קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בחוף אסור לשימוש באופנוע ים: עניינה של התביעה בתאונה שארעה לתובע עת רכב על אופנוע ים, יחד עם בנו הקטין וקטינה נוספת ז"ל, בחוף המיועד לרחצה והשימוש בו באופנוע ים אסור (להלן: התאונה). לפני בקשות לדחיית התביעה על הסף.   לטענת התובע, התאונה נגרמה כתוצאה מפגיעת אופנוע ים אחר עליו היה רכוב הנתבע 1. עוד הוא טוען כי הנתבע 1 נמלט מהמקום מיד לאחר התאונה והנתבע 2 סייע לו לאחר המקרה.   כנגד הנתבעת 3, עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה), וכנגד הנתבעות 4 ו-5, מדינת ישראל  (להלן: המדינה), טוען התובע כי התרשלו בכך שלא אכפו את האיסור לרכב על אופנוע ים במקום בו ארעה התאונה.   לפי בקשת הנתבעת 3, צורפה חברת הביטוח אריה כצד ג' לתיק. נוכח מחלוקת בנושא הביטוחי, ולבקשת חברת הביטוח אריה, צורפה חברת הביטוח מגדל כצד ג' נוסף.   עוד הוחלט במסגרת ההליכים המקדמיים לפצל את שאלת החבות משאלת הנזק, ונקבע כי שאלת הנזק והמחלוקת הביטוחית יתבררו בשלב השני לאחר הכרעה בעניין החבות.   מעיון בתצהירי העדות הראשית שהגישו הצדדים התברר כי אין כל ראיה, גם לא ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, הקושרת את הנתבעים 1 ו-2 לתאונה; אשר לתביעה כנגד המשיבים 3-5, התברר כי אין מחלוקת עובדתית כי התובע עצמו עבר על האיסור להיכנס לחוף רחצה עם אופנוע ים.   אשר על כן, המלצתי לתובע להסכים לדחיית התביעה באותו שלב. התובע הודיע כי הוא מעוניין להמשיך בהליכים. עוד לפני כן הגישו הנתבעים 1 ו-2 בקשה לסילוק התביעה על הסף (בש"א 10136/06). העירייה והמדינה טענו כי יש לסלק את התביעה על הסף בכתבי ההגנה.   משכך, קבעתי כי אין מקום לקבוע את התיק לדיון הוכחות לפני מתן החלטה בבקשות לסילוק על הסף.   יש לציין כי התובע טוען כי בבקשה לדחייה על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעים כבר ניתנה החלטת הרשם ד' גלדשטיין במסגרת הדיון המקדמי מיום 8.5.06. הרשם גלדשטיין לא הכריע בבקשה לגופה, אלא קבע (בהחלטב בת שתי שורות) שבאותו שלב, בו לא הוגשו תצהירים לעניין החבות, אין מקום לדחייה על הסף.למעשה קבע כי בהעדר תצהירים לא ניתן יהיה לדון בבקשה לגופה.   בשלב זה, בו מונחים לפני תצהירי העדות של הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לדון בבקשה לגופה. הטענה בדבר מחיקת או דחיית התביעה על הסף נטענה על ידי כל הנתבעים מראשיתו של ההליך, בכתבי ההגנה, במסגרת הדיונים המקדמיים, בתצהירי העדות ובכל בקשה והודעה שהוגשו לבית המשפט, ולמעשה אף אחד מן הנתבעים לא ויתר על הטענה והיא לא נידונה והוכרעה לגופה, אין כל מניעה למתן החלטה בטענות המקדמיות של הצדדים בשלב זה, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית.   1. התביעה כנגד נתבעים 1 ו-2 קיימת מחלוקת עובדתית לגבי נסיבות התרחשות התאונה. גרסת התובע הינה כדלקמן (ס' 5, ס' 8 ו-9 לתצהיר התובע):   "ביום שישי, 20.6.97, בשעות אחר הצהריים, נסעתי עם חברי משה פטרבורג וילדיו, שרון ורוני, וכן ילדיי, מיטל, כפיר וסהר, לחוף תל-ברוך, שבתל אביב... במהלך השהות בחוף הים, נסעתי מספר פעמים על אופנוע הים... בשעה 18:30 לערך, סמוך לפני שעמדנו לעזוב את החוף ולחזור הביתה, ולבקשת הילדים סהר (אז בן 5) ושרון (אז בת 8), לקחתי את הילדים לסיבוב קצר אחרון על האופנוע. בקושי הספקתי להתקדם למרחק של כ- 20 מ' מקו החוף, ולפתע אופנוע ים נוסף, חבט בי בעצמה רבה מצד שמאל, כאשר האופנוע מועך את רגלי, והודף את האופנוע, כולל שרון וסהר שישבו עמי, אל תוך המים".   אין מחלוקת כי התובע הועף מאופנוע הים שלו וכתוצאה מכך נפגע. ואולם, אין בתצהיר התובע כל ראיה לכך שהנתבע 1 הוא זה שפגע בו. הנתבעים 1 ו-2 מצידם אינם מכחישים כי נכחו בחוף בעת התרחשות התאונה, אולם, לדברי התובע עצמו בזמן התרחשות התאונה נסעו על החוף אופנועי ים נוספים (ס' 10ב' לתצהיר התובע):   "אני קראתי וזעקתי לעזרה, ונוסע על אופנוע ים אחר, אשר היה במקום עזר לי להגיע לקו החוף, תוך שמתרחצים אחרים איתרו את שרון וסהר והובילו אותם חזרה לחוף".   גם מההודעות שנמסרו למשטרה (הודעת יעקב חכים והודעת דני דולב), עולה כי היו בזמן התרחשות התאונה מספר אופנועי ים בחוף.   העד מטעם התובע, פרץ מדמוני, מודה בתצהירו כי לא ראה את התרחשות התאונה (ס' 18 לתצהיר מדמוני):   "הנני מודה שלא ראיתי את התאונה עצמה, אם כי שמעתי ממקום מושבי את הזעקות לעזרה, שלאחריהם, אני, הנתבע 2 ומנשה מיהרנו להיכנס למים ולעזור".     התובע הגיש תלונה במשטרה כנגד הנתבעים 1 ו-2, והמשטרה, לאחר ניהול חקירה, החליטה לסגור את התיק מהסיבה של "עבריין לא נודע". אמנם מידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי נמוכה יותר, אך גם ברמה זו לא עמד התובע.   מעיון בתיק החקירה עולה כי אין כל ראיה לגבי מי שפגע בתובע. בהודעת דליה שיין, רעיית התובע, נכתב כך (נספח ג' לתצהיר התובע):   "בתאריך הנ"ל אירעה תאונה בין שני אופנועי ים אופנוע אחד שזהותו אינה ידועה פגע באופנוע הים של בעלה של המודיעה".   בהודעתו של יעקב חכים, נכתב כך:   "היה יום שישי ומידי יום שישי בקיץ אני יוצא עם חברים לחוף... בשלב מסוים הבחנתי באופנוע ים שנוסע מכיוון החוף בין קהל של מתרחצים וילדים בצורה חמוררה מאוד ואז שמעתי בום וצעקות... לא ראיתי בדיוק את הפגיעה אבל שמעתי את הבום... בכל שלב של הטיפול בפצועים לא הבחנתי ברוכב על האופנוע הפוגע ובאופנוע עצמו".   בהודעתו של דני דולב נאמר: "היום יצאתי לים לשחק מטקות עם חברה בחוף תל ברוך, בשעה 18:00 בערך, הסתכלתי לכיוון הים ותוך כדי המשחק ראיתי שני כלי שיט כשאחד חותך את השני ומתנגש בו.. האופנוע ים שבו נפגעו אנשים הוצא ע"י חבר שלי כשאני מוציא אופנוע אחר שאני לא יודע אם הוא זה שהיה מעורב בתאונה.... אני לא זוכר מה היה הצבע שלו.... האופנוע שהתנגש היה במרחק של כ- 60 מטר מהחוף ולא יכולתי לראות אותו בכלל. האיש הזה והאופנוע ים שלו היו מאד קרובים... יכול להיות שהוא בא רק לעזור".   התובע ביקש להגיש לעניין זה דו"ח חוקר פרטי. גם בדו"ח זה אין כל ראיה הקושרת את הנתבעים 1 ו-2 לתאונה. מרישום החוקר אודות פגישתו עם יעקב חכים, עולה כי מר חכים חזר ואמר, כפי שהעיד במשטרה, כי לא ראה את התאונה (סעיף 4 לדו"ח החוקר הפרטי:   "מר חכים לא ראה את התאונה עצמה, אלא רק שמע את קול ההתנגשות בין האופנועים, בזמן שישב על החוף עם חבריו... בהמשך ציין כי בזמן שהגיע למקום התאונה הוא הבחין רק באופנוע הפגוע, ואל ראה כלל את האופנוע הפוגע. ציטוט: "משום מה אף אחד לא ראה את המכה, אולי כולם היו בהלם".   בדו"ח החוקר הפרטי מצויה גם עדותו של פרץ מדומני, אשר העיד כפי שהעיד בתצהירו, כי לא ראה את התרחשות התאונה, וכי הוא והנתבע 2 ניגשו להגיש עזרה לאחר ששמעו צעקות:   "לפתע שמענו צעקות מכיוון הים. מתוך סקרנות מה קרה רצתי יחד עם מנשה לוי ואביגדור עוקשי.. נכנסנו לים... עד כמה שזכור לי אביגדור לקח את הילדה על הידיים..."   בהעדר ולו ראיה אחת לכאורה, בתצהירי התובע ובראיות שהוגשו מטעמו, לכך שהנתבע 1 פגע בו, כאשר התובע עצמו טוען כי לא ראה שהנתבע פגע בו אלא מצא עצמו במים, יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה, שכן אף אם תצהירי התובע יוכחו, אין בידו להוכיח את טענותיו כנגד הנתבעים 1 ו-2, גם לא במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי.   2. התביעה כנגד נתבעות 3-5 התובע הפר את החוק בצורה בוטה. הוא נכנס עם אופנוע ים לחוף רחצה וסיכן את חיי המתרחצים. כתוצאה ישירה מכך נגרם לו נזק, והוא טוען כי העירייה והמדינה חייבות לפצותו בגין נזקו כי לא מנעו ממנו (ומאחרים) להפר את החוק. זוהי, בתמצית, תביעת התובע כנגד נתבעות 3-5.   כאמור, אין מחלוקת כי במועד התאונה הפרו מספר אנשים את החוק ועשו שימוש באופנוע הים שבבעלותם בחוף המיועד לרחצה. אין גם מחלוקת כי התובע היה אחד מהם, ותוך שהוא מפר את החוק הוא נפגע. בתביעתו נגד העירייה והמדינה הוא טוען כי אחריותן לנזקו נובעת מכך שלא עשו או לא עשו די כדי לאכוף את החוק ולמנוע ממנו ומאחרים לעשות שימוש באופנועי ים בחוף המיועד לרחצה.   גם בהנחה שהעיריה או המדינה המדינה התרשלו באכיפת החוק  לתובע, שהפר בעצמו את החוק, לא יכולה לצמוח כל זכות תביעה בגין נזק שנגרם כתוצאה ישירה מהפרת החוק. התובע אינו יכול לטעון כי הנתבעות היו צריכות לעשות יותר כדי למנוע את הפרת החוק, וזאת ביחס לעצמו, שהוא הנושא באחריות המלאה והבלעדית למעשיו.   יש להדגיש כי התובע, לפי דבריו הוא בתצהירו נכנס לים בחוף רחצה עם אופנוע ים. בכך סיכן קודם כל את המתרחצים בחוף. כפי שהעיד עד הראיה יעקב חכים: "בשלב מסוים הבחנתי באופנוע ים שנוסע מכיוון החוף בין קהל של מתרחצים וילדים בצורה חמוררה מאוד ואז שמעתי בום וצעקות." העד מתייחס לתובע, שכן לדבריו לא ראה כלל אופנוע אחר פוגע באופנוע של התובע.   כלומר התובע בעצמו נסע בין קהל של מתרחצים וילדים אחרים, אותם הוא סיכן, עליו מוטלת חובה ישירה שלא לסכן מתרחצים בחוף רחצה. התובע מפר את החוק וחובתו זו ברגל גסה, ועוד מהין לטעון כנגד בעירייה והמדינה.   ואף מעבר לכך, על פי האמור בתצהיר התובע היה בים עם חברו וחמישה ילדים. כאשר התרחשה התאונה היו על האופנוע עמו שני ילדים, בני 5 ו-8. ילדים קטנים שהתובע חב חובת זהירות מוגברת כלפיהם, ילדים בגיל הרך. ילדים אלו סיכן התובע סיכון ממשי בעצם העובדה שלקח אותם על האופנוע לעומק הים, כאשר אין לו כל אפשרות להבטיח למשל כי לא יפלו ויחליקו, גם לולא התרחשה התאונה. אדם שכך נהג מעלה טענות כנגד הרשויות?! מוטב היה לתביעה זו לולא הוגשה. התובע בעזות פנים טוען כי על המדינה לשמור עליו ועל ילדיו מפני מעשיו שלו.   בנוסף, ולמעלה מן הצורך אציין כי על פני הדברים אין מדובר גם ברשלנות של העירייה או המדינה. אין חובה ואין אפשרות מעשית להעמיד פקחים ושוטרים באופן המבטיח באופן מוחלט שהחוק לא יופר. החוף היה משולט, ולא הייתה מחלוקת כי היה ברור שאסור להכנס עם אופועי ים למים באותו מקום. לתובע שנפגע אין להלין אלא על עצמו.   אשר על כן, גם דינה של התביעה כנגד נתבעות 3-5 להידחות על הסף.     3. סיכום   לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.   התובע ישלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל אחד.   התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.   התובע ישלם לנתבעות 4 ו-5  הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.   כיוון שלא התקיים דיון לגופו איני עושה צו להוצאות כלפי הצדדים השלישיים.   כל הסכומים הנ"ל ישאו  הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.      אופנוע ים