תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד:

1. התובע הועסק ע"י הנתבעת 1 כפועל בנין בעבודת הרכבת צנרת בבניינים שבשלבי בניה. לגירסתו, ביום 19.7.91 נפגע בגבו במהלך עבודתו (להלן:ב התאונה), כאשר הרים מכונת הברגה כבדה. לטענת התובע, התאונה ארעה ברשלנות הנתבעת, בשל כך שלא הדריכה אותו ביחס לדרך הרמת המכונה.
הנתבעת מכחישה את התאונה וטוענת כי הנתבע סבל מבעיות גב לפני התאונה. לחלופין טוענת הנתבעת שקיבל הדרכה נאותה לגבי הפעלת המכונה, ושרשלנותו התורמת מגיעה ל100%-.
הצדדים הסכימו כי בשלב ראשון תדון שאלת האחריות.

לאחר שבחנתי את הראיות שבפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות באשר לא הוכח כי התאונה התרחשה בדרך שהתובע טוען להתרחשותה, ולא הוכח קשר סיבתי בין הרמת המכונה והנכות הקיימת בתובע.

2. דרך התרחשות התאונה.
ע"פ עדות התובע עבד ביום התאונה בקומה השישית של הבנין, והעלה לשם את המכונה בעצמו. לדבריו, לאחר שסיים את העבודה בקומה השישית, המשיך לעבוד בקומה השניה ולשם כך הוריד את המכונה לקומה השניה. התובע הוסיף כי, לאחר שסיים את העבודה בקומה השניה פנה להרים את המכונה מהרצפה ואז חש בגבו. לדבריו:ו

"כשהתכוונתי לרדת למטה הרמתי את המכונה מהרצפה והרגשתי כאב חריף. אני לא יודע מה קרה עם המכונה, אם הורידו אותה, אני ירדתי איכשהו". (פר' מיום 19.1.95 עמ' 1 ש' 22-28).
גירסה שונה עולה מדברי המומחה מטעם התובע, ד"ר אייזנברג, שמחות דעתו עלה (עמ' 2 ס' ד' (1)) שהתובע אמר לו שהתאונה התרחשה כאשר הוא העביר את המכונה מהקומה השניה למחסן שבקומת קרקע במבנה סמוך, מהלך של 30 מ' בדרך משובשת. התובע ציין בעדותו כי דברים אלו של המומחה אינם מדוייקים. יצויין כי גם מתוכן חוות הדעת והנושאים הנבחנים בה עולה שזו התבססה על מידע שהתייחס לטלטול המכונה ממקום למקום.

גירסת התובע במל"ל לגבי נסיבות התאונה (נ/8) שונה גם היא. התובע מסר במל"ל:נ "עבדתי בהתקנת צנרת מים בבנין בקומה השישית. בתום העבודה קיפלתי את הכלים. ניגשתי למכונת ההברגות להרים אותה, הרמתי אותה, ובאותו זמן הרגשתי כאבים חזקים בגב ודקירות ומיד עזבתי את המכונה". הודעה ברורה ומפורטת זו ניתנה ע"י התובע ב22.8.91-, ועולה ממנה לכאורה שהתאונה התרחשה בקומה שישית. גירסה זו שונה מזו שהועלתה ע"י התובע בביהמ"ש שלפיה התאונה התרחשה בקומה שניה, ושונה מזו העולה מדברי המומחה מטעמו, לפיה התאונה התרחשה בעת הליכתו מקומה שניה למחסן בקומת הקרקע.

