תאונת דרכים 19% נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים 19% נכות:

.1התובעת ילידת 1929, נפגעה בתאונת דרכים ביום 29.2.95, עת נסעה ברכב בו נהג נתבע 1(להלן:ו התאונה).
.2עפ"י בקשת ב"כ התובעת, מונו ארבעה מומחים רפואיים לבדיקת התובעת,
מומחה כירורגיית פה ולסת, מומחה אורטופדי, מומחה נוירולוגי ומומחה בתחום העיניים. עפ"י בקשת ב"כ הנתבעים מונה מומחה בתחום הקרדיולוגיה על מנת שיחווה דעתו בקשר למצבה הבריאותי של התובעת בתחום זה, ואשר אינו קשור לתאונה.
.3ד"ר ע. ניסן רופא עיניים קבע, כי לתובעת אין נכות בעיניים עקב התאונה. המומחה קבע, כי יש לתובעת עכירות בעדשה בשתי העיניים (קטרקט) אך זאת ללא קשר לתאונה. פרופ' סהר, נוירולוג, קבע כי לתובעת לא נותרה נכות נוירולוגית עקב התאונה. המומחה קבע, כי אין לשלול סבל של כאבי ראש אף לאחר חבלת ראש קלה, עם זאת קבע כי יש לזכור שמדובר בתלונה סובייקטיבית, שהיא שכיחה אצל אנשים עם יתר לחץ דם. פרופ' רובין כירורג אורטופד, קבע כי עקב התאונה סבלה התובעת משבר פריקה בקרסול אשר טופל ניתוחית והתחבר במצב אנטומי. לפי ממצאיו קיימת הגבלה קלה בתנועתיות הקרסול ונפיחות תמידית במקום. המומחה קבע כי מצב זה מקנה לתובעת % 10נכות אורטופדית לצמיתות. הנכות נקבעה לפי סעיף 35(1) ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956(להלן:נ התקנות). ד"ר טמיר, כירורג פה ולסת קבע, כי בתאונה נחבלה התובעת באזור הפנים, נגרם לה שבר של עצם העול השמאלית, כמו כן נשברו שיניה התותבות.
המומחה קבע לתובעת % 10נכות לצמיתות בשל הפרעה בתחושה בצד השמאלי של הפנים
לפי סעיף 29(5) א iלתקנות.
פרופ' סקלרובסקי, מומחה בתחום הקרדיולוגי קבע, כי התובעת מוכרת כחולת יתר לחץ דם. יש לה פעימות חדריות מוקדמות, אך אלו לא מפריעות בתיפקוד יומיומי. אין עדות לסבל קרדיאלי עקב התאונה.
נכותה המשוקללת של התובעת, עקב התאונה, היא בשיעור % 19סך הכל.
.4אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות. המחלוקת נטושה על גובה הנזק
בלבד.
התובעת מבקשת פיצוי בגין ראשי הנזק כדלקמן:ב
כאב וסבל לפי % 19בתוספת 20ימי אישפוז.
עזרה סיעודית ועזרה במשק הבית, לעבר ולעתיד.
הפסדי שכר לעבר - לתקופה של 36חודשים.
הוצאות בגין תרופות, נסיעות, החלפת שיניים תותבות, רכישת משקפיים שנשברו
בתאונה, רכישת מגן קרסול, והוצאות המומחה.
להלן אדון בראשי הנזק השונים כסידרם.
.5כאב וסבל - הצדדים אינם חלוקים, כי יש לפסוק לתובעת פיצוי לפי %19
נכות, בניכוי אחוז אחד, בגין כל שנה מעבר לגיל .30המחלוקת היא על מספר הימים בהם היתה התובעת מאושפזת בגין התאונה. הנתבעים טוענים שמדובר ב- 15יום ואילו התובעת טוענת כי מדובר ב- 20יום. מקורה של המחלוקת באישפוז של חמישה ימים מיום 1.1.96ועד .4.1.96
התובעת טוענת, כי יש לייחס את האישפוז לתאונה לאור סיכום המחלה בו נכתב:ו
"יש לציין תאונת דרכים קשה לפני שנה ואיבוד הכרה..." ב"כ הנתבעים טוען, כי אין האשפוז קשור לתאונה, וזאת בהסתמך על חווה"ד של המומחה בתחום העיניים ד"ר ניסן שקבע בחווה"ד:נ "במכתב שחרור של בית החולים לא מדובר על פגיעה או איזה ממצא מיוחד בעיניים. במכתב שחרור מבית חולים ברזילי מתאריך 20.3.95כתוב שכושר ראייה 6בשתי עיניים, סגמנטים קדמיים תקינים פונדוס תקין. אין כל בעיה אופטלמולוגית. בבדיקה בבית חולים ברזילי בתאריך 1.1.96(כשמונה חדשים אחרי בדיקה קודמת שנערכה שם ב-20.3.95) מדובר על התחלה של עכירות בעדשה בשתי עיניים" ובסיכום "מקרה שהיתה מעורבת בתאונת דרכים. לא קיבלה מכה על העין. כל הבדיקות הקליניות לא הראו שום מימצא חולני בעיניים כתוצאה מהתאונה ומהמכה בראש. המימצא היחידי הוא עכירות בעדשה (cataract) וזה בלי שום קשר עם התאונה".
אני סבורה, כי הצדק במקרה זה עם הנתבעים. העובדה שאוזכרה תאונת הדרכים בסיכום המחלה מינואר 96, אין בה כדי לקבוע קשר סיבתי בין התאונה לבין הבעיה בעיניים, ולאור חווה"ד של ד"ר ניסן, אין קשר כזה.
על כן אני קובעת, כי ימי האישפוז בגין התאונה הם 15, וסכום הפיצוי המגיע
לתובעת בגין ראש נזק זה הוא על פי החישוב הנטען ע"י הנתבעים.
.6עזרה סיעודית ועזרה במשק הבית לעבר ולעתיד - התובעת בעדותה טענה כי
במשך 9חודשים היתה מרותקת למיטה, ואפילו לשירותים לא יכלה ללכת לבד
(ר' פר' עמ' 15ש' 15- 20ופר' עמ' 19ש' 1-2).
מחוו"ד של פרופ' רובין עולה, כי התובעת שוחררה מבי"ח לאחר התאונה, כשהיא
מסוגלת ללכת בעזרת הליכון, ואף קיבלה טיפול פיזיוטרפי לקרסול.
בחווה"ד קובע פרופ' רובין, כי לתובעת הגבלה קלה בקרסול ונפיחות תמידית
במקום.
התובעת העידה, כי כשחזרה מבי"ח טיפלה בה אחותה 7- 9שעות ביום, וזאת משך כשנתיים וחצי, אחר כך עבדה 6- 7שעות ביום, וכיום היא באה כמה פעמים בשבוע (פר' עמ' 17ש' 5-9).
התובעת העידה, כי בהתחלה שילמה לאחותה 500, 1- 600, 1ש"ח לחדש, לאחר מכן כשירד מספר השעות שילמה 100, 1ש"ח לחדש, וכעת היא משלמת לה 800ש"ח לחדש (ר' עמ' 18ש' 25-29).
בחקירתה הנגדית העידה התובעת "מה שאני עושה בבית אני קוראת, רואה טלביזיה... עכשיו לפעמים אני עושה לי קצת אוכל משהו אחר אני לא יכולה" (פר' עמ' 19ש' 4-6). כשנשאלה התובעת "אם חוקר שלי הסריט אותך מנקה את הבית מה יש לך להגיד", השיבה "איזה בית אני יכולה לנקות וחוץ מזה אני לא משותקת מותר לי לזוז בבית. אם צריך להזיז את זה או לא עכשיו אני לא יכולה לנקות את הבית. לפני שבוע יכול להיות שניקתי את הבית. זה כבר כמעט 5שנים אני לא משותקת, מותר לי לעשות דברים בבית. אבל אני לא יכולה עכשיו בגלל הרגל והעיניים" (פר' עמ' 19ש' 7-14).
בחקירתה הנגדית אישרה התובעת, כי לא דיווחה למל"ל על כך שאחותה מועסקת על ידה (פר' עמ' 21ש' 28-29). כמו כן אישרה שלא פנתה למל"ל לבקש עזרה בבית (פר' עמ' 22ש' 20).
ב"כ הנתבעת ויתר על חקירת אחותה התובעת והסכים, כי עדות זו זהה לעדות
התובעת.
ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת צד ג'. לטענתו, לא הוכח הצורך בעזרה באמצעות מומחים רפואיים. התובעת לא המציאה אישורי אי כושר כלשהם, פגיעת התובעת לא הצדיקה חוסר תזוזה במשך תשעה חדשים. נוכחות אחותה של התובעת לצידה, היה צורך חברתי של התובעת ועל כך לא מגיע לה פיצוי.
התובעת לא הוכיחה בדרך כלשהי, את התשלומים ששילמה לאחותה לטענתה, וגם לא הוכיחה כי האחות עזבה מקום עבדוה לשם טיפול בה. לעניין עזרה בעתיד, טוען ב"כ הנתבעת, כי לתובעת הגבלה קלה בלבד. מהקלטת בה הוקלטה התובעת ע"י חוקר, ושהוגשה עולה, כי התובעת מסוגלת לנקות את ביתה, לרדת מדרגות ולהתכופף. קשיי התפקוד של התובעת אם בכלל נובעים מהבעיה בעין, שאין לה קשר לתאונה. בהתחשב בגילה של התובעת (גיל 71) ובמצבה הבריאותי שאינו קשור לתאונה (תלונות על כאבים בחזה, יתר לחץ דם, סוכרת, קשיי ראייה) תיזקק התובעת לעזרת צד ג' בעתיד ללא קשר לתאונה.
מתיקה הרפואי של התובעת, עולה כי ביום 3.4.95, לאחר הורדת הגבס מהקרסול, הומלץ לתובעת ללכת עם הליכון, לעשות אמבטיות, ולשכב עם רגל מורמת, ביום 8.5.95סבלה עדיין מנפיחות וכאבים בקרסול, דרכה על מקל, ונזקקה להמשך טיפול פזיוטרפי. ביום 7.6.95, עדיין הלכה עם aircastודרכה עם מקל ונזקקה לפיזיוטרפיה. ביום 9.8.95הומלץ להוריד ה,- aircastללכת בעזרת עזר שמשמעותו לא ברורה, ולהמשיך בפיזיוטרפיה.
כיום מצבה של התובעת הינו כמפורט בחוו"ד של פרופ' רובין.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ואת הנתונים הרפואיים העולים מתיקה הרפואי
של התובעת אני קובעת כדלקמן:ב
נחה דעתי, כי במשך תקופה של מספר חודשים, בסמוך לתאונה נזקקה התובעת לעזרת צד ג' עקב מגבלותיה.
לא שוכנעתי, כי התובעת שילמה לאחותה סכום כסף כלשהו, או כי התחייבה לשלם
סכום כזה. כמו כן לא שוכנעתי, כי אחותה ויתרה על הכנסה אחרת לטובת טיפול
בתובעת.
לא שוכנעתי, כי התובעת היתה מוגבלת לחלוטין משך תשעה חדשים. כמו כן לאור הקלטת, בה נראית התובעת הולכת ללא צליעה כלשהי, ועושה עבודות בית קלות, אינני מאמינה לתובעת, כי היא לא מסוגלת לעשות דבר היום, כטענתה, ונראה לי כי התובעת זקוקה לעזרה רק בעבודות קשות.
אין ספק גם, כי לתובעת מגבלות פיסיות נוספות שאינן קשורות לתאונה, כמו
המגבלה בעיניים, יתר לחץ דם, סוכרת ולחצים בחזה.
טענת ב"כ הנתבעת, כי אין לפצות התובעת ללא אישור רפואי כי היא נזקקה
לעזרה, אינה מקובלת עלי, ואני סבורה שבית המשפט יכול לקבוע ממצאים בענין זה, לאור מצבה הרפואי של התובעת כעולה מתיקה, ועפ"י התרשמותו. הפסיקה כבר הכירה בעבר בהצדקה, לפסוק פיצוי בעד עזרה שניתנה ע"י בן זוג או בן משפחה אחר (ר' ע"א 93/73 שושני נ. קראוס פ"ד כח (1) 227, 280), ובאותה רוח נפסק
בע"א 248/77 סגל נ. שרף סביר יב 491:ו "זה מזמן השתרשה בפסיקה ההלכה שאם
ניזוק זקוק לעזרה שניתנה לו על ידי בן זוגו או קרובו, ולא על ידי עובד שכיר, אין זו סיבה מספקת לשלול מן הניזוק את הזכות לקבל את ערך העזרה שהוא זקוק לה".
על כן בהתחשב בכל השיקולים שהובאו לעיל, אני פוסקת לתובעת סכום גלובלי
בגין עזרת צד ג', לעבר ולעתיד בסך 000, 25ש"ח.
הפסדי שכר לעבר - התובעת טענה שקודם לתאונה טיפלה בשני נכדיה והרוויחה 800ש"ח לחדש. לטענתה טיפלה בהם מ- 12.30עד 16.00"אני לא זוכרת כמה שנים טפלתי בנכדים אולי 10שנים". לאחר עדות זו ביקש ב"כ הנתבעת לציין לפרוטוקול, כי מספר השנים ננקב ע"י התובעת לאחר שבנה שישב באולם אמר הדברים בקול.
התובעת העידה כי עבדה כטבחית, וכי יצאה לפנסיה בגיל 60(דהיינו ב-1989).
לטענתה עבדה מ-5.30, והגיעה הביתה בשעה 13.00(ר' פר' עמ' 18למטה). עם זאת, העידה, כי עובר לתאונה טיפלה בנכדיה משך כ- 10שנים (כלומר משנת 1985בעת שעדיין עבדה כטבחית), וכי היו מביאים לה את הילדים ב- 12.30(ר' פר' עמ' 18למטה), דהיינו - 30דקות לפני שבכלל הגיעה הביתה.
ב"כ הנתבעת הגיש לביהמ"ש את המסמך נ/4, הצהרת התובעת למוסד לביטוח לאומי
מיום 30.11.89שם היא כותבת:נ "בתשובה למכתבכם... הנני מצהירה בזאת שאין לי
כוונה לשוב לעבודה". כשנשאלה התובעת איך זה מסתדר עם טענתה השיבה:ב "זה היה עם
הנכדים בבית... על ההכנסה בגין הנכדים לא הצהרתי לביטוח לאומי" (פר' עמ' 22
ש' 10-11).
התובעת בחרה שלא להעיד את בנה, שישב באולם לגבי הטיפול בילדיו, נכדיה, והתשלומים ששילם לתובעת. ההלכה בדבר אי הבאת עד ידועה "אי הבאתו של עד רלבנטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה נגדית" (ר' ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. סלימה פ"ד מה (4) 651,658). על כן "אי הזמנה להעיד (של עדים רלבנטיים א.ג.) יוצרת הנחה שאילו הובאו היתה עדותם סותרת את גירסת המשיבה" (ר'
ע"א 240/77 כרמל נ. פרפורי פ"ד לד (1) 301, 305).
לאור כל האמור לעיל, אין עדותה של התובעת בעניין העבודה עם נכדיה מהימנה
עלי, היא אף עומדת בניגוד להצהרתה בנ/4, ועל כן אני דוחה את תביעתה להפסד
השתכרות כמטפלת בנכדיה למשך שלש שנים מיום התאונה.
הוצאות התובעת
הוצאות נסיעה - הצדדים הסכימו כי הוצאות הנסיעה של התובעת יעמדו על 600ש"ח, וכי כל צד שומר על כל טענותיו לעניין נחיצות ההוצאה. ב"כ הנתבעת טען כי אין לפסוק לתובעת סכום זה, שכן בעדותה אמרה כי אינה זוכרת "עבור מה כל כרטיסי הנסיעה שאת מציגה לי...".
