קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של עורך דין נגד לקוח בתביעות קטנות:   התובע הינו עורך דין במקצועו.   התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבעת פנתה אליו לצורך קבלת שירותים משפטיים בקשר עם מיזם שיזמה למתן שירותי פרסום והנפקת מודעות, וכי הסכים באופן חד פעמי להעמיד את שכרו לפי שעה 100 דולר במקום 125 דולר כנהוג אצלו.   התובע פגש את הנתבעת פגישה ראשונה, וקיבל ממנה מידע כללי על המיזם, בפגישה זו רשם לעצמו הערות במסמך שסומן ת/1.   פגישה נוספת נערכה בין הצדדים לצורך דיון במהות העסקה אליה נכנסת הנתבעת עיצוב ההסכם העתידי , וקביעת עמדתה של הנתבעת במו"מ עם הצד השני לעסקה . התובע רשם תרשומת , שהוגשה וסומנה ת/2.   התובע גם טוען, בעדותו בפני כי ניסח מכתב בשמה של הנתבעת המופנה אל הצד השני בעסקה עימה , ושלח אותו אליה לצורך מתן הערותיה . הנתבעת העירה את הערותיה והחזירה את המסמך אל התובע לצורך ניסוח מחדש, והתובע עשה כן . מוצגים ת/4 ות/5   התובע טוען גם כי לאחר שהבין את מהות העסק אליו הנתבעת עתידה להיכנס ייעץ לה לשקול היטב את צעדיה.   לאחר העברת ת/5 ושיחותיו של התובע עם הנתבעת הודיעה לו זו כי היא חושבת לעבור לעבוד כריטיינר , ולא על בסיס חוזה קבלנות.   לאחר מכן הנתבעת התעלמה מדרישותיו של התובע לשכר טרחה.   הנתבעת הגישה הגנה ובה טענה מספר טענות -   א-    שהתובע היה צריך לספק לה חוזה ולא יעוץ משפטי. ב-     לאחר שנפגשה איתו ונתנה לו את פרטי החוזה, שלח לה טיוטת הסכם למספר פאקס זמני שנתנה לו , והוא ידע שאין לה פאקס. ג-      טיוטת ההסכם היתה מבישה, ונראה כי לא עברה הגהה בסיסית. ד-     בשיחה עם התובע הוא תיקן מספר דברים ושלח אליה במייל כדי שתעיר את הערותיה. ה-    התובע נעלם וכל שיחות הטלפון שיזמה לא נענו. ו-      בשלב מסוים התקשר אליה אחד הלקוחות הפוטנציאליים וטען כי התקבל עבורה מכתב אימים חריף שהיא משתמטת מתשלום . ז-      התובע יצר עליה רושם לא רציני.   בעדותו בפני חזר התובע על השתלשלות העניינים כמפורט לעיל , ומסר כי הנפיק עבור הנתבעת חשבון שכר טרחה, ושלח אותו אל מספר הפאקס שהנתבעת נתנה לו , וכי היא ניתקה מגע, וכל נסיונותיו להשיג אותה ולקבל את שכרו עבור השעות שעבד, עלו בתוהו.   הנתבעת העידה בפני וטענה מספר טענות.   א-    כי בקשה חוזה ולא יעוץ משפטי , ומאשרת כי התקיימו מספר פגישות וכי בראשונה התובע טען כי היא צריכה להביא עוד פרטים ולכן נוצרה הפגישה השניה . ב-     כי ה"הסכם" שהתובע שלח אליה לא מצא חן בעיניה ולכן היא זרקה את הטיוטה. ג-      הנתבעת מסבירה את אי שביעות רצונה מן ההסכם בגלל צורתו הויזואלית ולא בגלל ניסוח לקוי או שהמסמך לא שיקף את רצונה . היא למעשה לא קראה את המסמך . ד-     הדבר יצר אצלה חוסר אימון. ה-    מאשרת את קבלת ת/4 ו-ת/5. ו-      באשר לדרישת התובע לגבי שכרו עבור העבודה שעשה , והמכתב ששלח אל הפאקס שמספרו מסרה לו הנתבעת, היא טוענת כי לקוח פוטנציאלי התקשר אליה ואמר לה כי התקבל מכתב אימים בדבר אי תשלום חוב "ולכן היא הורתה לו , לזרוק אותו לפח"   הנתבעת עשתה עלי רושם של אישה לא רצינית, אשר התייחסה אל העסקה אותה בקשה לעשות ואל עבודתו של התובע בצורה שטחית ובלתי רצינית. הנתבעת התחמקה ממתן תשובות למספר שאלות מהותיות -   כגון אם קראה את המסמכים שקבלה מאת התובע, ומדוע לא התקשרה אליו לברר את גורל ההסכם שבקשה, ואף הסתבכה בסתירות קשות בעניין זה .   מחד היא אומרת כי מסרה לו את מספר הפאקס הזמני, ומאידך מתלוננת על כך ששלח אליה פאקס לאותו מספר.   מחד היא טוענת כי לא היתה מרוצה מעבודתו של התובע ומאידך, מאשרת כי היא לא קראה את המסמכים שהכין.   הנתבעת איננה בעלת השכלה משפטית כלשהי, ובכל זאת היא טוענת כי היא פסלה את עבודתו של התובע כעבודה לא מקצועית.   לשאלת בית המשפט אם אחרי ניתוק הקשר עם התובע , עשתה הנתבעת חוזה באמצעות עורך דין אחר , השיבה בשלילה. יען כי כנראה על פי יעוצו של התובע , לשקול היטב את העיסקה, חזרה בה וחשבה כפי שהעיד התובע כי אמרה לו , שהיא חושבת על עבודה על בסיס ריטיינר.   אינני מאמין לנתבעת כי יזמה מספר שיחות טלפון , ולא הצליחה להשיג את התובע. לתובע יש מספר טלפון במשרד , ומספר טלפון סולולרי, והנתבעת לא ידעה להשיב לשאלה , כאשר טלפנה למשרדו של התובע עם מי דיברה.   מאידך, הנתבעת לא הכחישה כי היא יודעת היכן משרדו של התובע , אך תירצה את אי הגעתה למשרד בכך שהיא גרה בדרום, ולא יכולה להגיע למשרד ללא תיאום מראש .   כמו כן, אינני מאמין לנתבעת כאשר היא טוענת שלקוח פוטנציאלי אמר לה כי קיבל עבורה מכתב אימים, היא אמרה לו לזרוק את המכתב לפח .לפני שתדע ממי המכתב ומה תוכנו .   הדעת נותנת כי כאשר נאמרו הדברים, שהיא תשאל ממי המכתב , זאת לכל הפחות . ואם ידעה ממי המכתב ובכל זאת אמרה לאותו אדם לזרוק אותו לפח. יש בכך משום התנהגות בוטה ונסיון להתחמק מתשלום המגיע ממנה .   שוכנעתי כי הנתבעת, "שיחקה" עם התובע , וסברה כי במקרה ולא יחתם הסכם באמצעות התובע, הוא לא יהיה זכאי לשכרו, בלי שימת לב לכמות העבודה שישקיע.   מכאן טענתה כי היא בקשה חוזה ולא יעוץ משפטי. כאילו אמרה הנתבעת, אם יהיה הסכם אשלם לך עבור ההסכם, לא יהיה הסכם, לא תקבל שקל אחד.   והרי הדוגמה שהיא הביאה בפני בטיעוניה, אודות הנגר שהתבקש לספק ארון , וכאשר הוא מביא ארון, לא לפי הזמנה ולא לפי מידות, ולא מהחמורים שהוזמנו, אז אינו זכאי לקבל את מחיר הארון .   עצם השוואת עבודתו של יועץ משפטי לנגר מסגירה את מחשבותיה המוטעות של הנתבעת על עבודתו של עורך דין .   טעות בידה של הנתבעת. עורך דין זכאי לשכרו הן ליעוץ המשפטי שהוא נותן והן עבור המסמכים שהוא מנסח.לעיתים עצתו של העורך דין שלא להיכנס לחוזה מסוים או לא להיכס אליו בתנאים מסויים, "שווה" ללקוח יותר מאשר עריכת החוזה והחתימה עליו . הנתבעת בסופו של עניין לא נכנסה לחוזה, ושמעתי מהתובע כי יעץ לה לא לעשות כן . גם אם היו סיבות נוספות לאי עשית חוזה, הרי עצתו של התובע הינה בעלת משקל מכריע .   הנתבעת לאחר שהחליטה שלא להיכנס לחוזה, נעלמה בתוך סברה כי מאחר ולא נעשה חוזה , אז לתובע לא מגיע שכר .   "מרכולתו" של עורך דין הינה יעוץ משפטי, אשר לעיתים מסתיים בחוזה חתום ולעיתים לא. הוא זכאי לקבל את שכרו הן עבור היעוץ והן עבור החוזה שיבוא בעקבותיו.   באשר לגובה שכרו של התובע , הנתבעת לא התייחסה בטיעוניה בפני , לגובה השכר לא חלקה עליו , ואף זלזלה בכל הדיון בעניין זה .   התובע הכין רשומות, הכין חשבון ושלחו אל הנתבעת (אותו מכתב אימים) והיא הורתה למי שאמר לה כי הגיע פאקס , לזרוק אותו לפח.   באשר לגובה השכר אותו דורש התובע אינני סבור כי יש בו הגזמה כלשהי .   אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של 3069 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרת משפט 87 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וכן 1,500 ש"ח הוצאות משפט. בפוסקי את הוצאות המשפט אני עושה שימוש בתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי.   בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מקבלת פסק הדין .תביעות קטנותלקוחותעורך דין