קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה: 1. בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, לאחר שפורסם ברבים ונתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. הבקשה עוסקת במיץ עגבניות שמיוצר או משווק ע"י המשיבות, מוכתר על ידן "100% מיץ עגבניות", ולטענת המבקש מכיל בנוסף למיץ עגבניות גם מלח. המבקש טוען כי לפי הסימון על אריזת מיץ העגבניות, כמות הנתרן ל- 100 מ"ל היא 220 מ"ג, בעוד שכמות הנתרן ב- 100 מ"ל עגבניה סחוטה היא 9 מ"ג בלבד. המבקש טוען כי בסימון הנ"ל פעלו המבקשות בניגוד לסעיף 108.2.2 בתקן ישראלי 357 (מיץ עגבניות), אשר מחייב להוסיף לכינוי המוצר את המלים "בתוספת מלח", ובכך הפרו חובה חקוקה. כן נטען כי המשיבות הטעו את קהל הצרכנים לסבור כי המדובר במיץ שמכיל רק פרי, ללא תוספות. המבקש הוסיף וטען לגבי העילה האישית ולכך שהבקשה עומדת בתנאי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006, להכרה בה כתובענה ייצוגית. 2. עוד טרם שהוגשו כתב הגנה או תשובה לבקשה הגיעו הצדדים לפשרה, שאלו פרטיה: א. חברי הקבוצה הם כל מי שרכש מיץ עגבניות שיוצר או שווק על ידי המשיבות במהלך 7 שנים שלפני הגשת התובענה הייצוגית (4.2.2010) ועד יום הגשת הבקשה, 15.4.2010. ב. המשיבות טוענות כי אין למבקש עילת תביעה, ואף אם היתה כזו - אין היא ראויה להידון כתובענה ייצוגית. עוד טוענות המשיבות כי במשך כל השנים שווקו את מיץ העגבניות תוך ציון מפורש של נתרן במיץ, 220 מ"ג ל-100 מ"ל. כלומר, לטענתן לא היתה הטעיה, אף לא נגרם נזק. ג. מעתה ואילך תסמנה המשיבות על אריזת מיץ העגבניות גם "בתוספת מלח" באותיות שגדלן 2/3 מגודל האותיות של שם המוצר, ולא תכלולנה באריזה את הביטוי "100% מיץ". ד. תוך 30 יום מיום אישור הסדר הפשרה תוגש הודעת המשיבות אליה תצורפנה תמונות מן האריזה החדשה של המוצר. 3. הצדדים המליצו לקבוע 19,000 ₪ גמול לתובע ו- 70,000 ₪ בצרוף מע"מ שכ"ט לבאי כוחו. 4. הצדדים בקשו שלא למנות בודק משום שאין מתעוררת שאלה שבמומחיות, אלא שאלות משפטיות בלבד; משום שההסדר צופה פני עתיד; ומשום שהנזק הנטען הוא נזק בלתי ממוני, ולכן הערכת הפיצוי נשענת על מומחיות משפטית. 5. עמדת היועץ המשפטי לממשלה: לדעת היועץ המשפטי לממשלה, אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו זו, משום שאינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו מפצה את חברי הקבוצה, ואינו משרת את תכלית התובענה הייצוגית. הטרוניה היא על כך שלאור התביעה הפרו המשיבות את חובת הסימון לפי סעיף 108.2 בת"י 357 ולפי סעיף 8.2 בת"י 1145 וגרמו בכך להטעיית הצבור, ואם כך - צריך ההסדר לפצות את הקבוצה או את הצבור, ולא את התובע המייצג בלבד, ולמנוע הגשת תביעות של חברי הקבוצה באמצעות הסדר הפשרה. עוד הוסיף ב"כ היוה"מ כי נסוח סעיף סיום התביעות רחב מדי ועלול לכלול גם מקרים שבהם נגרם למי מחברי הקבוצה נזק גוף כתוצאה מצריכת המוצר. לדעת נציג היוה"מ יש למנות בודק, משום שזהו הסדר החובה שבחוק, ורק במקרים מיוחדים יש לוותר על שלב חיוני זה באישור הסדר הפשרה. בהתחשב בהעדר פיצוי לקבוצה ולצבור מתנגד היוה"מ לגמול למבקש ולשכ"ט ב"כ המוצעים בהסדר הפשרה. 6. לאחר שעיינתי בעמדת היוה"מ, אף שמעתי דברי נציגו, החלטתי לדחות עמדה זו. הטעם לכך הוא שהתנגדות היוה"מ נסמכת אך ורק על הבקשה, ועל בחינת המצב העובדתי והמשפטי כפי שתואר בה. הצדדים הגיעו להסדר פשרה לפני שהמשיבות הגישו כתב תשובה או כתב הגנה. לפיכך יש להקשיב לטעוניהן כפי שהם עולים מהסדר הפשרה עצמו, וגם מתגובתן להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה. המשיבות טענו נגד העילה האישית של המבקש; ונגד טענת ההטעיה נטען כי צוין במפורש בין הרכיבים "מלח" ואף שיעורו המדויק של הנתרן נרשם בסימון התזונתי. עוד יש להוסיף לאמור את הצורך להוכיח את הקשר הסבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק, כפי שנקבע בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (לא פורסם , 6.5.2009). כל אלו שקולים בני משקל הם, שיש לקחתם בחשבון בעת אישור הסכם הפשרה. שהרי לא הצדדים עצמם, לא היועץ המשפטי לממשלה, ואף לא בית המשפט אינם מסתמכים על דברי אחד הצדדים לתביעה וגוזרים ממנו בלבד את המצב העובדתי והמשפטי. בהתחשב בכך שאכן פרטי הנתרן מופיעים על גבי האריזה, ההפרה הנטענת אינה מן החמורות, וניתן להסתפק בכך שהמצב העובדתי ישתנה מכאן ואילך, לתועלת הצבור כולו, שלא ברור כלל שנפגע מהצגת הדברים הקודמת. 7. לאחר שמיעת עמדת נציג היועץ המשפטי לממשלה בקשו הצדדים להוסיף תוספת לסעיף 12 להסדר בזו הלשון: "אין באישורו של הסדר פשרה זה כדי להוות מעשה בית דין בתביעה אישית בגין נזקי גוף בפועל, ואין באישורו של הסדר פשרה זה כדי לגרוע מכל טענה ו/או זכות של המשיבות בכל הקשור לתביעה אישית בגין נזקי גוף". התוספת מאושרת, כמבוקש. 8. מינוי בודק: אני סבורה כי בנסיבות העניין אין למנות בודק. הסדר הפשרה שלפנינו איננו הסדר כספי המבוסס על חישובים או כימות. המדובר בהסדר הכורך טעונים עובדתיים גלויים לעין הקורא וטעונים משפטיים, ואין הוא דורש מומחיות מלבד זו של בית המשפט. ראה למקרים דומים: ת"צ (מחוזי מרכז) 1925-08-09 רוזנברג נ' אי.פי.אי (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 5.7.2010); בש"א (מחוזי ת"א) 3423/07 סלומון נ' מחלבות גד בע"מ (לא פורסם , 3.9.2009). המטרה העקרית של התובענה הייצוגית הושגה בעצם הכיתוב המפורש על גבי המוצר כי הוא כולל גם מלח, וגם משום כך אין להוסיף ולמנות בודק, ולהכביר הוצאות. 9. לפי הסכמת הצדדים המקובלת עלי, הוגדרה הקבוצה כך: כל צרכן שרכש מיץ עגבניות המיוצר ו/או משווק על ידי המשיבות, החל משבע שנים לפני מועד הגשת התביעה ועד למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה. 10. עילות התביעה הן: הטעיה והפרת חובה חקוקה (ובכלל זאת הוראת סעיף 357 לת"י 1145) שגרמו לנזק מסוג פגיעה באוטונומיה של הרצון וזכות להשבה. 11. אמות המידה לאישור הסדר פשרה הותוו בסעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"), ועיקרן כי לא יאושר הסדר פשרה, אלא אם כן נמצא כי הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", ובנסיבות ענייננו "גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". כאמור לעיל, ההסדר עונה על דרישות אלו של החוק. 12. גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו: בקביעת התשלום יש להתחשב בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; במורכבות ההליך; בטרחה שבהגשת התובענה; בסיכון ובהוצאות; במידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; באופן ניהול ההליך על ידי ב"כ התובע; ובפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו (סעיפים 22, 23 בחוק תובענות ייצוגיות; ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2)247 (2001); ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (לא פורסם , 7.2.2008); אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו - 2006" הפרקליט מט 131, 162-158 (תשס"ז). השוו: בש"א (מנהליים ת"א) 30858/06 פלדמן נ' איגוד ערים (אזור דן) (ביוב) (לא פורסם , 15.4.2010)). בעניין לויט נקבע כי השיקולים הקבועים בסעיף 23 בחוק אינם ממצים, אלא מנחים ומלמדים על מגמת החוק ועל המטרות שאותן ביקש להשיג (שם, בפסקה 12). במקרה דנן, בשים לב לכך שההפרה הנטענת אינה מן החמורות ביותר ושפרטי הנתרן מופיעים כאמור על גבי האריזה - גורמים המשליכים על החשיבות הציבורית של התובענה; ובהתחשב בכך שלא התקיים דיון, והתוצאה צופה פני עתיד בלבד - החלטתי להפחית את הגמול המוסכם למבקש, ולהעמידו על 10,000 ₪ ואת שכר הטרחה להעמיד על 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. 13. לאור האמור אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין. המשיבה תפרסם הודעה בנוסח נספח ב' להסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, ותשלח העתק פסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. כתב הגנהמסמכיםתביעה ייצוגיתפשרה