תביעה לפירוק שיתוף במשק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לפירוק שיתוף במשק:


א. לפני תביעה לפירוק שיתוף במשק ולסעדים לפי ס' 11 לחוק יחסי ממון, אשר הגיש בעל נ' אשתו, אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 30.8.75.

ב. התביעה הוגשה ב- 13.5.99.

ג. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דן התביעה להדחות או להימחק על הסף בהעדר סכמות עניינית לבית משפט זה.

השתלשלות האירועים:ב ב
1. ביום 30.8.98 הגישה האשה לבית הדין הרבני האיזורי בפ"ת תביעה מפורטת ל"שלום בית ולחילופין - גירושין, ובכרוך מזונות אשה, מדור, הצהרה בדבר זכויות ברכוש המשפחתי ואופן חלוקת הרכוש".

בעתירה התבקש כב' בית הדין כדלקמן:ו ו
"לבית דין נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו, על כל כריכותיה.
אשר על כן, מתבקש כב' בית-הדין כדלקמן:נ נ

א. לזמן את הנתבע לדין.

ב. להורות, כי על הנתבע לשוב לשלום בית בהתאם להוראות ו/או לתנאי בית הדין, ובאם יסרב להכריז עליו כמורד, על כל המשתמע והנובע מכך עפ"י הדין.

ג. לחילופין - לחייב את הבעל במתן ג"פ, על סמך מרידתו ושאר הנסיבות והעובדות המפורטות דלעיל, ושעוד יפורטו במהלך הדיון.

ד. לחייב את הנתבע בתשלום מזונות האשה מבלי להתחשב במעשה ידיה, לאור מרידתו, ולחילופין - לחייב את הבעל בהשלמת מזונות האשה בסך של - 1,500 ש"ח לחודש, וזאת בין אם במסגרת שלום-בית ובין אם עד לגירושין.

ה. לחייב את הבעל בתשלום מלוא הוצאות אחזקת בית המגורים המשפחתי.

ו. להורות, כי האשה זכאית למדור ייחודי בבית המגורים המשפחתי שבמושב חגור, וכן לאסור על הבעל לעשות על פעולה שיש בה כדי לסכל את זכותה של האשה למדור בבית מגורים זה וכן ליתן עיקול לשם הבטחת המדור הייחודי, מזונותיה וכתובתה.

ז. ליתן פסק דין לפיו, בית המגורים שבמושב חגור (המשק) שייך לאשה לבדה, וכן לבטל כל מתנה שניתנה לבעל במהלך הנישואין, וכן לדון ולפסוק בשאלת אופן פירוק השיתוף והחלוקה במשק הנ"ל.

ח. לדון ולפסוק בשאלת זכויות הצדדים במכוניות, בתכולת הדירה, בחסכונות ובזכויות הסוציאליות לפי הדין.

ט. וכן לחייב את הבעל בהוצאות ההתדיינות המשפטיות ובשכ"ט עו"ד.

2. ביום ז' בשבט תשנ"ט (24.1.99) הופיעו הצדדים ובאי כוחם בפני בית הדין הרבני וטענו טענותיהם והשיבו לשאלות בית הדין.

3. ביום כ"ח בניסן תשנ"ט (14.4.99) פסק בית הדין בשאלת המזונות, כדלקמן:ב ב
"לאחר שמיעת הצדדים ובאי כוחם אנו פוסקים:ו ו
על הבעל לנגר מיכאל לשלם לאשתו לנגר נירה סך של 1000.- (אלף) ש"ח למזונות הבית החל מיום ז' שבט (24.01.1999) ועד להחלטה אחרת של בית הדין.


הסכום הנ"ל צמוד למדד יוקר המחיה.
בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשלם את כל הוצאות הבית".

4. ביום 27.6.99 הגישה האשה בקשה לבית הדין לקביעת המשך דיון. המשך הדיון נקבע לכ"ט כסלו תש"ס.

השאלה השנויה במחלוקת:נ נ
לאור הנתונים הנ"ל היש סמכות לבית המשפט זה לדון בתביעה שבפניו או שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני מכח תביעת האשה והכרוך בה.

טענות ב"כ התובע:ב ב
א. הדיון בבית הדין הרבני הסתיים בפסק דין שניתן ביום 14.4.99, תמו הדיונים בבית הדין הרבני ועם סיום הדיון קמה הסמכות לבית משפט זה. גם אם לא הסתים הדיון בבית הדין הרבני הרי שתביעה המוגשת לשלום בית ולחילופין לגירושין אין בה כדי לחסום את שערי בית המשפט בפני הבעל.

טענות ב"כ הנתבעת:ו ו
א. האשה הקדימה בתביעת הגירושין לבית הדין הרבני וכרכה בתביעתה מזונות וכל ענייני הרכוש בכל אופן שהוא. בכך קנה בית הדין הרבני סמכות.

ב. הגבלות "כריכה" (כדין, תום-לב) אינן חלות על האשה אלא על הבעל בלבד.

ג. הדיון בבית הדין הרבני לא הסתיים, חרף הכותרת של פסק דין.



ה ה כ ר ע ה:נ נ
א. אכן, האשה הקדימה את הבעל בתביעה לשלום בית ולחילופין לגירושין שהגישה לבית הדין ובה כרכה את מזונותיה, מדורה קביעת הזכויות ברכוש המשפחתי ואופן חלוקתו, כמפורט לעיל בציטטות מתביעתה.

ב. בניגוד לדעת ב"כ האשה, סבורני שכללי הכריכה כובלים גם את האשה המגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני כאשר היא כורכת עניינים שאינם כרוכים מעצם טיבם וטיבעם בענייני גירושין. (ראה לענין זה ע"א 423/79 פ"ד לה (4) עמ' 245, 246, בענין צברי. גם לשונו של ס' 3 לחוק שיפוט בית דין רבניים (נישואין וגירושין ) תשי"ג - 1953 ברור מילל :ב ב "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם ע"י האשה ואם ע"י האיש (נקוד על "אם ע"י האיש ואם ע"י האשה") יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".

ג. סבורני, שבית הדין הרבני לא סיים את תפקידו ולא נתן פסק דין.

אכן, הדברים שפסק בית הדין ב- 14.4.99 מוכתרים בכותרת "פסק דין" אך הדברים שנכתבו אינם בגדר פסק דין ואינם סופיים, שהרי הפסק של בית דין הוא:ו ו "החל מיום ז' שבט תשנ"ט (24.1.99) ועד להחלטה של בית הדין". אמור מעתה, בית הדין עצמו מציין שהוא לא סיים את תפקידו ואפשר שיתן החלטה אחרת. זאת ועוד, אפילו תאמר שפסק דין לפנינו, הוא מתייחס למזונות בלבד כפי שמעיד הרשום בכותרת משמאל:נ נ "הנדון:ב ב מזונות" גם תוכן פסק הדין עניינו מזונות בלבד. תחום המזונות הוא אך חלק ממכלול העניינים שעל בית הדין הרבני – להכריע בו. טיבו של "פסק דין" הנ"ל הוא למעשה החלטה למזונות זמניים. אילו ניתן פסק הדין הדוחה את תביעת הגירושין, היה מקום לומר שבית הדין סיים את תפקידו גם בשאלות האחרות שנכרכו בתביעה הואיל ומשנסתיים הדיון בתביעה העיקרית אין עוד לכרוך במה להתלות.

במקרה דנן, עדין תלויה ועומדת תביעת הגירושין, עדין הכרוך בה נשאר כרוך ובית הדין הכריע באופן חלקי בתביעת המזונות בלבד. מטעם זה עדיין נתונה הסמכות לבית הדין הרבני לדון בכל שנכרך בתביעת הגירושין.


אכן, אם מבקש ב"כ האשה למצוא מקום בו מבכר המחוקק את האשה הוא מצוי בס' 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הנ"ל ובו נאמר:ו ו "אם תגיש אשה תביעה לבית הדין הרבני בתביעת מזונות שלא אגב גירושין "לא תשמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין". נוסח זה מלמד כי המחוקק לא ייחד את בית הדין בלבד לדון בתביעה כזו. הווה אומר:נ נ האשה יכולה להגיש את תביעתה לבית הדין הרבני או לבית המשפט המחוזי. (=כיום בית המשפט לענייני משפחה). הבחירה והברירה נמצאת, איפוא, בידי האשה - רוצה פונה לבית הדין הרבני, רוצה - פונה לבית המשפט (דיני מזונות, א. שינבויים וב. דון יחיא כרך' א' עמ' 39).

ד. ב"כ הבעל לא טענה בסיכומיה ולא הצביעה על העדר מילוי התנאים המגבילים את הכריכה. תביעת הגירושין הוגשה כדין תביעת המזונות והרכוש נכרכו בה כדין תביעת הגירושין היא כנה והוגשה בתום לב והכריכה אף היא כנה ונעשתה בתום לב.

ה. אכן, תביעת הגירושין היא תביעה חלופית לשלום בית אך אין הדבר פוגע בכנות התביעה (ראה למשל ע"א 328/67 כב(1), 277, 279, בענין שרפסקי, ונבדל מפסק הדין בענין זילברפניג, ע"א 279/68 פד"י כ"ב (2) 953, 954).

ו. פגם בתום הלב של האשה מוצאת ב"כ הבעל בכך שהיא פנתה בתביעה לצו מניעה ולחילופין לצו הגנה לבית משפט זה. כמדומה, שבאותה עת לא הוסמך בית הדין הרבני ליתן צווי הגנה ועל כן מאחר והאשה היתה זקוקה לסעד של צו הגנה (אף שביקשה סעד זה כחילופי לצו מניעה, אין בפניה זו כדי לפגום בכנות תביעה והכרוך בה.

זאת ועוד, הכריכה ומגבלותיה נקבעים בעת הגשת התביעה. לעומת זאת, הצורך בצו מניעה ו/או צו הגנה באו לראשונה בפני בית משפט זה ב- 28/6/99.

המורם מהמוטעם והמקובץ הוא שאני קובע שהסמכות לדון בתביעות הרכוש והמזונות נתונה לבית הדין הרבני ואני מוחק את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת 5,000 ש"ח + מע"מ הוצאות שכ"ט עו"ד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף בנכס

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף במגרש

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. פירוק שיתוף בעסק המשפחתי

  6. איך עושים פירוק שיתוף

  7. שיפוי הסכם פירוק שיתוף

  8. פירוק שיתוף לאחר אירוסין

  9. מדור ספציפי פירוק שיתוף

  10. תביעה לפירוק שיתוף במשק

  11. פירוק שיתוף בקרקע בחדרה

  12. תביעה למזונות ופירוק שיתוף

  13. פירוק שיתוף במקרקעין מס שבח

  14. תביעה לפירוק שיתוף ומזונות

  15. פירוק שיתוף במקרקעין בטבריה

  16. תביעה לפירוק שיתוף נגד הבעל

  17. פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

  18. פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג

  19. תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין

  20. תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  21. פירוק שיתוף במקרקעין בכפר ערבי

  22. הסכם חלוקה פירוק שיתוף במקרקעין

  23. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  24. תביעה לפירוק שיתוף לאחר הסכם חלוקה

  25. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בצפון

  26. פירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  27. סעיף 40 לחוק המקרקעין - פירוק שיתוף

  28. פירוק שיתוף בדרך מכירה וחלוקת הפדיון

  29. פירוק שיתוף בחלקה שחלקים ממנה הופקעו

  30. פירוק שיתוף בנכס על דרך רישום בית משותף

  31. סמכות בית המשפט להורות על פירוק שיתוף

  32. בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  33. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  34. פירוק שיתוף במקרקעין - מחזיק שאינו הבעלים

  35. חוות דעת מומחה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  36. פיצול הדיון בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  37. תביעת פירוק שיתוף בגין פלישה והתעשרות שלא כדין

  38. תביעה לפירוק שיתוף - חלוקה לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין

  39. פירוק השיתוף על דרך של מכירה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין בעלי הזכויות

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון