שירותים מיוחדים לילד נכה - חישוב השתכרות ההורים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שירותים מיוחדים לילד נכה - גובה השתכרות ההורים: השופט אדלר: .1הילד, יליד 1977, בנו של המערער, סובל ממחלת אי-ספיקת כליות כרונית ומקבל טפול בדיאליזה. בחודש ספטמבר 1985ביקש המערער מהמשיב לקבל גמלת שירותים מיוחדים לילד נכה, מכוח תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"מ- 1980(להלן - התקנות). הבקשה נדחתה בנימוק כי השתכרות המערער ואשתו ביחד עולה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. על החלטה זו הגיש המערער עתירה לבית-הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי - כנפי ז"ל; נציגי ציבור - רפפורט ופרידמן; תב"ע מו/329-0). עתירתו נדחתה ומכאן הערעור לבית-דין זה. .2המבחן של הכנסות הורי הילד כתנאי לזכאות נקבע בתקנה 4(ג) לתקנות, וזה לשונה: "א) גמלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה: ... הכנסתם החודשית של הורי הילד הנכה אינה עולה על הסכום הקובע כפול .3 3) ... ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) (2), אם הכנסתם החודשית של הורי הילד הנכה עולה על הסכום הקובע כפול 3, אך אינה עולה על הסכום הקובע כפול 4, ישולמו מחצית הגמלאות לפי תקנות אלה. ג) בתקנה זו - "הכנסה חודשית" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודת מס הכנסה, למעט קצבת ילדים לפי פרק ה' לחוק... "הסכום הקובע" - סכום השווה לשכר הממוצע, כמשמעותו בחוק, כפי שהיה ב- 1באפריל של שנת הכספים. אם לאחר תחילתה של שנת הכספים חל פיצוי, כמשמעותו בחוק, יוגדל הסכום הקובע בשיעור הפיצוי, מיום תחילת הפיצוי". תקנה 4מפנה להוראות בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח- 1968(להלן - החוק), ואלה הן: ""השכר הממוצע" - הצירוף של שני אלה: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים, שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - "ממוצע השכר"); (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר, ועד ליום העדכון; לעניין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1בחודש שבו חל הפיצוי";" "פיצויי - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד או תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר, או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר". .3לפנינו העלה המערער טענות בשני נושאים: האחד - חישוב הכנסותיהם של הורי הנכה; והשני - קביעת "הסכום הקובע" ו"השכר הממוצע". הטענות העיקריות לא הועלו לפני בית-הדין קמא, אבל נתייחס אליהן, משום שאנו דנים בביטחון סוציאלי והמשיב, בהגינותו, לא ביקש אחרת. נתייחס תחילה לשאלת חישוב ההכנסה של הורי הנכה. .4א) הורים שהכנסתם גבוהה פי שלושה מהסכום הקובע, זכאים למחצית הגמלה, ואם הכנסתם גבוהה פי ארבעה מהסכום הקובע, הם אינם זכאים לגמלת שירותים מיוחדים בכלל. תקנה 4לתקנות מגדירה את ההכנסה שתיחשב לצורך ההשוואה בין הכנסת ההורים לבין הסכום הקובע. המשיב הגיש בבית-הדין האזורי תעודת עובד ציבור ובה חישוב ההכנסה והסכום הקובע לצורך קביעת זכאות לגמלה. לפי חישובי המשיב הכנסת הורי הנכה היתה גבוהה פי ארבעה מהסכום הקובע. לפנינו טען המערער כי נפלו טעויות בחישוב ההכנסה; . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. ו) הוסיף וטען המערער כי אין להתחשב ברכיבים של שכרו כמו טלפון, הוצאות רכב ונסיעות. טענה זאת נוגדת את שנקבע בתקנה 4בעניין "הכנסה חודשית", שכן סכומים אלה נחשבים כהכנסה לצורך פקודת מס הכנסה. מעיון בתלושי שכר שהוגשו עולה כי נוכה מס הכנסה מסכומים אלה. המחוקק ומחוקק-המשנה קבעו כמבחן את הכנסת ההורים, מבלי להבחין בין "שכר רגיל" לבין "תוספות" ו"החזר הוצאות". תשלומים כאלה מצביעים על רמת חיים מסויימת (כגון: בעלות ברכב), והמבחן של הכנסה לצורך תשלום גמלת שירותים מיוחדים מובן וסביר. מכאן, שלא טעה המשיב שעה שהתחשב ברכיבי שכר כמו טלפון, רכב ונסיעות בחישוב הכנסת הורי הנכה. הערעור נדחה בעניין זה; ז) המערער טען שאין לכלול בחישוב השכר תשלום שנתי או תקופתי כגון "ביגוד", אלא יש לחלק אותם לתשלום חודשי. המשיב הודיע בסיכומים "כי נלקח בחשבון חלק יחסי בלבד של התשלומים השנתיים לצורך חישוב הכנסה חודשית". תשובת המערער היתה כי בפועל הדבר לא נעשה. למשיב לא ניתנה הזדמנות להוכיח כי אמנם חילק את התשלומים השנתיים או התקופתיים לתשלומים חודשיים, והוא ייעשה כך בחישוב שיוגש. הצדדים גם רשאים להתייחס לנושא זה בהשלמת הסיכומים שיגישו. השכר הממוצע .5א) המערער טען כי לצורך החלטה לגבי חביעה חדשה שהוגשה למשיב, יחושב השכר הממוצע לחודש מסוים, על סמך (ובעת שידוע) השכר הממוצע של אותו חודש בפירסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי טענת המערער חישוב השכר הממוצע בגין חודש 9/85ייעשה לאחר פרסום השכר הממוצע של אותו חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ב) אין לקבל את טענת המערער, שכן החוק והתקנות קובעים דרך אחרת להכריע אם הוא זכאי לגמלה. תקנה 4(ג) לתקנות מתייחסת ל"סכום הקובע" ולא לשכר הממוצע. טענת המערער, כי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם הנכונים ומשקפים את ההכנסה הממוצעת במשק, אינה רלבנטית, שכן המחוקק וממחוקק המשנה קבעו שיטת חישוב, ועל המשיב להשתמש בשיטה זו. "הסכום הקובע" המוגדר בתקנה 4מבוסס על השכר הממוצע באחד באפריל של שנת הכספים, כפי שיעודכן כאשר יש "פיצוי", ומתחילת הפיצוי. לו רצה מחוקק-המשנה לבסס את קביעת ה"סכום הקובע" על השכר הממוצע של חודש תשלום הגמלה, כפי שפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היה אומר זאת במפורש. ועוד, לא נקבע בתקנות "סכום הקובע" מיוחד לצורך החלטה לגבי תביעה חדשה; ג) יצויין כי החוק קובע דרך לעדכן את "השכר הממוצע", וזאת בסעיף 1לחוק. כמו כן, סעיף 198א לחוק קובע כי: "על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות"; ד) המחוקק קבע דרכים שונות לחשב את "השכר הממוצע" ואת "הסכום הקובע". על כן, בחודש מסוים ה"סכום הקובע" לצורך הכרעה אם זכאי המערער לגמלה יהיה שונה מה"שכר הממוצע" שהתפרסם על-ידי המוסד, ויהיה שונה גם מה"שכר הממוצע" שהתפרסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדוגמה: בחודש ספטמבר 1985ה"שכר הממוצע" לצורך החוק היה 771ש"ח (ילקוט פרסומים 3281התשמ"ו, 17.12.1985), כאילו ה"סכום הקובע" היה 577ש"ח. .6סוף דבר - אנו דוחים חלק מטענות המערער, כולל הטענות לגבי "השכר הממוצע". אשר לטענות האחרות, שעדיין נותרו לגביהן מחלוקת, יגיש המשיב, תוך 30יום, חישוב חדש. הצדדים יגישו השלמת טענות: המשיב יחד עם החישוב, והמערער תוך 30יום מקבלת החישוב. לאחר מכן יינתן פסק-דין משלים.קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהשירותים מיוחדים