תביעה למזונות ופירוק שיתוף

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה למזונות ופירוק שיתוף בדירה:

א. פתח דבר

1. תביעה למזונות אשה ובצידה תביעה של האשה לפירוק השיתוף בדירת המגורים.

2. הרקע לסכסוך מובא בתסקיר פקידת הסעד מ- 9.6.97:ב

"לפנינו משפחה בת 4 נפשות הורים + שתי בנות בגילאים 7 ו- 4 שנים, כאשר ההורים חיים בנפרד... האב מתגורר עם הבנות בדירת המשפחה, ואילו האם מתגוררת בבית הוריה. בני הזוג נשואים כ- 8 שנים".

בהמלצותיה מדגישה פקידת הסעד:ו

"מדובר בבני-זוג אשר הסכסוכים הממושכים ביניהם גלשו לא פעם לכדי אלימות. עקב כך נאלצה האשה לעזוב את הבית כדי להביא את המצב המשפחתי לידי רגיעה. משיחתנו עם בני הזוג התרשמנו שאינם מסוגלים לחיות תחת קורת גג אחת. האשה מבקשת להתגרש מבעלה כאשר הבעל הביע בפנינו את הסכמתו לכך, באומרו שעליהם לפתור קודם את בעיית הרכוש. בשלב זה נשארו האב והבנות בדירת המשפחה".

3. בני הזוג נישאו זל"ז ב- 1989. האשה עזבה את הבית באוקטובר 1996 ומאז ועד היום בני הזוג גרים בנפרד. שתי הילדות הקטינות בגילאי 6,9 נשארו במשמורת האב. עפ"י תסקיר פקידת הסעד הומלץ האב כמשמורן לבנות. בתסקיר הובא לידיעת בית המשפט שהבנות מתפקדות כראוי ונראות מטופלות.

4. לעניין זה אומרת האשה בתמליל של ההקלטה (נ/ 12):נ

"אור לא מעניינת אותי וגם ספיר לא מעניינת אותי. תסלח לי שאני אומרת את זה... אני אומרת לך דוגרי ואמרתי את זה לכולם... מעניין אותי איפה אני עובדת היום. מעניין אותי מעצמי... מעצמי מעניין אותי - לא ממך לא מהילדים לא מאף אחד. אני שמונה שנים "שרפתי" בשביל הילדים האלה. גמרנו".

5. בני הזוג הופנו מספר פעמים גם ליחידת הסיוע של בית המשפט. יחידת הסיוע סייעה בהסדרת סדרי הראייה בין האם לבנותיה הקטינות.

ב. טענת אינה גרה עמו

6. טוען הנתבע שהתובעת לא זכאית למזונות באשר נטשה את הבית, אינה גרה עם הבעל ואינה ממלאת את חובותיה כאשה.

לעניין זה אומר השופט קיסטר בע"א 256/65 מילר נ' מילר פ"ד יט (3) 171, 178:ב

"אשה החיה בנפרד מבעלה אינה יכולה על פי דיני ישראל לתבוע מזונות מבעלה אלא אם כן, היא מראה או מסבירה לבית המשפט שלא היתה כל אשמה מצידה... המשקל הסגולי של כמות ההוכחה... הוא קל מאד. הייתי אומר משקל נוצה".

זכות האשה למזונות, גם כשנסיבות מגוריה בנפרד מוצדקות, תיפסק כשעברה העילה שהצדיקה את חייה בנפרד. האשה מפסידה את מזונותיה, בנסיבות אלה בהתמלא שני תנאים:ו

א. הבעל הביע את רצונו לחדש את חיי הנישואין ולגור יחדיו אך האשה עמדה בסירובה לעשות כן.

ב. אין מניעה לשוב האשה לדירה בה גרה המשפחה.

ראה:נ ע"א 353/65 חכם נ' חכם פ"ד כ' (2) 199.
ע"א 358/64 מזרחי נ' מזרחי פ"ד יח' (4) 23.

7. האשה העידה בע' 23 שורות 22-30:ב

"ש:ו למה עזבת את הבית? ת:נ בעלי היה מכה אותי. מסית את הילדים נגדי. לא נותן לי כסף. יש לו חבר שהיה הולך איתו בלילות ולא חוזר הביתה. מילולית הוא היה משפיל אותי ומדבר אלי בצורה גסה מאד. לא יכולתי לשאת את זה יותר. שמונה שנים חייתי עם זה עד שלא יכולתי יותר ועזבתי את הבית. לא רציתי לפרק את המשפחה בעבר. סבלתי ושתקתי. כיום יותר לא יכולתי לשאת. לכן עזבתי את הבית".

עוד העידה האשה בעדותה:ב

"הלכתי למשטרה מספר פעמים והגשתי תלונות על איומים ועל זה שהוא נועל את הדלת. זה היה בתקופה כשהייתי בבית".

בהמשך עדותה הוסיפה האשה:ו

"כל הזמן הוא היה מבטיח לי שהוא הנה משתנה. שמונה שנים סבלתי את המכות שלו והאלימות שלו. סבלתי כמו סמרטוט... אני התמוטטתי נפשית והלכתי ועזבתי את הבית".

8. גם הבעל בסעיף 6 לכתב ההגנה המקורי, שאומת בתצהיר, ובסעיף 7 לכתב ההגנה המתוקן לא הכחיש את גילויי האלימות בבית אולם הצהיר:נ

"הנתבעת היא זו אשר יצרה את המריבות בבית בטרם נטשה את הבית".

9. פקידת הסעד בתסקיר מ- 9.6.97 מדגישה:ב

"מדובר בבני-זוג אשר הסכסוכים הממושכים ביניהם גלשו לא פעם לכדי אלימות. עקב כך נאלצה האשה לעזוב את הבית כדי להביא את המצב המשפחתי לרגיעה".

10. בע"א 8/66 דנה נ' דנה פ"ד כ (3) 110 נפסק:ו

"משהוכח ללא ספק שהיו סכסוכים בין בני-הזוג ומטבע הדברים הוא, שגם חלקו של הבעל היה לא קטן בסכסוכים אלה, האשה יצאה ידי חובת הראיה וכמות הראיה הנדרשת היא במשקל נוצה"

11. לא הובאה תשתית ראיתית מספקת כדי לקבוע אשמו של מי יותר מבני הזוג גרם לפירוד ולהתפרצויות של האלימות. די בקביעה ששני בני הזוג היו מעורבים במריבות ובגילויי האלימות כדי לקבוע שהאשה בהיבט של הנטל הראייתי המוטל עליה לא הפסידה את מזונותיה עם עזיבתה את הבית.

12. עוד מוסיפה פקידת הסעד בתסקיר מ- 9.6.97:נ

"משיחתנו עם בני-הזוג התרשמנו שאינם מסוגלים לחיות תחת קורת גג אחת".

13. הבעל לא הוכיח שאין מניעה בהיבט של התפרצויות האלימות וגלי המתח בין בני הזוג לשוב האישה לדירת המשפחה. לא הוכח גם שהבעל פעל בכנות לפייס את אשתו. ההקלטה לצורך המשפט אינה יכולה להעיד על פיוס בכנות.
14. הבעל לא הצהיר על נסיונות הפיוס בתצהיר עדות ראשית וגם לא העיד על כך בעדותו במשפט. מטעם הבעל גם לא העידו עדים נוספים לעניין זה.

15. על מערכת היחסים העכורה בין בני הזוג תעיד גם העובדה שבמהלך בירור התובענות הגיש הבעל בנובמבר 97 בקשת ביניים (בש"א 61031/97), ובה עתירה ליתן צו הגנה האוסר על האשה להכנס לדירת המגורים.

16. התוצאה היא שטענת פטור זו נדחית, והאשה זכאית למזונותיה.

ג. טענת זנתה תחת בעלה וטענת מעשה כיעור

17. לפי הדין האישי החל על בני הזוג, אין לדבר על איסור האשה על בעלה מחמת יחסים עם אחר ועל אובדן כתובתה ומזונותיה, בעטיו של טעם זה, אלא אם הוכח הדבר על ידי שני עדים, שהרי המדובר בדבר שבערווה, והכלל הוא שאין להוכיח דבר שבערווה בפחות משני עדים.

ראה:ב פסק דינו של השופט שמגר בע"א 761/88 פרידמן נ' פרידמן פ"ד מג (4) 505.

18. לא הובאו בפני בית המשפט עדויות מפי שני עדים המוכיחות מעשה זנות.

19. לעניין מעשה כיעור אומר ד"ר שרשבסקי בספרו דיני משפחה עמ' 284-285:ו

"מעשי כיעור. עילה נוספת לתביעת הבעל לגירושין קיימת כשהוא טוען שהאשה אשמה במעשי כיעור, כלומר במעשים מכוערים שלפי ראות עיני בית הדין יש בהם כדי להצדיק את החשד האמור שהיא זנתה תחת בעלה, אם כי אין עדים לזנות ממש... מעשים שאמנם בלתי צנועים הם, אך אינם מצביעים על מעשה זנות, אינם שייכים לכאן... אין ביחוד גרידא בין אשה נשואה עם אחר, אפילו בחדר נעול, כדי לבסס תביעה לפי עילה זו, אלא אם הנסיבות מחייבות את המסקנה שהאשה זנתה עם האחר".

20. בע"א 2923/93 גל נ' גל (לא פורסם) פסק השופט שמגר שלא הוכח מעשה כיעור והאשה לא הפסידה מזונותיה.

בית המשפט העליון קבע:נ

"היה איפוא פירוד למעשה בין בני-זוג. אין מקום לדרוש כי בתקופה זו תסתגר המערערת בביתה, לא תצא מפתחו ולא תבלה במסיבות חברים, בקולנוע או בבתי חברים. התצלום בדבר נשיקה... צולם בעת מסיבה... לא היתה בכך על פניו כל התייחדות מינית. הוא הדין בביקורים בביתו של ע' ל' (חלקם יחד עם הילדים)".

הנסיבות העובדתיות הנ"ל לא הספיקו לצורך קביעה שנעשה מעשה כיעור מצד האשה.

21. גם בענייננו, העובדה שהאשה צולמה בים יחד עם גבר אחר או שצולמה כשהיא נכנסת לביתו של גבר אחר - אינה מוכיחה מעשה כיעור.

החוקר הפרטי לא העיד בפני בית המשפט. גם מדו"ח החוקר שהוגש לא ניתן להוכיח מעשה כיעור.

22. גם מעדות האשה לא הוכח מעשה כיעור. האשה העידה בע' 26 לפרוטוקול שורות 26-29:ב

"ישבנו בחדר שינה לראות טלויזיה... לא זכור לי שישבתי על יד מאיר. זכור לי שישבתי על יד הילדות ועל יד הילדה של מאיר".

23. בית המשפט לא שוכנע, במישור הראייתי, שיש לשלול מהאשה עד לגירושין את מזונותיה בעילות אלה.

ד. "מעשי ידיה" של האשה

24. האשה עבדה בחודשים יוני-אוקטובר 96 בחברת "יד אל יד" (התביעה הוגשה בספטמבר 96), והשתכרה עפ"י ט. 106 לשנת 96 סכום של 3,824 ש"ח.

עפ"י תלושי המשכורת שהוצגו השתכרה האשה:ו
מאי 96 - 899 ש"ח.
יוני 96 - 935 ש"ח.
יולי 96 - 939 ש"ח.
אוגוסט 96 - 491 ש"ח.

25. האשה העידה בע' 22 לפרוטוקול:

"ש: את מכירה חברת לילי שירותי נקיון? ת: כן. עבדתי שם חודש חודשיים - החלפתי שם מישהי. עבדתי בשנת 97".

לא הובא בפני בית המשפט נתון על השתכרותה של האשה במקום עבודה זה.

26. עוד העידה האשה בע' 24 לפרוטוקול:

"ש: מה עשית באהרונסון 32 ת"א? ת. עבדתי שם במשק בית... זה היה בשנת 97... עבדתי שם בקיץ... זו לא היתה עבודה סדירה. עבדתי שם חצי שנה... פעם בשבוע עבדתי שם אבל היו שבועות שלא עבדתי שם".

ובעמ' 25 לפרוטוקול:

"הוא לא נתן לי תלוש משכורת. הוא שילם לי לפי שעה. לא דיווחתי לאף אחד".

הוכח שהאשה עבדה עבודות מזדמנות לא בצורה רציפה. הוכח שהשכר היה זעום ולא עלה על סך 900 ש"ח.

27. אין בפועל במעשי ידיה של האשה כדי לממן את מלוא מזונותיה של האשה.

ה. הכנסות הבעל והוצאותיו

28. שתי הילדות הקטינות נשארו במשמורת הבעל. מימון צרכיהן של הקטינות נופל על שכמו של הבעל.

29. הבעל משתכר בממוצע 4,340 ש"ח נטו עפ"י הפירוט שהובא בהחלטת בית המשפט בע' 10-11 לפרוטוקול.

30. בבעלות הבעל סובארו 81. הבעל משלם משכנתא בשיעור 500 ש"ח לחודש.

31. לא הוכחו הכנסות נוספות של הבעל. הבעל לא נחקר על הכנסותיו בחקירה נגדית.

32. האשה תבעה מזונות עבורה בסך 3,000 ש"ח לחודש. לא צורפו קבלות ומסמכים המוכיחים את אבות המזונות בתביעה.

ו. כושר ההשתכרות של האשה ומזונותיה

33. האשה אינה מטופלת בשתי הקטינות. הקטינות במשמורת האב.

34. האשה צולמה כשהיא מבלה על חוף הים (ראה נ/ 1).
35. אין כל סיבה שהאשה לא תעבוד ותסייע לפרנס את עצמה, במיוחד כאשר מדובר בפירוד ממושך משנת 96.

36. האשה העידה בע' 28 לפרוטוקול שורות 25-27:

"ש: איך תגדלי את הבנות (אם יועברו למשמורת האשה - י.ג.) לאחר שימכר הבית? ת. אני אשכור דירה. אני אצא לעבוד והכל יסתדר".

37. לא הוכח שלאשה יש כיום הגבלה רפואית לעבוד. לא הוצג אישור רפואי עדכני בפני בית - המשפט. האשה אף העידה בע' 23 שורות 15-16: "אני לא הולכת לשום רופא. אין לי בעיות נפשיות".

האישורים הרפואיים שהוצגו בכתבי הטענות מעודכנים לנובמבר 93' , ולא ניתן ללמוד מהם לעניין אי כשירות האשה לעבוד כיום.

38. הוכח גם שהאשה עבדה בעבודות חלקיות מזדמנות.

39. לעניין התחשבות בכושר השתכרות של האשה בפסיקת מזונותיה, ראה:

ע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל (לא פורסם).
ע"א 876/95 אברהם נ' אברהם (לא פורסם).
ע"א 5930/93 פדן נ' פדן (לא פורסם).

40. בהתחשב מחד בהכנסתו המצומצמת של הבעל, בתשלום המשכנתא ע"י הבעל, בכך שהילדות נשארו אצל הבעל והוא נושא במימון צרכיהן ומאידך בעבודות המזדמנות שעבדה האשה ובכושר השתכרותה החלקי יש לפסוק מזונות נמוכים לאשה.

41. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

המזונות הזמניים בשיעור 1,000 ש"ח צמוד למדד יולי 96' יהפכו למזונות סופיים.

ז. פירוק השיתוף בדירת המגורים

42. האשה הגישה תביעה לפירוק השיתוף בדירה.


43.הזכויות בדירה רשומות ע"ש הצדדים בחלקים שווים בחברת חלמיש. עפ"י האישור שצורף הזכויות טרם

נרשמו במירשם המקרקעין.

44. הצורך בהסדרת המדור החלופי של הקטינות מעוגן בתיקון מס' 17 לחוק המקרקעין . בית המשפט יורה על פירוק השיתוף בדירה ויעכב את ביצוע המכירה עד לדיון בהסדרת המדור החלופי של הקטינות.

45. כתב ההגנה אינו מעמיד טענות הגנה המונעות מתן החלטת ביניים על פירוק השיתוף בדירה.

46. טוען הנתבע שחלקה של התובעת בדירה מסתכם ב- 5%. טענה זו נוגדת את רישום הזכויות בחברת חלמיש. הזכויות רשומות בחלקים שווים ע"ש שני בני הזוג.

47. בני הזוג נישאו בשנת 89', נולדו להן שתי ילדות. בני הזוג נפרדו בשנת 96'.

48. הדירה נרכשה בשנת 93'. חוזה הרכישה ע"ש שני בני הזוג בחלקים שווים (ראה נ10/).

49. בע"א 819/94 לוי נ' לוי פ"ד נ(1) 300 הדגיש השופט בך:

א. כאשר מדובר בדירת מגורים המשמשת את הזוג בעת נישואיהם, נטל ההוכחה הרובץ על התובע להוכיח שיתוף בדירה הוא קטן.

ב. גובה השקעתו של כל אחד מבני הזוג בבניית בית המגורים לא הוא הגורם הקובע לעניין חזקת השיתוף .אין מדקדקים בחלקו המדויק של כל אחד במאמץ המשותף.

50. בענייננו בני הזוג נישאו ב- 89'. חזקת השיתוף אמנם לא חלה אולם הרישום בחוזה הרכישה ובחברת חלמיש מעיד על בעלות משותפת בנכס.

51. משנרכשה דירת מגורים במשותף ע"י בני הזוג ובני- הזוג גילו דעתם בחוזה וברישום בחברה המשכנת שהנכס הנו משותף, אין מגלגלין אחורנית ובודקים מה היתה השקעתו של כל אחד מבני הזוג ברכישה.

גם חובות בגין רכישת הדירה שהוחזרו במהלך החיים המשותפים אינם ניתנים להתחשבנות לעת פירוד.

52. הבעל לא זכאי להחזרי המשכנתא ששולמו בתקופת החיים המשותפים.

הבעל זכאי לקזז מחלקה של האשה בפדיון את מחצית המשכנתא ששילם החל ממועד הפירוד 9.9.96.

53. טוען הבעל שנלקחה הלוואה בסך 10,000 דולר ממר רונן לרכישת הדירה, והלוואה זו לא הוחזרה .בדרך זו מבקש הבעל שהאשה תשתתף במחצית החזר ההלוואות ששימשו לרכישת הדירה וטרם נפרעו. בדרך זו מבקש הבעל שהאשה תהיה שותפה לא רק לנכסים חיוביים אלא גם לנכסים שליליים.

פלוגתא זו הועמדה להכרעת בית המשפט והיא רלוונטית במסגרת השאלה האם לקזז מחצית החוב הנטען מחלקה של האשה בכספי פדיון המכירה. מסמך בכתב על מתן ההלוואה ע"י מר רונן הוצג (ראה נ9/).

54. בהרצאת הפרטים שהוגשה ע"י הבעל בכתב ההגנה, בתביעת המזונות המקורית שאומתה בתצהיר - אין זכר לחוב למר רונן. בסעיף 11 להרצאת הפרטים מובא שקיים החזר משכנתא חודשי בסך כ- 550 ש"ח וחוב לאם בסך 40,000 דולר.

55. מר רונן העיד בעמ' 31-32 ,שהשתתף במעקב אחרי האשה כדי לסייע לבעל לאסוף ראיות על בגידתה.

מר רונן העיד שנתן הלוואה בסך 10,000 ש"ח לבעל אולם הדבר לא היה בידיעת האשה (עמ' 32 שורה 30 - עמ' 33 שורה 4). על מסמך ההלוואה נ9/ חתום הבעל ולא האשה.

56. עוד העיד מר רונן בעמ' 33 שורות 28-30:

"אם הוא היה צריך כסף לדברים אחרים הוא היה מקבל ממני. יש עוד כספים שנתתי לו וזה לא רשום. נתתי לו כספים לצרכים אישיים שלו שאני לא יכול לפרט אותם".

57. העד השאיר בפני בית המשפט רושם לא אמין.

גם הגירסה בעדותו, שניתנה הלוואה בסך 10,000 דולר ב- 93' - ההלוואה לא הוחזרה עד 99', וחרף זאת המשיך לתת הלוואות נוספות לבעל לצרכים שאינו יכול לפרטם - אינה אמינה על בית המשפט.
גם אם ניתנה הלוואה שלא בידיעת האשה, הדעת נותנת שהלוואה זו הוחזרה בתקופת החיים המשותפת, והראיה לכך שהבעל לא הצהיר בהרצאת הפרטים בתביעת המזונות המקורית, שאומתה בתצהיר, על קיום החוב למר רונן. עפ"י המוצהר בהרצאת הפרטים חוב זה למר רונן אינו קיים עוד.

הטענה לעניין קיזוז מחצית החוב למר רונן מחלקה של האשה בפדיון המכירה - נדחית.
בשולי הדברים, בית המשפט נדרש לעניין בהליך פירוק השיתוף מאחר והיה מסמך בכתב חתום ע"י הבעל על קבלת ההלוואה (ראה נ9/).

58. עוד טוען הבעל, שאמו הלוותה לו 40,000 דולר לרכישת הדירה. על הלוואה זו, בניגוד להלוואה הקודמת, אין התחייבות בכתב של מי מבני הזוג.

59. אם הבעל העידה בפני בית המשפט:

"נתתי להם את ה- 40,000 דולר שהיו בקופת התגמולים.... זה היה הסכם הלוואה בין הבן שלי וביני.... הייתי ביחד עם הבן שלי בבנק ,רותי (האשה - י.ג.) לא היתה שם. היא לא רצתה לדעת מכלום ... נכנסתי לתוך החדר ואמרתי לה שאני רוצה לתת הלוואה. היא לא רוצה לדעת משום דבר".

60. האשה העידה בעמ' 28 שורות 17-18:

"אבי נתן את השיק. השיק שנתן אבי האשה מוגש ומסומן נ5/ . (עפ"י נ5/ אבי האשה נתן 23,000 ש"ח ב- 2.9.93) השיקים שנתנה אם הנתבע מוגשים ומסומנים נ6/ (עפ"י נ6/ אם הבעל נתנה 23,200 ש"ח ב- 30.1.94 ו- 84,060 ב- 4.7.93)".

עוד העידה האשה בעמ' 27 שורה 22:

"לא ידוע לי שאמא של בעלי הלוותה כסף".

61. גם הבעל הודה בעדותו: "אמא שלי הביאה קרוב ל- 40,000 דולר. אבא שלה הביא 23,000 ש"ח שזה בערך 8,000 דולר".

הוכח גם במשפט שהכספים לא הוחזרו.

62. כל השאלה היא, האם הכספים ניתנו ע"י הורי בני הזוג כהלוואה או כמתנה. עניין זה אינו מתאים לבירור בתביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים, שבה ההורים אינם צד לתביעה.

עניין זה מן הראוי שיתברר בתביעה נפרדת, אם תוגש ע"י מי מההורים כנגד בני הזוג.

63. בנסיבות אלה אין מניעה להורות על פירוק השיתוף בדירה כאשר הפדיון יחולק בחלקים שווים ע"י בני הזוג.

64. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

א. בתביעת המזונות ניתן פסק דין על פיו המזונות הזמניים יהפכו למזונות סופיים.

ב. בתביעה לפירוק השיתוף בדירה ניתנת החלטה כדלקמן:

1) השיתוף בדירה ברח' דרך לוד 128 סלמה ט' בלוק 121/6 הידועה כגוש 6137 חלקה 1 יפורק ע"י מכירתה כפנויה למרבה במחיר.

2) פדיון המכירה לאחר ניכוי ההוצאות והחזר חוב המשכנתא יחולק בחלקים שווים בין הצדדים.

3) הנתבע רשאי לקזז מחלקה של התובעת בפדיון המכירה מחצית מסכומי המשכנתא ששילם ממועד הפירוד 9.9.96 ואילך כתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק.

4) אין לקזז מחצית החוב, שנטען שקיים למר רונן. טענה זו נדחתה.

5) עניין הכספים שנתנו הורי בני הזוג לצורך רכישת הדירה (האם ניתנו כהלוואה או כמתנה) מן הראוי שיתבררו בתביעה נפרדת בה יהיו ההורים צדדים ישירים לתביעה.

6) ניתנת לצדדים שהות של 90 יום להסדרת עניין מכירת הדירה, ללא צורך במעורבות בית המשפט.

7) לא יגיעו הצדדים להסדר ייקבע מועד להמשך דיון, ובית המשפט ידון במנוי כונסי נכסים ובהסדרת המדור החלופי של הקטינות.

8) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ייפסקו בהמשך הליך פירוק השיתוף.

בתביעה למזונות - אין צו להוצאות.

ג. על החלטה זו לא יחול צו איסור פרסום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף בנכס

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף במגרש

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. פירוק שיתוף בעסק המשפחתי

  6. איך עושים פירוק שיתוף

  7. שיפוי הסכם פירוק שיתוף

  8. פירוק שיתוף לאחר אירוסין

  9. מדור ספציפי פירוק שיתוף

  10. תביעה לפירוק שיתוף במשק

  11. פירוק שיתוף בקרקע בחדרה

  12. תביעה למזונות ופירוק שיתוף

  13. פירוק שיתוף במקרקעין מס שבח

  14. תביעה לפירוק שיתוף ומזונות

  15. פירוק שיתוף במקרקעין בטבריה

  16. תביעה לפירוק שיתוף נגד הבעל

  17. פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

  18. פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג

  19. תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין

  20. תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  21. פירוק שיתוף במקרקעין בכפר ערבי

  22. הסכם חלוקה פירוק שיתוף במקרקעין

  23. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  24. תביעה לפירוק שיתוף לאחר הסכם חלוקה

  25. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בצפון

  26. פירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  27. סעיף 40 לחוק המקרקעין - פירוק שיתוף

  28. פירוק שיתוף בדרך מכירה וחלוקת הפדיון

  29. פירוק שיתוף בחלקה שחלקים ממנה הופקעו

  30. פירוק שיתוף בנכס על דרך רישום בית משותף

  31. סמכות בית המשפט להורות על פירוק שיתוף

  32. בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  33. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  34. פירוק שיתוף במקרקעין - מחזיק שאינו הבעלים

  35. חוות דעת מומחה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  36. פיצול הדיון בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  37. תביעת פירוק שיתוף בגין פלישה והתעשרות שלא כדין

  38. תביעה לפירוק שיתוף - חלוקה לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין

  39. פירוק השיתוף על דרך של מכירה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין בעלי הזכויות

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון