קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לשמירת מעמד יועץ משפטי: השופטת סלע .1המערער הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד המשיבה להצהיר כי הוא היועץ המשפטי של משרד התשתיות הלאומיות (להלן - "המשרד החדש") ולחייב את המשיבה לנקוט בכל הפעולות הדרושות לשמירת מעמדו כמתחייב מכך. .2בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (השופטת לויט - אב"ד; ה"ה בר ציון ודזובס נציגי ציבור - תב"ע נו/1054-3) דחה את תביעת המערער וקבע שמשרת היועץ המשפטי למשרד החדש פתוחה למכרז ומכאן הערעור שבפנינו. .3העובדות הנוגעות לענין ושנקבעו על ידי בית הדין האיזורי בפסק דינו הינן: א. המערער שימש כיועץ המשפטי של משרד האנרגיה והתשתית מאז הקמתו בשנת 1977; ב. ביום 7.7.96קיבלה הממשלה החלטה (מס' 117) בדבר הקמת משרד התשתיות הלאומיות, ביטול משרד האנרגיה והתשתית והעברת שטחי פעולה למשרד החדש (להלן : "החלטת הממשלה"); ג. על פי נוסח החלטת הממשלה רשמה לפניה הממשלה את הודעת ראש הממשלה כי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 39(א) (4) ו- (5) לחוק יסוד: הממשלה, החליטה להקים משרד חדש שייקרא משרד התשתיות הלאומיות והממונה עליו שר התשתיות הלאומיות, וכן נקבע כי תפקידי המשרד החדש יהיו לתכנן ולפתח את התשתיות הלאומיות במטרה להכין אותן למילוי משימותיה של המדינה לשנים הבאות; ד. בנוסף נקבעו בהחלטת הממשלה שטחי הפעולה ממשרדי הממשלה השונים שיועברו למשרד החדש; ה. המערער פנה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בבקשה ליתן צו על תנאי המופנה כלפי השר לתשתיות לאומיות, שר האוצר, שר המשפטים ונציב שירות המדינה, המורה למנוע את הדחתו של המערער ולשמר את מעמדו על ידי מינויו כיועץ המשפטי של המשרד החדש וכן ליתן צו ביניים המונע מינוי, זולת מינויו של המערער למשרד החדש (בג"צ 5189/96). בית המשפט העליון דחה את עתירת המערער בהפנותו את המערער לביה"ד לעבודה; ו. ביום 31.7.96הגיש המערער בקשה למתן צו הצהרתי זמני המורה למשיבה שלא לעשות כל פעילות הקשורה בארגון מחדש או קבלה לעבודה של מועסקים במסגרת המשרד החדש, ככל שהדבר קשור להעסקת יועץ משפטי או משפטנים במשרד החדש או לשינוי מסגרות היעוץ המשפטי הקיימות במשרד החדש וכן עתר לאסור חתימה על הסדר העסקה לתפקיד היועץ המשפטי של המשרד החדש. לאור הצהרת המשיבה לפיה "משרת היועץ המשפטי למשרד התשתיות הלאומיות תאוייש על פי הכללים דהיינו על פי הכללים הקבועים בחוק שירות המדינה (מינויים) והתקשי"ר", ביטל המערער את עתירתו, תוך שמירת זכויות: ז. ביום 19.8.96הגיש המערער בקשה נוספת למתן צו הצהרתי זמני באותה מתכונת שהתבקשה קודם לכן והוסכם בין הצדדים שינתן תוקף של החלטת ביניים להצהרת המדינה בעתירה מיום 31.7.96; ח. ביום 27.8.96קויים דיון בלשכת נציב שירות המדינה בהשתתפות הנציב , מנכ"ל המשרד, סגן נציב שירות המדינה לארגון מנהל ותקינה, סמנכ"ל משרד האנרגיה, עוזרת לנציב שירות המדינה וסגן ממונה לתקינה בנציבות שירות המדינה. על פי זכרון דברים מיום 16.9.96(להלן - "זכרון הדברים") הוחלט בישיבה זו כי ככלל יעבור מטה משרד האנרגיה, שבוטל, במיקשה אחת, והעובדים של משרד האנרגיה לשעבר יאיישו את המשרות החדשות במשרד החדש המקבילות למשרות שבוטלו במשרד האנרגיה. עוד נקבע כי כלל זה לא יחול על משרות בכירות, כאשר בתכנים של המשרה חל שינוי משמעותי בהיקף האחריות, בתחומי הענין, בסוג הנושאים וכו'. והמשרות הבכירות הינן - מנהל יחידת מדיניות ותכנון, היועץ המשפטי, ראש אגף קשרי חוץ והמדען הראשי , לגביהן נקבע שיתקיים מכרז פנימי (למעט משרת המדען הראשי, הפטורה ממכרז עפ"י התקשי"ר) אליו יוכלו לגשת כל עובדי יחידות הסמך ומשרד האנרגיה לשעבר. בנוסף נקבע כי אם לאחר סיום התהליך ימצאו עובדים ללא שיבוץ יופעלו הכללים המקובלים בסוגיה זו; ט. ביום 1.1.97פורסם מכרז פנימי ארצי מס' 1/97למשרת היועץ המשפטי של המשרד החדש. באותו יום פנה המערער לבית הדין בבקשה למתן צו הצהרתי זמני, בטענה שהמשיבה פעלה בניגוד להצהרתה ולהחלטת ביה"ד מיום 22.8.96והליכי המכרז הפנימי הוקפאו בצו הצהרתי זמני שניתן ביום 28.1.97וזאת עד להכרעה בתביעת המערער. .4המערער, הן בתביעתו לבית הדין האיזורי והן בערעור שבפנינו, אינו חולק על כך שאין לו זכות קנויה לתפקיד, אם מדובר בתפקיד שונה ואחר באופן מהותי מתפקיד אותו מילא קודם לכן אלא שטוען הוא, כטענה בסיסית ועיקרית, כי אין שוני בין התפקידים וכי המדובר בפיקציה בלבד. בנוסף אין המערער חולק על זכותה של הממשלה לבצע שינויים ארגוניים. הוא חולק ומשיג על הדרך בה בוצעה החלטת הממשלה, לטענתו, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים במטרה להדיחו מתפקידו ולמנות למשרות מפתח את אנשי שלומו של השר החדש. .5עיקר טענות המערער, כפי שעולות מסיכומיו בערעור ומטענותיו בעל-פה: א. קביעת בית הדין האיזורי כי המשיבה נהגה כהלכה באיוש המשרה של יועץ משפטי למשרד החדש וכי המערער לא עמד בנטל להוכיח שהמשיבה לא נהגה בתום לב בנושא - עומדת בסתירה לראיות שהוצגו בפניו. המשיבה נהגה בהעדר תום לב, לפחות בכך שקלטה בעבודה מועמד למשרה חדשה של יועץ משפטי קודם שנבדקו בנפש חפצה כישוריו של המערער למלא את התפקיד; ב. קביעת בית הדין האיזורי כי משרת המסגרת החדשה של יועץ משפטי במשרד החדש אינה פיקטיבית והיא דרושה לצורך תיפקודו היעיל של המשרד החדש עומדת בניגוד מפורש לראיות שהוצגו בפני בית הדין האיזורי; ג. קיימת חפיפה מלאה בין משרת היועץ המשפטי בה משובץ המערער ובין משרת המסגרת שלגביה פורסם המכרז והכישורים למי שמאייש את שתי המשרות זהים. פועל יוצא של הדברים הוא שבאותו משרד יהיו שתי משרות זהות ויצירת מצב דברים כאמור, לכשעצמו, מורה על העדר תום לב מצד המשיבה; ד. שר התשתיות הלאומיות הצהיר, ביום 4.9.97, כי מכרז פנימי למשרה של יועץ משפטי למשרד החדש יפורסם לאחר שתוסדר פרישת המערער משירות המדינה. ההצהרה ניתנה במסמך שערכה המשיבה והמוכיח לפחות לכאורה שכל נושא משרת המסגרת הוא "פיקציה" כדי להדיח את המערער מתפקיד יועץ משפטי של המשרד החדש וביה"ד התעלם מהמסמך; ה. אם המשרה בה משובץ המערער ומשרת היועץ המשפטי של המשרד החדש זהים באופן מלא מבחינת הדרגה, הכשירויות והכפיפויות , ניתן היה להעביר את המערער למשרה החדשה ללא מכרז; ו. בה"ד האיזורי מצדיק את המשרה הנוספת של יועץ משפטי במשרד החדש, בגידול היקף הפעילות של המשרד החדש שעוסק, בנוסף לתחומי הפעילות של משרד האנרגיה והתשתית לשעבר, במספר תחומי פעילות חדשים. גם המערער מסכים שהיקף הפעילות של המשרד החדש גדול מהיקף הפעילויות של משרד האנרגיה והתשתית לשעבר אולם מכך אין לפסוק שגם היקף הפעילות של היועץ המשפטי במשרד החדש גדלה בהיקף דומה ובית הדין האיזורי טעה בכך שעשה השוואה בין היקף גידול המשרד החדש והיקף גידול עבודת היועץ המשפטי בו; ז. מהראיות בפני בית הדין האיזורי עולה כי תחת קורת גג של המשרד החדש, יש למעשה 4יחידות גדולות - מינהל מקרקעי ישראל, נציבות המים, מועצת עבודות ציבוריות ואנרגיה ותשתית לשעבר וכן מספר רשויות סטטוטוריות כאשר היועצים המשפטיים של היחידות השונות אינם כפופים ליועץ המשפטי של המשרד החדש ואינם מטופלים באחריותו. כך שלמעשה היועץ המשפטי של המשרד החדש אמור לטפל בסך הכל בנושאי האנרגיה והתשתית שהיו בטיפולו של המשרד שבוטל וזאת בתוספת תיאומים כלליים בין החטיבות השונות של המשרד החדש הפועלות כאמור באופן עצמאי לחלוטין; ח. כל העובדים הועברו בסופו של דבר מהמשרד שבוטל למשרד החדש ללא מכרז והמערער הוא היחיד שהוצרך להזדקק למכרז פנימי שתוצאותיו היו ברורות מראש; ט. בית הדין האיזורי התעלם מטיעוניו המשפטייים של המערער לענין תקפות הסדר העברת העובדים, בטיעון הפורמלי כי זו פררוגטיבה של המדינה לעשות שינויים ארגוניים וכי המערער מסר עותק מהמסמך לנציגות העובדים אך לא דרש קיום מו"מ בנושא באמצעות הארגון היציג; י. ההסדר של שני יועצים משפטיים במשרד אחד הוא מאד בעייתי וכפילות כאמור אינה הגיונית וספק אם מתיישבת עם מבנה מנהלי נכון של המשרד; יא. המערער זכה, מאז הקמת המשרד החדש, לשורה ארוכה של השפלות ופגיעות מצד המשיבה ונוטרל מרוב עבודתו כיועץ משפטי משרדי. עד היום לא החזירה המשיבה למערער את עבודתו וסמכויותיו כיועץ משפטי וממשיכה לנטרלו מעבודה שוטפת של יועץ משפטי כפי שנהגה מאז הקמת המשרד החדש; יב. במקרה מושא הערעור ניצלה המשיבה את החלטת הממשלה כדי לשבץ את אנשי שלומם של השר והמנכ"ל במשרות חדשות במשרד החדש כאשר ברור שהממשלה מעולם לא התכוונה שהחלטתה על הקמת המשרד החדש תשמש כמכשיר לניפוח משרות מיותר; יג. לא היה מקום , במקרה דנן, לחייב את המערער בהוצאות משפט בבית הדין האיזורי לאור התנהגות המשיבה שגרמה לכך שהדיון בבית הדין האיזורי היה מורכב ומסובך. .6המשיבה, הן בבית הדין האיזורי והן בערעור, טוענת כי ראש הממשלה מכח סמכותו על פי חוק יסוד: הממשלה החליט על הקמת משרד ממשלתי חדש - הוא משרד התשתיות הלאומיות - אליו הועברו שטחי פעולה ממשרדי ממשלה שונים , בין השאר ממשרד האנרגיה והתשתית וכתוצאה מהחלטה זו בוטל משרד האנרגיה והתשתית. וכן טוענת היא שהמשיבה פעלה בהתאם להחלטת הממשלה מיום 7.7.96וכי למעביד, ובמקרה זה הממשלה, פררוגטיבה ניהולית לשנות, במקרים מסוימים, תנאי עבודה באופן חד צדדי וכי במקרה מושא הערעור הפעילה המשיבה פררוגטיבה זו בתום לב ובהגינות. .7עיקרי טענות המשיבה כפי שעולות מסיכומיה בערעור ומטיעוניה בע"פ הינן: א. ב"כ המשיבה תומכת בפסק דינו של בית הדין האיזורי שניתן לאחר שמיעת ראיות והתרשמות מהעדים, קריאת תצהירים ומסמכים רבים שהוגשו לפניו ושגגה לא יצאה מידו ועל כן אין כל עילה להתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין; ב. פועל יוצא של החלטת הממשלה הינה ביטול משרד האנרגיה והתשתיות בה כיהן המערער, עד לביטול המשרד, בתפקיד היועץ המשפטי; ג. המערער הוא שנהג ונוהג בחוסר תום לב. המערער כלל אינו חפץ במשרת היועץ המשפטי למשרד החדש ומטרתו האמיתית היא לפרוש לגמלאות בתנאים מועדפים כאשר ההליך השיפוטי משמש עבורו מנוף להשגת תנאים אלה; ד. טענות המערער בערעור חורגות ומתעלמות מהפלוגתאות שנקבעו בהסכמת הצדדים בבית הדין האיזורי; ה. אין לאדם זכות קנויה למלא תפקיד אשר הוא שונה ואחר באופן מהותי מתפקיד אותו מילא קודם לכן. הקמת המשרד החדש וכפועל יוצא ביטול משרד האנרגיה והתשתית הביא לשינוי כאמור ולמערער אין זכות קנויה לתפקיד היועץ המשפטי למשרד החדש שהינו שונה בהיקפו ובתכניו מהתפקיד אותו מילא קודם לכן; ו. למעביד, ובמקרה זה הממשלה, פררוגטיבה ניהולית לשנות, במקרים מסוימים, תנאי עבודה באופן חד צדדי ובמקרה דנן זכות זו הופעלה בתום לב ובהגינות עם הקמת המשרד; ז. בדין קבע בית הדין האיזורי בהסתמכו, בין היתר, על נספח לתצהיר המערער, שקיים הבדל מהותי וכמותי בין משרד האנרגיה והתשתית ותחומי פעילותו הצרים לבין המשרד החדש על המגוון הרחב של תחומי פעילותו; ח. לאור העובדה שאין כל דמיון בין משרד האנרגיה והתשתית לבין המשרד החדש, לאור הצורך לאייש את משרת היועץ המשפטי למשרד החדש באדם המתאים ביותר להתמודדות עם היקף פעילותו הרחבה של המשרד החדש ולאור העובדה שהמשיבה נוהגת על פי חוק ובהתאם להצהרתה שתאייש את המשרה בהתאם לכללי התקשי"ר והחוק - פורסם מכרז פנימי למשרה, שאליו יכולים היו לגשת עובדי היחידות השונות המרכיבות את המשרד החדש, לרבות המערער; ט. פעולת המשיבה לא פגעה במעמדו של המערער שכן הוא נותר יועץ משפטי בדרגה הגבוהה ביותר. עם זאת, גם אם נפגע מעמדו בחינת זו שאינו היום עוד יועץ משפטי למשרד ממשלתי, למרות שהוא בדרגה הגבוהה ביותר וממשיך לקבל משכורת בהתאם, הרי שבאיזון האינטרסים גוברת זכותו של המעביד לערוך שינויים מבניים; י. טענת המערער לפיה אנשי המינהל ניצלו לרעה את החלטת הממשלה כדי "לסדר" לאנשי שלומם משרות לא הוכחה כלל וטוב היתה שלא היתה נטענת; יא. את ההבחנה הקיימת בין תפקיד המערער עד להקמת המשרד החדש לבין תפקיד יועץ משפטי למשרד לא מוצאים בדרישות המקצועיות של התפקיד המופיעות במסמכי המכרז, אלא בהבדל הרב בהיקף הפעילות ובנושאי הפעילות של שני המשרדים השונים ; יב. לטענת המערער בדבר חיובו בהוצאות (בסך 200, 1ש"ח) - הרי שהגורם היחידי לסרבול והארכת ההליכים בבית הדין האיזורי הוא המערער עצמו ונטל ההוצאות שהוטל על המערער נטה לחסד וזאת בשל ניהול ההליכים המרובים, המיותרים והסותרים על ידו. .8א. בית הדין האיזורי בהתייחסו לסמכותו של ראש הממשלה על פי סעיף 39 (א) (4) ו- (5) לחוק יסוד : הממשלה להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד, לקבוע את משרדי הממשלה וכן לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים תוך מסירת הודעה לכנסת, הגיע למסקנה שבמקרה מושא הערעור שבפנינו הוקם משרד חדש - משרד התשתיות והלאומיות - ומשרד האנרגיה והתשתית בוטל. ב. לאחר בחינת הראיות שהובאו בפניו, לרבות פירוט תחומי העיסוק של המשרד החדש תוך השוואה לתחומי העיסוק של המשרד לאנרגיה שבוטל, הגיע בית הדין האיזורי למסקנה - "אין המדובר בהבדל סמנטי בלבד. במקרה זה הפעיל ראש הממשלה, אשר כאמור נתונות לו מגוון סמכויות על פי סעיף 39(א) לחוק יסוד הממשלה, את הסמכות הקיצונית שביניהן, היא הסמכות להקמת משרד חדש וביטולו של משרד קיים. המסקנה היא איפוא כי החלטת הממשלה, על פניה, באה ליצור מציאות חדשה. השאלה היא האם בפועל אכן נוצרה מציאות חדשה כזו. לאחר שבחנו את כלל הראיות שהובאו בפנינו בהליכים בתיק זה קובעים אנו, כעמדת הנתבעת, כי הלכה למעשה נוצר משרד ממשלתי חדש, שצירף אליו תחומים שונים, ביניהם גם את תחומיו של משרד האנרגיה. שטחי פעולתו של המשרד החדש רחבים בהרבה משטח פעולתו של משרד האנרגיה שבוטל" (ההדגשות במקור - א.ס.). ג. ובבחנו את הראיות בשאלת השוואת היקף תפקיד היועץ המשפטי של המשרד החדש להיקף תפקידו של היועץ המשפטי של המשרד שבוטל , ולאור העדויות שהיועץ המשפטי של המשרד החדש נועד לתת מענה למכלול הנושאים בהם פועל המשרד החדש קבע בית הדין האיזורי - "שוכנענו כי המציאות החדשה שנוצרה, הקמת המשרד החדש, על מכלול תחומי עיסוקו כפי שהובהר לעיל אכן יוצרת בתחום היעוץ המשפטי תפקיד חדש, שונה במהותו מהתפקיד שמילא התובע במשרד האנרגיה עד לביטולו... .22מקובלת עלינו עמדת המדינה כי משרת היועץ המשפטי של המשרד הינה בין המשרות החשובות בו, לא רק משום החשיבות הנודעת ליעוץ משפטי בכלל כמרכיב חיוני בפעילותו התקינה והסדירה של גוף ציבורי, אלא שבהתחשב במבנהו המורכב של משרד התשתיות הלאומיות ושטחי הפעולה המגוונים שהועמדו תחת אחריותו, היועץ המשפטי נמנה עם בעלי התפקידים המרכזיים אשר אמורים להביא לידי ביטוי את פעילותו האינטגרטיבית של המשרד. מקובלת עלינו גם עמדת המדינה כי חשיבותו של בעל תפקיד זה מודגשת עוד יותר על רקע הצורך בהקמת משרד חדש ועיצוב דפוסי פעילותו. .23די אם נבחן את תחומי היעוץ המשפטי שניתן על ידי התובע או תחת אחריותו במשרד האנרגיה שבוטל (נספח ב' לתצהירו) כדי להווכח כי אכן אין מדובר באותו תפקיד ב"שינויים קלים" אלא בתוכן חדש שנוצק, במשרה שונה במהותה" (ההדגשות במקור - א.ס.). ד. ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ששמעה את העדים והתרשמה מהם. לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי לפיהן - הלכה למעשה נוצר משרד ממשלתי חדש שצירף אליו תחומים שונים ותחומי היעוץ המשפטי של המשרד רחבים ושונים במהותם מתחומי היעוץ המשפטי שניתן על ידי המערער או תחת אחריותו במשרד שבוטל - מסקנות אליהן הגיע לאחר בחינת חומר הראית שהיה בפניו, ניתוח העדויות, בחינה מעמיקה של תחומי העיסוק של המשרד החדש בהשוואה לתחומי העיסוק של המשרד שבוטל והסקת המסקנות הנכונות העולות מהעובדות. .9א. בהתייחס לטענות שהעלה המערער כנגד הדיון שקויים בנציבות שירות המדינה ביום 27/8/96ואשר מצא ביטויו בזכרון הדברים, הרי שמחומר הראיות בתיק עולה שיצירת המשרד החדש, שבא לרכז תחת קורת גג אחת ענייני תשתית שהיו פזורים עד אז במשרדים שונים, חייב התארגנות ובחינה כיצד יש לארגן ולנהל את המשרד בדרך הנכונה והטובה ביותר. צדק בית הדין האיזורי בקובעו שלא מצא כל פגם בקביעת נציבות שירות המדינה בדבר מבנה המשרד החדש ואיושו, לרבות הקביעה בדבר המשרות הבכירות, לרבות משרת היועץ המשפטי, שבתכנן חל שינוי משמעותי בהיקף האחריות, תחומי הענין וסוגי הנושאים המטופלים. ב. לטענות המערער שביצוע החלטת הממשלה כפי שנעשה בזכרון הדברים הינה כולה "פיקציה" על מנת "להדיחו" מתפקידו קבע בית הדין האזורי, וכך קובעים גם אנו, שלא נמצא כל ביסוס. וזאת במיוחד גם בשים לב להרכב המשתתפים בדיון זה, בראשות נציב שירות המדינה, והעדויות מהן עולה בסיס לפעולה מקצועית ועניינית של המשיבה בדרך ביצוע החלטת הממשלה. ג. עולה שישום החלטת הממשלה, כפי שמצא ביטוי בזכרון הדברים, הינו בתחום הפררוגטיבה הנתונה למדינה אשר פעלה במסגרת הנורמטיבית שנקבע לענין זה בפסיקה. ד. זאת ועוד, מעמדו של המערער כיועץ משפטי בדרגה הבכירה ביותר לא נפגע במעבר למשרד החדש והוא נשאר יועץ משפטי ברמת משרה של יועץ משפטי משרדי כפי שהיה ערב הקמת המשרד החדש וביטול משרד האנרגיה והתשתית. .10לא מצאנו מקום להתערב בהוצאות שפסק בית הדין האזורי. .11לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור. .12המערער ישלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 500, 3ש"ח.יועץ משפטי