תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק:

.1הנתבעת היא אגודה שיתופית והתובע הוא אחד מחבריה. ביום 10.10.78נכרת בין הצדדים הסכם בגין נכס מסויים. משמעות ההסכם ותוצאותיו הינם נשוא תביעה שהגיש התובע נגד האגודה ותביעה שכנגד שהגישה האגודה נגדו - הכל במסגרת התיק העיקרי דידן.
שעתי כבר חלק נכבד מהראיות בתיק זה ואמור הייתי לשמוע את המשכן ביום 28.5.81, אלא שבינתיים נפל דבר באגודה הנתבעת:ב ביום 26.1.81
הוציא רשם האגודות השיתופיות צו לפירוק האגודה הנ"ל, מכח הסמכות המוענקת לו בס' 46(1) לפקודת האגודות השיתופיות [4], ומינה את מר אפרים זלצר, המבקש, להיות מפרק האגודה.
כיום חלוקים הצדדים בדבר המשמעות והתוצאות של צו הפירוק הנ"ל:ו המבקש סבור כי מיום מתן הצו אין עוד סמכות לבית-המשפט לדון בתביעות של האגודה ונגדה. לפיכך הגיש בקשה (המר' 4214/81) למחיקת התובענות ו"הפסקת ההליכים המשפטיים בגינם". התובע, לעומתו, סבור כי הפסקת ההליכים איננה מסקנה הכרחית מצו הפירוק, כי הדבר נתון לשיקול דעתי וכי בנסיבות הענין שיקול הדעת מצביע על הצורך בשמיעת ההליך על-ידי עד תומו. לפיכך הגיש הוא מצידו (המר' 4887/81) בקשה ל"תיקון שמה של הנתבעת", על מנת שתיקרא מעתה - "תדהר" נגריה קואופרטיבית בבת ים בע"מ (בפירוק) ע"י המפרק אפרים זלצר". למעשה זוהי בקשה לתיקון התביעה.
.2הצד הדיוני איננו מהווה בעיה. תקנות סדר הדין צפו אפשרות כזאת של הצורך בחילופי בעל דין ונתנו דעתן עליה בתקנות שבפרק ד' סימן ד', תקנות 36עד .39עפ"י הוראות אלה נראה שבית-המשפט רשאי להורות "אם ראה צורך בכך לשם ישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר... והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו". (תקנה 38[5] וכן ר' זוסמן מהד' 4[10] בעמ' 158-157).