אני סבורה, כי לאור מיגבלת הניידות הברורה שהיתה לתובעת במשך מספר חדשים לאחר התאונה, יש סבירות כי נזקקה לנסיעות המוגברות. הסכום הנטען אינו מוגזם ואני מחייבת את הנתבעת בתשלומו.
משקפי ראייה מגן קרסול ותותבות - התובעת טענה כי משקפי הראיה שהרכיבה בעת התאונה נשברו. (פר' עמ' 17ש' 27).
התובעת טענה כי רכשה מגן קרסול עפ"י הוראת הרופא המטפל.
המומחה הרפואי ד"ר תמיר קבע, כי בתאונה נשברו שיניה התותבות של התובעת,
וכי תותבות חדשות, הותקנו לה כעבור שנה.
התובעת המציאה קבלה מיום 21.8.95ע"ס 200ש"ח בגין המשקפיים (ר' ת/3), קבלה מיום 6.4.95ע"ס 150ש"ח בגין מגן קרסול (ר' ת/4), וקבלה מיום 3.3.96בגין התקנת התותבות ע"ס 500, 3ש"ח (ר' ת/7).
ב"כ הנתבעת לא טען בסיכומיו טענה כלשהי בעניין המשקפיים או מגן הקרסול. אשר לתותבות, טען כי הוצאה זו מכוסה על פי הוראת חוק ביטוח בריאות, וכי על התובעת היה להמציא אישור כי הוצאה זו לא מכוסה ע"י סל הבריאות.
דין טענה זו להידחות. עפ"י הלכת ע"א 5557/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ.
אלחדד פס"ד נא (2) 724בעמ' 752"הנטל להוכיח שאת הטיפולים הרפואיים והאביזרים הרפואיים הדרושים לו יוכל הניזוק (התובע) לקבל מקופת החולים מוטל על המזיק (הנתבע)". על כן משלא הביאה הנתבעת ראייה, כי הנטל על קופ"ח לשאת בהוצאה - עליה לשאת בה.
על כן חייבת הנתבעת לשאת בהוצאות הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום
הוצאתן.
שכ"ט המומחה האורטופד פרופ' רובין - התובעת הציגה את ת/5, תשלום שנדרשה
לשלם למומחה ביהמ"ש בעת הביקור.
ב"כ הנתבעת, לא טען דבר לעניין הוצאה זו ועל כן אני פוסקת לתובעת סך של
450ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.12.96, יום הוצאת ת/.5
הוצאות בסכום גלובלי של 000, 3ש"ח - הוצאות כאלה לא הוכחו, התרופות של
התובעת, אשר לא הוכח כלל שהיא נזקקת לכאלה עקב התאונה, מכוסות עפ"י חוק ביטוח
בריאות, על כן לא מצאתי מקום לפסוק סכום הוצאות כזה.
.7ניכויים
הנתבעת טענה כי יש לנכות מסכום הפיצוי, את הסכום ששולם ע"י הנתבעת למומחה הנוירולוגי שקבע, כי לתובעת לא נותרה נכות עקב התאונה. מאחר ובחומר הרפואי היתה ראשית ראייה שהצדיקה מינוי הנוירולוג, דהיינו - פגיעת ראש, אני סבורה, כי אין מקום לחייב התובעת בהוצאות המומחה.
הנתבעת מבקשת לנכות מסכום הפיצוי את התשלום התכוף ששולם לתובעת בסך 700, 7ש"ח ביום 17.12.95, המגיע בשיערוך לסך 873, 11ש"ח. אני מורה על ניכוי זה כמבוקש.
.8סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:ו
בגין כאב וסבל סך של 860, 19ש"ח בצירוף ריבית מיום התאונה.
בגין עזרת צד ג' עבר ועתיד 000, 25ש"ח כערכם היום.
נסיעות 600ש"ח כערכם היום.
בגין הוצאות התובעת:נ
200ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום .21.8.95
150ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום .6.4.95

500, 3ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 450 .3.3.96ש"ח בציורף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום .18.2.96
מהסכומים הנ"ל ינוכה התשלום התכוף נכון להיום בסך 873, 11ש"ח.

הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד בשיעור % 13מהסכומים הנ"ל בצירוף דמי מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון