קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי על בעלות בכספים בחשבון בנק / תביעה לביטול עיקול על חשבון בנק: 1. בפניי תובענה למתן פסק-דין הצהרתי שהכספים המצויים בחשבון המתנהל אצל המשיב מס' 1 בסניף ככר נוח בגבעתיים, מס' חשבון 238124 (להלן: "החשבון"), הנם בבעלותה הבלעדית והמלאה של המבקשת, ושהעיקול שהוטל ע"י המשיב מס' 1 על החשבון בטל (העיקול הוטל בגין חובותיה של המשיבה מס' 2). לטענת המבקשת, שהינה אישה בת 84, הכספים שהופקדו בחשבון שייכים לה בלבד, כשמקורם הנו בתשלומי פנסיה, קצבת שארים, "מענק לאחר המוות" ששולם למבקשת לאחר מות בעלה וכיו"ב כספים ששייכים רק לה. לטענת המבקשת החשבון המשותף נעשה עפ"י המלצת הבנק כדי שילדיה (המשיבים מס' 2,3) יוכלו למשוך כספים מן החשבון לאחר מותה, כשהחשבון המשותף נפתח ביום 31/07/1987 בסמוך לפטירת בעלה, שעד אז ניהל את כל ענייניה הכספיים, כשהיא סברה שילדיה יוכלו לפעול בחשבון רק לאחר מותה וכשהיא חולה עקב ה"סעיף לאחר המוות", כשבמהלך כל השנים החשבון שימש רק אותה וכל הכספים מקורה בכספיה, וכל הפעולות בחשבון התבצעו על ידה, כשהמשיבים מס' 2,3 לא הפקידו בחשבון ולא משכו כספים מהחשבון לצורכיהם. לטענת המבקשת המשיב מס' 1 ידע על כך שהכספים בחשבון שייכים למבקשת ולא למשיבה מס' 2, שהיה לה חשבון נפרד בסניף, והמשיב מס' 1 לא הסתמך על הכספים בחשבון כבטוחה לפעילות בחשבונה של המשיבה מס' 2. לטענת המבקשת המשיבים מס' 2,3 שימשו כשלוחיה בלבד, תוך הסכמה שהכספים ממשיכים להיות בבעלות המבקשת. לטענת המשיב מס' 1, עפ"י הבקשה לפתיחת החשבון וטופס פתיחת החשבון מצוין במפורש שניתנת לכל אחד מהשותפים בחשבון הרשאה בלתי מוגבלת לפעול בחשבון. לטענת המשיב מס' 1 אין כל נפקות משפטית למקור הכספים בחשבון המשותף והשאלה הינה שאלה משפטית בלבד - האם ניתן להטיל עיקול של כספים בחשבון משותף בגין חובות של אחד השותפים והאם העיקול חל על מלוא הכספים או על החלק היחסי בהתאם לחלקו של החייב. לטענת המשיב מס' 1 ההסדרים בין השותפים בחשבון לא קובעים לגבי יחסי בנק-לקוח, ומה שקובע זה סוג החשבון בחשבון משותף, המסמכים המעידים על חשבון משותף ונפרד והרשאה לכל אחד מהשותפים בחשבון לפעול בו באופן בלתי מוגבל, כשאין זה משנה מה מקור הכספים בחשבון. לטענת המשיב בטענותיו תומכת העובדה שהתנהלו 2 חשבונות נפרדים (חשבון נוסף של המבקשת בלבד - החשבון הישן), כשבפועל התנהגו כל בעלי החשבון כבעלים בחשבון, נתנו הוראות לבנק ואף משכו כספים. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. ראשית, אני קובע עובדתית שהוכח בפניי שמקור כל הכספים הנו בכספי המבקשת בלבד ושהם כספים שהיא צברה במהלך השנים מביטוח לאומי-קצבת שארים, תשלומי פנסיה והמענק לאחר המוות שנתקבל משב"ס, שם עבד בעלה המנוח של המבקשת וכעולה מדפי הבנק שצורפו. שנית, אני קובע שגם הפעילות בחשבון הייתה אך ורק לצורכי המבקשת. אני מקבל בעניין זה את עדות המבקשת והמשיבים מס' 2,3, כפי שהדבר נתמך גם בדפי החשבון שצורפו, וגם אם בוצעה פעולה אחת או שתיים ע"י המשיבה מס' 2 אני קובע שהן נעשו לצורכי המבקשת בלבד. שלישית, אני מקבל את גרסתם העובדתית של המבקשים לגבי ההסברים שקיבלו מפקיד הבנק לגבי פתיחת החשבון והמלצת פקיד הבנק לפתוח חשבון בצורה כזו. ב. העובדה שזכות המעקל להטיל עיקול על חשבון בנק משותף, כפי שאכן נעשה בפועל, אינה שנויה במחלוקת, אך הדבר לא מונע מאדם להוכיח שהוא בעל הכספים בחשבון למרות שמדובר ב"חשבון משותף". דהיינו, העובדה שניתן לעקל חשבון משותף עקב חוב של אחד השותפים לא גורעת מזכותו של אדם לפנות לפס"ד הצהרתי שהוא הבעלים של החשבון ושלא מדובר בחשבון משותף ולהוכיח את הבעלות האמיתית בכספים שבחשבון, למרות ועל אף הרשום בטפסים בבנק ולמרות הכותרת של החשבון "חשבון משותף" (כשם שניתן להוכיח בעלות ברכב למרות וכשונה מהרישום של הבעלות ברכב במשרד הרישוי). לכל היותר מדובר בחזקה של בעלות משותפת שאני קובע שעל סמך חומר הראיות בפניי שהיא נסתרה, כשהכוונה הייתה לבעלות של המבקשת בכספים ופעולות של המשיבים מס' 2,3 כמיופי כוח בכספים אלו בלבד [ראה ע"א 1/87 אבירם נ' עזבון המנוח אבוטבול ז"ל, תקדין עליון 90(3) 520]. ג. אני קובע שבמקרה דנן המבקשת עמדה בנטל הראיה ונטל השכנוע והוכיחה שבמקרה זה המטרה של בעלי החשבון המשותף הייתה שאחד מהם (המבקשת) שהוא הבעלים הבלעדי של הכספים יסמיך את האחר (המשיבים מס' 2,3) לנהל את החשבון לטובתו ולנוחותו. במקרה דנן לא מדובר במקרה שכל בעלי החשבון הפקידו כספים בחשבון, שאז קיימת חזקה שהבעלות על הכספים המופקדים שייכת לשותפים לחשבון בחלקים שווים, מה גם שגם אם הייתה חזקה לבעלות משותפת אני קובע שחזקה זו נסתרה. אני קובע שמדובר בחשבון לצורך נוחות של המבקשת, כשכל הכספים לחשבון הוכנסו ע"י המבקשת ושייכים לה, המשיבים מס' 2,3 צורפו רק מטעמי נוחות לגבי מקרים של מחלה של המבקשת והשימוש בכספים בהוצאות במקרה של מות המבקשת, וזאת עקב גילה המתקדם של המבקשת ומחלתה, ולכן מדובר ביחס של שליחות בהיות המבקשת בעלת הכסף-השולחת והמשיבים מס' 2,3 שלוחים ותוך הסכם מכללא כי הכספים ממשיכים להיות בבעלות השולח-המבקשת (ראה ד"ר בן אוליאל בספרו: "דיני בנקאות" בעמ' 182). לא מדובר גם במקרה של מתנה לאלתר ואני קובע שהכספים בחשבון לא ניתנו במתנה למשיבים מס' 2,3 ולא הייתה כוונה כזו לתיתם. ד"ר בן אוליאל מציין בספרו שחשבון כזה כרוך בסיכון לא מבוטל לגבי הקושי להוכיח את הבעלות, וכדי למנוע זאת ניתן לפתוח חשבון וליתן ייפוי כוח לאדם אחר לניהול החשבון, אך גם לבנקים האפשרות לתרום בכך שימסרו ללקוחות טפסים שניתן לגלות בהם בצורה חד משמעית את רצון הלקוחות. במקרה זה אני קובע שהמבקשת עמדה בנטל הראיה והשכנוע המוטלים עליה להוכיח זאת. ד. זאת ועוד, במקרה דנן לא נסתרה גם גרסת המבקשת מבחינה עובדתית בת6/ לגבי נסיבות פתיחת החשבון המשותף, שהיה ברור שהכספים שלה ושהכוונה שילדיה יוכלו לפעול בחשבון לאחר מותה, שהדבר נעשה בהמלצת פקיד הבנק ושהיא לא הבינה למה יש 2 חשבונות ולא מבינה בכספים. בגרסת המבקשת תומכים גם גרסת המשיבים מס' 2,3 כשמולם הביא המשיב מס' 1 לעדות את מר כהן אלי, שאינו בקי בפרטי החשבון מידיעה אישית, כשהמשיב מס' 1 לא הביא לעדות את האנשים שפתחו ו/או הסבירו למבקשים לגבי החשבון. אני קובע שהמבקשת, שהייתה חולה, לאחר פטירת בעלה (שטיפל בכל העניינים הכספיים), נעזרה בילדיה לסדר את הדברים, בלא שהבינה את משמעות פתיחת "חשבון משותף" ושהיא רצתה שאם היא תמות או תהיה חולה הם יעזרו לה מהכסף שלה בחשבון (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 13-11 וראה עדות המשיבה מס' 2 בעמ' 9 לפרוטוקול ועדות המבקש מס' 3). אני מקבל את גרסת המבקשת שהמשיבה מס' 2 לא עשתה שום דבר בחשבון בלא שאמרה לה. ה. אני מקבל את גרסת המבקשים לגבי נסיבות פתיחת החשבון והמלצת פקיד הבנק לפתוח חשבון משותף כדי שכך יהיה יותר נוח לעזור למבקשת בעת הצורך ושיהיה אפשר להשתמש בכספים בלי להמתין לצוואה, וכן מקבל את גרסתם לגבי ההסבר לכך שהיה קיים גם החשבון הישן בבנק ושהיה ברור לכולם שמדובר בכספי המבקשת בלבד (כשגם בלא להכריע בידיעת הבנק על כך הדבר עולה לכאורה מהתנהגות הבנק לגבי לקיחת בטחונות לחשבון של המשיבה מס' 2 באותו סניף, בלא לקחת בחשבון את החשבון הזה כחשבון של המשיבה מס' 2, מה גם שניתן לראות זאת מאופי ההפקדות והפעולות בחשבון). ו. לאור הכרעתי כאמור בשאלת סוג החשבון והפעילות, אינני מכריע בשאלה לגבי עיקול על כל הכספים או לפי החלק היחסי של החייבת בשותפות (שגם היא טענה כבדת משקל). ז. לא ניתן להסתפק במקרה זה בטענות משפטיות המבוססות על טפסים בלבד ובהוראות הטכניות שיכולות להצביע על חזקה או על בסיס לעיקול, אך לא על מקור הזכויות ועל מהות הזכויות, שבמקרה זה אני קובע שהמבקשת הוכיחה שמדובר בכספים שהנם בבעלותה בלבד ושהחשבון לא נפתח לצורך שותפות בחשבון אלא למעשה שהמבקשים מס' 2,3 הנם שלוחים שלה בלבד כבעלת הכספים הבלעדית. 3. התוצאה הינה שאני מקבל את התובענה ומצהיר כי הכספים המצויים בחשבון המתנהל אצל המשיב מס' 1, מספר חשבון 238124 בסניף כיכר נוח 683, גבעתיים, הנם בבעלות המבקשת בלבד, העיקול שהוטל ע"י המשיב מס' 1 על החשבון הנ"ל בטל, והמשיב מס' 1 ידאג לביטולו. אני מחייב את המשיב מס' 1 לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום כ"ח ב אדר ב תש"ס, 4 באפריל 2000 במעמד ב"כ המבקשת-עו"ד כהן וב"כ המשיב מס' 1 - עו"ד שטיין זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.חשבון בנקבנקעיקולעיקול חשבון בנק