צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל:

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בעכו (מר א.אוחיון), מיום 11.3.98, שניתנה בתיק הוצל"פ 08-07290-90-7, ואשר על פיה הוחלט כי המבקש בבקשה זו ערב בחוב החייב העיקרי, ועל כן יש לצרפו כחייב בתיק.

העובדות הצריכות לענין:ו

1. ביום 8.4.90 הגיש המשיב מס' 1 בקשה לביצוע שטר כנגד המשיב מס' 2 בלבד.

2. בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ, בוצע עיקול בדירת החייב, על אף טענת המבקש כי הוא - המבקש ובני ביתו מתגוררים בדירה. המבקש נאלץ לחתום כנאמן על המעוקלים.

3. ב- 4.9.90 הוגשה בקשה ע"י המשיב מס' 1 לצירוף המבקש כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ וראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשה זו.

4. נשלחה אזהרה למבקש הנ"ל, ובעקבות כך הוא פנה אל ראש ההוצל"פ ביום 27.11.90 בבקשה לביטול ההחלטה הנ"ל והשהיית ההליכים נגדו.

5. בית משפט השלום בעכו - נתן פסק ביום 2.1.96 שבו נדחתה ההתנגדות לביצוע השטר של החייב העיקרי, והוא חוייב בתשלום החוב תוך מתן הוראה להמשיך בהליכים בתיק ההוצל"פ.

6. ביום 14.5.96 הגיש המבקש בקשה אל ראש ההוצל"פ להשהיית ההליכים כנגדו וכן לביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 4.9.90. בקשה זו נדחתה ביום 15.5.96 ע"י ראש ההוצאה לפועל מר א. אוחיון.

7. ביום 22.5.96 הוגשה בפני בימ"ש זה בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו הנ"ל של ראש ההוצל"פ בעכו, מר א. אוחיון.

8. ביום 9.9.96 נשמעה בפניי הבקשה למתן רשות ערעור, במהלכה הגיעו הצדדים להסכמה, על פיה הערעור יתקבל ולמשיב מס' 1 תישמר הזכות להגיש בקשה חדשה לצירופו של החייב, ובמידה ויעשה כן, תידון הבקשה במעמד הצדדים בפני ראש ההוצל"פ בעכו.

9. ביום 25.9.96 הגיש המשיב מס' 1 בקשה חדשה בפני ראש ההוצל"פ לצירופו של המבקש כחייב בתיק ההוצל"פ הנ"ל.

10. ביום 3.3.98 נידונה הבקשה במעמד הצדדים וביום 11.3.98 ניתנה החלטה ע"י ראש ההוצל"פ בעכו, מר אוחיון, לצרף את המבקש כחייב בתיק ההוצל"פ הנ"ל, ומכאן הבקשה למתן רשות הערעור שבפני.

טענות הצדדים:נ
ב"כ המבקש טען כי המשיב מס' 1 לא הוכיח כי נסיבות חתימת המבקש על גבי דו"ח העיקול יש בהן כדי לחייב את המבקש בחוב של המשיב מס' 2.

ב"כ המבקש טען כי טעה ראש ההוצל"פ כשהעביר את נטל ההוכחה לפתחו של המבקש,
שכן טענתו של המבקש היתה כי הופעל עליו לחץ ולא הבין על מה הוא חתם, ואילו המשיב מס' 1 לא הביא כל עדות בכדי לסתור טענה זו של המבקש.

ב"כ המבקש טען, כי טעה ראש ההוצל"פ כשקבע כי המבקש לא עשה דבר בכדי להסיר את הלחץ שנכפה עליו במעמד חתימתו על דו"ח העיקול, שכן נודע למבקש כי הוא צורף כחייב בתיק רק לאחר העיקול אשר בוצע בביתו ביום 21.11.96, ולא ידע על מה הוא חתם.

ב"כ המבקש טען כי שגה ראש ההוצל"פ כשהחליט על צירופו של המבקש כחייב בתיק עפ"י ס' 83 לחוק ההוצל"פ משום שסעיף זה מתייחס לכתב ערבות בר תוקף אשר נחתם כדת וכדין, ומכיוון שפסק הדין בתיק זה ניתן רק בשנת 1996, מכאן בעת שחתם המבקש על דו"ח העיקול לא היה החיוב בר תוקף.
ב"כ המבקש טען כי אין בתשלום סכום 1,500 ש"ח ע"י המבקש בכדי להעיד על השלמתו עם צירופו כחייב בתיק, שהרי מייד לאחר מכן פנה בבקשה אל ראש ההוצל"פ כאמור.

ב"כ המבקש טען, כי המוציא לפועל כלל אינו מוסמך להגיע להסכם ערבות עם המבקש,שכן המבקש לא הסכים לכך, ואף חמור מכך, המוציא לפועל אינו שלוח של הזוכה.
ועל כן, מבקש ב"כ המבקש להעתר לבקשה וליתן רשות ערעור וכן לדון בבקשה כבערעור לגופו ולבטל החלטת ראש ההוצל"פ מיום 11.3.96, וכן לחייב את המשיב מס' 1 בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מנגד, ב"כ המשיב ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד מהטיעונים הבאים:ב

ב"כ המשיב טען, כי דין דו"ח העיקול הינו כדין תעודת עובד ציבור לענין דיני הראיות וחזקה היא שכל תוכנו של הדו"ח הוא אמת, והמבקש לסתור חזקה זו עליו נטל הראיה.

ב"כ המשיב טען, כי, תשלום הסך של 1,500 ש"ח ע"י המבקש כעבור כ- 4 חודשים לאחר חתימתו כערב והפעם בתור חייב ובעקבות מסירת האזהרה לידיו, אומרת דרשני.

ב"כ המשיב טען כי, המבקש חתם כערב בדו"ח העיקול עוד ביום 18.7.90 כאשר החיוב של החייב העיקרי היה חיוב בר תוקף, שכן עד אז החייב העיקרי לא הגיש כל התנגדות.

ב"כ המשיב טען כי, בחתימתו של המבקש כערב בדו"ח העיקול, הוא גרם לכך לדחיית הטלת העיקול ותפיסת הרכוש, ובכך הוא סיכל את גביית החוב בתיק.

דיון

החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה, ובהחלטת ראש ההוצל"פ, ובסיכומי טענות שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דיון ערעור זה להידחות.

טענתו המרכזית של ב"כ המבקש כי המבקש לא ידע על מה הוא חתם, וכי הוא חתם על דו"ח העיקול מתוך אילוץ, וכי נטל ההוכחה כי נסיבות חתימת המבקש על גבי דו"ח העיקול יש בהן בכדי לחייב את המבקש בחוב המשיב מס' 2, מוטל על המשיב מס' 1.

אין בידי לקבל טענה זו. הלכה פסוקה היא שדו"ח עיקול הינו תעודה ציבורית העומדת בחזקתה כל עוד היא לא נסתרת.

יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"פ 75 / 416, מ"י נ' שמשון נוריאני פ"ד ל (1) בעמ' 681:ו

"...לפי סעיף 34(4) עומדת כל "תעודה ציבורית" בחזקתה שנערכה בידי האדם ובנסיבות הנחזות על פניה. לפי סעיף 32 ניתן להוכיח כל תעודה ציבורית ע"י הגשת מקורה...ולפי סעיף 29 הרי 'תעודה ציבורית' - כל רשומה של מעשה ביצוע של כל גוף רשמי במשמע. נמצא שדו"ח על הטלת עיקול, הנחזה כנושא חתימתו של המוציא לפועל, והמצוי בין הרשומות הרשמיות שבתיק ההוצאה לפועל, אמנם 'מוכיח את עצמו' והוא עומד בחזקתו כל עוד לא הוכח שמעשה זיוף הוא".

בנוסף לכך, השופט יעקב קדמי בספרו "על הראיות", מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"א1991- אומר בהסתמך על פסקי דין כי:נ

"מסך כל החזקות הקבועות בס' 34 לפקודה לפיהן תעודה ציבורית מוכיחה את עצמה ועומדת בחזקתה, כל עוד לא הובאה ראיה לסתור".

אין ספק כי דו"ח העיקול הינו תעודה ציבורית, ועל כן המבקש אינו מכחיש שחתם על דו"ח העיקול, ואפילו אם הוא חתם תחת לחץ ואילוץ כפי שבא כחו טען, ומכאן, כל עוד לא הובאה ראיה מצידו של המבקש לסתור,אזי, דו"ח העיקול עומד בחזקתו.

נכון כי על המבקש מתחילת הדיון ועד לסופו מוטל נטל השכנוע, על המבקש בפני מוטל נטל השכנוע להוכחת הצדק סביר להתנהגותו.

בע"א 72 / 357 שנסי נגד בצל ציוני, פ"ד כ"ז (1) 741, 744 נקבע כי:ב

"חובת שכנוע זו נובעת מן העקרון היסודי בדיני הראיות לפיו בעל דיון במשפט האזרחי, הטוען טענה חשובה לעמדתו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו".

השופט דוד בר-אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית בעמ' 362 אומר:ו

"על המבקש להביא ראיות המהוות בסיס לכאורה לחיובו של הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק. לאחר שהובאו הראיות הללו, עובר על שכמו של הצד השלישי הנטל להביא ראיות לעניין קיומו של הצדק הסביר שמנע את העברת הנכס המעוקל אל המוציא לפועל".

לכן נחה דעתי, כי אמנם נטל השכנוע מוטל על הזוכה להוכיח את קיום החתימה ואת הערבות, אך מכיוון שהמבקש לא מכחיש ואף מודה כי חתם על דו"ח העיקול ככתבו וכלשונו, אזי נטל השכנוע בשלב הזה עובר אליו, ועליו לשכנע את ביהמ"ש כי אין בדו"ח העיקול כדי לחייבו בחוב הפסוק.
המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו, יתרה מזאת, אם הוא חשב כי הוא נפגע מפעולות העיקול, אזי רשאי היה עפ"י החוק לפנות לראש ההוצל"פ ולבקש תיקון הטעות, אם היתה טעות כזאת. אך גם המבקש וגם החברה שנהלה את עסקה בביתו כפי שהוא טען, לא פנו לאחר ביצוע העיקול לראש ההוצל"פ, כדי לבקש ביטול העיקול שבוצע, דבר זה מוביל למסקנה כי המבקש השלים עם העובדה כי חתימתו על דו"ח העיקול היתה חתימת ערב לחוב בתיק.

צדק ראש ההוצל"פ כשקבע כי למבקש היה אינטרס שהעיקול לא יבוצע, שכן מדובר ברכוש שערכו לא פחות מ- 250,000 ש"ח, ובכך הוא מנע תפיסת רכוש בעל ערך גבוה, מה שהביא לסיכול גביית החוב בתיק.

לגבי תשלום סך של 1,500 ש"ח ע"י המבקש כעבור כ- 4 חודשים לאחר חתימתו כערב על פי עיקול שבוצע בביתו, פעולה זו מובילה אף היא למסקנה כי המבקש אכן הבין והשלים עם העובדה שהוא חייב בתיק.

ב"כ המבקש טען עוד, כי הופעל על המבקש לחץ ולכן הוא חתם על דו"ח העיקול. דעתי נחה כי ראש ההוצל"פ צדק בקביעתו כי מדובר בלחץ חוקי אשר אינו מהווה עילה או תירוץ לכך שחתימתו אינה מרצונו,
ובנוסף, הוא לא נקט בשום פעולה בכדי להביא לביטול אותו לחץ, כמו פניה לבית משפט בבקשה לפסק דין

הצהרתי שיקבע שאין בחתימתו על דו"ח העיקול כדי לחייבו בתיק.

אין לקבל טענת ב"כ המבקש כי החיוב לא היה בר תוקף בעת שחתם המבקש על דו"ח העיקול, שכן חתימתו של המבקש כערב נחתמה על דו"ח העיקול עוד ביום 18.7.90 בזמן שהחיוב היה בר תוקף, ועד אז החייב העיקרי לא הגיש כל התנגדות אלא הוא הגיש אותה כעבור שלושה חודשים לאחר חתימת המבקש כערב.

אי לזאת ולאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור. אני מחייב את המערער לשלם למשיב מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון