כי ההוכחה היא הוכחה שהתעודה אמנם נערכה כפי שהיא נחזית לאמור, אם נדבר בפרוטוקול ובהחלטה של בית משפט ההוכחה תהיה בנוגע לכך כי אמנם הפרוטוקול משקף את הנאמר בבית המשפט, ולענין הפרוטוקול וההחלטה דנן כי אמנם הדברים שנרשמו בפרוטוקול נאמרו על ידי המתלוננת וההחלטה שבו ניתנה על ידי בית המשפט.

אין בכך כדי להוות הוכחה לאמיתות עצם תוכנם של הדברים ובענין דנן לאמיתות הדברים אשר נאמרו ע"י המתלוננת באם אמת הם אם לאו. ההוכחה מוגבלת לכך כי הדברים נאמרו על ידי המתלוננת ולא - כי אמת הם.

ולענין ההחלטה אין בממצאים ובמסקנות כדי להוות ראיה לאמיתות תוכנם, בהליך משפטי אחר.
ע"א 461/92 זכאי נ' מדינת ישראל הנ"ל.
ע"פ 2309/90 האשם סאבח נ' מדינת ישראל לא פורסם.

יצויין עוד, כי בצד הסעיפים המצויינים לעיל המדברים בקבילות תעודה ציבורית ובהוכחה כי אמנם נאמרו הדברים, נקבעו ארבעה תנאים מצטברים לקבילותה של תעודה ציבורית והם:ו

  1. הרישום במסמך נעשה מכוחה של חובה מפורשת בדין.
  2. הרישום מתייחס לענין ציבורי, כלומר - שלציבור יש ענין בעריכתו.
  3. הרישום נועד להישמר לעתיד.
  4. הרישום עומד לעיון הציבור, לעיונו של כל מעונין.


בענין זה יש לאמר כי אף על פי שהפרוטוקול וההחלטה נשוא הענין דנן נערכו בדלתיים סגורות ועל כן יכול היה הטוען לטעון כי התנאי הרביעי שלעיל כי הרישום עומד לעיון כל המעונין לא התקיים, יש לאמר כי פרשנות התנאים האמורים נעשית בליברליות ועצם העובדה שרשאי בית המשפט להורות על הסרת התנאי של הדיון בדלתיים סגורות מביא את הענין עקרונית לכך שניתן לומר כי התקיים אף התנאי הרביעי האמור.
ע"פ 347/88 איוון דמיאניוק נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4) 304.

כפי שיפורט להלן אין בנדון דנן צורך להכריע בנקודה זו.

ב. אמיתות תוכן הדברים המופיעים בפרוטוקול ובהחלטה

כאמור, הפרוטוקול מהווה הוכחה, כי אמנם הדברים האמורים בו נאמרו אולם לא כי הדברים עצמם הם דברי אמת.

ההגיון העומד מאחורי הדברים הוא כי על בית משפט המנהל דיון בענין העומד בפניו להכרעתו, להתרשם באופן בלתי אמצעי וישיר מהעד ואין ניתן להסתפק בהבאת דברי העד שנאמרו במקום אחר ללא שבית המשפט התרשם ישירות מעדותו.

ע"פ 461/92 זכאי נ' מדינת ישראל הנ"ל.
ע"פ 2309/90 - האשם סאבח נ' מדינת ישראל הנ"ל.

רק כאשר נקבע בחיקוק במפורש כי התעודה הציבורית מהווה הוכחה לאמיתות תוכן הדברים המופיעים בה, יהיה בכך משום הוכחה כאמור. לענין זה יש להצביע על האמור בסעיף 42א' לפקודת הראיות לפיו ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע נאשם יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמיתות תוכנם וזאת שעה שהמורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי.

אם היו פרוטוקול והחלטה מתקבלים ככלל כראיה לאמיתות תוכן הנאמר בהם מכח סעיפים אחרים בפק' הראיות לא היה צורך בסעיף הנ"ל, על כן בעצם קביעתו של סעיף 42א' המדבר בפסק דין פלילי, יש משום תמיכה לאמור לעיל כי אין בעצם קבילותם של הפרוטוקול וההחלטה והרשות להוכיחם על ידי הגשתם לבית המשפט משום הוכחה בדבר אמיתות האמור בהם שאחרת היה מתייתר סעיף 42א'.

ועוד יצויין כי סעיף 42א' המדבר בממצאים ומסקנות בפסק דין חלוט מדבר במשפט פלילי לאמור הממצאים והמסקנות שבפסק הדין הפלילי יהיו קבילים כראיה לכאורה במשפט אזרחי, אולם אין הסעיף קובע את ההיפך כי ממצאים ומסקנות שבפסק דין אזרחי יהוו ראיה לכאורה במשפט פלילי והטעם ברור, רמת ההוכחה במשפט אזרחי פחותה מזו של הפלילי.

ויצויין כי בענין דנן מדובר בהחלטה אשר ניתנה בענין שאינו בהליך פלילי (בקשה לצו הגנה) ומובן כי אין הממצאים והמסקנות שבהחלטה אותה מבקשים להגיש כראיה לאמיתות הדברים שנאמרו בה יכולים לשמש כראיה לאמיתות תוכן הדברים במשפט פלילי.

ע"פ 461/92 זכאי נ' מדינת ישראל הנ"ל.

ובענין נשוא דיון זה יש להוסיף כי דברי המתלוננת נאמרו בפני בית המשפט לעניני משפחה במעמד צד אחד בלבד, לאמור ללא נוכחות הצד השני וללא שהמתלוננת נחקרה, וההחלטה ניתנה על סמך דברי המתלוננת לבדה ללא שמיעת הצד השני וללא חקירתה הנגדית של המתלוננת כאמור, זו סיבה מספקת שלא לקבל עדותה של המתלוננת כמופיע בפרוטוקול כראיה לאמיתות תוכן העדות.

