קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת ילדים לישראלי השוהה בחו''ל: 1. זו תביעה לתשלום קצבת ילדים לתקופה מ- 1.8.1975 ועד 9/77. 2. ב- 5.8.1975 יצא התובע לארצות-הברית, יחד עם אשתו וילדיו, לאחר שקיבל חופשה ללא תשלום ממקום עבודתו במשרד העבודה. 3. בתקופה מ- 1/76 ועד 9/77 הועסק התובע על-ידי משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב על-פי על-פי חוזה עבודה שנכרת שם. משכר עבודתו ששולם בארה"ב ניכו דמי ביטוח לאומי. 4. עם שובו של התובע ארצה פנה ביום 2.11.1977 למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום קצבת ילדים. התובע לא הגיש את התביעה בתקופת שהותו בארה"ב, מאחר ונאמר לו על-ידי מעבידתו כי את הקצבה יקבל רק עם שובו ארצה. 5. המוסד לביטוח לאומי אישר לתובע תשלום קצבת ילדים לתקופה מ- 4/76ועד 9/77 ושילם לתובע סכום של 238, 5 ל"י. התובע לא השלים עם החלטה זו ופנה שנית לנתבע בדרישה לתשלום הקצבה החל מ-8/75. לאחר קבלת הדרישה הנוספת ולאחר עיון מחדש בתביעת התובע חזר בו הנתבע מהסכמתו לשלם לתובע קצבת ילדים ובהסתמך על סעיף 104(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, טען כי התובע אינו זכאי לקצבת ילדים בתקופת שהות ילדיו בחו"ל וכן הודיע לתובע, כי ינכה את הסכום ששולם מקצבת הילדים השוטפת. 6. בכתב הגנתו סמך הנתבע על טיעוני גב' ברקאי, מנהלת אגף אימהות וילדים, במכתב ששלחה לתובע בתאריך 19.4.1978 ואף הוסיף, כי קצבת הילדים בגין 6 החודשים הראשונים בהם שהה התובע בחו"ל אינה מגעת לתובע עקב שיהוי בהגשת התביעה לנתבע (סעיף 128 לחוק). 7. לדיון עומדות, איפוא, שתי שאלות. הראשונים, האם צדק הנתבע בדחותו את התביעה לתשלום קצבת ילדים עבור ששת החודשים הראשונים לשהותם של ילדי התובע בחו"ל, היינו מ- 8/75ועד 1/76מחמת שיהוי, והשניה, האם צדק הנתבע בדחותו את התביעה מחודש 2/76 ועד 9/77 ולא הפעיל את שיקול דעתו המוענק לו בסעיף 704(ב) לחוק. 8. מעדותו של התובע - הוא לא נחקר נגדית בנקודה זו ועדת הנתבע אף היא לא העידה בעניין מיוחד זה - עולה, כי הוא הוטעה על-ידי מנהל כוח אדם של המשלחת בארה"ב, אשר אמר לו כי את התביעה לקצבת ילדים עליו להגיש עם שובו ארצה (סעיף 6לתצהיר). עולה, איפוא, כי התביעה לא הוגשה בעיקר משום שהתובע סבר בטעותו כי עליו להגישה רק עם שובו ארצה, ועל כן אין לראותו כמי שזנח את תביעתו או כמי שרצה להשאיר את כספי הקצבה כמופקדים אצל הנתבע לשם חסכון מצטבר. בנסיבות אלה סבורים אנו, כי טעה המוסד לביטוח לאומי בדחותו את התביעה לקצבת ילדים בעד 6 החודשים הראשונים. נדגיש כי אין חולק (ראה סעיף 7א לתצהירה של גב' ברקאי) כי לו הוגשה התביעה בגין 6 החודשים הללו במועד היא היתה מאושרת לתשלום. 9. בתצהירה אומרת גב' ברקאי, כי הנתבע מפעיל את שיקול דעתו ומעניק קצבת ילדים גם בגין ילד הנמצא בחו"ל בתקופה שלמעלה משישה חודשים כאשר הוא נמצא שם לצורכי ריפוי שלו או של משפחתו או כאשר המשפחה שוהה בחו"ל עקב שליחות אחד ההורים על-ידי מעביד ישראלי וזאת בתנאי שהוא ממשיך לעבוד בחו"ל אצל מעבידו הקבוע בארץ. מבחנים אלה לזכאות אושרו על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בדב"ע לח/107- 0 (לא פורסם), לט/12-0, ו-לח/136- 0 (לא פורסם). בענייננו לא נסע התובע לחו"ל לצורכי ריפוי של ילדיו או של מי מבני ביתו וכן לא הועסק שם על-ידי מעבידו בישראל (משרד העבודה) ועל כן לאור ההלכות הנ"ל - בדין לא אישר הנתבע את תשלום קצבת הילדים מהחודש השביעי ואילך. 10. לסיכומו של דבר אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע קצבת ילדים לתקופה מ- 8/75 ועד 1/76 (כולל) ואם קצבה זו שולמה כבר וטרם החל בניכויה מהקצבה השוטפת, הרי אנו אוסרים על הנתבע לנכותה.קטיניםקצבת ילדים