תאונת דרכים קשישה בת 82

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים קשישה בת 82: .1התובעת, ילידת 1916, הגישה תביעתה בגן נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום .6.2.98בעת שהלכה התובעת במדרכה, רכב שנסע לאחור פגע קשה ברגליה. התובעת היתה באותו מועד בת 82, התגוררה בבית אבות, וניהלה משק בית עצמאי. .2כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת שברים בפטישון הפנימי של קרסול שמאל ושברים בכף רגל ימין. התובעת אושפזה, רגליה גובסו. התובעת החלה ללכת בעזרת הליכון בדריכה על רגל שמאל בלבד. ביום 20.3.98הורד הגבס מרגל שמאל. ביום 2.4.98שוחררה לביתה. הגבס מרגל ימין הורד ביום 28.4.98(עדיין ללא דריכה). מיום 13.5.98קיבלה אישור לדרוך גם על רגל ימין. נעזרה בהליכון. .3ביום 19.9.98נפלה תוך כדי ההליכה עם ההליכון, ושברה את צוואר ירך ימין. התובעת אושפזה, נותחה, ונעשה קיבוע בעזרת מסמר ופלטה. ביום 28.9.98הועברה להמשך טיפול בבית חולים הרצליה במרכז חורב, שם החלה לתרגל הליכה בעזרת הליכון ובהמשך בעזרת קביים. ביום 27.10.98שוחררה מבית החולים. המשיכה לקבל טיפולי פיזיוטרפיה ובהדרגה עברה להליכה בעזרת קב אחד. .4סך הכל היתה התובעת מאושפזת 95ימים. .5מומחה מוסכם בדק את התובעת וקבע לה נכות לצמיתות בשיעור של %28, באופן ש-% 10מהנכות טרם שקלולה מיוחסים לשבר בצוואר הירך. .6האם קשר סיבתי בין הנפילה ביום 19.9.98לבין התאונה? 6.1הנפילה ביום 19.9.98ארעה כחמשה חודשים לאחר שחרורה של התובעת מהאשפוז הראשון, וכארבעה חודשים לאחר שקבלה לראשונה אישור לדרוך על רגל ימין, וכשהיא עדיין נעזרת בהליכון לצורך הליכתה. 6.2המומחה התייחס לשאלת הקשר הסיבתי בחוות דעתו. המומחה קבע כי תאור הארוע מתאים לשבירה ספונטנית של צוואר הירך ממעמס הגוף, דבר ששכיח מאוד בגיל כה מתקדם אצל נשים עם אוסטיאופרוזה. המומחה מציין כי נוכח הממצאים שנמצאו בבדיקת צפיפות העצם לגבי רגל שמאל ביום 21.1.99"יש להניח שבירך ימין היתה האוסטיאופרוזיס עוד יותר קשה עקב חוסר הדריכה על רגל ימין במשך כחצי שנה." המומחה מציין כי לא מצא בכרטיסה הרפואי של התובעת בעיה רפואית שיכולה היתה לגרום לנפילה פתאומית, ובנסיבות אלו אין לשלול את הקשר הסיבתי בין מצבה בעקבות התאונה לבין שבירת צוואר עצם הירך הימנית. 6.3ב"כ הנתבעת הפנתה את תשומת הלב לכרטיס הרפואי של התובעת בו מופיעות תלונות מדי פעם במהלך השנים לגבי כאבים בפרקים, (משנת 1961ועד לתאונה, שנת 98סה"כ כ- חמש תלונות) פעמיים או שלוש במהלך כל אותן שנים יש תלונה על סחרחורות, פעמיים או שלוש במהלך כל אותן שנים תלונה על נפיחות ברגליים, שתי תלונות על כאבי גב - והכל עולה ממסמך נ/ 1שהוא הכרטיס הרפואי של התובעת. בשנות השמונים המאוחרות יש מספר צילומי גב עם ממצאים שונים וכן צילום גב ואגן אחד בשנת 95, ואחד בשנת .96בשנת 94יש מספר תלונות על כאבים בברך ימין. בשנת 96ו- 97יש תלונה אחת על תחושת אצבעות רדומות בשתי הרגליים, על כאבים בברך ימין, תלונה על כאבים באזור האגן, ותלונה אחת על התכווצויות בשרירי כפות הרגליים. כבר משנת 89סובלת התובעת מאוסטיפרוזיס כללי. צילום אגן ירכיים משנת 95הראה שינויים ארוטרוטיים בכל המפרקים. התובעת אכן בת 82ביום התאונה, ומטבע הדברים איננה בריאה לחלוטין, אך אין סוג מסויים של תלונות עקביות ובתדירות גבוהה שיש בהם ללמד על כך כי הם הגורם הישיר לנפילתה. העובדה שמדובר באשה מבוגרת, ויש לה בעיות כאלה ואחרות הינו בבחינת מצב של "גולגולת דקה" . הפגיעה בתאונת הדרכים פגעה בכישורי הליכתה, ערערה את יציבותה ואף החמירה לדעת המומחה את מצב האוסטיאופורוזיס ברגלה הימנית עליה לא דרכה בהוראת הרופאים זמן רב. יש לכן לראות קשר סיבתי בין פגיעתה בתאונת הדרכים, לבין נפילתה ביום . 19.9.98 .7ראשי הנזק הנתבעים על ידי התובעת התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצוי בראשי הנזק הבאים: 7.1הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר 7.2עזרת צד ג' בעבר. 7.3(והכל בניכוי התשלומים התכופים שקבלה). 7.4הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות בעתיד. 7.5התאמת נעליים. 7.6עזרת צד ג' בעתיד. 7.7כאב וסבל. התובעת פרטה בתצהירה פן נוסף של עזרת צד ג' בעתיד שהוא קיצור התקופה בה הינה מנהלת אורח חיים עצמאי והצורך בשל כך לעבור למחלקת התשושים בבית האבות, שם התשלום החודשי גבוה בהרבה. אדון בראשי הנזק, אחד לאחד, כפי שבאו לידי ביטוי במישור העובדתי תוך התייחסות להיבט המשפטי. .8הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר 8.1התובעת הגישה פרוט הוצאות לעבר, נספח ב' לתצהירה. התובעת כללה בהוצאות העבר בנספח זה הוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' נעליים ומדרסים. מנספח ב' עולה כי כלל ההוצאות הגיע עד לחודש מרץ 99, לסך של 328, 157ש"ח. התובעת קבלה ששה תשלומים תכופים אשר כיסו הוצאותיה עד ליום 13.6.99בסך כולל נומינלי של 040, 132ש"ח. כל תשלום תכוף שולם כנגד קבלות ואישורים. 8.2הנתבעת מעלה שלוש טענות בסיכומיה לענין הוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים. האחת, לא הובהר ממה נובע ההפרש בסך 288, 25ש"ח בין ההוצאות שפורטו לצורך תשלום תכוף לבין ההוצאות המפורטות בנספח ב'. השניה, הנתבעת טוענת כי התובעת איננה זכאית להחזר הוצאת מהנתבעת לגבי פריטים מסוימים מתוך ההוצאות הרפואיות. השלישית, הוצאות מסויימות שהוציאה התובעת, מכוסות במסגרת סל הבריאות מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי וככאלה אין על הנתבעת חובת תשלום. לטענת הנתבעת כל סכום ששולם על ידה במסגרת התשלומים התכופים שולם מתוך כוונה להתחשבן בסוף הדרך. 8.3פרוט ההוצאות ששמשו בסיס לכל התשלומים התכופים וכיסו את התקופה עד ליוני 99הוגשו וסומנו ת/ .2לא הוגשו קבלות או רשימות מעבר לכך בעבור התקופה עד יוני .99צמיחת הסכום לסך של 328, 157ש"ח נובעת כנראה מרשימת קבלות והוצאות המתייחסת לתקופה שבין יוני 99ועד יוני 2000(ת/3) ורשימה זו מסתכמת בסך של 172, 26ש"ח. 8.4לנתבעת טענה כאמור כי אין עליה לשאת בנזק הפריטים שרכשה התובעת כמו : כרית אורטופדית, אמבט עיסוי לרגל, קביים, משקולות לפיזיוטרפיה, ועוד כיוצא בזה. הנתבעת מבקשת להסתמך על פסק דין רע"א 2985/96, מדלסי נ. גוני שם קבע באמרת אגב כב' השופט אור כי אם נדרש לנפגע טיפולי פיזיוטרפיה לשיפור תפקודו של איבר או עזרים כדי שיוכל לנוע ממקום למקום כמו כסא גלגלים או מקל הליכה, או אם נדרש אביזר כדי להתרחץ וכו' לשם הוכחתם של אלו יש צורך במומחה על פי החוק. יצויין כי הצורך בהליכון, קביים, נעליים אורטופדיות, וטיפולי פיזיוטרפיה לגבי תקופת העבר עולה מתוך חוות דעת המומחה. הצורך בכסא רחצה הוא פועל יוצא של מצבה של התובעת. עברתי על שפע הקבלות בתיק, והדברים שאולי שנויים במחלוקת כמו כרית אורטופדית או הגבהה לאסלה מגיעים לסכום זניח במקרה הגבוה של כ- 500ש"ח, ויפה היתה עושה חברת הביטוח אם היתה זונחת מראש טענתה זו . 8.5הנתבעת טוענת כי התובעת היתה זכאית לטיפולים הרפואיים השונים וההוצאות הרפואיות במסגרת סל הבריאות הכללי. הנתבעת מפנה לחוק בריאות ממלכתי תשנ"ד 1994לס' 6(5) המתייחס לטיפולי פיזיותרפיה, 6(7) המתייחס למכשירים ואביזרי עזר רפואיים. כמו כן מפנה הנתבעת לס' 7(א) לחוק המגדיר את סל שרותי הבריאות. פסק דין אל חדד (ע.א 5557/95) קבע את זכותו העקרונית של מבוטח לקבל שרותים רפואיים מקופת חולים גם אם הוא נפגע תאונת דרכים. ס' 22לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את זכות השיבוב של קופת חולים כנגד המזיק לגבי סכום הוצאות אשר הוציאה בפועל למתן שירותים לניזוק. לתפישתי, יש לדחות את טענת הנתבעת באשר להוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים של העבר מהנימוקים הבאים: א. ההסדרים הקיימים במסגרת משולש היחסים מזיק-ניזוק- מיטיב נשלטים על ידי שני עקרונות מפתח - 1- המזיק חייב בפיצויים רק בשיעור הנזק שגרם לניזוק. 2- הניזוק זכאי לפיצוי בגובה נזקו ולא מעבר לכך. ב. ההתייחסות בשלב זה הינה לתקופת העבר. התובעת , כפי שעולה מתצהירה ומעדותה ,לא פנתה לקבלת טיפול פיזיוטרפי מקופת חולים, וכן לא פנתה לקבלת אביזרים שונים מקופת חולים. משלא פנתה, גם לא תקום תביעת שיבוב מקופת חולים בגין הוצאות עבר. ג. על מנת לעמוד בעקרון הבסיס כי על המזיק לשלם לנפגע את מלוא הנזק - יש על הנתבעת לשאת בהוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים של העבר. ד. יצויין, כי פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון בע.א. 5557/95 התייחס להוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים בעתיד. (וקבע כי יש להפחיתם מסכום הנזק בו יחוייב המזיק בשל אפשרות של תביעה עתידית של קופת חולים). ה. שלילת פיצויי נזק בגין העבר מנפגע תאונת דרכים שלא קבל את הטיפול מקופת חולים ישירות, ולכן גם לא צפוי המזיק לתביעה של קופת חולים בגין הוצאות העבר, יש לה אופי עונשי. במסגרת כלכלת השוק החופשי, כל עוד לא הוכח כי עלויות ההוצאות והטיפול מחוץ למסגרת קופת חולים גבוהים יותר מהסכום הצפוי להיתבע על ידי קופת חולים בגין אותן הוצאות, אין לשלול לתפישתי מהתובעת את הזכות לקבלת החזר ההוצאות, גם אם ההוצאות היו במסגרת השוק החופשי. נטל הוכחה כאמור לענין זה היה צריך להיות מושת על הנתבעת. ו. עוד יצויין כי על פי ההלכה בע.א. 5557/95 על הנתבעת הנטל להוכיח כי כל הטיפולים והאביזרים הדרושים לתובעת ניתן לקבל מקופת חולים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי והתוספות לו מתייחסות באופן כללי לסוגי טיפולים. על הנתבעת היתה החובה להראות כי הטיפולים והאביזרים ניתנים בדיוק במידה ובאופן שדרושים לתובעת, וללא תשלום נוסף. הנתבעת לא הביאה ראיות לכך ולא הרימה את הנטל המוטל עליה לענין זה. 8.5יש לכן לקבל פרוט הוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים השייכים לעבר, בהפחתה של 500ש"ח (ס' 8.4). .9הוצאות נסיעות בעבר התובעת בשל מצב ניידותה המוגבל נאלצה להשתמש במוניות. התובעת צרפה קבלות התומכות בפרוט ההוצאות. יש לכן להכיר בהוצאות הנסיעה כפי שפורטו על בסיס קבלות בגין ההוצאות בעבר. החל מאוקטובר 99עד יוני 00אני מעריכה בסכום גלובלי הוצאות נסיעתה של התובעת בסך של 5000ש"ח. .10עזרת צד ג' בעבר 10.1התובעת מתגוררת בבית האבות משנת .85למרות שהסתבר כי בית האבות מספק עזרה בניקיון פעם אחת בשבוע, הסבירה התובעת בעדותה כי מעולם לא השתמשה בשרות זה בשל כך שהניקיון לא היה לשביעות רצונה. (עמ' 7לפרטיכל וכן עמ' 14בחקירה חוזרת). התובעת העידה כי עד למועד התאונה היתה דואגת לניקיון חדרה בעצמה. לאחר התאונה נאלצה לקחת עזרה. התובעת הדגישה את אופייה העצמאי ואת החשיבות שהיא מייחסת לכך שתוכל לשמור על פעילותה העצמאית. לתובעת הופעה שמורה במיוחד ונכרת בה ההקפדה על האסתטיות. בסמוך לתאונה ועד ליום 1.6.99סעדה את התובעת הגב' לויצקי ירוסלבה בתדירות כפי שמצויין בתצהירה (ת/4). במועד זה נאלצה לעזוב וחזרה לעבוד אצל התובעת ביום .00.1.1עד למועד חזרתה של גב' לויצקי, עבדה אצלה גב' גולדמן אסתר. (לפחות לגבי חודשים יוני-אוגוסט, לגביהם צורפו דוחות מפורטים בחתימת גב' גולדמן אסתר). לתובעת דירה סגורה, אליה היא הייתה נוסעת מדי פעם כשהיתה בבית האבות. התובעת החזיקה עוד קודם לתאונה עזרה בניקיון הדירה בתדירות של פעם בחודש (תשובות לשאלון, שאלה 18, נ/2). אין דרישה לתשלום עלויות אלו. 10.2הנתבעת טענה כי אין התובעת זכאית לעזרת צד ג' שכן התובעת זכאית לגמלת סיעוד מכוח חוק הביטוח הלאומי. לגבי העבר, בפועל, לא פנתה התובעת לקבלת עזרה בסיעוד מהמל"ל, ולא קבלה עזרה סיעודית מהמל"ל. נושא זה יידון בהרחבה יותר בהתייחסות לעתיד. 10.3פרוט עזרת צד ג' לגבי תקופת העבר הוגש בצורה מפורטת ברמת פרוט יומית, כשעל הדוחות הרלוונטיים חתומה גב' לויצקי שהעידה בפני. על שלושה דוחות אחרים חתומה גב' גולדמן אסתר. התובעת הסבירה מדוע היא זקוקה לעזרה פעמיים בשבוע על אף שדירתה קטנה. (ראה עמ' 8, 9לפרטיכל). יום אחד מוקדש לעבודות נקיון, והיום האחר לצורך כביסה, גיהוץ סידור במדפים יותר גבוהים וכו'. 10.4קבלתי טענת התובעת לגבי עזרת צד ג' בעבר, כפי שהובאה בדוחות ת/ 2ת/.3 .11הוצאות רפואיות וטיפולים רפואיים בעתיד לגבי ראש נזק זה טען ב"כ התובעת בסיכומיו כי על התובעת להמשיך ולקבל טיפולי פיזיוטרפיה. אין התייחסות בחוות דעת המומחה לגבי הצורך בהמשך קבלת טיפולי פיזיוטרפיה בעתיד או כל התייחסות למידת האינטנסיביות של הטיפולים הנדרשים. גם אם זקוקה התובעת לטיפולי פיזיוטרפיה בעתיד, הרי שבאופן עקרוני ניתן לקבל טיפולי פיזיוטרפיה במסגרת קופת חולים, וברוח הלכת אל חדד, זכאית התובעת לקבל טיפולים אלו בקופת חולים. .12נעליים אורטופדיות לעתיד התובעת לאחר פציעתה נעזרת בנעליים אורטופדיות. (ראה בפרק תולדות המקרה בחוות דעת המומחה ). ב"כ התובעת טען כי מדובר בהוצאה של כ 2400ש"ח בשנה. נוכח הקבלות שצורפו בדבר הזמנת נעליים ומדרסים (ת/3) נראה הסכום בגבולות הסבירות. בראש נזק זה אני קובעת לתובעת פיצוי בסך של 000, 10ש"ח. .13הוצאות נסיעה לעתיד 13.1קבלתי טענת התובעת כי במצבה אין היא יכולה להשתמש באוטובוס. יחד עם זאת הבאתי בחשבון בשיקולי את העובדה כי בגיל מבוגר, גם אנשים שלא ניזוקו בתאונה לפעמים מתקשים להשתמש בשרותי האוטובוס. 13.2התובעת פרטה את נסיעותיה בס' 11לתצהירה (ת/1). הנסיעות כוללות נסיעה לקופת חולים ליד מרכז הכרמל, נסיעות מדי פעם לפגוש חברות, לקניות במרכז וכו' כאשר כל נסיעה (הלוך ושוב) היא בין 30ל- 40ש"ח. 13.3בראש נזק זה הערכתי הפיצוי בסכום 000, 21ש"ח. החישוב נערך לטווח של 5שנים. .14עזרת צד ג' בעתיד 14.1התובעת נעזרת היום בצד ג' בהיקף של ארבע עד שש שעות בשבוע. (ס' 8 בתצהיר התובעת שנתמך בס' 9בתצהיר העובדת). בשיקולי בסעיף זה הבאתי בחשבון את העובדה שמטבע הדברים עם חלוף השנים אנשים מבוגרים נזקקים לעזרת מה בניקיון גם מבלי שנפגעו בתאונה. בראש נזק זה, בחישוב הנערך לטווח של כ- 5שנים אני קובעת לתובעת פיצוי של 000, 20ש"ח. 14.2לתובעת טענה כי יתכן והפגיעה תקצר את היותה עצמאית ותקרב אותה למועד בו תזקק לעזרה סיעודית ושהיה במחלקת התשושים בבית האבות. המחלקת התשושים התשלום לבית האבות גבוה באופן משמעותי מהתשלום הנוכחי. טענה זו נותרה טענה בעלמא מכמה סיבות. לא הוגדר בצורה מפורשת ההפרש בתשלום בהתייחס לתובעת. התובעת הינה הורה שכולה וזכאית להנחה כלשהיא ממשרד הבטחון. (סיכומי ב"כ התובעת עמ' 17לפרטיכל). הקשר הסיבתי בין הפגיעה למעבר למחלקת התשושים מוקדם יותר (אם בכלל) הוא אפשרי אך אינו ודאי. כמו כן יש להביא בחשבון את זכאות התובעת מהמל"ל בעקבות מצב סיעודי. לפיכך, לא מצאתי לנכון לפסוק בענין זה סכום כלשהוא לתובעת. 14.3הנתבעת טוענת כי התובעת זכאית לגמלת סיעוד מהמל"ל ולכן אין להטיל את הוצאות עזרת צד ג' על חברת הביטוח. לא די בטענה בעלמא. על הנתבעת היה להראות כי בפועל , בסבך ההוראות השונות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995אכן זכאית התובעת במצבה הנוכחי לקבלת גמלת סיעוד. לדוגמא: לפי ס' 224לחוק תנאי לקבלת גמלת הסיעוד כי המבוטח נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום יום או "תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום או זקוק להשגחה". מידת התלות נקבעת לפי מבחני המל"ל. כפי שהתרשמתי, התובעת איננה תלויה במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות יום יום והראיה שהיא נעזרת כשעתיים שלוש, פעמיים בשבוע בלבד. לא קבלתי טענה זו של הנתבעת. .15כאב וסבל בראש נזק של כאב וסבל מגיע נזקה של התובעת לסכום של 232, 43ש"ח. כשבחשבון נלקחו 95ימי אשפוז ולסכום הוספה ריבית עד ליום החישוב. .16לסיכום 16.1על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בנזקה של התובעת כדלקמן : הוצאות העבר עד יוני 99(סך של 540, 131ש"ח - כנגדם שולמו תשלומים תכופים ביתר של 500ש"ח 500- ש"ח יתרת הוצאות העבר (יוני 99עד יוני 00) 422, 24ש"ח נעליים אורטופדיות לעתיד 000, 10ש"ח הוצאות נסיעה לעתיד 000, 21ש"ח עזרת צד ג' בעתיד 000, 20ש"ח כאב וסבל 232, 43ש"ח סה"כ 154, 118ש"ח הנתבעים, ביחד ולחוד ישלמו הסך של 154, 118ש"ח לתובעת. על סכום זה (וכן על סכום התשלומים התכופים) יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של % 13בתוספת מ.ע.מ. וכן תשלום האגרה. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30יום מהיום. תאונת דרכים