ג. אי קבילות בגין הכלל האוסר "סיוע עצמי"

כלל הוא כי הודעת חוץ של עד להוכחת עיקביותו אינה קבילה. (הכלל כנגד "סיוע עצמי"). כי עד אינו רשאי לסייע לעצמו ע"י הצגת הודעה זהה אשר ניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט לזו שמסר בבית המשפט.

י. קדמי על הראיות עמ' 428.

אף בענין דנן אין לקבל דברי המתלוננת בעדותה במעמד צד אחד בפני בית המשפט לעניני משפחה כהוכחה לעקביותה וכ"סיוע עצמי" לעדותה בתיק הפלילי דנן.

סעיף 10א' לפק' הראיות קובע מתי ניתן להביא אמרת עד מחוץ לכתלי בית המשפט וזאת דווקא כאשר אין האמרה זהה לזו שנאמרה על ידו בבית המשפט כי אם סותרת אותה. לא זה המקרה דנן.

ד. אי תחולת חריג לאיסור הבאת עדות שמיעה בגין אמרת עד סמוך לביצוע העבירה

אציין כאן, כי אין אני מקבלת טענת ב"כ המאשימה הנרמזת, כי יש לקבל הפרוטוקול האמור מכח חריג נוסף לכלל האוסר הבאת עדות שמיעה וזה הכלל לפיו עדות על אמרה שנאמרה ע"י מי שנעשה בו עפ"י הטענה מקרה אלימות תהא קבילה אם נאמרה על ידו סמוך לאחר הארוע או לאחר שהיתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו.

אין אני גורסת כי על עדות המתלוננת יום לאחר האירוע יש לומר בנסיבות הענין, כי מהווה היא אימרה שנאמרה בסמוך לאחר מעשה העבירה, או בהזדמנות הראשונה כאמור.

עדות שנאמרה יום לאחר מעשה העבירה אינה כזו שיש להתייחס אליה כאל אימרה שנאמרה סמוך לאחר המעשה זמן רב מדי חלף, כן לא הביא ב"כ המאשימה ראיה בדבר אמירת האימרה בהזדמנות הראשונה שהיתה למתלוננת להתאונן.

ממכלול האמור עולה כי:נ

המסמכים אותם מתבקש להציג כראיה מהווים תעודה ציבורית ועל כן בעקרון - קבילים.

ניתן להוכיחם על ידי עצם הגשתם.

ואולם, אין הצגתם מהווה הוכחה לאמיתות תוכן הדברים שנאמרו בהם.

אין ממצאי ומסקנות החלטת בית המשפט מהווים ראיה לאמיתות תוכן הממצאים והמסקנות בתיק הפלילי דנן.

אין להביא את אימרת המתלוננת בפרוטוקול האמור כהוכחת לעקביותה שכן הדבר נוגד את הכלל של "סיוע עצמי".

ובנוסף לכל האמור, מדברים אנו בדיון אשר נערך בדלתיים סגורות בבית המשפט לעניני משפחה. דיון זה נערך עפ"י מצוות המחוקק בדלתיים סגורות, ועל כן אסור פרסומו.
משכך היה על ב"כ המאשימה המבקש להגיש הפרוטוקול וההחלטה מתיק בית המשפט לעניני משפחה לפנות לבית המשפט לעניני משפחה בבקשה להתיר הצגתו כראיה בתיק שבפני.

סופו של דבר, אף כי המסמכים כעקרון קבילים אם כי אין בעצם קבילותם כדי להוות ראיה לאמיתות תוכן הדברים אשר נאמרו בהם, כיוון שמדובר בעדות המתלוננת הזהה בדברים לעדותה בתיק פלילי זה, נוכח כלל איסור ה"סיוע העצמי" אין לקבל את פרוטוקול הדיון בו מצוייה עדות המתלוננת.

אין גם לקבל פרוטוקול הדיון וההחלטה.

ההחלטה של בית המשפט לעניני משפחה - קבילה עקרונית ואולם אין הממצאים והמסקנות שבה מהווים ראיה לאמיתות תוכנם.

אין גם לקבל הפרוטוקול הדיון וההחלטה ללא קבלת רשות מבית המשפט לעניני משפחה אשר דן בבקשה למתן צו הגנה שכן הדיון שם התנהל בדלתיים סגורות.

אשר על כן, נדחית הבקשה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון פרוטוקול דיון

  2. פרשנות פרוטוקול משפט

  3. חתימה על פרוטוקול מסירה

  4. אובדן פרוטוקול בית משפט

  5. פרוטוקול הדיון בבית המשפט

  6. פרוטוקול ועדת בדיקה

  7. פרוטוקול ישיבת בעלי המניות

  8. טיוטת פרוטוקול החלטה בבית משפט

  9. זכות לקבל פרוטוקול ועדה רפואית

  10. ‏‏עותק של תיקון פרוטוקול דיון

  11. תביעת עורך דין נגד חברת פרוטוקולים

  12. בקשה לפסילת שופט עקב שיפוץ פרוטוקול

  13. פרוטוקול בית משפט לענייני משפחה כראיה

  14. פרוטוקול ועדות בדיקה פטירת נשים בלידה

  15. התנגדות לשאלות מטעם בית הדין לא בוטאה כראוי בפרוטוקול

  16. מועד ערעור ועדה רפואית מיום קבלת ההחלטה או הפרוטוקול ?

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון