קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כינוס נכסים - מזונות ילדים / פשיטת רגל מזונות ילדים: עניינה של בקשה זו מעמדו של חוב מזונות עפ"י פסק-דין, שניתן לפני הגשת בקשת החייב להכריזו כפושט רגל. הרקע בקליפת אגוז: החייב והמבקשת מס' 1 התגרשו לפני מספר שנים והוא חוייב במזונות ילדיו בפסק-דין, שניתן לפני הגשת הבקשה למתן צו כינוס נכסים עפ"י בקשת החייב, (סעיפים 6, ו- 17לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש]). ב- 29.9.87 נענתה הבקשה למתן צו כינוס וניתן צו עיכוב הליכים (סעיף 22לפקודה), "פרט לחוב המזונות". נציג כונס הנכסים הרשמי, שהוא הכונס של נכסי החייב, עפ"י סעיף 20(א) לפקודה, וילדי החייב, עוררים על החלטה זו. לטענת הילדים יש מקום להמשיך בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב באין מפריע, תוך הפעלת ההוראות שבחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967. החייב טוען לעומתם, שהעמיד לרשות הכונס את כל רכושו והכנסותיו ולא נותר בידו מאום להפריש למזונות הילדים. צפוי הוא איפוא, למאסר ע"פ סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל, ולאובדן מקור פרנסתו, ללא כל אפשרות להחלץ ממצב זה. כונס הנכסים הרשמי טוען להסדר מיוחד החל על חוב המזונות, ע"פ סעיף 78(3) (ד) לפקודת פשיטת הרגל. כמו כן, רשאים ילדי החייב, לטענתו, לקבל מזונותיהם מן המוסד לביטוח לאומי, על-פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972. ניתוח המצב המשפטי יש להפריד בין שני סוגי חובות: א. מזונות שנקבעו בפסק-דין וזמן פרעונם הגיע לפני מתן צו כינוס: חובות אלה נתגבשו לפני צו הכינוס. לפיכך הינם "חובות בני תביעה שניתן להוכיחם בפשיטת-הרגל". סעיף 71לפקודה קובע: "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו, עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל". חובות אלה נהנים מעדיפות יחסית עפ"י הוראות ס' 78(3) (ד) לפקודה, וחל עליהם צו עיכוב הליכים. (ס' 22(א) לפקודה). ב. מזונות המתייחסים לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס: בע"א 152/51 רפפורט נ' רפפורט, נדונה הסוגיה כיצד יגבו חובות אלה. דעת הרוב קבעה שאם ניתן פסק-הדין לפני צו קבלת נכסים יראו את הסכומים שנפסקו על כל השינויים שיחולו בהם עקב צווים נוספים של בימ"ש או בי"ד מוסמך, חוב בר הוכחה בפשיטת רגל, הן לגבי העבר, והן לגבי העתד (שם, עמ' 262). השופט לנדוי (כתוארו דאז), סבר שמזונות עתידיים, והכוונה לאלה החלים לאחר מתן צו הכינוס, אינם ברי תביעה בפשיטת הרגל. מזונות יש להקציב מתוך הכנסתו השוטפת של החייב במסגרת שיקול הדעת מסור לביהמ"ש ולנאמן לפי הסעיף 55לפקודת פשיטת הרגל 1936, שהוא סעיף 127 בנוסח החדש. על הלכת הרוב בפרשת רפפורט נמתחה ביקורת ע"י האקדמיה (פרופ' פרוקצ'יה, דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל, עמ' 213). שופטי הרב חפצו להיטיב עם זכאי למזונות, בעוד שלמעשה הרעו עמו, שכן העדיפות ע"פ סעיף 78(3) (ד) לפקודה מעמידה את המזונות השוטפים בסוף התור. דעתו של כבוד השופט לנדוי אומצה בהצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (ה"ח מס' 8, תשל"ה-1975): "התברר שתביעת מזונות המגיעים ע"פ פס"ד, בעד תקופה שלאחר מתן הצו לקבלת נכסים, מסבכת את הליכי פשיטת הרגל, שהרי סכום המזונות שבעתיד, עשוי להשתנות מדי פעם. לכן מוצע להוציא גם תביעות אלו מהחובות הניתנים להיפרע. ההצעה מאמצת בזה את דעת המיעוט של השופט מ. לנדוי בע"א 152/51, רפפורט נ' רפפורט, ...את המזונות שלא יהיו בני פרעון בפשיטת הרגל רשאי הזכאי להיפרע מהכנסותיו השוטפות של החייב. בנוסף על כך עומדת לו זכות להיפרע מן המוסד לביטוח לאומי..., או לקבל למחייתו גם מנכסי פושט הרגל לפי סעיף 55(א) המוצע" (שם עמ' 281). ברוח ההצעה נוסף לפקודה משנת 1936סעיף 55(א) (תיקון תשל"ו), שהוא סעיף 128(א) בנוסח החדש: (א) "לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל ע"פ פס"ד מזונות שזמן פרעונם חל לאחר מתן צו הכינוס, רשאי ביהמש להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון." (ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום ע"פ פסה"ד". לסיכום: סעיף 72לפקודה (סעיף 301) (2) הקודם) מוציא מכלל חובות בני תביעה "דרישת מזונות המגיעים ע"פ פסק-דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס". חובות אלה נשלטים ע"י הס' 128לפקודה ואינם ברי גבייה בהליכי הוצאה לפועל, כל עוד עומדת הכרזת פשיטת הרגל. ביהמ"ש רשאי לפסוק למזונות סכומים לפי שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה, הן מנכסי החייב והן מתוך הכנסותיו השוטפות. בפנינו אחת הדוגמאות הנדירות להתערבות ביהמ"ש בפסק-דין שלא בוטל. התיקון משנת תשל"ו מאפשר לאזן בין ענינו של החייב בפשיטת רגל ועניינם של בני משפחתו, מחד עומד בפנינו בעל דין נעדר שליטה בנכסיו (סעיף 42 סייפא לפקודה; ש' לוין, פשיטת הרגל, עמ' 143; מ' מאוטנר, "מעשה פשיטת רגל האמנם סוף מעשה במחשבה תחילה" בתוך: ספר לובנברג (עמ' 108, 110), הצפוי למאסר חסר תכלית (סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל), מאידך, בני משפחתו התובעים מזונות עפ"י פסק-דין שניתן לפני מתן צו הכינוס על-פי נסיבות שהשתנו בינתיים מהותית. לביהמ"ש ניתנה הסמכות לקצוב מזונות בנסיבות החדשות במקום הסכומים שנקבעו בפסק-הדי, (סעיף 128(ב) לפקודה). סבורה אנוכי, כי יש לברך על עמדתו המקורית של המחוקק, השונה מהמצב באנגליה. טול את המקרה שבפנינו: הכונס הפריש לחייב ומשפחתו החדשה סכום הכרחי ואילו כל רכושו ומותר הכנסותיו מועברים לקופת הכינוס המיועדת לנושים. לא נותר לחייב מקור למזונות ילדיו ע"פ פסה"ד שניתן זמן רב לפני צו הכינוס. כיצד יתמודד עם מצב זה? בנסיבות אלה יעוכבו ההליכים לבצוע פסק-דין למזונות והזכאים יעתרו, על-פי הס' 128, להקצבתם מתוך נכסי פושט-הרגל. הסכום שיפסוק בית-המשפט יגבה, במידת הצורך, בהליכי הוצאה לפועל, אך לא יהא בכך עוד משום גרימת עוול לחייב, שכן חזקה על בית-המשפט שלא יקצוב סכומים מעבר ליכולתו המוגבלת. הוצאה אחרת תסכל את מטרת סעיף 128 לפקודה. הדרך הנוספת העומדת למבקשים הינה גביית פסק-הדין מהביטוח הלאומי, על-פי ס' 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972. ברצוני להפנות לדברי המבוא להצעת חוק זה: "החוק המוצע בא להבטיח אמצעי מחיה לאשה ולילדים שזכו בפסק דין למזונות ולשחרר אותם מהליכי הוצאה לפועל". בע"א 357/79 המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, תל-אביב ואח' עמד כב' השופט ברק על שתי המערכות שנועדו בשיטתנו לגביית מזונות מפושט רגל ויחסי הגומלין ביניהן: "רואים אנו, איפוא, כי הדין בישראל מכיר בשתי מערכות הבאות לסייע לזוכה אשר פסק-דין למזונות ניתן לזכותו ולחובת חייב פושט רגל: האחת, מערכת דיני פשיטת הרגל...; והשניה מערכת תשלומי הביטוח הלאומי על פי חוק הבטחת תשלום". שתי המערכות הללו עומדות לרשות המבקשים ובידיהם נתונה בחירה האם לעשות שימוש בס' 128 לפקודת פשיטת הרגל, או בס' 2 לחוק המזונות. בין כה וכה, אין מקום להרשות להם להמשיך בגביית פסק-הדין בהוצאה לפועל, כאילו לא הוכרז מעולם החייב פושט רגל וכאילו הוא חופשי לעשות בנכסיו כרצונו. התוצאה הינה שעיכוב ההליכים יחול על פסק-הדין למזונות. המבקשים יטענו עתה, אם טוב הדבר בעיניהם, להקציב להם סכומים מכח סעיף 28, לפקודה. אין צו להוצאות. קטיניםמזונות ילדיםפשיטת רגלמזונות