תמוהה גם העובדה שגירסת התובע לגבי אירוע התאונה לא נתמכה ע"י עובד הנתבעת שראה אותו בסמוך לתאונה. התובע העיד כי חש כאב חריף בגבו, ירד למטה, ופגש עובד בשם שלמה עטיה. עד זה, לא הוזמן לעדות
על ידו, אלא ע"י הנתבעים. לדבריו לא זכר פגישה כזו וגם לא זכר "כל כך" את יום התאונה. מדברי עטיה עלה כי אמרו לו שהתובע נפגע, ואז נזכר שלפני התאונה ("כמה ימים") היו לתובע כאבי גב (פר' מיום 10.2.97 עמ' 10). ב"כ הנתבעת טוענת בצדק כי הדעת נותנת שהתובע היה מספר לעטיה על התאונה ועל הכאב החריף בעקבותיה, והעובדה שעד זה, שהוא לכאורה נייטרלי, מתקשה לזכור אירוע כזה, גורעת ממהימנות גירסת התובע.
מול גירסת התובע עומדת גם עדות מנהל העבודה, משה משולם. התובע העיד כי זה הורה לו מפורשות להעלות את המכונה לקומה השישית ולעבוד לבד, וכך עשה. משה משולם שלל דברים אלו מכל וכל (ר' פר' מיום 10.2.97 עמ' 10), ולדבריו "לא אמר להרים את המכונה שש קומות לבד... וגם לא שתי קומות". משולם הוסיף שאינו משאיר אי פעם פועל לבד בבניין, וגם אמר שמי שמרים מכונה כזו לבד הוא "סופרמן". באשר לגירסת התובע לגבי ההוראות שניתנו, בין בכלל ובין באותו יום, ציין משולם שהורה לפועלים להרים את המכונה שניים ביחד, ושיצא לו גם לעבוד כך עם התובע.
גם לדברי אלי גבסי, מעסיקו של התובע ובעל החברה הנתבעת, ההוראות היו חד משמעיות לא להרים מכונה לבד (ר' פרו' מיום 21.4.96 עמ' 11). לענין זה גם עטיה העיד שההוראות היו להרים את המכונה ע"י שני אנשים, וכי כל הפועלים ידעו על זה (פר' מיום 10.2.97 עמ' 5 ש' 5-10). בנושא העדר ההדרכה ראוי להצביע על כך שהתובע עבד שנה שלמה קודם לתאונה עם המכונה, וע"פ עדותו הרים אותה פעמים רבות לפני האירוע, והוא גם יודע שמרימים את המכונה בגב זקוף (פרו'

מיום 29.1.95 עמ' 2 ו3-). קשה לקבל איפוא את טענתו שלא ידע כיצד להרימה לפי שלא הודרך כראוי לעניין זה, עדות שלא נתמכה ע"י עובד כלשהו אחר.
מכבידה על גירסת התובע גם השאלה מדוע במסמך הרפואי הראשון שלאחר התאונה (תעודה רפואית מ 21.7.91 בחתימת ד"ר גורדון) לא צויין אירוע "חיצוני" מיוחד שארע לאחרונה כגורם לכאבי הגב, וגם נרשם כי התובע ידוע כסובל ממחלה ראומטית (HLA חיובי). הרישום שם מתישב עם כאב גב על רקע קונסטיטוציונלי הנקשר למחלת פרקים. בהקשר זה מטרידה גם העובדה שרק לאחר יומיים לאחר מועד התאונה כטענת התובע, וחרף כאב חריף כדבריו, הגיע לרופא. יצויין כי העדר התייחסות לארוע מיוחד כזה עולה גם מהעובדה שהתובע לא ציין אירוע כזה בפני עטיה בו פגש כאמור בסמוך לאחר התאונה.
ב"כ הנתבעת מצביעה בטעוניה בענין זה על האפשרות הסבירה שהפגיעה נגרמה בשל תנועה חד פעמית לא נכונה מבחינת התובע, שבוצעה ללא קשר לרשלנות הנתבעת. היא מוסיפה בצדק, שלא יכולה להיות לנתבעת שליטה מלאה על תנועות התובע.

ממכלול הדברים לעיל עולה כי קשיים רבים מכבידים על גירסת התובע ופוגעים באמינותה. עדות התובע לענין התאונה והנסיבות הקשורות בה היא עדות יחידה (ור' ס' 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש). לאור האמור, אין בידי לקבוע שהוכחה גירסת התובע לגבי אירוע התאונה.

3. קשר סיבתי רפואי.
ד"ר לוין שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי לתובע 19% נכות צמיתה. חוו"ד זו התבססה על הנחה שלתובע לא היו כל בעיות גב קודמות, לאור דברים שאמר התובע למומחה, ולפי מסמכים שהיו בפני המומחה באותה עת. המומחה גם ציין כי אם קיימים נתונים מעברו של התובע המעידים


אחרת, יש לבטל באופן חלקי או לגמרי אחוזי נכות בקשר לתאונה.
בתשובה נוספת מטעם ב"כ הנתבעים לגבי השיעור אותו יש להפחית בגין קיומם של סימפטומים קונסטיטוציונליים אצל התובע להתרחשות התאונה, ענה המומחה:ב "באיזו מידה ניתן להעריך שהתאונה גרמה להחמרה תלוי במידת האמינות של התובע, ואני לא קובע זאת".

כאמור, התעוררו קשיים לגבי אמינות התובע בנוגע לעצם קרות התאונה ונסיבותיה. קשיי אמינות מתעוררים גם לגבי נושאים אחרים. התובע העיד כי לא סבל מבעיות בגב לפני התרחשות התאונה. הוא לא זכר שנבדק בבית חולים בנוגע לכאבי גב בשנת 1986 ואולם מהראיות שבפני עולה שהגיע שהתלונן לבית חולים אסף הרופא בגין כאבי גב ("כאבי גב ללא ספור חבלתי"). התובע גם לא זכר אם נערכה לו בדיקת H.L.A (מחלה ראומטית הגורמת לכאבי גב) והתקבל ממצא חיובי, לפני התאונה. ממסמכי בית החולים אסף הרופא (נ/4) מיום "21.12" עולה כי התובע סובל מכאבי גב תחתון, וכי נמצאה תוצאה חיובית של בדיקת H.L.A, ובסופו המלצה לשחררו מכל מאמץ הקשור בעמידה והליכה למשך חודשיים. אמנם השנה בה נרשם רישום זה אינה מצויינת, אך אני סבורה שיש לקבל טענת ב"כ הנתבעת שהרישום הנ"ל הוא משנת 1987. הרישום נערך לאחר סדרת רישומים קודמים מתאריכים שונים בחודשים ספטמבר-נובמבר 1987 (אחרי רישום קודם שמועדו 5.11.87) והרישום הבא אחריו בגליון הרפואי הוא משנת 1991. נוסח הרישום מתאריך "21.12" הוא:ו "עדיין כאבים וכו'". נראה להבנתי כי הרישום הוא המשכם של רישומים קודמים וכי הוא נערך סמוך לאחר סדרת הרישומים הקודמת בשלהי שנת 1987. ב"כ הנתבעת מנמקת כראוי, בסיכומיה היסודיים, את הערכתה שסביר להניח שהתובע נשלח לראומטולוג במסגרת שירותו הצבאי, לפני התאונה. מעדות התובע עלה כי בהיותו חייל פנה לבי"ח אסף הרופא לבקש שחרור ממאמץ הכרוך בהליכה ובעמידה לצורך הצבא וכי לאחר שחרורו מהצבא עבד לפי גירסתו אצל אביו במוסך,

בפקידות. סביר כי הזקקותו לשחרור בשל מאמץ היתה בעת שירותו הצבאי, ולא בתקופה המאוחרת יותר. כאמור, התובע לא זכר כאבי גב אלו, דבר המעורר תמיהה.
אוסיף כי פוגעת באמינות התובע, גם העובדה שלא סיפר למעבידו כי סבל מבעיות הליכה קשות, מבעיות ברגליים ומבעיות בגב (ר' עדות גבסי, פרו' מיום 21.4.96 עמ' 11 ש' 13-30).
קשיי האמינות האמורים פוגעים גם בגירסת התובע לגבי הקשר הסיבתי של נכותו לארוע שארע בעבודתו, כתיאורו. יש לציין כי המומחה מטעם בהמ"ש אישר בתשובה לשאלה כי גם מאמצים יומיומיים רגילים כגון הרמת דלי או סל יכולים לגרום לפריצת דיסק, ממנה סובל התובע, ולא רק הרמת גופים כבדים. מדברי המומחה עלה שככל שהמשקל גדול יותר הסיכון לפריצת הדיסק רב יותר, אך הבהיר שגם הרמת משקל קל יכולה לגרום לנזק משמעותי. המומחה אישר שניתן לאמר עפ"י ממצאים רפואיים נוספים שקיימים אצל התובע, כגון בעיות ברגליים, שפריצת הדיסק הקיימת בו אינה על רקע התאונה, אלא על רקע הבעיות הקונסטיטוציונאליות הקודמות שהיו לו.
אין בידי, איפוא, לקבוע אם היתה החמרה במצב התובע בגין התאונה שהוא טוען לה, ומהי מידתה.

4. לאור האמור, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות המשפט (מיום הוצאתן) ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין (מהיום).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון