שימוש במכונית של ההורים ללא רשות - תאונת דרכים

להלן פסק דין בנושא לקיחת האוטו של ההורים ללא רשות - תאונת דרכים / תאונת דרכים עם הרכב של ההורים שנלקח ללא רשות: 1. השופט מ' סלוצקי, סגן הנשיא: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (כבוד השופט כהן) שניתן בת"א 6544/88, בתאריך 15.2.94. המשיב 1 תבע בתביעה זו פיצויים בגין נזק שנגרם למכוניתו בהסתמך על פוליסת ביטוח מקיף, שהמערערת הוציאה לו. הנזק נגרם בתאריך 29.11.87, בעת שבנו, המשיב 2, נהג במכונית בלא רשותו וידיעתו של המשיב 1 ובלי שהיה בידו רישיון נהיגה בר-תוקף. הבן התנגש בעמוד חשמל, המכונית ניזוקה בצורה קשה והוכרזה כבעלת אובדן מוחלט (total loss). פסק-דין חלקי זה דן בשאלת חבותה של המערערת בתשלום פיצויים בעבור נזקי המכונית. המשיב 2נתבע כצד שלישי, בהודעה ששלחה לו המערערת לשפותה על כל סכום שתחויב לשלם למשיב 1. בית המשפט קמא קבע, מטעמים שפירט ובהרחבה, את חבותה של המערערת לפצות את המשיב 1בשל נזקי המכונית. כמו כן חייב את המשיב 2לשפות את המערערת בכל הסכומים שתחויב לשלם למשיב 1ודחה את המשך הדיון לקביעת גובה הנזק. לאחר הגשת הערעור, השלים בית המשפט קמא את הדיון וחייב את המערערת לפצות את המשיב 1 בתשלום סך 000, 20 שקלים, שנקבע בהסדר מוסכם, נכון ליום 1.12.94, בתוספת הפרשי הצמדה החל מתאריך זה ועד לתשלום בפועל. הערעור נסב על עצם החיוב בתשלום פיצויים. 2. בסעיף 1 לפרק א' בפוליסה, מוגדר "ביטוח רכב" כמקרה ביטוח: "...אבדן או נזק שיארע בתקופת הביטוח לרכב הנקוב במפרט... שיגרם כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים להלן: (1) ..... (2) ..... (3) גניבה. (4) ..... (5) ..... (6) מעשה זדון..." בית המשפט קמא הכליל את האירוע שגרם לרכב בסיכון של "גניבה". אין חולק, כי בענייננו לא נתמלאו כל יסודות עבירת הגניבה על פי סעיף 383 לחוק העונשין, אלא שלדעת בית המשפט, גם "מקום שלא נתקיימו כל יסודות עבירת הגניבה" אין לקבוע שלא "נעשתה גניבה במובן פוליסת הביטוח הנדונה". לדוגמא, נטילת רכב ללא הסכמתו וידיעתו של בעליו לנסיעה קצרה מתוך כוונה להשיבו לו, שבמהלכה של נסיעה זו התרחשה תאונת דרכים. בדוגמא זאת לא נתמלא בשעת הנטילה היסוד של הכוונה לשלול את הרכב מבעליו שלילת קבע, ולפיכך לא הוכחה עבירת הגניבה. לדעת בית המשפט קמא, הקביעה שבשל היעדר יסוד זה תישלל זכותו של הבעלים לפיצוי, היא מרחיקת לכת ומרוקנת את הפוליסה מתוכנה. לכן, יש לפרש את המונח גניבה "במובן אזרחי כללי", ובנסיבות כאמור לראות את האירוע כמקרה ביטוח במסגרת סיכון הגניבה. סימן ה' 1בחוק העונשין דן בעבירות בקשר לרכב, ומגדיר בסעיף 413ב(ב) גניבת רכב כדלקמן: "הנוטל רכב ללא רשות בעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על ידי אחר, דינו כדין גונב רכב". מהגדרה זו עולה, כי הכוונה לשלילת קבע מהבעלים היא יסוד בגניבת רכב. פרק זה מכיל גם עבירה של שימוש ברכב ללא רשות בעליו - בסעיף 413ג. 3. השאלה שבמחלוקת היא, איפוא, איזו משמעות יש לתת למונח "גניבה" שבפוליסת הביטוח. לדעתי, יש ליתן למונח "גניבה" את המשמעות שניתנה לו במשפט הפלילי. מדובר במונח מהתחום הפלילי, ויש ליתן לו משמעות זו, אלא אם הגדירו הצדדים בפוליסה מונח זה בצורה אחרת מזו הקיימת בחוק העונשין. בע"א 780/77, פורש המונח "גניבה במחתרת" שבפוליסת הביטוח במשמעות הרגילה בהתאם לחוק הפלילי, משלא הוגדר באורח שונה בפוליסת הביטוח. בספרו של colinvauxעל law of insurance (מהדורה 3, 1970) בעמ' 346, פיסקה 6.80, נאמר לעניין הסיכון המכוסה: The acts of employee covered very considerably from policy to" Embracing the out dated) "theft" which must be consrued policy. Some are restricted to(offences of larceny and embezzlement Itself provides an interpretation... '' Within the strict meaning of the criminal law, unless the policy (השווה גם ע"א 179/73, בעמ' 704-705, וראה ע"א 397/88 שנדון בבית-משפט זה, שהגיש לנו בא-כוח המערערת). 4. הנובע מהאמור הוא, כי משלא הגדירו הצדדים את המונח "גניבה" בצורה השונה מהגדרתו בחוק העונשין, יש ליתן לו את המשמעות הפלילית ולפי משמעות זו לא נתקיים מקרה הביטוח של גניבה. כמו כן מצטרף אני לדעתו של חברי הנכבד, כבוד השופט ביין, שלא נתקיימה גם החלופה של מקרה הביטוח של מעשה זדון. 5. לדעתי, יש לקבל את הערעור בכך שאנו מבטלים את פסק-דינו של בית המשפט קמא ודוחים את התביעה. הייתי מחייב את המשיבים לשלם למערערת את הוצאות המשפט בשתי הערכאות ושכ"ט עו"ד בסך 500, 3שקלים. השופט ד' ביין: לדעתי, המבחן הקובע לעניין הבנת מושג "הגניבה" בפוליסה הוא כיצד נתפס מובן מושג זה על ידי "אדם מסחרי רגיל" כמאמרו של lord denning בפרשת [1969] ,nishina trading chiyoda co. V. Fire בעמ' 462: Is not used here in the strict sense of the"theft" the word" Criminal law. It does not bring in all the eccentricities of the law . Of larceny. It means only what an ordinary commercial man"would consider to be theft (ההדגשה לא במקור) לפיכך, אמנם נקודת המוצא צריכה אולי להיות ההגדרה של גניבה בחוק העונשין, אך אין פירוש הדבר שחייבת להתקיים ההגדרה האמורה על כל דקדוקיה. עם זאת, נראה לי שמי שרוצה לסטות מההגדרה "העונשית" של גניבה, עליו לשכנע את בית המשפט כי המקרה נופל בגדר המובן המקובל בעולם המסחר. במקרה הנדון נראה, כי נטילת רכב לשימוש זמני על ידי בחור צעיר מאביו, כשאותו בחור מתגורר בבית יחד עם האב, לא תיחשב גם בעיני "האדם המסחרי הרגיל" כגניבה. לפיכך, אני מצטרף למסקנתו של חברי המכובד. השופט קמא התייחס גם לסעיף אחר בפוליסה, הקובע אחריות "למעשה זדון". לדעתו, התנהגות בנו של המשיב היתה בבחינת מעשה זדון, שכן מושג זה כולל לדעתו גם רשלנות פושעת מתוך נטילת סיכון בלתי-סביר. איני מסכים עם עמדה זו. המושג "זדון" במשפט הפלילי טומן בחובו הן כוונה והן מצב נפשי של פזיזות. (ע"פ 125/50, בעמ' 558, מול ג). אך בניגוד לדעתו של השופט קמא אין נכללת בו רשלנות פושעת. המושג "רשלנות פושעת" הוא מושג מורכב, שיש לו חשיבות לעניין הריגה במחדל, והוא נדון בפסק הדין בע"פ 1/52 ולא מכבר בפסק הדין בע"פ 1100/93, אך אין לו רלוואנטיות מחוץ לתחום עבירת ההריגה. "הזדון", שעליו מדובר בפוליסה, משמעותו איפוא מעשה מכוון או פזיז בקשר לתוצאה של הנזק. נראה לכאורה, שבנו של המשיב פעל מתוך מצב נפשי של רשלנות, אך אין כל בסיס לקביעה שהוא חזה כאפשרות קונקרטית (ולעניין המצב הנפשי של פזיזות אין די בציפייה תיאורטית גרידא) שהוא יגרום נזק למכונית. לכן, אין לדבר במקרה זה על פזיזות. ודאי ובוודאי שהוא לא גרם לנזק במכוון. מכאן, שאין זה מקרה של נזק שאירע ב"זדון". לפיכך גם חלופה זו לתחולת הפוליסה אינה מתקיימת במקרה הנדון. לפיכך, מצרף אני דעתי לדעתו של סגן הנשיא סלוצקי, כי יש לקבל את הערעור. השופטת ב' גילאור: אני מסכימה. התוצאה היא, שאנו מחליטים כאמור בפיסקה 5 לפסק-דינו של כבוד סגן הנשיא סלוצקי. רכבתאונת דרכים