תביעה נגזרת

מהי תביעה נגזרת ?

תביעה נגזרת היא מנגנון יציר הפסיקה, שמעוגן כיום בחוק החברות, המאפשר לבעל מניות או לדירקטור בחברה להגיש תביעה שלא בשמו או בשל פגיעה אישית בו - אלא מכוח עילת תביעה של החברה עצמה (ראו סעיף 1 וסעיף 194 לחוק החברות). ייחודה של התביעה הנגזרת אפוא הוא בכך שהתובע מפעיל את כוח התביעה של החברה, הגם שהחברה עצמה ממאנת לעשות כן – מצב שיכול שיווצר, למשל, כתוצאה מניגוד עניינים בין נושאי המשרה לבין בעלי המניות בחברה.

כבוד השופטת ד' דורנר עמדה על ההבדלים העקרוניים שבין התביעה האישית, הייצוגית והנגזרת:
"התביעה האישית היא תביעה שמגיש בעל מניות בשמו, בגין פגיעה אישית בו. התביעה הייצוגית מייצגת אוסף של תביעות אישיות. זוהי תביעת בעל מניות בשמו הוא ובשמם של בעלי מניות אחרים כבעלי תביעות אישיות - בגין פגיעה בו ובהם. בעלי המניות האחרים אינם צד לתביעה ואינם נוטלים חלק בהליך. ...לבד מהתביעה האישית והייצוגית העומדת לבעל מניות, עומדת לחברה זכות תביעה מכוח היותה אישיות משפטית עצמאית הכשירה לתבוע ולהיתבע בשמה היא כאשר נגרמת פגיעה בה. כעקרון, אין החברים בה יכולים לתבוע בשמה אלא במקרים חריגים בהם רשאי חבר בחברה להפעיל את זכות התביעה של החברה על ידי תביעה נגזרת. תביעה זו שונה במהותה מהתביעה האישית ומהתביעה הייצוגית. היא מוגשת על ידי בעל מניות שלא בשמו ושלא בשל פגיעות אישיות בו ובבעלי מניות אחרים אלא בשם החברה הנפגעת. בעקרון, חובת הדירקטורים להתנהגות בתום לב ובהגינות על פי פקודת החברות, היא כלפי החברה ולא כלפי בעלי מניותיה ומשכך עילת תובענה נגדם קיימת, אם קיימת, רק לחברה ולא למי מ'נפגעיה'." [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 325-326 (1997); להלן: "עניין מגן וקשת"].

ואולם, עצם הרעיון של תביעה נגזרת מהווה חריג לעקרון יסוד בדיני החברות, של אי
התערבות בעלי המניות בהחלטות החברה -
"רעיון התביעה הנגזרת מהווה חריג לכלל אי ההתערבות, אשר נקבע באנגליה ב- 1843 בפסק הדין הנודע בעניין Foss, לפיו אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה מכתיבה לאורגנים המוסמכים בתוככי החברה זכות בלעדיות בהענקת זכות תביעה לחברה. הכלל נועד לאפשר שיקול דעת עסקי מלא להנהלה ולדירקטוריון ולמצות את זכויותיהם של בעלי המניות בקביעה כי הם חופשיים לפטר את הדירקטורים או ליטול את סמכויותיהם. רציונל נוסף של הכלל הינו יכולתה של האסיפה הכללית לאיין ממילא את התביעה על ידי אישרור הפעולה הפגומה, וכן החשש מהצפת בתי המשפט בתביעות סרק, מבזבוז משאבי החברה או ממתן אפשרות לתובע לא מוכשר או לתובע אינטרסנט לחבל בחברה." [פרופ' יוסף גרוס חוק החברות החדש 328 (2007)].

לנוכח מאפייניה הייחודיים של התביעה הנגזרת כמפורט לעיל - ההלכה הנוהגת מקדמת דנא קבעה כי הנטל רובץ לפתחו של מי שמבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת, להוכיח לכאורה כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא "יריב את ריבה" (ראו: עניין מגן וקשת, שם, בעמ' 326).

בתוך כך, שומה על בית המשפט לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו ובהתאם למבחן של צדק – שהינו מבחן רחב עד מאד:
"אין אלא לשוב לדברי מ"מ הנשיא (כתוארו אז) י. זוסמן בע"א 180/75 הנ"ל, לפיהם רשאי בית המשפט לשקול כל עניין ועניין הבא לפניו בגדר תביעה נגזרת, על פי נסיבותיו ולקבוע אם טעמים של צדק מחייבים סטייה מכלל הישות הנפרדת של תאגיד או לא ולשם כך אין צורך לסווג עניינים בקטגוריות מסוימות." [ע"א 216/84 באומהקר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(1) 414, 416-417 (1986)].

בין שיקולי הצדק ייחסו בתי המשפט משקל רב לטובתה של החברה:
"לא בכל מקרה זכאי בעל המניה להגיש תביעה נגזרת; שאם אי אתה אומר כן, יש לחשוש - כפי שאכן קרה לא אחת - כי בעלי מניות ישתמשו בשערי תביעה פתוחים אלה לסחיטת רווחים אישיים שונים במשא ומתן 'לפשרה' שבינם לבין הנהלת החברה, על רקע איום בהגשת תביעה נגד המנהלים, על כל הפרסום והפגיעה בשמה ובאמינותה של החברה, הכרוכים בכך (ראה: א' ברק, 'היקף התערבותו של בעל המניה בניהול החברה על-ידי מנהליה: כוחו של בעל-המניה לתבוע על הפרת זכות על ידי מנהליה' הפרקליט כה (תשכ"ט-תש"ל) 488, 504-502). בית המשפט לא יאפשר אפוא הגשת תביעה נגזרת על-ידי בעל מניה, אלא לאחר שישקול, זה לעומת זה, את המטרה הרצויה של הגנת החברה בפני מנהליה מחד גיסא, ואת החשש, שבעל המניות מנסה לסחוט למען טובתו האישית, על חשבון החברה, מאידך גיסא." [ע"א 52/79 סולימני נ' בראונר, פ"ד לה(3) 617, 625-624 (1980)].

מנגנון התביעה הנגזרת הוסדר לראשונה בחקיקה רק בחוק החברות משנת 1999 - שאז נקבע כי על בית משפט לבחון התקיימותם של שורת דרישות דיוניות ומהותיות טרם שיאשר ניהולה של תביעה מסוג זה. במסגרת התנאים הדיוניים נדרש המבקש למצות הליכים בתוך החברה קודם שיפנה לבית המשפט - ובתוך כך עליו לפנות לדירקטוריון החברה בכתב, לפרט את העובדות הרלוונטיות המקימות לדידו את עילת התביעה, ולדרוש כי היא תוגש על ידי החברה עצמה (ראו סעיף 194 לחוק). רק אם החברה לא השיבה לדרישה, השתהתה בהגשת התביעה, דחתה את הבקשה להגשתה או לא נקטה בפעולה אחרת שהשמיטה את עילת התביעה – יהא המבקש רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לאישור תביעה נגזרת (ראו סעיף 197 לחוק). מבחינה מהותית – החוק מורה כי בית המשפט לא יאשר ניהולה של תביעה נגזרת אלא אם כן שוכנע לכאורה כי התביעה וניהולה הם לטובת החברה, וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב (ראו סעיף 198(א) לחוק). דרישות אלה תואמות את "מבחן הצדק" שנקבע בפסיקה עוד קודם לחקיקתו של חוק החברות [ראו: אירית חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש כרך א 609 (1999)].

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון