תביעה בגין איטום גג לקוי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות בביצוע עבודות איטום גג / תביעה בגין איטום גג לקוי: 1. בשלהי 94', הזמין התובע את הנתבעת העוסקת בעבודות איטום ובידוד לבצע איטום בגג דירתו ברח' אלקלעי 10 בירושלים (להלן: "הדירה"). יצויין שבנית הדירה נסתיימה סמוך לאותו מועד. עבודות האיטום בוצעו אלא שלטענת התובע עם תחילת גשמי חורף 95' החלה נזילה מהגג ובדירה נוצרה רטיבות, פניותיו לנתבעת העלו חרס ומשכך הוא פנה לחברה אחרת וזו ביצעה את התיקון עבורו הוא שילם 9,360 ש"ח, סכום זה, סכום נוסף של 1,870 ש"ח בגין עלות הסיוד בדירה, וסך של 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש נתבעים בתביעה דנן. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הגורם לרטיבות בדירה, תוקפו של כתב-האחריות שהנפיקה הנתבעת והיקף נזקי התובע. 2. הגורם לרטיבות אין חולק שכשנה לאחר שהנתבעת ביצעה בגג הדירה עבודות איטום ובטקל נתגלתה רטיבות בדירה. אין חולק גם שנציגי הנתבעת הגיעו שלוש פעמים לדירה, תיקנו מה שתיקנו, עשו מה שעשו, אך לא היה בדבר להועיל, ורק לאחר שבוצעו עבודות על-ידי החברה האחרת, א.י. עבודות אספלט ירושלים (להלן: "החברה"), פסקה הרטיבות. למעשה אין גם מחלוקת אמיתית בשאלת הגורם לנזילות ולרטיבות. הכל מסכימים שהדבר נעוץ במבנה מעברי המים - המרזבים הפנימיים. כך העיד עד ההגנה, מר חסן נסיראת שמשמש כמנהל עבודה אצל הנתבעת "הוא הראה לי גם שיש הצטברות מים ליד מרזבי הפנים... המעבר של מרזבי הפנים היה בלתי ניתן לאיטום כי הוא היה צר מדי, אמרתי לאדון שהיה במקום, שעליו להביא פטיש חציבה ("קונגו") ולהגדיל את המעברים ע"מ שנוכל להכנס פנימה עם יריעות איטום... הבהרתי לו שמה שאני אעשה זה לא יעזור לבעיה שהוא מצביע עליה במרזבים" (סעיפים 9, 10 ו13- לתצהיר עדותו). כך מצהיר ומעיד מר דב הלפרן מנהל הנתבעת וכך מצהירה הגב' פדלון מזכירה אצל הנתבעת בתצהיר עדותה. מסתבר שגם עד התביעה מר יעקב אמסלם, מנהל החברה, סבור שהגורם לרטיבות היה בעיית המרזבים ומעדותו עלה שגם לאחר שהוא הניח על היריעות יריעות חדשות, לא נפתרה הבעיה ורק לאחר שהוא שכר מקדחת "קונגו", הביא אותה לדירה, הרחיב את הצינורות וביצע איטום במקום, פסקה הרטיבות. הוא גם העיד שהוא שכר את המכשיר תמורת 2,000 ש"ח כיוון שהיה חייב לעמוד במילה שלו שהאיטום יהיה כיאות. סיכומם של דברים, מעדויות כל העדים עולה שבעיית הרטיבות נעוצה היתה במרזבים הפנימיים שהיה צורך בהרחבתם ע"י קידוח במקדחת קונגו ורק לאחר שהם הורחבו ע"י מר אמסלם ובוצעה אטימה במקום, חדלה הנזילה ונפתרה בעיית הרטיבות. אמנם מר חסן נסיראת העיד שגורם נוסף לרטיבות היה פגיעות מכאניות ביריעות שגרמו לחור ביריעות האיטום, אך הוא אישר שהוא הניח במקום יריעות חדשות שאטמו את החורים והדבר לא היווה עוד בעיה (סעיף 4 לתצהיר עדותו ועמ' 18 לפרוטוקול), לפיכך גם אם פגיעות מכאניות היוו סיבה לרטיבות, הרי שהם היו סיבה נוספת משנית שכאמור תוקנו וודאי שלא הצדיקו את העובדה שהרטיבות לא פסקה. 3. הואיל והגורם לרטיבות הוא מבנה המרזבים הלקוי, מבנה שהיה קיים בעת שביצעה הנתבעת את עבודות האיטום, טוענת הנתבעת: "לתובע הוסבר, במהלך ביצוע העבודה, כי קיימת בעיה במרזבי הפנים המצויים בקורות המפרידות בין חלקי הגג שלו וכי עליו לטפל בבעיה זו, המצויה באחריותו, שאם לא כן עשויים להתעורר קשיים בעבודות האיטום שכן הצינורות דקים מדי והכניסה אליהם לצורך איטום בלתי אפשרית" (סעיף 8 לתצהיר עדות מר הלפרן). בסיכומיה טוענת הנתבעת שגם מר אמסלם העיד שבד"כ הוא לא מבצע קידוחים, אין לו ציוד כזה. הוא גם העיד שיש צורך באישור קונסטרקטור לביצוע קידוחים כאלו והוא גם העיד ששכירת הקונגו עלתה לו 2,000 ש"ח. לפיכך מבקשת הנתבעת ללמוד שעניין הטיפול במרזבים איננו באחריותה ואיננו חלק מעבודות האיטום ועוד היא טוענת שמאחר והתובע לא שעה לעצתה ולא טיפל במרזבים, האשמה לרטיבות רובצת אך לפתחו. חוששת אני שלא אוכל לקבל טיעון זה ולא מחמת שאיננו הגיוני או איננו סביר אלא מחמת שלא הוכח שאכן דברים שכאלו נאמרו לתובע בטרם ביצוע עבודות האיטום. מר הלפרן אישר בחקירה נגדית שלא היה מעולם בדירה, שלא ראה את הגג ושלא אמר מאומה לאף אחד בטרם ביצוע העבודה, הוא אישר גם שאיננו יודע עם העובד שנשלח לבצע את עבודות האיטום הפנה תשומת לב התובע לבעיה זו (עמוד 25 שורה 23 לפרוטוקול). היוצא מהאמור לעיל, שהאמירה שלו בתצהיר חסרת כל בסיס, אין כל ראיה שדברים אלו או דומיהם נאמרו לתובע או לאחיו או למי מטעמו. הקבלן שביצע את עבודות האיטום לא זומן להעיד וכשנשאל מר הלפרן מדוע הקבלן שכביכול אמר את הדברים, לא זומן, לא השיב מר הלפרן כל תשובה של ממש, הוא אשר אמרנו, אין בפני כל ראיה שנאמרו לתובע דברים כלשהם, הנחיות כלשהן או הוראות כלשהן בקשר למרזבים ובקשר לכך שהאיטום לא יהא מספק כל עוד לא יטופלו המרזבים. התובע הכחיש שהוא נתבקש להכין את מרזבי הפנים בטרם ביצוע עבודות האיטום והעיד שהדברים נאמרו לו: "רק לאחר גמר האיטום ובפעם שפגשתי אותם אחרי כמה חודשים לאחר שהתברר שיש נזילה, אמרתי להם שזו לא בעיה שלי אלא בעיה שלהם" (עמוד 11 שורה 1 לפרוטוקול). הערת ב"כ הנתבעת בסיכומיו ביחס לעובדה שהתובע לא זימן לעדות את אחיו, אינה במקומה לעניין בו עסקינן, הואיל והקשר של אחיו עם הנתבעת היה בעצם הזמנת העבודה ביחד עם הזמנת עבודה למקום עבודה נוסף ובפגישה נוספת מאוחרת הרבה יותר שנעשתה עימו בשל כך שהתובע עצמו מתגורר בחו"ל. במועד שבו הגיעה הנתבעת לבצע את העבודה רק התובע היה במקום ועדות אחיו לא היתה מועילה לשאלה האם נאמר לו בטרם ביצוע העבודה שעבודת האיטום בלא ביצוע טיפול במרזבים לא תועיל. גם העובדה שהתובע מצוי בעסקי בניה, איננה מלמדת שהתובע צריך היה לדעת שעבודות האיטום שהנתבעת עושה לא יאטמו את הדירה עד שלא יטופלו המרזבים. יצויין גם שהדירה היתה בשלב בניה ומן הסתם לו היתה מופנית תשומת לב התובע לכך, היה מטפל בעניין באופן מיידי. סיכומם של דברים, התובע הזמין ביצוע עבודה של איטום הגג, בגינה הוא שילם במיטב כספו, הסתבר שבעיה כלשהי במבנה הנתון של הגג לא איפשרה איטום ראוי. דע עקא שהנתבעת לגירסתה ידעה על כך אלא שהיא לא טרחה לידע את התובע בעובדה זו, ועובדה זו נודעה לתובע אל נכון רק לאחר שהזמין חברה אחרת שאף היא הגיעה לאותה מסקנה. אמנם הדברים נאמרו לתובע בשלב כלשהו לאחר ביצוע העבודה אלא שבאותו שלב התובע ביקש מאת הנתבעת לפתור את כל הבעיות הקשורות לאיטום כיוון שסבר שזה חלק מאחריותה לאחר שהיא נטלה על עצמה איטום הגג הנתון כמות שהוא, מבלי לטעון דבר לחוסר יכולת לאטום את הגג, ואיני סבורה שדרישתו לא היתה נכונה. הצדדים התמקדו בטיעוניהם גם בשאלה אם נעשתה הצפה או לא, סבורה אני שלא נעשתה הצפה, אך גם אם נעשתה, לא היה בכך כדי להצדיק רטיבות כעבור שנה או שנתיים מביצוע האיטום. 4. כתב האחריות התובע התבסס בתביעתו על כתב האחריות (נספח ב' לתצהירו) שמסרה בידיו הנתבעת. הנתבעת מסתמכת אף היא על אותו כתב אחריות אלא שהיא מבקשת בהתבסס עליו לפטור אותה מחבותה או לחילופין להגביל חבותה. ראשית ברור לכל, שכתב האחריות מחייב את שני הצדדים גם יחד. אף אחד לא טען בכתבי-הטענות כנגד תקפותו או כנגד תניות שבו. התובע העלה בסיכומיו טענות מסוג זה ואולם טענותיו היו בניגוד לטענותיו בכתב-התביעה ובנוסף לכך לא אחת נקבע שביהמ"ש לא יסתמך ולא יתבסס על טענות שהועלו לראשונה בסיכומים (ראה ע"א 81/685 ליסנסס נ. גנרל פד"י לח(3) 421 וכן ע"א 80/776 inLniquidation D נ. עזבון ולטר פד"י לח(3) 645). בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבהסתמך על תנית הפטור שבכתב האחריות, על-פיה "האחריות לא תחול במקרים הבאים: (5) פגיעה מכאנית ו/או כימית שנגרמה לחומרים בהם בוצע האיטום". פטורה היא מחבותה, אך על ענין זה כבר דובר לעיל ולא אוסיף. עוד טענה הנתבעת בהסתמך על ס. 4 לתנאים בדבר גובה אחריותה, ולכך תהא התייחסות בהמשך. בסיכומיה טוענת הנתבעת ובהדגשה יתרה שבהסתמך על כתב האחריות; (9) "האחריות לא תחול במקרה שמקור הנזילה באלמנטים אחרים מאלו שנאטמו כגון: מרזבים פנימיים". ומאחר ומקור הנזילה במרזבים פטורה היא מחבותה , מסופקת אני אם הנתבעת יכולה להסתמך על תניה זו שלא בא זכרה בכתב-ההגנה הגם שמר הלפרן התייחס לתניה זו בעדותו, מכל מקום סבורה אני שקריאת כל כתב האחריות, במיוחד האמור בסעיף 8 שבו וסעיף 9 לתניות הפטור, מוביל בהכרח לפרשנות שמקום שהחברה הורתה על ביצוע או הכנה של משטח כזה או אחר וזה לא בוצע אזי יהיה תוקף לתניית הפטור שבסעיף 9 וגם על ענין זה כבר דובר לעיל עוד ניתן לפרש את האמור בתנית הפטור שבסעיף 9 שמדובר במצב שלא היה קיים בעת ביצוע האיטום. פרשנות אחרת למעשה מרוקנת את אחריות החברה מכל תוכן. 5. הנזק התובע העיד ותמך עדותו, ששילם לחברה עבור האיטום סך 9,360 ש"ח ושילם עבור סיוד 1,872 ש"ח, בקבלות. הסיוד בוצע לאחר הגשת התביעה דנן ולפיכך בסעיף 10 לכתב התביעה צויין שעלות הסיוד מוערכת ב1,755- ש"ח. הערכה זו שהתבססה על הצעת מחיר ועדות מר פנחס שהסיוד בוצע בפועל היתה מהיימנה עלי. כמו גם עדותו שקיבל 1,872 ש"ח שנסמכה על חשבונית שצורפה לתצהירו. הנתבעת טענה כפי שצויין לעיל שבהתבסס על ס. 4 לכתב האחריות חבותה מוגבלת לסך אשר שולם ע"י המזמין עבור חומרי האיטום ו/או העבודה ועל כן מוגבלת לסך 9,643 ש"ח (סעיף 10 א' לכתב ההגנה). בתצהיר עדות מר הלפרן ובסיכומיה טענה הנתבעת שהסכום נמוך יותר שכן האיטום כלל גם שתי מרפסות וסכום האיטום של הגג היה כשני שלישים מהתשלום הכללי ועמד איפוא על סך 5,390 ש"ח. לא ראיתי טיעון של התובע כנגד זה ולפיכך ולאור האמור בסעיף 4 לכתב האחריות, אני מקבלת את טענת הנתבעת שהצדדים הסכימו על הגבלת האחריות עד לסכום אשר שולם בגין האיטום ולפיכך ולמרות שנזקי התובע גדולים יותר אני קובעת שהוא זכאי לפיצוי בסכום זה. 6. מהאמור לעיל, התוצאה שאני מקבלת התביעה חלקית ומחייבת הנתבעת לשלם לתובע סך 5,390 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.95 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. איטוםגג