אלא שהמחלוקת איננה במישור הדיוני. הזירה בה מבקשים הצדדים להתמודד היא זירת הסמכות, וכאמור עמדת המבקש בנושא זה היא פשוטה וחד משמעית:נ הוצא צו פורק, אין יותר לבית-המשפט סמכות לדון בהליך שיפוטי שהאגודה שבפירוק היא צד לו.
.3פרקליטו המלומד של המבקש מפנה תשומת ליבי בראש ובראשונה להוראות ס' 48(3)(ג) לפקודה ולתקנות 11ו- 12של תקנות האגודות השיתופיות (פירוק) [6]. חיקוקים אלה, תמציתם היא הענקת סמכויות שיפוטיות למפרק "לחקור בכל התביעות נגד האגודה ולהחליט בצו... למי זכות קדימה". סמכות זו מסכם ד"ר זוסמן בספרו כך:ב
"(5) דין נושה של אגודה שיתופית שלגביה ניתן צו פירוק הוא כדין נושה של חברה המתפרקת ע"י בית המשפט, ובלבד שמקבל הנכסים הרשמי משמש כמפרק האגודה (ס' 48(1) ו- 59לפקודת האגודות השיתופיות). אך גם אם מינה רשם האגודות השיתופיות אדם אחר בתור מפרק (וכן נוהג הוא לעשות) אין בית המשפט מוסמך עוד לדון בתביעות נגד האגודה. על פי ס' 48(2) ו-(3) לפקודה הנ"ל, פוסק המפרק בתביעות הנושים ואין להם אפילו זכות ערעור על החלטתו לבית המשפט, אלא הרשם דן בערעור..." (זוסמן, סדרי הדין, מה' 4[10] בעמ' 20).
עוד היפנה הפרקליט המלומד את תשומת לבי לפסק דין ישן שניתן ע"י כב' השופט (כתוארו אז) זוסמן בנושא זה ואשר, ככל הנראה, הינו עד היום פסק-הדין המנחה, ואחד הבודדים, בסוגיה זו. המדובר הוא בע"א 136/50 עזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ [1]. פרק 12של אותו פס"ד (בעמ' 968) דן בנושא של מעמדו של מפרק בהליכי פירוק של אגודה שיתופית.
כן הופנתה תשומת לבי לפסה"ד שניתן בע"א 422/58 בן שמש נ' הלואה וחסכון, כפר סבא [2] ופסק-דין של ד"ר לם המנוח בבימ"ש זה שפורסם בתמציות (ת"א 1231/55 "ניב" בע"מ נ' ד"ר אוסלר וש. ברנט, מפרקים [3]).
.4חושש אני שכל האסמכתאות והציטוטים הנ"ל אין בהם כדי לענות על השאלה הניצבת בפני. הקו המנחה הוא כי משניתן צו פירוק של אגודה שיתופית יכול נושה להגיש את תביעתו למפרק בלבד, פרט למקרים נדירים:ו
"אך אנו סבורים כי אפילו לא פנו המערערים תחילה למפרק, היו שערי בית המשפט נעולים בפניהם שכן פירוק האגודה איננו דומה לפירוק חברה מרצון, אלא הוא נובע ממעשה השלטונות ומשום כך דומה הוא יותר לפירוק חברה על-ידי בית-המשפט, והנה, על פי תקנה 11(ה) לתקנות האגודות השתופיות 1934(כפי שתוקנו) נדרש כל נושה להגיש את תביעתו למפרק: אות היא כי זוהי הדרך לגביית חוב המפרק, ואנו מוסיפים: הדרך היחידה..." ע"א 136/50 עזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה ב"מ [1] שם בעמ' 968מול האות ד'.
מבחינתי, מתפרץ פרקליט המבקש לדלת פתוחה: מקובלת עלי ההלכה הנ"ל ואינני מהרהר אחריה. אלא שבפני מתעוררת שאלה אחרת והיא: מה דינו של הליך שהאגודה
היא צד לו ואשר הוגש לפני שניתן הפירוק. על שאלה זו לא מצאתי תשובה ברורה באסמכתאות הנ"ל שצוטטו לי.
.5המענין הוא כי אותה בעיה מתעוררת גם בהליכי פשיטת רגל וגם בהליכי פירוק חברות ובשני המקרים הנ"ל ראה המחוקק לנכון להתיחס אליה במפורש. לענין פשיטת רגל, התשובה היא בס' 22לפק' פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"מ- 1980[7]. תמצית האמור שם היא כי משהוגשה בקשה לפשר רשאי בית- משפט לעכב את ההליכים או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.
לענין פירוק חברות התשובה היא בסעיף 156לפקודת החברות [8]:
"156: "כשניתן צו פירוק או כשנתמנה מפרק עסקים זמני, לא ימשיכו כל משפט או הליך משפטי ולא יתחילו באלה נגד החברה אלא על-פי רשות מבית המשפט ובאותם תנאם שבית המשפט יוכל להטילם".
זוהי כמובן הוראה חמורה יותר מזו שבענין פשיטת רגל ואף חמורה יותר מזו שנוהגת לגבי חברות שלגביהן הוגשה בקשת פירוק אך טרם ניתן צו. (כאן, ההוראה היא בס' 155ולפיה רשאי בית-המשפט להעמיד את ההליך).
מכל מקום ברור שבעוד שבשני אלה - פשיטת רגל ופירוק חברה - נתן המחוקק דעתו לשאלת ההליכים התלויים ועומדים, לא עשה כן לענין פירוק אגודות שיתופיות.
.6הלכה בדיני פרשנות היא שהמחוקק, כל דעביד לטב עביד, ואין מייחסים לו השמטה או שיכחה. כל אימת שביקש המחוקק להורות כי בית-משפט חייב להפסיק הליך שלפניו (כמו בענין פירוק חברה) או רשאי להפסיק הליך כזה (כמו בענין פשיטת רגל) - עשה כן במפורש. אם אין הוראה כזאת, משמע שהמחוקק התכוון לכך שבית-המשפט לא יהיה חייב ולא יהיה רשאי להפסיק הליך כזה. דברים אלה נכונים אפילו אם ההגיון מחייב זאת: כמו, למשל, בעניני בוררות. כן מדובר בהסכמה מפורשת של הצדדים להוציא את הסמכות מידי בית-המשפט ולמוסרה לבורר. ההגיון היה מחייב שכל הליך כזה, התלוי ועומד בפני בית משפט, יפסק אוטומטית, ויועבר לבורר. אך בהגיון בלבד לא סגי וראה המחוקק לנכון ולנחוץ שתינתן הוראה מפורשת על כך בחוק.
(ס' 5לחוק הבוררות) [9].
מזוית אחרת אפשר לראות את הדברים כך: השאלה איננה אם יש לי סמכות להמשיך ולדון בתביעה זו - כפי שהעמידה פרקליט המבקש המלומד. תביעה זו הובאה אלי דרך השער הראשי, שעה שלכל הדעות היתה לי סמכות לדון בה. השאלה היא אם הסמכות שלי לדון בתביעה הופסקה על-ידי צו הפרוק שניתן. הפסקת סמכות כזאת איננה יכולה להיעשות על דרך רמז או דרש או היקש או גזירה שווה והיא חייבת חיקוק מפורש. באין חיקוק כזה לא פגה הסמכות.
.7פרקליט המבקש ניסה לשכנע אותי כי האמור בס' 48(3)(ג) לפקודת האגודות השיתופיות הוא חיקוק מפורש כזה. נאמר שם כי תהא למפרק הסמכות "לחקור בכל התביעות נגד האגודה..." אם המדובר "בכל התביעות", הרי התביעות התלויות ועומדות בבית-המשפט בכלל זה. אינני מקבל השקפה זו.

זה איננו אותו חיקוק מפורש שדיברתי

ב לעיל. בעיני, כוונת האמור היא לכל התביעות שתוגשנה לאחר התחלת הפירוק ולא לאלה שהוגשו לפני כן. תמיכה להשקפתי זו אני מוצא בדברי הנשיא (כתוארו אז) אולשן בע"א 422/58 בן שמש נ' הלואה וחסכון, כפר סבא [2] שכבר הזכרתי לעיל. אותו פסק-דין אימץ את ההלכה שנקבעה בע"א 136/50 עזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ [1]. ובין השאר נאמר שם (בעמ' 2063מול האות ז):
"אם הכוונה היא שהתובע יכול גם לפנות לבית המשפט לאחר התחלת הפירוק ולקבל פסק-דין נגד האגודה, הרי פסק-דין כזה יוצר כבר חוב או תביעה מוכרת, ואם כן הדבר מה יש למפרק לחקור בה?" (ההדגשה שלי - י' מ').
המסקנה המשתמעת מהדברים היא שכוונת הסעיף הינה שאין תובע יכול לפנות לבית המשפט לאחר התחלת הפירוק. ומכלל "לאו" אתה שומע "הן": תביעה שהוגשה לפני התחלת הפירוק שרירה וקיימת.
.8העולה מן הנ"ל הוא שהגעתי למסקנה מרחיקת לכת אף יותר מזו שהציעו לי פרקליטי התובע. כזכור היתה עמדתם שיש לי בענין זה שיקול דעת וכי עלי להפעיל שיקול דעת זה בכיוון של המשכת הדיון בתביעה, כאמור. דעתי היא שאין לי בענין זה שיקול דעת כלל, ואני חייב להמשיך בשמיעת המשפט.
אוסיף ואומר שאפילו הייתי סבור שיש לקרוא לתוך פקודת האגודות השיתופיות, על דרך ההיקש או גזירה שווה, סעיף דומה לזה שבפקודת החברות (והוא מתאים לעניננו יותר מהסעיף המקביל בפקודת פשיטת הרגל) הייתי מגיע לאותה תוצאה.
אותו סעיף, ס' 156, קובע שכאשר ניתן צו פירוק "לא ימשיכו משפט או הליך משפטי... אלא על-פי רשות מבית המשפט". לו היה סעיף זה או כזה חל בעניננו, הייתי נותן רשות להמשיך את ההליך שבפני וזאת משני נימוקים: א. המשפט שבפני נמצא כבר בשלבים מתקדמים ביותר והתובע סיים כבר, למעשה, את הבאת ראיותיו.
ב. המשפט מעורר בעיות משפטיות סבוכות, ועם כל הכבוד למפרק אינני בטוח שהוא מצויד בידע משפטי מספיק כדי להכריע בהן.
.9התוצאה הסופית היא שאני דוחה את הבקשה שבהמר 4214/81 ונעתר לבקשה בהמר' 4887/81. התביעה תתוקן כמבוקש בהמרצה זו ואין צורך בהגשת כתב תביעה חדש. המפרק יוכל, אם ירצה, להגיש כתב הגנה מתוקן ותביעה שכנגד מתוקנת תוך 30יום מהיום. לא יעשה כן, יחשבו כתב ההגנה והתביעה שכנגד כאילו הוגשו מלכתחילה על ידו בשם "תדהר נגריה קואופרטיבית בבתים בע"מ (בפירוק)".
אני קובע ישיבת תזכורת ליום 17.9.81ב-8.30, על מנת לדון בסדרי המשך שמיעת הראיות בתק. המבקש ישלם לתובע הוצאות בשתי ההמרצות ושכ"ט בסך 1000שקלים בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון אגודה שיתופית

  2. תיקון תקנות אגודה שיתופית

  3. עורך דין אגודה שיתופית

  4. פטירת חבר אגודה שיתופית

  5. סמכויות ועד אגודה שיתופית

  6. סכסוך בין חברי אגודה שיתופית

  7. בוררות רשם האגודות השיתופיות

  8. ניגוד עניינים באגודה שיתופית

  9. תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  10. מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית

  11. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  12. זכויות יורשים רווחי אגודה שיתופית

  13. אחריות אישית חברי ועד אגודה שיתופית

  14. עתירה נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות

  15. ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  16. זכויות חבר אגודה שיתופית לקבל שטח חקלאי

  17. בקשה לשינוי רישום ברשם האגודות השיתופיות

  18. התערבות בשיקול דעת רשם האגודות השיתופיות

  19. המרצת פתיחה ביטול הסכם עם אגודה שיתופית

  20. ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

  21. עתירה לבג"ץ על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  22. התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית

  23. סמכות עניינית בתביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  24. סמכות עניינית ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות

  25. סמכות ביהמ''ש לעניינים מנהליים לדון בהחלטות רשם האגודות השיתופיות

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון