תביעה לביטול משכנתא

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי לביטול משכנתא / תביעה לביטול משכנתא: 1. בפניי תובענה להצהיר כי שטר המשכנתא, שמימושו נתבקש ע"י המשיב בתיק הוצל"פ 26-06248-99-8 בלשכת ההוצל"פ להרצליה, בטל וכי אין לנקוט בגינו בכל הליכים בכל הנוגע לבית המגורים של המבקשים. לטענת המבקשים הם הוטעו בדבר מהות המסמך עליו נדרשו לחתום ותנאיו, כשהמשיב הציג בפני המבקש מס' 1 מצגים שונים בתכלית בדבר אופי הבטוחה עליה חתם שמדובר באקט פורמלי שאין לו כל משמעות והמשיב עשה שימוש בבטוחה זו בניגוד למצג זה. לטענת המבקשים למבקשת מס' 2 לא הוסבר מעולם מהות המסמכים עליהם נדרשה לחתום וחתימתה הושגה תוך העלמת עובדות ותוך ניצול בורותה, טעותה ונסיבות החתמתה, כשהיא הוטעתה לחתום שהיא חותמת על מסמכים הנוגעים לחברה. לטענת המבקשים המסמכים והעדויות שנשמעו בתיק תומכים בטענתם לגבי ההטעיה והמצגים שהוצגו, כשגם הגעת פקידי הבנק לבית המבקשים, חילופי הדברים עובר לחתימה ואי קריאת האמור במסמכים תומכים בגרסתם. לטענת המשיב המבקשים לא עמדו בנטל הראיה והשכנוע להוכחת תביעתם, כשהוכח שהמבקשת הבינה שהיא חותמת על שטר משכון לטובת המשיב שיכול להוציאה מהבית, כשהיא גם חתמה על ייפוי כוח בפני נוטריון (נ2/ לצמ"ז) וכן על הודעת משכון לרשם המשכונות (נ1/ לצמ"ז), וכן חתמה על נ3/ ונ4/ לצמ"ז- הודעת משכון ובקשה למינהל לרישום משכנתא. לטענת המשיב טענת המבקש מס' 1 מופרכת, כשבמועד החתימה על המסמכים לא הייתה לו גם סיבה לפחד שרימו אותו, כשעולה בבירור שהמבקש חתם על מסמכים לאחר התייעצות, ידע על מה הוא חותם ולא הוטעה כלל ע"י מי מפקידי או מנהלי המשיב. לטענת המשיב יש לדחות את הטענה מטעמים שביושר, וכן לקבל את עדויות עדי המשיב באמינות. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שהמבקשים לא עמדו בנטל הראיה ונטל השכנוע המוטל עליהם להוכיח את מצגי השווא וההטעיה לה הם טוענים, כשהם טוענים טענות בע"פ כנגד מסמכים בכתב שהם חתומים עליהם, וגם טענות אלו אינן מבוססות. ב. אני מקבל את גרסת עדי המשיבה כאמינה עליי לגבי נסיבות ההחתמה דוחה את גרסת המבקשים, וקובע שפקידי הבנק לא הטעו, לא הציגו מצגי שווא ולא הפרו את חובת הגילוי וההסבר. אמנם פקידי הבנק לא הקריאו בפני המבקשים את המסמכים, אך המבקש מס' 1 בקי היטב במסמכים ואף לקח את חלקם לפני חתימה להתייעצות. התרשמתי שהמבקשת מס' 2 מודעת ומבינה יותר ממה שניסתה להציג בפניי (כשאם אינה מבינה כלום כפי שהיא ניסתה להציג לא הייתה מבינה גם את הקראת המסמכים בפניה), ושפקידי הבנק הסבירו לה את מהות ומשמעות החתימה. גם ללא הבנה מיוחדת ניתן להבין מהמסמכים ואפילו מהכותרות שלהם בלבד את מהות הפעולה של המשכנתא, ולא נאמר בשום מקום שמדובר בערבות או בדבר אחר מלבד משכנתא. התברר שהמבקשת מס' 2 ידעה שהבית כבר ממושכן לבנק (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 09/01/1999 שורה 20 ועמ' 16 לפרוטוקול מיום 05/03/2000, שורות 4-1), שהיא פחדה שיוציאו אותה מהבית, וידעה שהבנק יכול להוציאה מהבית עקב משכנתא (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 09/01/1999, שורות 23-21). כלומר, המבקשת מס' 2 יודעת מה זה משכנתא ושיכולים להוציאה מהבית. ג. אני דוחה את טענת המבקשת מס' 2 שפקידי הבנק אמרו לה שזו הלוואה, וקובע שהם אמרו לה שזו משכנתא, ולעניין זה אני מקבל את עדותם של גב' דליה חיים (פקידת הבנק) לגבי הסבריה למבקשת מס' 2 לגבי מה היא חותמת ומשמעות החתימה ושהסבירו לה מה זה משכנתא ושהמשכנתא באה להבטיח את חובות החברה (עמ' 33 לפרוטוקול מיום 05/03/2000, שורות 29-25) וכן את עדותו של מר חיים גונן (בעמ' 39 לפרוטוקול מיום 05/03/2000, שורות 18-16 ועמ' 41 לפרוטוקול, שורות 23-22). אין כל פליאה או תמיהה בכך ששני העדים הנ"ל לא זוכרים מילה במילה את מה שאמרו לפני זמן, אך שניהם בטוחים שהם הסבירו למבקשת מס' 2 שמדובר במשכנתא, ואני מקבל את עדותם. לא מצאתי פגם בהתנהגות פקידי הבנק היכולה להביא לבטלות המשכנתא גם אם לא הוקראו המסמכים מילה במילה, ואינני רואה פסול בכך שהחתימה נעשתה בבית המבקשים. ד. המבקשת מס' 2 חתומה על שטר המשכון וכן על ייפוי כוח בלתי חוזר בפני עו"ד במשרד עוה"ד תנעמי, הודעת משכון ובקשה למתן כתב התחייבות ורישום משכנתא (נ1/, נ2/, נ3/, נ4/ לצמ"ז) מהם עולה בבירור שמדובר בנושא של רישום משכנתא, כשייפוי הכוח נחתם כאמור בפני עו"ד תנעמי באותו יום שחתמה על המסמכים בביתה ובמשרדו של עוה"ד. גם בהנחה שהמבקשת מס' 2 פועלת לצד בעלה (המבקש מס' 1), שהוא הדומיננטי יותר בעסקים, אין הדבר מסייע למבקשת מס' 2, שאני קובע שהיא ידעה והבינה שהיא חתמה על מסמכי משכנתא ולא על מסמכי הלוואה, כפי שהדבר עולה בבירור מהמסמכים שחתמה ומעדויות פקידי הבנק. גרסה זו של המבקשת מס' 2 שהיא סומכת על בעלה וחותמת כל מה שאמר לה לא מסתדרת עם גרסתה לגבי טענתה שאם הייתה יודעת שזו משכנתא לבית לא הייתה חותמת, כשהיא גם ידעה שיכולים להוציא אותה מהבית בגין משכנתא אחרת. לפיכך אני דוחה את טענות המבקשת מס' 2 לגבי הטעיה ו/או NON EST FACTUM. ה. אני דוחה את טענת המבקש מס' 1 שמנהל הבנק אמר לו שאין כל משמעות למשכנתא השניה ושזה סתם דבר פיקטיבי ושהוא לא יכול להוציא אותו מהבית. המבקש מס' 1 לא חתם על המסמכים בבנק אלא לאחר התייעצות. אני מקבל את עדותו של מנהל הבנק מר שניידר משה שהוא אמר למבקש מס' 1 שהערך של המשכנתא לביטחון (לגבי שווי הבטוחה) מוטל בספק ולא שאין ערך למשכנתא, ושזו משכנתא פיקטיבית (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 05/03/2000, שורות 4-1) וקובע שהמבקש מס' 1 לא הוטעה והבין על מה הוא חותם. אני דוחה את טענת המבקש מס' 1 שרימה את אשתו והטעה אותה לכך שמדובר בהלוואה, טענה העומדת בסתירה לכל המסמכים ולעדויות פקידי הבנק, וכן לא מסייעת למבקשת מס' 2 במישור בינה לבין הבנק, שכן אני קובע שהיא ידעה והבינה על מה היא חתמה. אני דוחה גם את הטענות של המבקש מס' 1 שאמר לפקידי הבנק לא להזכיר את עניין המשכנתא למבקשת מס' 2 (טענה שפקידי הבנק לא נחקרו אף עליה). אני קובע שאנשים שחותמים על מסמכי משכנתא לא יכולים להתנער מחתימתם ומהפעולות שעשו בטענות לא מבוססות, דבר שיפגע ביציבות של הענקת הביטחונות ומהותן. 4. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה. אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000.- ש"ח, כשהסכום שהופקד ע"י המבקשים בקופת ביהמ"ש יעבור למשיב לכיסוי ההוצאות הנ"ל. אני מבטל את צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 10/02/2000. זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.משכנתאמקרקעין