את הסתבכותו הכלכלית מסביר החייב בכך שעבד כקבלן משנה עבור עסק בשם "מזגני סנטר". "מזגני סנטר" חדלו מפעילות והותירו את החייב בחסרון כיס וללא תעסוקה. גם לאחר ש"מזגני סנטר" חדלה מפעילות פעל החייב והקים חברה בשם "אצק 1994 בע"מ" אשר נקלעה לחובות בגלל ניהול כושל. החייב גרוש ואין לו כל נכסים על שמו. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה:## 1. ביום 24.2.00 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך של 1,466,744 ₪ ל-16 נושים. ביום 7.3.00 ניתן צו כינוס על נכסי החייב. 2. על פי חוות דעת הכונס הרשמי הוגשו לכונס רק 5 תביעות חוב בסך כולל של 1,721,911 ₪, מתוכם 381,648 ₪ נתבעו בדין קדימה. 3. על פי חוות הדעת המשלימה של הכונס מתברר כי פקיד השומה הגיש כנגד החייב הוכחת חוב על סך של 1,599,823 ₪ שמתוכם נתבעו בדין קדימה סך של 381,648 ₪. תביעת החוב של פקיד השומה מבוססת על שומות בהעדר דו"חות לשנים 1999-1994 (למעט שנת 1997). 4. החייב ציין כי אינו יכול להגיש את הדו"חות הואיל ואין ידו משגת לתשלום עבור הכנת הדו"חות על ידי רואה חשבון. החייב צירף גם מכתב של רואה חשבון, מר רוזן, לפיו נדרש החייב לשלם 100 דולר + מע"מ עבור כל שעות העבודה לרבות מקדמה על סך השווה ל-2,000 דולר. 5. את הסתבכותו הכלכלית מסביר החייב בכך שעבד כקבלן משנה עבור עסק בשם "מזגני סנטר". "מזגני סנטר" חדלו מפעילות והותירו את החייב בחסרון כיס וללא תעסוקה. גם לאחר ש"מזגני סנטר" חדלה מפעילות פעל החייב והקים חברה בשם "אצק 1994 בע"מ" אשר נקלעה לחובות בגלל ניהול כושל. החייב גרוש ואין לו כל נכסים על שמו 6. הואיל ומס הכנסה הינו הנושה העיקרי והחוב בדין הקדימה הינו כה גדול עד כי ברור שכל תשלום שישולם או יגבה במסגרת הליכי פשיטת הרגל ישולם למס הכנסה, ביקש הכונס כי החייב יסדיר את הגשת הדוחות ובכך יצמצם את השומות ואת תביעת החוב.. החייב ביקש מספר ארכות לשם הסדרת החוב אך לא עשה מאום. בישיבה מיום 5.11.03 (כלומר למעלה מ-3 שנים לאחר מתן צו הכינוס) הבהיר בא כח החייב כי אין כל טעם בפניה לשלטונות המס שכן לאור חלוף הזמן לא ניתן לפתוח את השומות. מדו"ח עדכון לחוות הדעת שנשלח על ידי הכונ"ר מתברר כי מר רן שנדר, ממונה תא לפירוק, כינוס נכסים ופשיטת רגל בפקיד שומה חיפה,מסר לכונס כי לו היה החייב מגיש את הדו"חות גם באיחור רב, היה ניתן לבוא לקראתו אך החייב לא עשה מאום. 7. סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) ... (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" ( ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169). התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל. 7. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן פסק דין מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים - פסק דין מיום 4.5.03 דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן: " מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).  אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו  קיימים  הליכי  פשיטת רגל, צריך היה להמציאם   למטרה  זו,  להציל  אסיר  מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)". לאור תכלית שנייה זאת שנועדה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו. 8. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם ( ע"א 149/90 קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פד" מה (3) 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב ( ע"א 5178/92 סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1) 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית. 9. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב ( ע"א 5178/92 הנ"ל וע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו 10. ומן הכלל אל הפרט. תום לבו של החייב נבחן כאמור לא רק בשלב ההסתבכות הכלכלית אלא גם בהתנהגות לאחר מכן. החייב שבפני לא גילה כל נכונות לפעול להקטנת חובותיו. החייב הפר את חובתו להגיש דו"חות במשך שנים רבות משנת 94 ועד -99 ולא טרח להסיר את מחדליו. כאמור החייב המשיך בפעילות עסקית שנים רבות אחרי הפסקת העבודה עם "מזגני סנטר". אין לחייב כל הסבר מדוע בכל השנים הללו לא הגיש דו"חות לשלטונות המס. זאת ועוד; לחייב פתוחה היתה הדלת אין סוף פעמים, ובטרם חלפו המועדים, לפנות לפקיד השומה להגיש דו"חות או להגיע לשומות בהסכם (סעיף 152 לפקודת מס הכנסה). החייב לא השכיל להצביע על נסיון כלשהו להשיג את המשאבים הדרושים לשם הגשת הדו"חות אלא נקט שנים רבות ב"שב ואל תעשה" תוך צפיה שכל חובותיו "ימוגו" במסגרת הליכי פשיטת הרגל. זוהי אינה התנהגות בתום לב. 11. צריך לזכור שהחייב הינו יליד 1959. אין כל סיבה כי לא ימצא מקום עבודה ויתפרנס בכבוד. החייב לא הצביע על כל נסיונות למציאת הכנסה סבירה שתאפשר לו לשלם את הנדרש כדי להגיש את הדוחות. 12. צו הכרזת פשיטת הרגל לחייב כזה הינו למעשה מתן פרס למי שברגל גסה מפר את חובותיו על פי דין, יושב ואינו עושה מאום ומבקש כי בפועל נושיו ישלמו את פרי מחדליו.לחייב כזה אין לתת הגנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל ואין ליתן צו הכרזה. בעניינו. 11. לאור כל האמור, הנני דוחה את הבקשה ומורה על ביטול צו הכינוס. צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן כנגד החייב עם צו הכינוס מתבטל. הכונס יגיש בקשה מסודרת לגבי הכספים המופקדים בידו. פשיטת רגל